צילום: יחצ

פסגות: "הסבירות למיתון בארה"ב בעלייה" - האם לברוח מהשוק?

בניגוד לשנים האחרונות, בה ההסתברות למיתון הייתה אפסית, בפסגות מסמנים נקודת זמן ספציפית שצריכה להדליק נורות אצל המשקיעים

ערן סוקול | 27/07/2018 08:20 (15)

נושאים בכתבה גיא בית אור דוט קום מיתון משבר משבר פיננסי סאב פריים פסגות

"הסתברות למיתון כלכלי בארה"ב מתחילה לעלות כאשר המניע המרכזי לכך, בעת הזו, הוא שיפוע העקום, הריבית הריאלית והדשדוש בשוקי המניות, זאת בניגוד לשנים האחרונות בהן ההסתברות למיתון בארה"ב הייתה אפסית", כך מעריך הכלכלן גיא בית אור, מנהל מחלקת המאקרו של בית ההשקעות פסגות.

בבית ההשקעות בנו מודל להערכת ההסתברות למיתון בארה"ב, המבוסס על התפתחותם של משתני מאקרו ושוק שונים אשר היסטורית נוטים להצביע באופן ברור על בוא המיתון. המודל מבוסס על נתונים משנות ה-70 ועד היום וכולל למעשה את חמש תקופות המיתון האחרונות בארה"ב.

ההסתברות למיתון על פי המודל של פסגות

כפי שניתן לראות בגרף לעיל, ההסתברות למיתון אשר היתה אפסית במהלך השנים האחרונות מתחילה לטפס. בנוסף, במשברים קודמים ההסתברות למיתון קפצה בחדות לאחר תקופה ראשונית של עלייה הדרגתית.

לגבי חישוב ההסתברויות במודל, בפסגות מציינים כי "במבט לשנה קדימה המודל מניח יציבות בדרישות הראשוניות לדמי אבטלה ואישורי הבניה. הנחה זו היא הנחה מאוד חזקה במיוחד לאור העובדה שהדרישות הראשוניות לדמי אבטלה כבר נמצאות בשפל היסטורי. עם כל חודש שעובר בו איננו רואים שינוי מגמה אמיתי במשתני המאקרו, ההסתברות למיתון תמשיך להיוותר מאוד נמוכה. עם זאת, להערכתנו, ככל שהזמן יעבור והריבית בארה"ב תעלה, כך עקום התשואות ימשיך במגמת ההשתטחות ובסופו של דבר האפקט המקרר של הריבית יתחיל לבוא לידי ביטוי גם בנתוני המאקרו."

אז יהיה מיתון, מה אכפת לנו מארה"ב?

היכולת להעריך מתי נראה האטה או מיתון בארה"ב היא מאוד חשובה גם מנקודת המבט שלנו בישראל. ארה"ב נותנת את הכיוון לשאר העולם ואם וכאשר נתחיל לראות תהליך של האטה שם, זה יחלחל גם לשאר העולם. בהקשר זה מציין בית אור כי "בישראל לא חווינו מיתון כבר הרבה מאוד שנים אך שני המקרים בהם ישראל הייתה בהאטה חריפה היו למעשה תוצאה של "שוק" חיצוני בדמות משבר הדוט קום והמשבר הפיננסי העולמי (משבר הסאב-פריים - ע.ס)."

במהלך העשור האחרון כאשר סביבת הריבית בארה"ב הייתה אפסית והפד נקט במדיניות ההרחבה הכמותית לא היו סיבות להניח שמיתון נמצא מעבר לפינה. ההתאוששות מהמשבר הפיננסי העולמי הייתה איטית ולארה"ב לקח הרבה מאוד זמן להגיע לנקודה הנוכחית. הצמיחה מהירה, שיעור האבטלה בשפל והאינפלציה נמצאת ביעד וצפויה לעלות בחודשים הקרובים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדברי בית אור "סביבה זו מאפשרת לפד להמשיך בתהליך העלאות הריבית אשר עומדת כיום על 1.75%-2.0% וצפויה לעלות עד ל-2.5% בסוף השנה. בסביבה כזו, בה הריבית כבר גבוהה - והריבית הריאלית צפויה להפוך לחיובית לראשונה מזה יותר מעשור, אנו חייבים להתחיל לשאול את עצמנו עד מתי?"

