מה קורה כשהמדינה מתבססת על חוק מומצא?
בית משפט השלום בחדרה נדרש באחרונה להכריע בסוגיה חריגה - בבקשה שהגישה המדינה להכרה בהסכם בנוגע לראיות שנתפסו ושאלת השבתן, הסתמכו נציגות המדינה על חוק שאינו קיים בספר החוקים של ישראל. המקור של הטעות הבוא שימוש שנעשה בכלים בינה מלאכותית. לדברי השופט, "מלכתחילה הטעות הזאת לא היתה צריכה לקרות, ואם ידעו על קיומה, היו צריכות להודיע על כך לפני הדיון, כדי לא להתבזות יותר ממה שכבר התבזו"
בית משפט השלום בחדרה, בראשות השופט אהוד קפלן, פרסם באחרונה החלטה יוצאת דופן בתביעה שבמרכזה טענה של המדינה שהתבססה על חוק שאינו קיים, ככל הנראה כתוצאה משימוש של עורכי הדין מטעמה בכלים של בינה מלאכותית. התיק נפתח בעקבות בקשה של מדינת ישראל, שהוגשה ב-11 בפברואר השנה, לתת תוקף משפטי להסכמה בין הצדדים בנוגע להחזקת ראיות שנתפסו במסגרת תיק חקירה נגד אברהים מחאג'נה. ההסכמה כללה החזרת המחאות שנתפסו במהלך חיפוש, אך הותירה בידי המדינה פריטים נוספים,בהם ביניהם טלפון נייד, DVR, חומרי מחשב ומסמכים. ב-21 באפריל הגיש מחאג'נה בקשה לקבל לידיו בחזרה את הטלפון הנייד, בטענה כי הוא משמש את העסק שלו כמכשיר מוסדי, הכולל תוכנות ניהול ואבטחה. הוא ציין כי בעקבות ניסיון פריצה לחנותו, מערכת האבטחה לא התריעה, בעקבות החזקת הטלפון בידי המשטרה.
המדינה התנגדה להחזרת הטלפון, בטענה כי אינו נחשב מחשב מוסדי לפי סעיף 23(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב), תשנ"ו–1996. לטענתה, הטלפון אינו בבעלות מוסד ציבורי ולא משמש כמה גורמים לצרכים מוסדיים.
השופט קפלן גילה כי החוק שהמדינה הסתמכה עליו לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל. הוא כתב בפסק הדין שפורסם כי, "ובכן, אותו חוק לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל, הוא גם לא היה קיים בדמיונו של אף אדם עד כה, כי חיפוש מילותיו באינטרנט באמצעות מנועי חיפוש כמו גוגל, לא מעלה אף תוצאה תואמת. הוא נוצר על ידי בינה מלאכותית, ואם חשבתי שראיתי הכל ב-30 השנים שאני על כס השיפוט, כנראה שטעיתי". במהלך הדיון, הודו נציגות המדינה כי נפלה טעות וכי החוק אינו קיים. השופט הביע תמיהה על כך שלא הודיעו על הטעות לפני הדיון. "לטעמי מלכתחילה הטעות הזאת לא היתה צריכה לקרות, ואם ידעו על קיומה, היו צריכות להודיע על כך לפני הדיון, כדי לא להתבזות יותר ממה שכבר התבזו", הוא כתב בהכרעת הדין שלו.
למרות טענות המדינה, השופט קפלן קבע כי ניתן למצוא פתרון שיאזן בין צרכי החקירה לזכויות המבקש. הוא הורה כי מחאג'נה ימסור למשטרה טלפון ריק, שאליו יועתק כל התוכן של הטלפון המקורי, והמשטרה תחזיר לו את הטלפון המקורי.
- מייסדי LeanCon: "אמרו לנו שזה בלתי-אפשרי, תשעה חודשים אחרי זה כבר היה מוצר שעובד במנהטן"
- טכנולוגית AI ישראלית לניתוח צילומי אויר, תשמש להערכת עמידות מבנים ביפן בפני שריפות ואסונות טבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה מדגיש את הצורך בבקרה ואימות מידע, בייחוד כשמדובר בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים בהליכים משפטיים. הוא משמש סימן אזהרה למערכת המשפט ולרשויות השלטון על הצורך באחריות וזהירות בשימוש בבינה מלאכותית.
