גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

בגידה כלכלית - האשה החזיקה בדירה ולא סיפרה לבעל; מה קורה כשמתגרשים?

בית המשפט רואה בחומרה בגידה כלכלית ומעניש על כך - חלוקת הכספים בגירושים היא לרעת הצד הבוגד; מה זאת בגידה כלכלית, איך היא מתרחשת ואיך מאתרים נכסים שהוברחו?

עמית בר |

בגידה כלכלית בין בני זוג היא תופעה שכיחה ומאוד כואבת. במקרים רבים היא מתגלה רק כשהנישואין עומדים בפני סיום. התופעה מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג מסתיר נכסים, נכסי נדל"ן או מקורות הכנסה משותפים, ולעיתים אף פועל במכוון להקטין את זכויותיו של הצד השני. הסתרת נדל"ן היא אחת הצורות המורכבות יותר של בגידה כלכלית, בשל המשמעות הכלכלית הגדולה של הנכסים הללו על חיי בני הזוג והמשפחה כולה.

בגידה כלכלית בתחום הנדל"ן יכולה להתבטא בדרכים רבות ושונות. יש מצבים לא מעטים של הסתרת נכס שנרכש במהלך הנישואין: אחד מבני הזוג רוכש דירה או בית ורושם אותם על שמו בלבד, תוך הסתרת המידע מבן הזוג השני. כך הוא מבטיח לעצמו יתרון כלכלי במקרה של פרידה.

מכאן יש הסתעפויות של הסתרות - הסתרת הכנסות משכירות כאשר אחד מבני הזוג גובה דמי שכירות מנכס משותף ולא מעביר את ההכנסות לקופה המשותפת. הכסף מופקד בחשבון פרטי או משמש למטרות אישיות.


ישנם גם מקרים שבהם בן זוג משתמש בנכס משותף כערבות להלוואה פרטית, לעיתים ללא ידיעת הצד השני, ובכך מפחית את ערך הנכס לקראת חלוקת הרכוש. מצבים נוספים שמתרחשים הם העברת נכסים לקרובי משפחה במחיר מופחת.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מה אומר החוק בישראל?


חוק יחסי ממון בישראל קובע שכל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין ייחשב כרכוש משותף ויאוזן בין בני הזוג במקרה של פרידה, גם אם הנכסים נרשמו רק על שם אחד מהם. עם זאת, ישנם חריגים כמו נכסים שנרכשו מכספי ירושה או מתנה, או כאלה שהוגדרו כנפרדים בהסכם ממון.

בתי המשפט בישראל נוהגים להתייחס בחומרה לבגידה כלכלית. במקרים שבהם מוכח שבן זוג הסתיר נכסים או פעל להקטנת ערכם במסגרת איזון המשאבים, בית המשפט יכול לסטות מחלוקה שוויונית של הרכוש.


המנגנונים לחשיפת בגידה כלכלית


כשמתעורר חשד להברחת נכסים, ניתן להפעיל כמה מנגנונים משפטיים, הראשון הוא חובת גילוי: בהליכי גירושין חלה חובה על כל אחד מבני הזוג לחשוף את כל הנכסים, ההכנסות והחובות. כמו כן, ניתן להגיש בקשה לצווי גילוי מסמכים מבנקים, רשות המסים ובתי השקעות וחברות ביטוח שמנהלות את הכספים.

אפשר גם באם יש חשד מוחשי להברחת נכסים למנות רואה חשבו שיחקור את הטענות ויאתר נכסים מוסתרים.


במקרה שדווח לאחרונה, גבר התלונן כי אשתו הסתירה ממנו נכס נדל"ן שנרכש במהלך הנישואין ונרשם על שמה בלבד. בתהליך הגירושין התגלה כי הנכס הושכר לאורך שנים, והאישה הסתירה את דמי השכירות. בית המשפט קבע כי הנכס ייחשב כרכוש משותף, ואף חייב את האישה לשלם פיצויים לבעל על הכנסות השכירות שהוסתרו.


במקרה אחר, פסק בית המשפט לענייני משפחה כי בגידה כלכלית מצדיקה סטייה מהחוק ואיזון לא שוויוני לטובת הצד השני. בית המשפט ראה בכך פגיעה מהותית באמון הכלכלי שבבסיס הקשר הזוגי.


איך מגנים מפני בגידה כלכלית?

