בגידה כלכלית - האשה החזיקה בדירה ולא סיפרה לבעל; מה קורה כשמתגרשים?
בית המשפט רואה בחומרה בגידה כלכלית ומעניש על כך - חלוקת הכספים בגירושים היא לרעת הצד הבוגד; מה זאת בגידה כלכלית, איך היא מתרחשת ואיך מאתרים נכסים שהוברחו?
בגידה כלכלית בין בני זוג היא תופעה שכיחה ומאוד כואבת. במקרים רבים היא מתגלה רק כשהנישואין עומדים בפני סיום. התופעה מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג מסתיר נכסים, נכסי נדל"ן או מקורות הכנסה משותפים, ולעיתים אף פועל במכוון להקטין את זכויותיו של הצד השני. הסתרת נדל"ן היא אחת הצורות המורכבות יותר של בגידה כלכלית, בשל המשמעות הכלכלית הגדולה של הנכסים הללו על חיי בני הזוג והמשפחה כולה.
בגידה כלכלית בתחום הנדל"ן יכולה להתבטא בדרכים רבות ושונות. יש מצבים לא מעטים של הסתרת נכס שנרכש במהלך הנישואין: אחד מבני הזוג רוכש דירה או בית ורושם אותם על שמו בלבד, תוך הסתרת המידע מבן הזוג השני. כך הוא מבטיח לעצמו יתרון כלכלי במקרה של פרידה.
מכאן יש הסתעפויות של הסתרות - הסתרת הכנסות משכירות כאשר אחד מבני הזוג גובה דמי שכירות מנכס משותף ולא מעביר את ההכנסות לקופה המשותפת. הכסף מופקד בחשבון פרטי או משמש למטרות אישיות.
ישנם גם מקרים שבהם בן זוג משתמש בנכס משותף כערבות להלוואה פרטית, לעיתים ללא ידיעת הצד השני, ובכך מפחית את ערך הנכס לקראת חלוקת הרכוש. מצבים נוספים שמתרחשים הם העברת נכסים לקרובי משפחה במחיר מופחת.
מה אומר החוק בישראל?
חוק יחסי ממון בישראל קובע שכל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין ייחשב כרכוש משותף ויאוזן בין בני הזוג במקרה של פרידה, גם אם הנכסים נרשמו רק על שם אחד מהם. עם זאת, ישנם חריגים כמו נכסים שנרכשו מכספי ירושה או מתנה, או כאלה שהוגדרו כנפרדים בהסכם ממון.
בתי המשפט בישראל נוהגים להתייחס בחומרה לבגידה כלכלית. במקרים שבהם מוכח שבן זוג הסתיר נכסים או פעל להקטנת ערכם במסגרת איזון המשאבים, בית המשפט יכול לסטות מחלוקה שוויונית של הרכוש.
המנגנונים לחשיפת בגידה כלכלית
כשמתעורר חשד להברחת נכסים, ניתן להפעיל כמה מנגנונים משפטיים, הראשון הוא חובת גילוי: בהליכי גירושין חלה חובה על כל אחד מבני הזוג לחשוף את כל הנכסים, ההכנסות והחובות. כמו כן, ניתן להגיש בקשה לצווי גילוי מסמכים מבנקים, רשות המסים ובתי השקעות וחברות ביטוח שמנהלות את הכספים.
אפשר גם באם יש חשד מוחשי להברחת נכסים למנות רואה חשבו שיחקור את הטענות ויאתר נכסים מוסתרים.
במקרה שדווח לאחרונה, גבר התלונן כי אשתו הסתירה ממנו נכס נדל"ן שנרכש במהלך הנישואין
ונרשם על שמה בלבד. בתהליך הגירושין התגלה כי הנכס הושכר לאורך שנים, והאישה הסתירה את דמי השכירות. בית המשפט קבע כי הנכס ייחשב כרכוש משותף, ואף חייב את האישה לשלם פיצויים לבעל על הכנסות השכירות שהוסתרו.
במקרה אחר, פסק בית המשפט לענייני משפחה כי בגידה כלכלית מצדיקה סטייה מהחוק ואיזון לא שוויוני לטובת הצד השני. בית המשפט ראה בכך פגיעה מהותית באמון הכלכלי שבבסיס הקשר הזוגי.
איך מגנים מפני בגידה כלכלית?
