מה קורה כשהמדינה מתבססת על חוק מומצא?
בית משפט השלום בחדרה נדרש באחרונה להכריע בסוגיה חריגה - בבקשה שהגישה המדינה להכרה בהסכם בנוגע לראיות שנתפסו ושאלת השבתן, הסתמכו נציגות המדינה על חוק שאינו קיים בספר החוקים של ישראל. המקור של הטעות הבוא שימוש שנעשה בכלים בינה מלאכותית. לדברי השופט, "מלכתחילה הטעות הזאת לא היתה צריכה לקרות, ואם ידעו על קיומה, היו צריכות להודיע על כך לפני הדיון, כדי לא להתבזות יותר ממה שכבר התבזו"
בית משפט השלום בחדרה, בראשות השופט אהוד קפלן, פרסם באחרונה החלטה יוצאת דופן בתביעה שבמרכזה טענה של המדינה שהתבססה על חוק שאינו קיים, ככל הנראה כתוצאה משימוש של עורכי הדין מטעמה בכלים של בינה מלאכותית. התיק נפתח בעקבות בקשה של מדינת ישראל, שהוגשה ב-11 בפברואר השנה, לתת תוקף משפטי להסכמה בין הצדדים בנוגע להחזקת ראיות שנתפסו במסגרת תיק חקירה נגד אברהים מחאג'נה. ההסכמה כללה החזרת המחאות שנתפסו במהלך חיפוש, אך הותירה בידי המדינה פריטים נוספים,בהם ביניהם טלפון נייד, DVR, חומרי מחשב ומסמכים. ב-21 באפריל הגיש מחאג'נה בקשה לקבל לידיו בחזרה את הטלפון הנייד, בטענה כי הוא משמש את העסק שלו כמכשיר מוסדי, הכולל תוכנות ניהול ואבטחה. הוא ציין כי בעקבות ניסיון פריצה לחנותו, מערכת האבטחה לא התריעה, בעקבות החזקת הטלפון בידי המשטרה.
המדינה התנגדה להחזרת הטלפון, בטענה כי אינו נחשב מחשב מוסדי לפי סעיף 23(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב), תשנ"ו–1996. לטענתה, הטלפון אינו בבעלות מוסד ציבורי ולא משמש כמה גורמים לצרכים מוסדיים.
השופט קפלן גילה כי החוק שהמדינה הסתמכה עליו לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל. הוא כתב בפסק הדין שפורסם כי, "ובכן, אותו חוק לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל, הוא גם לא היה קיים בדמיונו של אף אדם עד כה, כי חיפוש מילותיו באינטרנט באמצעות מנועי חיפוש כמו גוגל, לא מעלה אף תוצאה תואמת. הוא נוצר על ידי בינה מלאכותית, ואם חשבתי שראיתי הכל ב-30 השנים שאני על כס השיפוט, כנראה שטעיתי". במהלך הדיון, הודו נציגות המדינה כי נפלה טעות וכי החוק אינו קיים. השופט הביע תמיהה על כך שלא הודיעו על הטעות לפני הדיון. "לטעמי מלכתחילה הטעות הזאת לא היתה צריכה לקרות, ואם ידעו על קיומה, היו צריכות להודיע על כך לפני הדיון, כדי לא להתבזות יותר ממה שכבר התבזו", הוא כתב בהכרעת הדין שלו.
למרות טענות המדינה, השופט קפלן קבע כי ניתן למצוא פתרון שיאזן בין צרכי החקירה לזכויות המבקש. הוא הורה כי מחאג'נה ימסור למשטרה טלפון ריק, שאליו יועתק כל התוכן של הטלפון המקורי, והמשטרה תחזיר לו את הטלפון המקורי.
- "מסלול לימודים בלי בינה מלאכותית זה פשע נגד הסטודנטים"
- קרן המטבע: בום ה-AI מזכיר את הדוט-קום - אבל לא יקריס את הכלכלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה מדגיש את הצורך בבקרה ואימות מידע, בייחוד כשמדובר בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים בהליכים משפטיים. הוא משמש סימן אזהרה למערכת המשפט ולרשויות השלטון על הצורך באחריות וזהירות בשימוש בבינה מלאכותית.