העקום שטוח? הדרך למיתון סלולה

לדברי בית אור "ההיסטוריה מראה שככל שהמדיניות המוניטארית הופכת למצמצמת יותר, כך ההאטה (או המשבר) הולכים ומתקרבים. אחד מהמשתנים הבולטים והמוצלחים ביותר שלאורך ההיסטוריה אותתו על מיתון הוא שיפוע עקום התשואות. עקום התשואות כבר מאוד שטוח היום ועם העלאות הריבית שעוד צפויות, אנו מעריכים כי הוא צפוי להיות שטוח לחלוטין כבר במהלך 2019. ההיסטוריה מראה שכאשר העקום שטוח, הדרך למיתון סלולה."

בית אור מבהיר, כי "שיפוע העקום אינו אינדיקאטור מנבא כפי שרבים טוענים (ולהערכתנו, טועים), אלא מייצר את המציאות הזו. ככל שהריבית עולה והעקום משתטח, קורים כמה תהליכים בכלכלה: הנטיה השולית של הצרכנים – לחסוך לאט לאט עולה, מה שמקטין בסופו של דבר את הביקוש המצרפי. הפירמות רואות שהביקוש המצרפי צפוי להתמתן ומתאימות את תכניות העבודה שלהן לביקוש הצפוי. במקביל, הריבית הגבוהה מעלה את עלויות המימון של הפירמות, מה שתומך בירידה בביקוש שלהן לאשראי."

"בנוסף, ככל שהעקום משתטח, מרווחי האשראי של הבנקים נעלמים והרצון שלהם להוציא אשראי אל המשק הולך ויורד. לתהליכים אלו לוקח זמן עד שהם מתממשים, אך שלא יהיה ספק, תהליך העלאת הריבית בארה"ב נמצא בעיצומו ומתחיל לייצר את התנאים להאטה הבאה."

שורה תחתונה

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

13.
DddD 08/08/2018 00:24
הגב לתגובה זו
מכפיל ההון של חברות גבוה ביחס לשווי האמיתי שלהן. המשק הישראלי לא סובל מהשטות הזו, אבל השוק האמריקאי מאוד בעייתי מהבחינה הזו. מיתון או לא, כרגע, זה הזמן של כולם לבחון מחדש את תמהיל ההשקעות שלהם.
12.
הנבואה ניתנה לשוטים (ל"ת)
טל 28/07/2018 04:31
הגב לתגובה זו
11.
גדי 27/07/2018 20:57
הגב לתגובה זו
כל תחזית שלהם קורא אחרת
10.
דן 27/07/2018 16:14
הגב לתגובה זו
נמוכה מעולם.
9.
ללא 27/07/2018 15:46
הגב לתגובה זו
בלבול מח
8.
יוסי. 27/07/2018 13:37
הגב לתגובה זו
גם מפולת של1987, וגם 2000 וגם 2008. כי מ10% הסתברות למיתון למעל 50% לפי הגרף זה לוקח חודשים בודדים. סתם ניחוש.
7.
פחדן 27/07/2018 12:50
הגב לתגובה זו
טראמפ מנסה להעביר את מרכז חלק מהייצור חזרה לארה"ב בגלל זה כדאי להקטין את מכת עליית הריבית
6.
קלטנו כבר שחכם גדול אתה לא . (ל"ת)
אל דוד,הגנן מאיתן 27/07/2018 10:46
הגב לתגובה זו
5.
ליבי 27/07/2018 10:20
הגב לתגובה זו
מנסיון חיים שלי תעשו הפוך ממה שהאנליסטים אומרים לדוגמא פרופסור רוביני נתן 2000 אנליזות בכולם היה הגיון אקדמי שום דבר לא קרה רק באנליזה אחת צדק כלומר הוא לא יודע כלום כמו שבפט אמר איש לא יודע לתזמן שוק
4.
משה 27/07/2018 10:16
הגב לתגובה זו
יהיה מיתון אבל לא השנה מתי? קשה לדעת. להמשיך להשקיע? כן,אבל אלוהים יודע מתי למכור סבבה,בשביל זה יש "יועצים"
3.
איציק מ 27/07/2018 09:53
הגב לתגובה זו
אז מה הקשקשת הזאת ??? לשקף כמה "חכמים" אצלנו ??? תביאו ביצועים !!! לא כתבות מתפלמסות !! ביצועים טובים מגדילים החשבון בבנק !! כתבות נמצאות בפח מחזור !!!!
2.
כותים הרבה לא ובסוף מסקנה כן מניות :) (ל"ת)
דוד הגנן 27/07/2018 09:05
הגב לתגובה זו
ראיתי אותך כאדם נבון .הסתכל למציאות ישירות ללבן בעיינים (ל"ת)
איצ 27/07/2018 17:16
הגב לתגובה זו
פחדן 27/07/2018 12:51
הגב לתגובה זו
אם אתה במניות אתה במניות לכל החיים כי מניות ככלל זה כלפי מעלה עם מכות מטה
1.
שוקי הון 27/07/2018 08:46
הגב לתגובה זו
כמה קישקושים ובסוף הם אומרים שלא יהיה מיתון

חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף

ראיון

יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"

"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה". יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק: "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות". האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את 'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"

אבישי עובדיה ומנדי הניג | 16/12/2025 13:31

נושאים בכתבה נקסט ויז'ן חן גולן

נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 0% דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים.

עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.

איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?

"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.

כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?

"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".

כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?

"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: ראובן קופצ'ינסקי

מיליארד שקל: נופר אנרגיה רוכשת שליטה באלומיי קפיטל

נופר תשלם כ-458.5 מיליון שקל עבור שליטה באלומיי, והמהלך מדגיש איך שחקניות מתחדשות מתחילות לשלב גם נכסי גז וייצור חשמל קונבנציונלי. מבחינת נופר, זה שינוי תמהיל וגם הרחבת פעילות בחו"ל, לצד דריסת רגל בגז דרך דוראד

ליאור דנקנר | 17/12/2025 08:45

נושאים בכתבה נופר אנרגיה אלומיי קפיטל עסקת רכישה

בשוק האנרגיה בישראל קורה בשנים האחרונות משהו די ברור, חברות שצמחו על אנרגיה מתחדשת מחפשות גם עוגן יציב יותר בייצור חשמל, בעיקר דרך גז ותחנות כוח. נופר אנרגיה נופר אנרג'י מדווחים על מהלך שמדגים את זה טוב, רכישת 45.9% מאלומיי קפיטל אלומיי 0% , נתח שמקנה שליטה, לפי שווי של מיליארד שקל ובתמורה כוללת של כ-458.5 מיליון שקל, במימון עצמי ובכפוף לאישורים רגולטוריים.

למי שמסתכל על הסקטור מבחוץ, ההבדל די פשוט. מתחדשות נותנות חשמל נקי, אבל הן תלויות בשמש וברוח ולכן הייצור לא תמיד רציף. גז וייצור חשמל קונבנציונלי נותנים אספקה יציבה יותר שנכנסת כשצריך. בגלל זה לא מעט חברות בונות תמהיל, כלומר שילוב של כמה סוגי ייצור כדי לא להיות תלויים במקור אחד.

ובענף הזה גם הרגולציה היא חלק מהעניין, בעיקר כשמדובר בשליטה בגופים שמייצרים חשמל. לכן העסקה כפופה לתנאים מתלים ולאישורים, בהם אישור רשות החשמל ואישור הממונה על התחרות. החברה מדווחת שרני פרידריך צפוי להמשיך בתפקידו כמנכ"ל אלומיי גם אחרי השלמת העסקה.

הרחבת פעילות וסינרגיה תפעולית

הרכישה נשענת על פעילות קיימת של אלומיי במדינות שבהן נופר רוצה להעמיק נוכחות. בפועל, נופר נכנסת לפלטפורמה שכבר עובדת, עם נכסים מניבים לצד פרויקטים בהקמה ובייזום. בנוסף, מדווחים על כוונה לייצר סינרגיה תפעולית להשבחת נכסים, כלומר שילוב יכולות בייזום, הקמה וניהול פרויקטי אנרגיה כדי לשפר ביצועים של נכסים קיימים.

אלומיי היא חברה ישראלית שעוסקת בייזום, הקמה ותפעול של מתקני אנרגיה, עם פעילות בישראל, ארה"ב, איטליה, ספרד והולנד. שווי השוק שלה ביום העסקה עומד על כ-970 מיליון שקל, ולחברה ארבע סדרות אג"ח בהיקף כולל של כ-954.6 מיליון שקל.

לקריאות מעניינות נוספות:

להמשך הכתבה לחץ כאן