מה קורה כשהמדינה מתבססת על חוק מומצא?
בית משפט השלום בחדרה נדרש באחרונה להכריע בסוגיה חריגה - בבקשה שהגישה המדינה להכרה בהסכם בנוגע לראיות שנתפסו ושאלת השבתן, הסתמכו נציגות המדינה על חוק שאינו קיים בספר החוקים של ישראל. המקור של הטעות הבוא שימוש שנעשה בכלים בינה מלאכותית. לדברי השופט, "מלכתחילה הטעות הזאת לא היתה צריכה לקרות, ואם ידעו על קיומה, היו צריכות להודיע על כך לפני הדיון, כדי לא להתבזות יותר ממה שכבר התבזו"
בית משפט השלום בחדרה, בראשות השופט אהוד קפלן, פרסם באחרונה החלטה יוצאת דופן בתביעה שבמרכזה טענה של המדינה שהתבססה על חוק שאינו קיים, ככל הנראה כתוצאה משימוש של עורכי הדין מטעמה בכלים של בינה מלאכותית. התיק נפתח בעקבות בקשה של מדינת ישראל, שהוגשה ב-11 בפברואר השנה, לתת תוקף משפטי להסכמה בין הצדדים בנוגע להחזקת ראיות שנתפסו במסגרת תיק חקירה נגד אברהים מחאג'נה. ההסכמה כללה החזרת המחאות שנתפסו במהלך חיפוש, אך הותירה בידי המדינה פריטים נוספים,בהם ביניהם טלפון נייד, DVR, חומרי מחשב ומסמכים. ב-21 באפריל הגיש מחאג'נה בקשה לקבל לידיו בחזרה את הטלפון הנייד, בטענה כי הוא משמש את העסק שלו כמכשיר מוסדי, הכולל תוכנות ניהול ואבטחה. הוא ציין כי בעקבות ניסיון פריצה לחנותו, מערכת האבטחה לא התריעה, בעקבות החזקת הטלפון בידי המשטרה.
המדינה התנגדה להחזרת הטלפון, בטענה כי אינו נחשב מחשב מוסדי לפי סעיף 23(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב), תשנ"ו–1996. לטענתה, הטלפון אינו בבעלות מוסד ציבורי ולא משמש כמה גורמים לצרכים מוסדיים.
השופט קפלן גילה כי החוק שהמדינה הסתמכה עליו לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל. הוא כתב בפסק הדין שפורסם כי, "ובכן, אותו חוק לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל, הוא גם לא היה קיים בדמיונו של אף אדם עד כה, כי חיפוש מילותיו באינטרנט באמצעות מנועי חיפוש כמו גוגל, לא מעלה אף תוצאה תואמת. הוא נוצר על ידי בינה מלאכותית, ואם חשבתי שראיתי הכל ב-30 השנים שאני על כס השיפוט, כנראה שטעיתי". במהלך הדיון, הודו נציגות המדינה כי נפלה טעות וכי החוק אינו קיים. השופט הביע תמיהה על כך שלא הודיעו על הטעות לפני הדיון. "לטעמי מלכתחילה הטעות הזאת לא היתה צריכה לקרות, ואם ידעו על קיומה, היו צריכות להודיע על כך לפני הדיון, כדי לא להתבזות יותר ממה שכבר התבזו", הוא כתב בהכרעת הדין שלו.
למרות טענות המדינה, השופט קפלן קבע כי ניתן למצוא פתרון שיאזן בין צרכי החקירה לזכויות המבקש. הוא הורה כי מחאג'נה ימסור למשטרה טלפון ריק, שאליו יועתק כל התוכן של הטלפון המקורי, והמשטרה תחזיר לו את הטלפון המקורי.
- סם אלטמן מזהיר: המשקיעים מתלהבים מדי מתחום ה-AI
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה מדגיש את הצורך בבקרה ואימות מידע, בייחוד כשמדובר בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים בהליכים משפטיים. הוא משמש סימן אזהרה למערכת המשפט ולרשויות השלטון על הצורך באחריות וזהירות בשימוש בבינה מלאכותית.
איך השפיע השימוש בחוק שאינו קיים על הליך המשפט?
השימוש בחוק המומצא העלה שאלות חמורות לגבי אמינות המידע שהוצג על ידי המדינה. חוק שגוי מהווה עיוות של מערכת המשפט,
ועלול להטעות את השופט להסתמך על מקור משפטי לא חוקי. במידה שהמדינה מציעה את החוק הזה כחלק מהגשת טענות משפטיות, הדבר לא רק מערער את יסודות ההליך - אלא גם מערער את האמון במערכת המשפט. השופט קפלן, במלותיו, ציין כי הדבר מערער את יסודות הליך משפטי תקין.
מהן ההשלכות של השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט?
