הבחירות הגורליות בצרפת: על המועמדים, וההשלכות האפשריות על עתיד אירופה
צרפת הבחירות לנשיאות צרפת ביום ראשון הן מן המוזרות ומן הבלתי צפויות שאני זוכר. ישנם סיכויים טובים למועמדים קיצונים והזויים, בעוד שמצביעים רבים עדיין מתלבטים. לתוצאת הבחירות תהיינה השלכות גורליות על עתידה של צרפת ושל האיחוד האירופאי.
היות ומועמד חייב לקבל לפחות 50% כדי להיבחר (שלא כמו בארה"ב), תמיד נערכים שני סיבובים. בסיבוב הראשון מתמודדים בבחירות אלו 11 מועמדים, חלקם אנשים הזויים וקיצונים, כולל רועה צאן שנסע לסוריה פעמיים כדי לפגוש את בשאר אסד (ב-2015 וב-2017); פועל מפעל ומורת תיכון קומוניסטים שרוצים מהפכה נוסח רוסיה 1917; ואפילו מתרגל שלי לשעבר, אשר רוצה לבטל את מוסד הנציבות האירופאית.
מתוך 11 המועמדים, רק שניים (פרנסואה פיון ועמנואל מקרון) תומכים בליברליזם כלכלי. דהיינו, 82% מהמועמדים לנשיאות צרפת הם אנטי-ליברלים מוצהרים (וזה כולל את מארין לה פן, שמצעה הכלכלי זהה לזה של השמאל הקיצוני).
לפי רוב הסקרים האחרונים, ההתמודדות היא בעצם בין ארבעה מועמדים: פרנסואה פיון (ימין-מרכז), עמנואל מקרון (שמאל-מרכז), מארין לה פן (ימין קיצוני), וז'אן-לוק מלנשון (שמאל קיצוני). ארבעתם נעים סביב 20% תמיכה, ורק שניים מהם יגיעו לסיבוב השני. אי אפשר לדעת מי יהיו השניים האלה. ערב ההצבעה, כ-40% מהמצביעים עדיין מתלבטים. שיעור המתלבטים משתנה לפי שיוכם הפוליטי: 76% ממצביעי לה-פן טוענים שהם לא ישנו את החלטתם לא משנה מה, בעוד שרק 55% ממצביעי מקרון בטוחים שהם לא ישנו את דעתם.
- פרמיית הסיכון של צרפת מזנקת לשיא; הקאק הצרפתי יורד 2%
- למה נשיא צרפת נכנס לכלא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבין ארבעת המועמדים הריאליים, שניים (מארין לה-פן וז'אן-לוק מלנשון) מציעים מדיניות כלכלית קיצונית והזויה. שניהם אנטי-קפיטליסטים. לה-פן רואה במדינה כלי נגד כלכלת השוק והגלובליזציה השנואות עליה. היא רוצה לפרוש מהאירו (דבר שיחמיר את הגרעון המסחרי), להעניש את החברות הצרפתיות המהגרות (במקום לשאול את עצמה מדוע חברות אלו מהגרות), ולבטל הסכמי סחר (כאילו צרפת לא מרוויחה מהם). מלנשון, מצדו, רוצה להטיל מס הכנסה של 100% על כל מי שמרוויח יותר מ 360,000 יורו בשנה, לפרוש מברית נאט"ו, ולהחליף את הרפובליקה החמישית על ידי "מהפכה עממית" נוסח הוגו צ'אבס (שאותו מלנשון מעריץ) בוונצואלה.
אלא שגם אם אחד מבין שני האנשים המסוכנים האלו ייבחר, אף אחד מהם לא יוכל ליישם את מדיניותו. זאת, משום שהשלטון בצרפת הוא חצי נשיאותי: לנשיא יש אמנם סמכויות נרחבות, אך ממשלה שהוא ממנה חייבת לקבל אמון מן האסיפה הלאומית. ללא רוב באסיפה, הנשיא משותק. היות ושיטת הבחירות לאסיפה היא אזורית-רובנית (עם שני סיבובים), כמעט ואין סיכוי למועמדים להיבחר אם אינם משתייכים למפלגת שלטון.