איך השפיע השימוש בחוק שאינו קיים על הליך המשפט?
השימוש בחוק המומצא העלה שאלות חמורות לגבי אמינות המידע שהוצג על ידי המדינה. חוק שגוי מהווה עיוות של מערכת המשפט,
ועלול להטעות את השופט להסתמך על מקור משפטי לא חוקי. במידה שהמדינה מציעה את החוק הזה כחלק מהגשת טענות משפטיות, הדבר לא רק מערער את יסודות ההליך - אלא גם מערער את האמון במערכת המשפט. השופט קפלן, במלותיו, ציין כי הדבר מערער את יסודות הליך משפטי תקין.
מהן ההשלכות של השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט?
המקרה חושף את הקשיים בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים במערכת המשפט. בעוד שבינה מלאכותית יכולה לשמש כלי עזר יעיל בהליך המשפטי, המקרה מדגיש
את הצורך בהבטחת האמינות ובקרה אנושית. הכלים האלה עלולים להניב מידע שגוי או מציאות לא נכונה אם הם לא נבדקים בצורה קפדנית. בנוסף, השימוש בבינה מלאכותית בתחום המשפטי צריך להיות זהיר ומפוקח כדי למנוע עיוותי דין, כפי שנראה במקרה הזה.
- עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
- הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
בחודשים האחרונים נחשפה תופעת השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט הישראלית - עורכי דין מסתמכים על כלי בינה מלאכותית ליצירת כתבי טענות, ומגישים לבתי המשפט אסמכתאות והפניות לפסקי דין שמעולם לא התקיימו. בפסק דין תקדימי שפורסם בפברואר האחרון, יצא בית המשפט העליון בחריפות יוצאת דופן נגד תופעה זו, והתווה לראשונה את הגבולות והסנקציות האפשריות בעניין השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בעולם המשפט. במוקד המקרה ההוא עמדה עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין השרעי לערעורים בתיק גירושין. השופטת גילה כנפי-שטייניץ, בהסכמת השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, דחתה את העתירה לגופה, אך במהלך הדיון התגלתה תופעה מטרידה: עורכת הדין שייצגה את העותרת הפנתה ל-36 פסקי דין והחלטות שיפוטיות שלא היו ולא נבראו. אף שעורכת הדין טענה תחילה ל"טעות טכנית", בהמשך ההליך הודתה כי הסתמכה על אתר שהומלץ לה על-ידי קולגות, מבלי שטרחה לוודא את אמיתות המידע. השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי בסבירות גבוהה מדובר בשימוש בכלי בינה מלאכותית, שסיפק לעורכת הדין "הזיות" - יצירת תוכן המכיל מידע כוזב המוצג כעובדה.
- 2.אנונימי 13/05/2025 11:10הגב לתגובה זוקורע מצחוק
- 1.אנונימי 13/05/2025 10:23הגב לתגובה זולא רוצים לפתוח ספר.מעניין אם השופט לא היה עירני
הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל עקב תאונה
השופטת קבעה כי המפעל נתן לנער "הדרכה חפוזה ונמהרת" ולא פיקח על עבודתו, שעה בלבד אחרי שהתקבל לעבודה. קטיעת שלוש אצבעות ביד הדומיננטית הפכה את ימי הקיץ של התובע לסיוט רפואי מתמשך. העדויות שנשמעו בבית המשפט חשפו פערים גדולים בגרסאות, והובילו למסקנה חד־משמעית:
רשלנות המעביד היא שגרמה לתאונה. הפיצוי הכולל שישולם לנער מגיע ליותר מ-981 אלף שקל
הקיץ שאמור היה להיות פתיחת הדלת הראשונה של נער בן 15 לעולם העבודה הסתיים מהר הרבה יותר מכפי משחשב, ובצורה שאיש לא היה מאחל לעצמו. במקום שעות עבודה קלילות במפעל לייצור בקבוקים, התובע מצא את עצמו בחדר המיון של בית החולים העמק בעפולה, כשהוא סובל מפגיעה קשה בידו הדומיננטית. בתוך שעה בלבד מהרגע שנקלט לעבודה, שגרת החופש הגדול שלו התפוגגה והתחלפה בלילות של כאבים, טיפולים וניתוח בהרדמה כללית, לאחר ששלוש מאצבעותיו נקטעו בחלקן. פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה חושף את רצף המחדלים שאיפשרו את התאונה, ומבהיר כי אחריות המפעל היא ברורה ומלאה.