המקרה חושף את הקשיים בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים במערכת המשפט. בעוד שבינה מלאכותית יכולה לשמש כלי עזר יעיל בהליך המשפטי, המקרה מדגיש
את הצורך בהבטחת האמינות ובקרה אנושית. הכלים האלה עלולים להניב מידע שגוי או מציאות לא נכונה אם הם לא נבדקים בצורה קפדנית. בנוסף, השימוש בבינה מלאכותית בתחום המשפטי צריך להיות זהיר ומפוקח כדי למנוע עיוותי דין, כפי שנראה במקרה הזה.
- עקב ייצוגית בישראל: השינוי בג'ימייל שישפיע עליכם
- השותף הסתיר הכנסות - וישלם יותר מ-2 מיליון שקל
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
בחודשים האחרונים נחשפה תופעת השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט הישראלית - עורכי דין מסתמכים על כלי בינה מלאכותית ליצירת כתבי טענות, ומגישים לבתי המשפט אסמכתאות והפניות לפסקי דין שמעולם לא התקיימו. בפסק דין תקדימי שפורסם בפברואר האחרון, יצא בית המשפט העליון בחריפות יוצאת דופן נגד תופעה זו, והתווה לראשונה את הגבולות והסנקציות האפשריות בעניין השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בעולם המשפט. במוקד המקרה ההוא עמדה עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין השרעי לערעורים בתיק גירושין. השופטת גילה כנפי-שטייניץ, בהסכמת השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, דחתה את העתירה לגופה, אך במהלך הדיון התגלתה תופעה מטרידה: עורכת הדין שייצגה את העותרת הפנתה ל-36 פסקי דין והחלטות שיפוטיות שלא היו ולא נבראו. אף שעורכת הדין טענה תחילה ל"טעות טכנית", בהמשך ההליך הודתה כי הסתמכה על אתר שהומלץ לה על-ידי קולגות, מבלי שטרחה לוודא את אמיתות המידע. השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי בסבירות גבוהה מדובר בשימוש בכלי בינה מלאכותית, שסיפק לעורכת הדין "הזיות" - יצירת תוכן המכיל מידע כוזב המוצג כעובדה.
- 2.אנונימי 13/05/2025 11:10הגב לתגובה זוקורע מצחוק
- 1.אנונימי 13/05/2025 10:23הגב לתגובה זולא רוצים לפתוח ספר.מעניין אם השופט לא היה עירני
ביקש לפנות את בנו מדירת הירושה - ביהמ"ש הכריע
במסגרת הליך משפטי טעון שהתנהל בין אב לבנו, נדרש בית המשפט לענייני משפחה להכריע בסוגיה רגישה: האם לקיים את הוראות צוואת האם כלשונן, או לאפשר לאב למכור את הדירה ולפנות ממנה את הבן שמתגורר בה. פסק הדין עוסק בדוקטרינת הביצוע בקירוב ובזכות לקורת גג מול זכויות קנייניות, וקבע כי הצוואה פוגעת בזכויות האב, אך מצא גם פתרון שייתן מענה לדרישתו של הבן
לאחר מותה של אם המשפחה, נותר האב בעל הזכויות המלאות בנכס שבו התגוררו השניים. אלא שבנו של האב, שהתגרש כ-15 שנה לפני כן, עבר לגור עם הוריו ומאז לא עזב את הבית. האב, שמתגורר כיום בדיור מוגן, ביקש לפנות את הבן, למחוק את הערת האזהרה שהוטלה על הנכס, ולמכור את הדירה כדי לממן את הוצאותיו. הבן התנגד, תוך שהוא נאחז בצוואתה של האם המנוחה, שקבעה כי יוכל להתגורר בדירה עד שישה חודשים לאחר מות האב. המחלוקת התמקדה בפרשנות סעיף 10 לצוואה, שהעניק לבן מעין "זכות מגורים" בדירה, אך רק לתקופה מוגבלת. האב טען כי מדובר בהוראה חסרת תוקף, מכיוון שהיא מתיימרת להגביל את זכויותיו הקנייניות כבעלים. עוד הוא טען כי מדובר היה בוויתור זמני מצדו בעת ניסוח הצוואה, מתוך רצון שלא לצער את רעייתו המנוחה.
מנגד, הבן טען כי מדובר בהוראה מחייבת, שנועדה להבטיח לו קורת גג, וכי אמו המנוחה הסתמכה על כך שצוואתה תקוים כלשונה. לטענתו, הניסיון של אביו להביא לפינויו חורג מהוראות הצוואה ומהווה הפרה בוטה של רצון האם.
בית המשפט בחן את הוראות הצוואה, את העדויות, ואת טענות הצדדים - והכריע: "רצונה של המנוחה היה להעניק לנתבע קורת גג, אך לא בצורה מוחלטת ולכל החיים", כתבה השופטת ריבי לב אוחיון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. לדבריה, הצוואה קבעה במפורש כי זכות המגורים תסתיים חצי שנה לאחר מות שני ההורים, ולכן אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת בזמן.
