הפסד של 24 מיליון שקל לאקסלנז ביוסיינס ב-2016

חברת המכשור הרפואי רחוקה מרווחיות לאחר שההוצאות המו"פ עלו ל-14.11 מיליון שקל ב-2016 
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה אקסלנז

חברת אקסלנז ביוסיינס המפתחת ומשווקת מכשור רפואי לאבחון וניהול מחלות בדרכי העיכול והכבד, פרסמה היום (ד') את תוצאותיה הכספיות לשנת 2016. ההפסד הכולל ב-2016 הסתכם ב-24.4 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 28.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

עיקר הקיטון בהפסד הכולל נבע בעיקר מגידול ברווח הגולמי כתוצאה מגידול במכירות, קיטון בהוצאות המכירה והשיווק כתוצאה מצמצום בכח האדם ואחזקת חברת הבת בארה"ב וכן מקיטון בהוצאות המימון כתוצאה משערוך ההתחייבות לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית במשרד הכלכלה המושפעת בעיקר מעדכון תחזית המכירות. סך המזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לזמן קצר נכון לדצמבר 2016 הסתכמו בכ-19.6 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-4.4 מיליון שקל, גידול של כ-26% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות בשנת 2016 הסתכמו ב-16.1 מיליון שקל, גידול של כ-25.8% בהשוואה לאשתקד. הגידול במכירות  נובע בעיקר מגידול במכירות בארה"ב ותחילת מכירות לסין בשנת 2016.

חברת המכשור הרפואי רחוקה מרווחיות לאחר שההוצאות המו"פ ב-2016 עלו ל-14.11 מיליון שקל, אבל כן תולה תקוות גדולות לכיוון שוק של מאות מיליוני דולרים בשנה. בשיחה עם Bizportal מתייחס מנכ"ל החברה, רפי ורנר, להתפתחויות האחרונות בגזרת החברה.

אקסלנז ביוסיינס, שבשליטת מוריק ארקין, נסחרת בת"א לפי שווי של 164 מיליון שקל. החברה עוסקת בפיתוח מכשור לבדיקות נשימה כדי לאבחן מחלות בדרכי העיכול והכבד, ומוכרת את מכשירי ה-BreathID יחד עם ערכות חד פעמיות הנדרשות לצורך ביצוע הבדיקות. בנובמבר האחרון קיבלה אקסלנז את אישור רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לשיווק מוצר הדגל, ובתחילת פברואר הגיעה ההודעה על הסכם בלעדי בארה"ב. לצד ההודעה צורפה הערכה אופטימית להמשך לפיה ההכנסות ב-2017 יוכפלו בעקבות ההסכם לעומת השנה חולפת.

רפי, ספר לנו קצת על הטכנולוגיה מאחורי המכשור הרפואי?

"זוהי בדיקה דיאגנוסטית לזיהוי חיידק בקיבה בשם H. pylori, שנחשב לחיידק נפוץ יחסית כאשר רק בישראל 40% מהאנשים סוחבים אותו בקיבה. לאורך זמן החיידק גורם לאולקוס וכל מני הפרעות, והוא קשור גם ליצירת סרטן בקיבה. זהו תהליך ארוך שלא קורה מהיום למחר והרבה אנשים לא מרגישים בסימפטומים אבל מאד רצוי להיפטר מהחיידק בטווח הארוך, ולכן מי שמראה את הסימפטומים הכי קלים עליו לבצע את הבדיקה הזו. בארץ יש מודעות מלאה ועושים לא מעט בדיקות, במסגרת סל התרופות. בעולם יש כמה דרכים שונות לבדיקה. אחת מהן זו בדיקת הנשיפה אותה אנו מוכרים. דרך אחרת זו בדיקת צואה שלא ממש הכי נוחה לעשות. בדיקה נוספת, שנפוצה בארה"ב, זו בדיקת דם אך היא אינה מדויקת שכן מדובר בבדיקת נוגדנים. כלומר, גם אם נרפאת מהחיידק - הבדיקה עדיין תמצא את הנוגדנים. כיום, המגמה היא לעבור מבדיקת דם לזו הנעשית דרך הנשימה ובגלל זה פיתחנו את המערכת למעבדה. אחת משתי המעבדות הגדולות בארה"ב שעושה את הכי הרבה בדיקות היא זו שחתמנו איתה את ההסכם, לאבקורפ. מעבר לזה יש הרבה מעבדות פרטיות שגם להן אנו מציעים את המערכת. כמובן שמדובר בסדר גודל קטן יותר מזו של לאבקורפ שעושה 6 ספרות של בדיקות בשנה, לעומת רופא שעושה 150 בדיקות".

מאז 2013 המניה רשמה התרסקות של 80%, מאיפה זה הגיע?

