מה קורה כשהמדינה מתבססת על חוק מומצא?

בית משפט השלום בחדרה, בראשות השופט אהוד קפלן, פרסם באחרונה החלטה יוצאת דופן בתביעה שבמרכזה טענה של המדינה שהתבססה על חוק שאינו קיים, ככל הנראה כתוצאה משימוש של עורכי הדין מטעמה בכלים של בינה מלאכותית. התיק נפתח בעקבות בקשה של מדינת ישראל, שהוגשה ב-11 בפברואר השנה, לתת תוקף משפטי להסכמה בין הצדדים בנוגע להחזקת ראיות שנתפסו במסגרת תיק חקירה נגד אברהים מחאג'נה. ההסכמה כללה החזרת המחאות שנתפסו במהלך חיפוש, אך הותירה בידי המדינה פריטים נוספים,בהם  ביניהם טלפון נייד, DVR, חומרי מחשב ומסמכים. ב-21 באפריל הגיש מחאג'נה בקשה לקבל לידיו בחזרה את הטלפון הנייד, בטענה כי הוא משמש את העסק שלו כמכשיר מוסדי, הכולל תוכנות ניהול ואבטחה. הוא ציין כי בעקבות ניסיון פריצה לחנותו, מערכת האבטחה לא התריעה, בעקבות החזקת הטלפון בידי המשטרה.

המדינה התנגדה להחזרת הטלפון, בטענה כי אינו נחשב מחשב מוסדי לפי סעיף 23(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב), תשנ"ו–1996. לטענתה, הטלפון אינו בבעלות מוסד ציבורי ולא משמש כמה גורמים לצרכים מוסדיים.

השופט קפלן גילה כי החוק שהמדינה הסתמכה עליו לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל. הוא כתב בפסק הדין שפורסם כי, "ובכן, אותו חוק לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל, הוא גם לא היה קיים בדמיונו של אף אדם עד כה, כי חיפוש מילותיו באינטרנט באמצעות מנועי חיפוש כמו גוגל, לא מעלה אף תוצאה תואמת. הוא נוצר על ידי בינה מלאכותית, ואם חשבתי שראיתי הכל ב-30 השנים שאני על כס השיפוט, כנראה שטעיתי". במהלך הדיון, הודו נציגות המדינה כי נפלה טעות וכי החוק אינו קיים. השופט הביע תמיהה על כך שלא הודיעו על הטעות לפני הדיון. "לטעמי מלכתחילה הטעות הזאת לא היתה צריכה לקרות, ואם ידעו על קיומה, היו צריכות להודיע על כך לפני הדיון, כדי לא להתבזות יותר ממה שכבר התבזו", הוא כתב בהכרעת הדין שלו.

למרות טענות המדינה, השופט קפלן קבע כי ניתן למצוא פתרון שיאזן בין צרכי החקירה לזכויות המבקש. הוא הורה כי מחאג'נה ימסור למשטרה טלפון ריק, שאליו יועתק כל התוכן של הטלפון המקורי, והמשטרה תחזיר לו את הטלפון המקורי.

• פרפלקסיטי AI צפויה לגייס 500 מיליון דולר לפי שווי של 14 מיליארד דולר
• סקייל AI מתרחבת למזרח התיכון: תפתח משרדים בסעודיה ובאמירויות

המקרה מדגיש את הצורך בבקרה ואימות מידע, בייחוד כשמדובר בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים בהליכים משפטיים. הוא משמש סימן אזהרה למערכת המשפט ולרשויות השלטון על הצורך באחריות וזהירות בשימוש בבינה מלאכותית.

איך השפיע השימוש בחוק שאינו קיים על הליך המשפט?

השימוש בחוק המומצא העלה שאלות חמורות לגבי אמינות המידע שהוצג על ידי המדינה. חוק שגוי מהווה עיוות של מערכת המשפט, ועלול להטעות את השופט להסתמך על מקור משפטי לא חוקי. במידה שהמדינה מציעה את החוק הזה כחלק מהגשת טענות משפטיות, הדבר לא רק מערער את יסודות ההליך - אלא גם מערער את האמון במערכת המשפט. השופט קפלן, במלותיו, ציין כי הדבר מערער את יסודות הליך משפטי תקין.

מהן ההשלכות של השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט?

המקרה חושף את הקשיים בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים במערכת המשפט. בעוד שבינה מלאכותית יכולה לשמש כלי עזר יעיל בהליך המשפטי, המקרה מדגיש את הצורך בהבטחת האמינות ובקרה אנושית. הכלים האלה עלולים להניב מידע שגוי או מציאות לא נכונה אם הם לא נבדקים בצורה קפדנית. בנוסף, השימוש בבינה מלאכותית בתחום המשפטי צריך להיות זהיר ומפוקח כדי למנוע עיוותי דין, כפי שנראה במקרה הזה.

• הפיצוי עבור 5 מ"ר במרפסת: 110 אלף שקל
• רכשה בית עם רטיבות, תבעה - ותשלם למוכרות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בחודשים האחרונים נחשפה תופעת השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט הישראלית - עורכי דין מסתמכים על כלי בינה מלאכותית ליצירת כתבי טענות, ומגישים לבתי המשפט אסמכתאות והפניות לפסקי דין שמעולם לא התקיימו. בפסק דין תקדימי שפורסם בפברואר האחרון, יצא בית המשפט העליון בחריפות יוצאת דופן נגד תופעה זו, והתווה לראשונה את הגבולות והסנקציות האפשריות בעניין השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בעולם המשפט. במוקד המקרה ההוא עמדה עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין השרעי לערעורים בתיק גירושין. השופטת גילה כנפי-שטייניץ, בהסכמת השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, דחתה את העתירה לגופה, אך במהלך הדיון התגלתה תופעה מטרידה: עורכת הדין שייצגה את העותרת הפנתה ל-36 פסקי דין והחלטות שיפוטיות שלא היו ולא נבראו. אף שעורכת הדין טענה תחילה ל"טעות טכנית", בהמשך ההליך הודתה כי הסתמכה על אתר שהומלץ לה על-ידי קולגות, מבלי שטרחה לוודא את אמיתות המידע. השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי בסבירות גבוהה מדובר בשימוש בכלי בינה מלאכותית, שסיפק לעורכת הדין "הזיות" - יצירת תוכן המכיל מידע כוזב המוצג כעובדה.