אחד הכלים המרכזיים להגנה מפני בגידה כלכלית הוא הסכם ממון. הסכם זה מאפשר לשני בני הזוג להגדיר מראש את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה, ובכך להקטין את הסיכוי להברחת נכסים. ניתן גם להוסיף סעיפים שמטילים סנקציות במקרה של גילוי הסתרה או מניפולציות כלכליות.
המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
אף שהעלים מאות אלפי שקלים ממע"מ, שב במהרה לסורו לאחר מאסר קודם והשיב רק חלק קטן מהכסף - החליט בית משפט השלום בראשון לציון להמיר את עונש המאסר של נאשם בעבודות שירות. השופט רפי ארניה קבע כי השיהוי הממושך של המדינה בהגשת כתב האישום - יותר משש שנים מאז
פתיחת החקירה - הוא שיקול משמעותי שהטה את הכף לטובת הקלה בעונש, חרף עברו הפלילי המכביד של הנאשם
מעל ראשו ריחף עבר פלילי עשיר, שכלל הרשעה קודמת ומאסר בפועל שריצה בעבר על עבירות דומות. אלא שהפעם, בניגוד לכל הציפיות, לא נשלח אריק דעדוש שוב אל מאחורי סורג ובריח, אלא יצא מבית המשפט בידיעה כי ירצה את עונשו במסגרת עבודות שירות. מה הוביל את השופט רפי ארניה לקבל הכרעה שכזו בעניינו של דעדוש, אדם שלא בפעם הראשונה מתייצב על דוכן הנאשמים בעבירות מס?
דעדוש, ששימש מנהל פעיל בצ.ב.א חי יזמות והשקעות, הורשע ביחד עם החברה כי ניכו מס תשומות בהיקף אדיר - יותר מ-850 אלף שקל - מבלי שהיו בידיהם מסמכים כדין. על פי כתב האישום שבו הודה, התקופה הרלוונטית לעבירות נפרשה בין תחילת 2014 ועד פברואר 2015, אז הוגשו תשעה דו"חות מע"מ תקופתיים שכללו ניכויים פיקטיביים. "אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בסדרה של פעולות שיטתיות ומתוכננות מראש", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.
הסדר הטיעון שנחתם עם הפרקליטות חייב את הנאשמים להחזיר סכום חלקי בלבד - 200 אלף שקל - לפני שלב הטיעונים לעונש. בתמורה הגבילה המדינה את דרישתה למאסר בפועל שלא יעלה על שנה אחת. התביעה הדגישה כי מדובר בעבירות חמורות, שבוצעו על ידי אדם שהיה כבר אמור להבין היטב את משמעות מעשיו, נוכח הרשעתו הקודמת מ-2010 בעבירות מס דומות שבעטיין ריצה 15 חודשי מאסר. לצד זאת, ציינה הפרקליטות כי דעדוש לא הסיר את המחדל במלואו, ואף השיב רק 200 אלף שקל מתוך יותר מ-850 אלף שקל. "הנאשם הפגין זלזול בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל המס", טענה המאשימה, וביקשה לגזור עליו מאסר ברף העליון של ההסדר - 12 חודשים בפועל.
מנגד, ההגנה הדגישה את הזמן שחלף - כמעט עשור מאז שבוצעו המעשים - ואת העובדה כי הנאשם אינו בעל החברה אלא רק המנהל שלה. עוד נטען כי במהלך השנים האחרונות השתנה אורח חייו, וכיום הוא עובד כשכיר ומתקשה מבחינה כלכלית עד כדי כך שהוכרז שהוא בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, הזכירו סנגוריו כי סכום הניכוי שיוחס לו בתחילת ההליך היה גבוה בהרבה - מעל 1.2 מיליון שקל - ובהמשך הופחת באופן ניכר הסכום בעקבות החלטות בית המשפט, עד שהועמד על 851 אלף שקל בלבד.
- עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון בענישה התרכז בשאלת משמעות השיהוי בהגשת כתב האישום. החקירה נפתחה עוד ב-2015, אך כתב האישום הוגש רק בנובמבר 2021, יותר משש שנים לאחר מכן. דעדוש נחקר לראשונה כבר ב-2016, אך מאז התיק הועבר הלוך ושוב בין יחידות שונות ברשות המסים ובפרקליטות, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. "זהו פרק זמן ארוך, ארוך מדי", הדגיש השופט בהכרעתו, "שתוצאתו היא שהנאשם נותן את הדין על מעשיו למעלה מעשור לאחר שבוצעו".