איך השפיע השימוש בחוק שאינו קיים על הליך המשפט?
השימוש בחוק המומצא העלה שאלות חמורות לגבי אמינות המידע שהוצג על ידי המדינה. חוק שגוי מהווה עיוות של מערכת המשפט,
ועלול להטעות את השופט להסתמך על מקור משפטי לא חוקי. במידה שהמדינה מציעה את החוק הזה כחלק מהגשת טענות משפטיות, הדבר לא רק מערער את יסודות ההליך - אלא גם מערער את האמון במערכת המשפט. השופט קפלן, במלותיו, ציין כי הדבר מערער את יסודות הליך משפטי תקין.
מהן ההשלכות של השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט?
המקרה חושף את הקשיים בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים במערכת המשפט. בעוד שבינה מלאכותית יכולה לשמש כלי עזר יעיל בהליך המשפטי, המקרה מדגיש
את הצורך בהבטחת האמינות ובקרה אנושית. הכלים האלה עלולים להניב מידע שגוי או מציאות לא נכונה אם הם לא נבדקים בצורה קפדנית. בנוסף, השימוש בבינה מלאכותית בתחום המשפטי צריך להיות זהיר ומפוקח כדי למנוע עיוותי דין, כפי שנראה במקרה הזה.
- הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו
- השתלטו על 110 מ"ר מהשטח המשותף - וכעת יישאו במחיר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...
בחודשים האחרונים נחשפה תופעת השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט הישראלית - עורכי דין מסתמכים על כלי בינה מלאכותית ליצירת כתבי טענות, ומגישים לבתי המשפט אסמכתאות והפניות לפסקי דין שמעולם לא התקיימו. בפסק דין תקדימי שפורסם בפברואר האחרון, יצא בית המשפט העליון בחריפות יוצאת דופן נגד תופעה זו, והתווה לראשונה את הגבולות והסנקציות האפשריות בעניין השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בעולם המשפט. במוקד המקרה ההוא עמדה עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין השרעי לערעורים בתיק גירושין. השופטת גילה כנפי-שטייניץ, בהסכמת השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, דחתה את העתירה לגופה, אך במהלך הדיון התגלתה תופעה מטרידה: עורכת הדין שייצגה את העותרת הפנתה ל-36 פסקי דין והחלטות שיפוטיות שלא היו ולא נבראו. אף שעורכת הדין טענה תחילה ל"טעות טכנית", בהמשך ההליך הודתה כי הסתמכה על אתר שהומלץ לה על-ידי קולגות, מבלי שטרחה לוודא את אמיתות המידע. השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי בסבירות גבוהה מדובר בשימוש בכלי בינה מלאכותית, שסיפק לעורכת הדין "הזיות" - יצירת תוכן המכיל מידע כוזב המוצג כעובדה.
- 2.אנונימי 13/05/2025 11:10הגב לתגובה זוקורע מצחוק
- 1.אנונימי 13/05/2025 10:23הגב לתגובה זולא רוצים לפתוח ספר.מעניין אם השופט לא היה עירני
כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הובהר כי חוב מס בן 20 שנה אינו נעלם מעצמו ואינו מתיישן, אם רשות המסים נקטה מהלך כלשהו לאורך השנים. אף שהנישום טען שלא ידע דבר על החוב, השופט קבע כי פעולות כמו עיקול או שליחת מכתב השאירו את החוב רלוונטי
- ויצרו איפוס למועד ההתיישנות שלו
במאי האחרון פורסם פסק דין יוצא דופן במחוזי חיפה, שבו נדחתה העתירה של בעל עסק בתעשיית הבשר שטען כי חוב מס בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל מ-2002-2001 התיישן. שופט המחוזי, אינאס סלאמה, קבע כי חוב מס - גם כזה שנשאר “בשקט” עשרות שנים - יכול להישאר לגבייה במידה שבמהלך השנים נעשו פעולות מצד רשות המסים.