"בשנת 2013 קיבלנו אישור ה-FDA למכשיר מרפאות רופאים. המניה הגיבה בזמנו בחדות ועלתה באופן דרסטי. ככל שחלף הזמן התברר לנו, ולשוק, שהשוק המרכזי בארה"ב הוא שוק המעבדות. 99% מהבדיקות נעשות בנשיפה אך מתוך זה 95% נעשים בשוק המעבדות. גם לנו וגם לשוק הסתבר ששוק ה'פוינט אוף קייר' זה לרדוף אחר כל רופא שבסופו של דבר עושה בין 100 ל-350 בדיקות בשנה והשוק שלנו זה שוק המעבדות. כמו כן לא הראנו עלייה מהותית במכירות. ניגשנו בניסוי קליני על מכשיר המעבדה וב-2015 קיבלנו הודעה מה-FDA שדרש מאיתנו לבצע מספר דברים שדחה את אישור המעבדה בשנה וחצי, וזה גם כן תרם לירידה בשער המניה של החברה. אלו פחות או יותר הסיבות לירידות שחוותה המניה ב-3 השנים האחרונות עד יוני-יולי של השנה שעברה. שוק ה'פוינט אוף קייר' הוא נחמד אבל לא יכול להקפיץ את החברה למקום אחר".

לאחר ההתרסקות המניה דישדשה מספר חודשים עד יוני האחרון, מה הטריגר למהלך העליות מאז?

"עיקר הקפיצה במניה במהלך השנה האחרונה, כנראה, נבע משתי סיבות עיקריות החל מחודש יוני של 2016 כשפרסמנו את תוצאות הניסוי במכשיר המעבדה. מתוך התוצאות קשה היה ל-FDA לא לתת אישור ואז החלה הקפיצה הראשונה, אחר כך ב-1 בנובמבר פורסם האישור עצמו ובשבוע שעבר ההסכם של לאבקורפ... הפוטנציאל עכשיו כבר לוקח את המכירות העתידיות, כולל שוק המעבדות בארה"ב. בנובמבר האחרון קיבלנו אישור FDA למערכת וכתבנו שהאסטרטגיה שלנו היא לנסות לחתום עם שחקנים מרכזיים בשוק, כך שההודעה בחמישי האחרון על ההסכם עם לאבקורפ למעשה מעידה שהצלחנו על במטרה. ההודעה אומרת שהאישור שקיבלנו מה-FDA מתורגם לכסף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הפן השני מגיע משוק הכבד. הודענו על 2 שיתופי פעולה עם חברות פארמה אמריקאיות כאשר הן עושות ניסוי קליני לנאש, ואנו נכנסים בניסוי כעוד כלי דיאגנוסטי באם התרופה עובדת. נושא התרופות לכבד שומני הוא די חם בארה"ב. אנו משתפים פעולה עם חברות בתחום, כמו גלקטין הנסחרת בנאסד"ק, וזה ממצב אותנו בפוזיציה טובה לחדירת שוק. התחום נמצא בעין המשקיעים ויכול להיות שזה גם היווה טריגר לקפיצת המניה".

נציין כי אקסלנז מפתחת בנוסף מוצר דומה תחת אותו רעיון ואותה טכנולוגיה. מדובר בדיאגנוסטיקה לתפקודי כבד שעדיין רחוקה מקבלת האישור לשיווק. החברה מנהלת מספר ניסויים קליניים אך עדיין לא החלה בניסוי לרישום. אם נעשה את האנלוגיה לניסוי בתרופות, החברה נמצאת בשלב 2 של הניסוי הקליני, שתוצאותיו ייקחו אותה להגשת הבקשה לאישור ה-FDA. מדובר בהליך שייקח עוד כמה שנים.

מתחרות שוק

בתחום ה-H. pylori לאקסלנז יש רק מתחרה אחת, אוצוקה היפנית (Otsuka). בשאר העולם יש תחרות לא קטנה מהרבה כיוונים ובישראל לחברה אין מתחרים. בתחום הכבד קשה להצביע על תחרות שכן אין דיאגנוסטיקות מאושרות למה שהחברה מודדת, והשוק עדיין לא קיים. באקסלנז מעריכים כי יש 10 חברות שמפתחות דיאגנוסטיקה לא פולשנית לכבד אך אף אחת מהן עדיין לא מאושרת ואף אחת לא מודדת מה שאקסלנז מודדת, כמו יכולת הכבד לפרק את החומר שניתן למטופל. "מצד אחד אין תחרות ומצד שני אין לנו גורם השוואה", אמר ורנר.

מה אבן הדרך הבאה מבחינתכם?