לא ניתן לקיים את הצוואה כלשונה
אלא שגם אם לשון הצוואה ברורה, הרי שלא ניתן היה לקיים אותה כלשונה, שכן האם ביקשה להעניק זכות מגורים גם בזכויות שבבעלות האב - דבר שאינו אפשרי משפטית. "לא ניתן לחייב זוכה בצוואה לעשות דבר בנכס שאינו מנכסי העיזבון", ציינה השופטת בפסק הדין שפורסם, והוסיפה כי מדובר בזכות קניין חוקתית, והאב, כבעלים, זכאי לדרוש פירוק שיתוף ולמכור את הנכס.
- אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בית המשפט לא הסתפק בהכרזה על בטלות הסעיף, ובחן כיצד ניתן בכל זאת להגשים את רצון האם, למרות המגבלות המשפטיות. כאן נכנסה לתמונה דוקטרינת הביצוע בקירוב - גישה פרשנית שמאפשרת לממש את רצון המצווה גם אם לא ניתן לקיים את הוראות הצוואה כלשונן. "הדרך להגשים את רצון המנוחה היא באמצעות מתן סכום כסף לנתבע, מכספי התמורה שיתקבלו ממכירת הנכס", קבעה השופטת, והוסיפה כי הדבר מבטיח את תכלית הצוואה - מתן קורת גג לבן - מבלי לפגוע בזכויות הקניין של האב.
3 שנות מאסר על הונאת ענק במס: גזר דין ראשון בפרשת "כוכב נולד"
נאדר ג'אבר הורשע בסיוע להפקת אלפי חשבוניות פיקטיביות בהיקף של יותר ממיליארד שקל
בית משפט השלום ברמלה הטיל עונש חמור על נאדר ג'אבר, תושב אזור המרכז (גר בג'לג'וליה), בגין חלקו בפרשה רחבת היקף במסגרתה גורמים בענף הדלק הוציאו וניכו חשבוניות פיקטיביות באופן לא חוקי בהיקף של מיליארדי שקלים מתוך מטרה להתחמק מתשלום מס. מדובר בגזר דין ראשון
בפרשה, שזכתה לכינוי פרשת "כוכב נולד", וגזרי דין נוספים בפרשה עתידים להתקבל בתקופה הקרובה
על פי המתואר בגזר הדין, נאדר ג'אבר סיפק לשלמה יעקובסון, לזאב שמיין ולחברות שבניהולם תשתית להוצאת חשבוניות פיקטיביות תוך שימוש בחברות קש, באמצעותן בוצעו קיזוזי המס הבלתי חוקיים. התשתית הפיקטיבית סופקה לנאדר ג'אבר על ידי בני הזוג ראאד שעאר ואינאס שוייכי שהאחרונה הינה מנהלת חשבונות במקצועה. במטרה לסייע ליעקובסון, שמיין והחברות להתחמק מתשלום מס, ביצע הנאשם בין היתר פעולות שונות, כגון ליווי אנשים שנשלחו על ידי ראאד ואינאס לעו"ד לחתימה על חוזים כוזבים, התייצגות בכזב כנציג הספקים הפקטיביים במעמד חתימת החוזים, ליווי חותמי החוזים הפקטיביים לנותני שירותי מטבע, העברת החשבוניות הכוזבות בין שמיין ויעקובסון לראאד ואינאס, העברת התשלום לאינאס וראאד ועוד. כנגד פעולותיו אלו קיבל נאדר ג'אבר קצבה חודשים קבועה.
בשל המתואר לעיל, נאדר ג'אבר פעל לסייע לאחרים להתחמק ולהשתמש מתשלום מס, כך שהאחרים הוציאו לחברות שבבעלותם 3,406 חשבוניות פיקטיביות, בסך כולל של 1,062,500,979 שקל וניכו את מס התשומות הגלום בהן בסך של 156,463,710 שקל. במסגרת הסדר טיעון, הסכימה המדינה לעתור לעונש של 3 שנות מאסר, ושמרה על זכותה לטעון באופן חופשי בנוגע לשאר רכיבי המאסר.
כבוד השופטת, סגנית הנשיא דורית סבן נוי קיבלה את עתירת המדינה בנוגע לרכיב המאסר תוך שציינה את הנימוקים שעמדו בבסיס הסדר הטיעון בין הצדדים ובין היתר: שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפה והחוק ותרומתו בקידום החקירה, חלקו הפחות במדרג העברייני כפי שתואר בכתב האישום, העובדה כי הנאשם לא גרף לכיסו את הרווח שנוצר מפעולותיו ורק קיבל תשלום קבוע ונמוך יחסית בתמורת השירותים שסיפק.
- חשד להונאת מס של כ-8 מיליון שקלים בתחום הבניה וההסעות בדרום הארץ
- הודה בסיוע להעלמת חצי מיליון שקל - וירצה עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, ציינה את הנזק שנגרם לקופה הציבורית, השיטתיות והעקביות שאפיינו את מעשי העבירות. התיק נוהל על ידי עוה"ד אור הדאיה, ראש צוות ביחידה המשפטית מרכז ברשות המסים, בסיועם של עורכי הדין איתן לאמעי ודביר עמר מהיחידה המשפטית מחוז מרכז ברשות המסים.
