בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פרסם באחרונה את פסק הדין בעניינו של יצחק גסנר, עובד ותיק בפלא-קארד. האיש, שהחל את עבודתו בחברה כבר ב-2008, לא דמיין שכמעט 12 שנה לאחר מכן, שלושה ימים בלבד אחרי שחגג את יום הולדתו ה-66, הוא יקבל לידיו מכתב פיטורים. גסנר עבד במחלקת המכירות, היה שותף לפרויקטים אסטרטגיים והחזיק, לפי עדות עמיתיו, במעמד של "מספר שלוש" בשדרת הניהול. למרות זאת, הוא מצא את עצמו מודח החוצה תחת מעטה של "תוכנית התייעלות".

בית הדין, בראשות השופט יוסף רחמים, בחן את השתלשלות האירועים וקבע כי לא היה כל בסיס ענייני לפיטורים. "פיטורי עובד בעל ותק של 12 שנה שזכה לשבחים בעבודתו, שלושה ימים לאחר שמלאו לו 66, שנה לפני פרישתו לגמלאות, ומבלי שהוצעו לו חלופות אחרות, היא בבחינת התנהגות בחוסר תום לב", נכתב בפסק הדין שפורסם. גסנר טען כי פיטוריו נבעו מהפליה מחמת גיל, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. הוא הדגיש כי לא היו כל תלונות מקצועיות נגדו, וכי תרם רבות לחברה לאורך שנות עבודתו. לדבריו, החברה בחרה להיפטר ממנו כדי לפנות מקום לעובדים צעירים יותר, תוך פגיעה בזכויותיו ובכבודו.

מנגד, טענה החברה כי מדובר בצעד הכרחי במסגרת תוכנית התייעלות שנועדה להתמודד עם קשיים עסקיים, בין היתר על רקע מגפת הקורונה. לדבריה, התובע "לא התאים" למבנה החדש, ואף סירב, לכאורה, לקחת חלק במטלות חדשות. עוד נטען כי באותו יום בדיוק זומנה לשימוע גם עובדת צעירה יותר, כדי להוכיח שהגיל לא היה השיקול.

מנהלת מחלקת המכירות לשעבר תמכה בגירסת העובד

ההליך המשפטי נמשך יותר משנתיים, וכלל עדים משני הצדדים, בהם מנהלת מחלקת המכירות לשעבר, נירדית עמר, שתמכה בגרסת התובע. בסופו של דבר, קבע בית הדין כי העדויות של התובע ועמר היו מהימנות ועקביות, בניגוד לגרסת ההנהלה שהצטיירה כמתפתלת וסותרת.

• האם עימות בין נהג לסדרן ייחשב תאונת עבודה?
• הוכרה כעובדת עם יחסי עובד-מעסיק, אבל לא קיבלה הפרשות סוציאליות - זו הסיבה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית הדין הקדיש חלק ניכר מהכרעתו לעקרון השוויון, שהוגדר כ"עקרון-על המושרש ומעוגן במשפט העבודה". בפסק הדין נכתב כי, "הפליה מחמת גיל מופנית במרבית המקרים כלפי אלה הנמנים עם האוכלוסיה הבוגרת… הפליה זו פוגעת בכבוד האדם המופלה. הוא חש כי הוא נבחן על פי גילו ולא על פי כישוריו ויכולותיו". השופטים הסבירו כי כשמעסיק מעוניין לפטר עובד בגיל מבוגר, עליו לשקול את גילו דווקא לחיוב, ולהכיר בתרומתו ובוותק שלו. התעלמות מהשיקול הזה, או התייחסות אליו כ"שיקול ניטרלי", מטילה כתם של הפליה על החלטת הפיטורים. במקרה הזה, נקבע כי גילו של גסנר לא רק שלא נשקל לטובתו, אלא נהפך לחיסרון. בית הדין קבע כי "במבחן התוצאה, התובע, בן ה-66, היה העובד היחידי שפוטר במסגרת תוכנית ההתייעלות", וכי טענות החברה בדבר חוסר יעילותו נטענו בדיעבד בלבד, כחלק מההגנה שלה בבית המשפט.