רעיון המקרה פשוט אך מורכב: בעל עסק הוטלו עליו שומות מס משמעותיות ב-2001 (יותר מ-8 מיליון שקל) ו-2002 (כ-800 אלף שקל), בנוסף לקנסות גירעון ועיצומים שנוספו עם הזמן. סך כל החוב הגיע כאמור לכ-10 מיליון שקל. במשך השנים טען בעל העסק כי לא קיבל מכתבים או הודעות על החוב, שהליכי הגבייה הושבתו, ואף שבשלהי 2021, כשניסה לפתוח תיק עוסק מורשה, לא נמסר לו על החוב הקיים. ואולם במאי־יוני 2022, כך נטען, פתאום החל להיתקל במכתבי דרישה ובעיקול בנקאי על חשבונו בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. לטענתו, המחאות ששלח לא כובדו, והוא הופתע לשמוע על קיומו של התחייבות כספית עצומה שלא ידע עליה במשך שנים.
הנישום טען כי מעולם לא נודע לו על החוב לאורך שנים, ומאז 2011 - אז העביר את העניין לעורך דין - לא נקטה רשות המסים יוזמה כלשהי לגבייה. על כן, לטענתו, החוב אמור היה להתיישן. מנגד, פקיד שומה טען כי נעשו פעולות לאורך השנים: הודעות, עיקולים, תביעות חוב בהליך פשיטת רגל - הקו המתמשך של פעולות אלה מונע את קיומה של התיישנות של המקרה. כמו כן, הובעה ביקורת קשה על התנהלות התובע, בטענה שהוא נמנע באופן מתמשך מלקיים את חובותיו.
הנישום קיבל פטור מריבית, הצמדה, עיצומים ופיגורים
השופט סלאמה קיבל את הטענות של רשות המסים וקבע בפסק הדין כי, “אין שבע שנים רצופות שבהן הנישום ישב בחיבוק־ידיים” בלי שננקטו פעולות כלשהן. הוא קבע כי במסגרת הזמן לאורך השנים נוצרה “חזקת איפוס” של מרוץ ההתיישנות - מושג משפטי שבעקבותיו פעולות מצד הנושה ממחזרות את מניין הזמן מחדש. גם נטען כי התובע ידע על השומות לאורך השנים - בעת קביעתן, בעת בקשת הארכת מועד ערעור ב-2011, וגם כשנפתחו הליכי פשיטת רגל ב-2016. אף שמצא השופט כי נגרם עיכוב של שנים בגביית החוב בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב של רשות המסים, שמנעה העברת עדכונים לגורמים אנושיים במשך כארבע שנים - הוא פטר את הנישום מתשלום ריבית, הצמדה, עיצומים ותוספות פיגורים שנבעו מאותה תקופה. כלומר החוב נשאר קיים, אך לא ייתוספו עליו עמלות נוספות.
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה החשוב כאן הוא לא רק גובה החוב או שנותיו, אלא ההבנה שתקופת הזמן לבדה אינה מבטלת חוב מס. מרוץ ההתיישנות, כלומר הזמן שבו הנושה יכול לדרוש את החוב - ניתן לאפס (לחדש) אם לאורך השנים נעשות פעולות מנהליות או משפטיות שמביעות רצון לגבייה. ובמלים אחרות, אם פקיד השומה שולח מכתב דרישה, מטיל עיקול או מבקש צו כינוס נכסים - גם אם מבצע זאת בצורה אטית או חלקית - הפעולה הזו יכולה ללמנוע את התיישנות החוב. זהו עיקרון חשוב במיוחד בנושאי מסים, שכן לפי מקורות משפטיים, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים לתביעות רגילות. ואולם כשמדובר בחובות מס, המערכת המשפטית נוטה לאפשר מרחב פעולה רחב יותר לנושה, מתוך ראייה שפקיד השומה חייב להיות “סופר אקטיבי” בגבייה.
צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.