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
למפלגתה של מארין לה-פן יש רק נציגה אחת באסיפה הלאומית (מתוך 577). באסיפה הנוכחית יש רק 15 נציגים מהשמאל הרדיקאלי. ספק עם מספרים אלה ישתנו באופן מהותי לאחר הבחירות לפרלמנט אשר תתקיימנה כחודש לאחר הבחירות לנשיאות. כך שגם אם לה-פן או מלנשון יצליחו להיבחר הם לא יוכלו ליישם את מדיניותם הקיצונית.
עמנואל מקרון הנו עמום ביותר לגבי כוונותיו. הוא מלא בססמאות, אך ללא תכנית ברורה. הוא מבטיח שינוי אך היה יועץ ושר של פרנסואה הולנד במשך כמעט חמש שנים. רוב הסוציאליסטים תומכים בו (ולא במועמדם הרשמי, והנשכח, בנואה המון), אך ספק אם הוא יוכל לגבש רוב פרלמנטרי. בשביתה הראשונה (הריטואל הצרפתי הידוע) הוא יתקפל ויחזור לשיטת פטרונו פרנסואה הולנד, דהיינו פשרות ועמידה במקום. אלא שצרפת זקוקה לרפורמות עמוקות, דומות לאלו שבוצעו באנגליה תחת תאצ'ר, ובגרמניה תחת שרודר.
רק פרנסואה פיון מציע רפורמות כאלו. הוא המועמד היחיד בעל תכנית כלכלית רצינית ואמיצה שמטרתה להתמודד עם הבעיות המבניות של הכלכלה הצרפתית: צמיחה כמעט אפסית, אבטלה גבוהה (10%), גרעון תקציבי כרוני, ופריון נמוך. הוא גם המועמד היחיד שמסוגל לקבל רוב יציב ומוצק בפרלמנט. הוא אמנם נפגע מפרשת העסקת אשתו, אך בשורה התחתונה הוא לא עבר על החוק (המתיר העסקת קרובי משפחה על ידי חברי פרלמנט) ולא הוכח שאשתו לא ממש עבדה (לא הוגש נגדו כתב אישום: הוא זומן לשימוע על ידי שופט, אך לא כל שימוע מתגלגל לכתב אישום).
מבן ארבעת המועמדים הריאליים, פיון הוא היחיד שלא מציע רעיונות מטורפים (כמו לה פן ומלנשון) ושלא יהיה ההמשך של הולנד הכושל (כמו מאקרון). סיכויו לנצח גבוליים, אך הוא הסיכוי האחרון של צרפת.
הכותב הוא ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת תל-אביב, עמית בכיר בפורום קהלת, ופרשן בערוץ i24news
עוד בנושא:
באופנהיימר משגרים אזהרה לקראת הבחירות בצרפת ביום א'
לקראת יום א' הקרוב - הסוחרים מתחילים להיערך לאפשרות שתרחיש האימים יקרה
- 2.אחד 20/04/2017 12:10הגב לתגובה זומתוך המצע של לה פן: "להעניש את החברות הצרפתיות המהגרות (במקום לשאול את עצמה מדוע חברות אלו מהגרות)". ההערה הזאת חושפת כמה עקומה דרך המחשבה של הכותב ועד כמה השתלטו התאגידים בע:מ על חיינו. אם יש משהו שהם אוהבים זה דיונים על "מדוע חברות עוזבות". הן תמיד עוזבות בגלל כסף ותמיד הפתרון הוא לתת להם פטור ממיסים ומימון על השקעות.
- 1.אזרח 20/04/2017 09:41הגב לתגובה זואם נשיא צרפת הנוכחי לא הוכיח עצמו אין זאת אומרת שהדרך והרעיונות העומדים ביסוד השקפת עולמו אינם ראויים. ממשיכיו (מאקרון)יכולים בהחלט להוכיח זאת. נטיות לבו של בעל המאמר שקופים בהחלט. אגב, גם בישראל המצב דומה והוא נמשך למעלה מעשור שנים.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