"חדירה עמוקה לשוק המעבדות. היום בארה"ב עושים סדר גודל של 6 מיליון בדיקות H.pylori בכל הטכנולוגיות. מתוכן פחות ממיליון נעשות בבדיקות נשימה אז בשוק הקיים אנו מעוניינים להגדיל את נתח השוק, כאשר יש לנו מתחרה אחת, החברה בת של אוצוקה היפנית. רק לנו ולהם יש את אישורי ה-FDA למכירה בארה"ב. כמובן שאנו מעוניינים לקחת מהם נתח שוק אך מעבר לזה השוק אמור לגדול כך שיהיו 4 מיליון בדיקות נשימה. בישראל עושים היום רק בדיקות נשימה, ובארה"ב מדובר בשוק יותר שמרני שמשתנה משנה לשנה".

"אז אבן הדרך הבאה שלנו זה לחנך את השוק אבל העבודה נעשית על ידי אחרים. האיגודים הרפואיים הודיעו כבר שבדיקת נשימה היא זו שצריכה להיות, וחלק מחברות הביטוח הפסיקו לתת שיפוי לבדיקות דרך הדם. המעבדה השנייה בגודלה בארה"ב, קווסט, הודיעה ללקוחות שלה שהיא לא עושה בדיקות דם, אז לא רחוק היום שבדיקות דם ייעלמו ובמקומן תבוא בדיקת הנשימה, כאשר שמנו לעצמנו את היעד לקחת את הנתח שוק כשזה יגיע. קשה לדעת מתי אבל בוודאי בשנים הקרובות".

האמצעים הנזילים שברשותכם יספיקו עד אז?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

דודו מזרחי מנכל דנאל
צילום: יחצ

הרווחיות של חברות הסיעוד בסכנה - דנאל מתרסקת ומה יקרה להנפקת עמל?

בית המשפט דחה את מרבית הטענות בעתירת איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אך הורה לוועדת המכרזים של הביטוח הלאומי לפרסם נוסח מתוקן בתוך 60 יום; בדנאל מזהירים כי שינוי התנאים עלול לפגוע משמעותית ברווחיות פעילות הסיעוד, תחום הליבה של החברה, גם תגבור ועמל עלולות להיפגע

רן קידר |
נושאים בכתבה דנאל

מניית דנאל דנאל -11.95%   צונחת היום בכ-11% על רקע עדכון שפרסמה החברה בנוגע להתפתחויות במכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי, מהלך שעשוי להשפיע באופן מהותי על תוצאותיה הכספיות. בדיווח שמסרה הבוקר, דנאל התייחסה לפסק הדין שניתן אתמול בעתירות שהגישו איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל וחברות נוספות נגד תנאי המכרז. מניית תיגבור -7.3%  , המתחרה מאבדת 5%. 

בית המשפט דחה את מרבית טענות העותרים אך קבע כי וועדת המכרזים נדרשת לפרסם נוסח מתוקן של המכרז בתוך 60 יום, לאחר תיקון מספר סעיפים נקודתיים שהוחזרו לבחינתה. לדברי החברה, אי תיקון המכרז ודחיית יישום התיקונים כפי שביקשו העותרים עלול להביא לפגיעה ניכרת ברווחיות פעילות הסיעוד, אך בשלב זה לא ניתן לאמוד את היקף הפגיעה. את הביטוח הלאומי ייצג משרד ש. הורוביץ, יחד עם פרופ׳ דקל.

דנאל ציינה כי היא בוחנת אפשרות להגיש ערעור על חלק מהחלטות בית המשפט, בין אם בעצמה ובין אם במסגרת איגוד נותני שירותי הסיעוד. לפי נתוני החברה, תחום הסיעוד מהווה מעל ל-50% מהכנסות דנאל, והוא נחשב למנוע הצמיחה המרכזי שלה. 

במצגת שהציגה לאחרונה למשקיעים צוין כי המכרז החדש של הביטוח הלאומי עלול לפגוע בתוצאות הסקטור במידה ניכרת. המניה, שנסחרת בשווי של כ-2.3 מיליארד שקל, עלתה אתמול בכ-2%, אך עם פתיחת המסחר הבוקר רשמה ירידה חדה לשפל של מספר חודשים.

כבר בדוח הרבעון השני, הדגישה החברה כי מכרז הסיעוד (המוסד לביטוח לאומי) הוא סוגיה מהותית לפעילותה העתידית. 

מה המשמעות עבור דנאל? 

ברבעון השני של 2025 רשמה דנאל הכנסות של כ-715 מיליון שקל, עלייה של כ-3.7% לעומת 689 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בסך של 25.8 מיליון שקל נבע בעיקר מעלייה של כ-22.3 מיליון שקל (כ-6.1%) בתחום הסיעוד, בזכות גידול בשעות הטיפול, מספר המטופלים ועליית שכר המינימום. במלים אחרות, הצמיחה של דנאל היתה בעיקר בעקבות הפעילות בתחום הסיעוד.