שלף אקדח בעימות בכביש - אך הרשעתו בוטלה
בצעד חריג ויוצא דופן, הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול הרשעתו של גבר בן 66, מורה לנהיגה לשעבר ומתנדב במשטרה, שהורשע בשימוש פזיז באקדח במהלך עימות סוער בכביש. השופט קבע כי נסיבות האירוע, מצבו הבריאותי והכלכלי של הנאשם, לצד התנהגות המתלוננת - שוטרת
בעת האירוע - מצדיקים את ההחלטה, תוך שהוא מדגיש כי, "במובנים מסוימים, התנהגותה היתה חמורה משלו"
ביום קיץ מתוח, עימות שגרתי לכאורה בין נהגים נהפך לאירוע חריג שהגיע לפתחו של בית המשפט. מה שהחל כנסיעה צמודה בין שני כלי רכב על הכביש התפתח במהרה לעימות מתלהט, שבסיומו שלף אחד הנהגים - גבר בן 66, מורה לנהיגה במקצועו - את האקדח האישי שלו בעודו יושב במכוניתו. אף שלא ירה ולא כיוון את הנשק ישירות אל מי מהנוכחים, עצם השליפה הובילה להגשת כתב אישום נגדו, ולהליך פלילי שהסתיים השבוע בהחלטה דרמטית: ביטול הרשעתו, בנימוק שהנזק הצפוי לו כתוצאה מהרשעה חמור לאין ערוך מחומרת מעשיו.
השופט שרון דניאלי מבית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי אמנם הנאשם ביצע עבירה של "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה" לפי סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין, אך לנוכח הנסיבות החריגות יש מקום להורות על ביטול ההרשעה. בהחלטתו עמד על כך שהנאשם פעל לאחר שרכבו נחסם על ידי נהגים אחרים, כשאחד מהם אף פתח את דלת רכבו. "בהכרעת הדין קבעתי כי שליפת האקדח על ידי הנאשם במהלך האירוע... אינם מאפשרים את ביטול כתב האישום באופן גורף", כתב השופט בפסק הדין שפורסם, "אך מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שבמובנים מסוימים, התנהגותה של המתלוננת היתה חמורה יותר מזו של הנאשם".
המאשימה, עו"ד זיוה לדרמן, ביקשה מבית המשפט שלא להיעתר לבקשת ההגנה לביטול הרשעה. לדבריה, מדובר במורה לנהיגה ששלף נשק במהלך עימות בכביש, מעשה שיש בו פגיעה חמורה בערכים המוגנים. היא טענה כי, "האינטרס הציבורי מחייב העברת מסר מרתיע לפיו עבירה של כיוון נשק כלפי אחר מחייבת הרשעה בדין". עם זאת, השופט דניאלי סבר אחרת, והדגיש כי למרות החומרה, אין להתעלם מהשלכות ההרשעה על חייו של הנאשם.
"מדובר באירוע חד-פעמי, לא בדפוס התנהגות"
מנגד, סנגורו של הנאשם, עו"ד רן אפק, טען כי ההרשעה תפגע קשות בפרנסתו, שכן משרד הרישוי נוהג לפסול את רישיון ההוראה של מורי נהיגה שהורשעו בפלילים. אפק הדגיש כי הנאשם הוא המפרנס היחיד בביתו, בעוד אשתו נכה ואינה עובדת, וכי האירוע החריג הזה הביא גם להפסקת התנדבותו רבת השנים במשטרה. "מדובר באירוע חד-פעמי, לא בדפוס התנהגות", טען הסנגור, והוסיף כי הנאשם לא פגע באיש, לא כיוון את האקדח באופן ישיר ולא דרך אותו כלל.
- מהמושבה ועד טרנר: אירועי האלימות הקשים בכדורגל הישראלי - והעונשים
- פסק דין: ביטוח תאונות של תלמידים חל גם במקרה של רצח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נפרשה ההיסטוריה האישית של הנאשם: אזרח שומר חוק, שהקדיש שנים להתנדבות במשטרת התנועה, וכעת מצא עצמו במרכזו של הליך פלילי. השופט התייחס גם למסמכים רפואיים שהוגשו לבית המשפט, מהם עלה כי מצבו הבריאותי של הנאשם מורכב ואף התדרדר במהלך ההליך. לכך הצטרף מצבה הרפואי של אשתו ומצבם הכלכלי הקשה. מכלול הנתונים האלה, כך נקבע, מצדיקים את ביטול ההרשעה. "הנאשם הראה כי תיגרם לו פגיעה מוחשית ובהסתברות גבוהה אף מיידית כתוצאה מההרשעה", נכתב בהחלטה.
