מחיר ההצלחה - כמה השקיעו הקטארים בפ.ס.ז' עד היום והאם הם מורווחים?

פריס סן ז'רמן זכתה לראשונה בתולדותיה בליגת האלופות, והשיגה את המטרה המרכזית שהציבה הבעלות הקטארית כבר עם הרכישה בשנת 2011. בדרך עברו במועדון שמות ענקיים כמו ליאו מסי, ניימאר, אמבפה, איברהימוביץ' ואפילו דיוויד בקהאם, אך למרות סכומי העתק ששולמו עבור השחקנים האלו והחוזים שלהם, המועדון לא הצליח לזכות בגביע הנכסף. עכשיו, 14 שנים אחרי הרכישה, המטרה הושגה, אבל כמה השקיעו הקטארים במועדון עד כה?

הרכישה הקטארית בשנת 2011

בקיץ 2011 עברה פריז סן-ז'רמן (פ.ס.ז') לידיים קטאריות, במהלך ששינה את פני המועדון ואת מפת הכדורגל האירופי. קרן ההשקעות Qatar Sports Investments (QSI), בראשות נאסר אל-חליפי ותחת בעלותו של אמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני, רכשה כ-70% מהמועדון תמורת כ-70 מיליון אירו. העסקה הושלמה ב-2012 כשהקרן רכשה גם את יתרת המניות, במה שהעריך את שווי המועדון בכ-100 מיליון אירו. לשם השוואה, שווייה של פ.ס.ז' אז היה נמוך משמעותית ממועדוני פאר אחרים באירופה - היא סיימה במקומות אמצע טבלה בליגה הצרפתית וסבלה מגירעונות מצטברים. ואכן, עסקת הרכישה כללה גם כיסוי חובות והפסדים של המועדון (כ-15-20 מיליון אירו חוב וכ-19 מיליון אירו הפסד בעונת 2010/11) כדי לייצבו פיננסית.

הכניסה של הבעלים הקטארים לוותה בהצהרות יומרניות: הפיכת פ.ס.ז' לקבוצת על שזוכה בליגת האלופות בתוך שנים ספורות. המהלך גם השתלב באסטרטגיה הלאומית של קטאר למתג את עצמה כמעצמת ספורט עולמית לקראת אירוח המונדיאל. במהרה התברר שקטאר מוכנה לתמוך במועדון ללא גבולות תקציביים, ופריז סן-ז'רמן יצאה לעידן חדש של הוצאות עתק והשקעות חסרות תקדים, כשמאז 2011 השקיעו הבעלים הקטארים בפ.ס.ז' סכום מצרפי של למעלה משני מיליארד אירו - בשחקנים, במתקנים ובכיסוי הפסדים - סכום חסר תקדים בכדורגל העולמי. לפי דיווחי המועדון והערכות חיצוניות, רק על רכישת שחקנים הוצאו מעל 1.9 מיליארד אירו בעשור האחרון, ואליהם מצטרפים מאות מיליונים שהושקעו בשיפורים באצטדיון ובמתקן האימונים החדש.

מיליארדים מהאמיר על הדשא וביציע

מאז הרכישה ב-2011 שפכו הבעלים הקטארים סכומי עתק על פ.ס.ז', הן בבניית סגל כוכבים והן בשדרוג התשתיות. בכל הנוגע להשקעות בתשתיות, המועדון ביצע מתיחת פנים משמעותית: אצטדיון פארק דה פרנס עבר שיפוץ מקיף בעלות המוערכת בכ-75 מיליון אירו לקראת יורו 2016, מה שהעלה את איכות המתקן והגדיל את הכנסות המועדון מימי משחק, כשהשיפוץ הגדיל את הכנסות האצטדיון מ-20 מיליון אירו לכ-100 מיליון אירו בשנה שלאחריו. בנוסף, המועדון הקים מרכז אימונים חדשני ועתיר-תקציב בשם "קמפוס פ.ס.ז'" בפואסי, פרבר של פריז. הפרויקט שנבנה בין 2020 ל-2024, מוערך בכ-350 מיליון אירו, וכולל מתקנים ברמה עולמית לכל קבוצות המועדון - מהבוגרים, דרך הנוער ועד קבוצת הנשים - ואף אצטדיון אימונים קטן בן 5,000 מקומות. זהו חלק מאסטרטגיית הבעלים להפוך את פ.ס.ז' ל"מועדון-על" רב-תחומי בעל מתקנים מהטובים בעולם.

