חוסר תום לב: נציגי המל"ל מסרו מידע שגוי, המבוטחת שילמה בהפחתת הגמלה
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
נפסלו למושב משיקולים זרים - הוועד ישלם מאות אלפי שקלים
פסק דין מעניין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע חושף מקרה חשוב במושב זוהר, שבמרכזו סירוב לקליטת שני אחים כחברים באגודה השיתופית. השופט קבע כי ההחלטות נבעו מניגוד עניינים ומסכסוך אישי בין יו"ר הוועד לאביהם של האחים, וכי יתר חברי הוועד קיבלו את עמדתו בלי הפעלת שיקול דעת עצמאי. האגודה וחבריה חויבו בפיצויים בסכומים משמעותיים, וחלק מהנתבעים יישאו בפיצויי קיום בשל חוסר תום לב קיצוני
בפסק דין ארוך ומנומק שניתן cאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט עמית כהן קיבל את תביעתם של האחים יגל ורעות מימון בחלקה, וקבע כי הסירוב של האגודה השיתופית במושב זוהר לקבלם כחברים היה נגוע בחוסר תום לב, ניגוד עניינים ושיקולים זרים. ההחלטות האלה גרמו לכך שהאחים איבדו את ההזדמנות לרכוש שתי נחלות חקלאיות, אף שהשניים עמדו בכל התנאים המהותיים והציעו הצעות רכישה גבוהות שזכו בהתמחרות. בית המשפט חייב את יו"ר הוועד לשעבר, אהרון אסל, בפיצויים חריגים בסכום מצטבר של יותר מ1.3 מיליון שקל, וקבע כי התנהלותו מהווה דוגמה קיצונית להפרת חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי.
הפרשה החלה כשיגל מימון ניסה לרכוש את נחלה 60 במסגרת הליך כינוס נכסים. הוא הגיש את ההצעה הגבוהה ביותר וזכה בהתמחרות, אך התנגדות האגודה לקבל אותו כחבר הביאה לכך שבית המשפט שינה את החלטתו ואישר את מכירת הנחלה למציע אחר. לאחר מכן ניסו האחים לרכוש את נחלה 78, שהיתה בבעלות משפחתם ונמכרה אף היא בהליך כינוס נכסים. גם הפעם נדחתה בקשת החברות שלהם, אף שניתנה להם זכות קדימה לרכישה, והנחלה נמכרה לאדם אחר. בפסק הדין שפורסם, ציין השופט כי, "מסקנתי היא שיגל לא זכה לרכוש את נחלה 60, ואף אחד מהתובעים לא זכה לרכוש את נחלה 78, עקב התערבות האגודה בהליכי הכינוס וסירובה לקבלם לחברות באגודה".
השופט כהן הקדיש חלק נרחב בפסק הדין לבחינת התנהלותו של אסל, ששימש בתקופה הרלוונטית בתחילה יועץ מלווה לוועד ובהמשך יו"ר הוועד. לדבריו, אסל "פעל בחוסר תום לב קיצוני כדי למנוע את קבלת התובעים לחברות באגודה, משיקולים זרים ובהיותו בניגוד עניינים", והוסיף כי החלטותיו נבעו מיריבות אישית ארוכת שנים עם אביהם של האחים, תמיר מימון. בין היתר, נקבע כי אסל יצר מצג שווא בבית המשפט באמצעות הצגת תקנון שבו צוין גיל סף שגוי של 21 שנה לחברות באגודה, אף שהתקנון הרשמי קובע גיל מינימום של 18 בלבד. השופט ציין כי, "אסל גיבש את דעתו להכשיל את יגל, בלי לבחון את התאמתו לחברות באגודה, משיקולים אשר אינם קשורים ליגל".
השפעת היו"ר על חברי הוועד היתה דומיננטית
עוד נחשף בפסק הדין כי לבתו של אסל היתה כוונה לרכוש את אחת הנחלות, וכי לאסל היו קשרים עסקיים עם משפחתו של מי שזכה לבסוף בנחלה 78. העובדות האלה יצרו, לדברי השופט, ניגוד עניינים חמור שהיה צריך למנוע את מעורבותו של אסל בהחלטות הוועד. השופט קבע כי, "לא יעלה על הדעת שאסל יפעל באופן המסייע לבנו של המעסיק שלו לרכוש את נחלה 78, תוך הכשלת התובעים", וקבע כי השפעתו על יתר חברי הוועד היתה דומיננטית עד כדי כך שהם לא הפעילו שיקול דעת עצמאי.
- הנחלה שונתה, היורשים תבעו את האגודה - מה קבע השופט?
- האחיות נגד בת הזוג - מי תזכה בנחלה במושב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט גם לא חסך את ביקורתו משאר חברי הוועד. הוא קבע כי בריז'ט ברבי ודוד מימוני, "הפרו את חובותיהם לנהל הליך שקוף והוגן בבקשות החברוּת", וחייב אותם בפיצויי הסתמכות. גם חברת הוועד מירן אמסלם נמצאה אחראית לגבי נחלה 60 ונדרשה לפצות את יגל, אך תביעת רעות נגדה נדחתה לאחר שהוכח כי נמנעה בהצבעה בעניין נחלה 78. לעומת זאת, התביעה נגד אריאלה ברמי נדחתה לחלוטין לאחר שהוכח כי גם היא נמנעה מהצבעה ולא היתה שותפה פעילה בהחלטות.