על פי פסק הדין, התאונה התרחשה ב-30 ביולי 2018, כשהתובע, יליד 2003, הגיע למפעל לאחר ששמע מחבריו כי המקום נוהג להעסיק קטינים בתקופת הקיץ. השופטת מאג'דה ג'ובראן־מורקוס מתארת כיצד כבר בתחילת היום, בתוך רבע שעה מהגעתו, נמצא הנער עובד ללא פיקוח וללא הכשרה מספקת, בסביבה שבה פועלת מכונה תעשייתית כבדה לייצור בקבוקים. הוא סיפר כי ישב עם מנהל הנתבעת כ-15 דקות בלבד לפני תחילת העבודה, וכי לא נערך לו סיור במפעל, לא ניתן לו מידע על אופי המתקנים והסכנות, ולא הוסברה לו דרך העבודה עם המכונה. בעדותו היא אמר כי, "אז לא ידעתי מה המכונה הזו ואף אחד לא הדריך אותי איך לעבוד על המכונה… אני כקטין רוצה להראות את עצמי מבין, התחלתי לעבוד על המכונה".
העדות הזו עמדה מול גרסה אחרת לחלוטין שהציג מנהל הנתבעת, שטען כי התובע התקבל לעבודה פשוטה של הדבקת מדבקות על בקבוקים וכיסוי צנצנות, וכי לא ניתנה לו כל הוראה לעבוד על המכונה הכחולה המייצרת את הבקבוקים. לדבריו, העובד הנוסף שהיה מופקד על המכונה - אדם מנוסה ומוכשר - הוא זה שהיה אמור לעבוד עליה, ולתובע כלל לא היה תפקיד שקשור בה. המנהל אף טען כי ירד ממשרדו בקומה העליונה, הבחין בתובע יושב על המכונה "ומנסה לעבוד עליה", וכי צעק לעברו לרדת ולחזור לתפקידו, אך התובע התעלם וניסה להראות שהוא יודע להפעיל את המכונה.
העובד הנוסף לא הובא לעדות
אלא שגרסת הנתבעת לא הצליחה לעמוד במבחן הראיות. בית המשפט מציין כי העובד הנוסף, שלפי תצהיר המנהל היה תושב עזה שעבד במקום, לא הובא לעדות, אף שבטופס בל/250 שמולא בסמוך לאירוע נרשם עד אחר לחלוטין, תושב מאותו יישוב שבו נמצא המפעל. גם אשתו של מנהל הנתבעת, שנכחה במקום בזמן התאונה לפי דבריו, לא הובאה לעדות. השופטת קבעה בהכרעתה כי ההימנעות מהבאת עדים קריטיים משפיעה לרעת הנתבעת ומחלישה את גרסתה באופן מהותי. לצד זאת, היא ציינה כי העדות של התובע היתה עקבית, סדורה ואמינה, ואף נתמכה בכך שבמסמכים הרשמיים שהוגשו לאחר התאונה לא נרשם שהתובע חרג מהוראות כלשהן.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- תאונת עבודה – 90% מהתביעות נכשלות ללא ליווי: איך עו"ד ליאור אליטים משנה את הסטטיסטיקה לטובתך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכך קיבל בית המשפט את גרסת הנער, שלפיה מי שהפנה אותו ישירות למכונה היה מנהל העבודה עצמו. הוא לא הוזהר מפני הסיכון, לא קיבל כל הנחיה להימנע מקרבה למתקן, וההדרכה שניתנה לו היתה מינימלית, כללית ולא מתאימה לגילו. בחלק מרכזי בפסק הדין קבעה השופטת כי, "הנתבעת לא הסתייגה ולא פירטה בטופס 250 או בטופס הודעה על פגיעה למל"ל כי התובע פעל בניגוד להנחיות שניתנו", וכי הוראות הבטיחות שניתנו לו היו "חפוזות וכלליות". עוד היא כתבה בהכרעת הדין כי, "לא נערך לו סיור במבנה המפעל וישר התחיל לעבוד - ללא פיקוח".