אחד הכלים המרכזיים להגנה מפני בגידה כלכלית הוא הסכם ממון. הסכם זה מאפשר לשני בני הזוג להגדיר מראש את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה, ובכך להקטין את הסיכוי להברחת נכסים. ניתן גם להוסיף סעיפים שמטילים סנקציות במקרה של גילוי הסתרה או מניפולציות כלכליות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שימוש בהליכון פרקינסון מבוגר קשיש מחלה נכות נכה
צילום: Istock

שתי האחיות נאבקו: הוכרע מאבק משפחתי על אפוטרופסות

המאבק על הטיפול באב הקשיש נהפך למוקד של רגשות, טענות כבדות וחוסר אמון, על רקע סכסוך עמוק על בעלות הדירה שבה הוא מתגורר. השופטת קבעה כי המשבר בין האחיות אינו מאפשר מינוי משותף של שתיהן, וכי טובתו של האב - שהביע רצון עקבי - מובילה למינוי הבת שטיפלה בו עד עתה. עם זאת, נקבעו מגבלות מחמירות ומנגנוני פיקוח שנועדו לצמצם את ניגוד העניינים

עוזי גרסטמן |

באולם בית המשפט לענייני משפחה באשדוד שררה אווירה מתוחה. מול השופטת הילה אוחיון גליקסמן התייצבו שתי אחיות, שתיהן מבקשות להתמנות כאפוטרופוסיות על אביהן, מ.ק., אדם בן 78, אלמן, המוגדר מזה כמה שנים כ"תשוש נפש" בשל דמנציה מתקדמת. ברקע עמד לא רק הצורך הדוחק למנות גורם שינהל את ענייניו של האב, אלא גם סכסוך משפחתי קשה, רווי טענות, שנולד סביב השאלה למי שייכת הדירה שבה חי האב בעשור האחרון.

כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי "אין מחלוקת בדבר הצורך למנות אפוטרופוס למר ק', אך נטושה בין המבקשות מחלוקת בעניין זהות האפוטרופוס, שנעוצה במחלוקת הכרוכה בסוגית הבעלות על הדירה". כלומר שתי בנות שמבקשות לדאוג לאביהן, אך גם סכסוך רכושי משמעותי שמלווה אותן ומעמיק את הקרע ביניהן. ק', כך תיארה השופטת, עלה לישראל מאוקראינה ב-1998. הוא עבד כמהנדס מכונות, ולאחר פטירת אשתו ב-2012 נותר לגור לבדו, מתפרנס מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. ב-2018 הוא אובחן בדמנציה מסוג אלצהיימר, וב-2022 הוגדר כתשוש נפש. מצבו הרפואי הוביל לכך שהוא לא מסוגל כיום לדאוג לענייניו, והצורך באפוטרופוס ברור לכולם.

ואולם מאחורי הצורך הרשמי מסתתרת מערכת יחסים משפחתית מורכבת. ב-2013 נרכשה הדירה שבה גר מר ק'. האב שילם הון עצמי של 200 אלף שקל, ויתרת המימון - כ-208 אלף שקל - הגיעה ממשכנתא שנלקחה על שם אחת הבנות, א', ובעלה. הדירה נרשמה על שמם, אך האב משלם מדי חודש 1,600 שקל - סכום שזהה לתחזית תשלומי המשכנתא והביטוחים. 

האם האב הוא דייר שמשלם שכירות, או שמדובר בדירה שנרכשה למעשה מכספו, אך נרשמה על שם בתו ובעלה? המחלוקת הזאת נהפכה לאחד הצירים המרכזיים של המאבק בין הבנות. ב-2022 אף הוגשה תביעה מטעם האב, באמצעות הבת ס', בניסיון להצהיר כי הדירה שייכת לו. בהליך ההוא הוגש גם "הסכם הלוואה" שבו נכתב כי האב הלווה לבת א' 200 אלף שקל לרכישת הדירה. ההליך נמחק לבסוף, בין היתר בשל ספק לגבי כשירות האב לנהל אותו. על רקע הסכסוך הזה, הוגשו שתי בקשות מקבילות להתמנות כאפוטרופוס: ס' הגישה בקשה בנובמבר 2024, ואחותה א' הגישה בקשה מקבילה כמה חודשים אחר כך.

העו"סית: רק בת אחת נמצאת שם ביומיום

תסקיר העובדת הסוציאלית, שהוכן לצורך בירור הבקשות, חשף תמונה ברורה ביחס לשגרת הטיפול. הבת א', כך נכתב, "מגיעה לעתים קרובות לביתו של האב ונמצאת בקשר יומיומי עם המטפלת". מנגד, "הקשר עם הבת ס' הוא לעתים רחוקות יותר, והיא מגיעה אחת לשלושה חודשים לבית האב". גם האב עצמו התבקש להביע את דעתו בשלוש פגישות שונות. הוא חזר על אותה תשובה: "הבת א' תעזור לי". באחת הפגישות אמר כי אפוטרופוס הוא "מישהו שנותן עזרה", ובאחרת אמר: "מי שיש עכשיו א'".