• כמה שוות הקבוצות בליגת האלופות והאם זה מרמז על העולות לחצי הגמר?
• לא מוותרת? ריאל מדריד צפויה להציע 120 מיליון אירו על אמבפה

מלבד התשתיות הפיזיות, קטאר השקיעה הון גם בתשתית הפיננסית והשיווקית של המועדון. תוך זמן קצר נחתמו עסקאות ספונסר עצומות עם גופים קטאריים: בשנת 2012 נסגרה עסקה עם רשות התיירות של קטאר (QTA) בשווי מדווח של כמיליארד אירו לחמש שנים - 200 מיליון אירו בממוצע לעונה - כדי לקדם את השם של קטאר דרך המועדון. הסכם זה, שאושר רטרואקטיבית, הזרים סכומי עתק למועדון וסייע לכסות הפסדים באותן שנים, אם כי ספג ביקורת כעסקה שמטרתה לעקוף את כללי הפייר-פליי הפיננסי של אופ"א.

שוק ההעברות: מסע קניות חסר תקדים

החלק הגדול של "מחיר ההצלחה" בא לידי ביטוי במסע הרכש האגרסיבי של פ.ס.ז' מאז 2011. הבעלים הקטארים לא חסכו והחתימו שורה ארוכה של כוכבי-על בסכומי שיא, במה שהפך לסמל הפרויקט: קניית ההצלחה על המגרש. כבר בקיץ 2011, מיד לאחר ההשתלטות, ניפצה פ.ס.ז' את שיא ההעברה הצרפתי כשרכשה את הקשר הארגנטינאי חאבייר פאסטורה מפאלרמו תמורת 42 מיליון אירו - סכום עצום במונחי ליגה צרפתית באותה תקופה. שנה לאחר מכן הגיעו כוכבים כמו זלאטן איברהימוביץ' וטיאגו סילבה, ובעונת 2013/14 הצטרף החלוץ האורוגוואי אדינסון קבאני ב-64 מיליון אירו.

• טורניר הכסף הגדול של הכדורגל העולמי - מה זה, מי ישחק? שאלות ותשובות
• שנה למונדיאל 2026 - כמה ישראלים צפויים לטוס למשחקים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

שיאי ההעברות של המועדון המשיכו להישבר בזה אחר זה, ובשנת 2017 נרשם רגע היסטורי בכדורגל העולמי: פ.ס.ז' רכשה את ניימאר מברצלונה תמורת 222 מיליון אירו - סכום שהיווה שיא בשוק ההעברות העולמי והכפיל את השיא הקודם. באותה נשימה סיכמה פ.ס.ז' גם על צירופו של ילד הפלא הצרפתי קיליאן אמבפה ממונאקו - תחילה בהשאלה כדי לעמוד בכללי הפייר-פליי, ולאחר מכן בהעברה קבועה של כ-180 מיליון אירו שהשלימה את העסקה ב-2018, מה שהפך את אמבפה לשחקן השני היקר בעולם. צמד העסקאות הללו בהיקף מצטבר של למעלה מ-400 מיליון אירו, הדהימו את עולם הכדורגל, וסימנו את פ.ס.ז' כמעצמה חדשה שמסוגלת להתחרות ואף לעלות על מועדוני הפאר המסורתיים בכוח הרכש שלה.

שחקנים מובילים נוספים הצטרפו לאורך השנים בסכומים גבוהים: אנחל די מריה הובא ממנצ'סטר יונייטד ב-2015 תמורת 63 מיליון אירו, אשרף חכימי הגיע מאינטר ב-2021 בכ-60 מיליון אירו, ומעבר לכך נרכשו עשרות שחקנים בעלויות של עשרות מיליוני אירו כל אחד. גם כוכבים ותיקים כגון דיוויד בקהאם (שהגיע בהעברה חופשית) וליאו מסי צורפו לפרויקט - מסי חתם בקיץ 2021 ללא דמי העברה לאחר שסיים את חוזהו בברצלונה, במהלך שתרם משמעותית לפ.ס.ז' מבחינה שיווקית אך לא דרש דמי העברה.

למעשה, בתקופה מאז השתלטות קטאר, סכום ההשקעה ברכש שחקנים, כ-1.9 מיליארד אירו כאמור, היה פי כמה משווי המועדון כולו ביום המכירה בשנת 2011. ההנהלה הקטארית הייתה מוכנה לשלם כל מחיר כדי להביא את השמות הגדולים ביותר - ובכך הן לחזק את הקבוצה מקצועית והן להעלות את הפרופיל הגלובלי של המותג פריז סן-ז'רמן.

חוזי הענק: משכורות עתק לכוכבים ולמאמנים

הרכישות היקרות היו רק חלק מהעלות. בנוסף אליהן, פ.ס.ז' התחייבה לחוזי שכר אדירים עבור הכוכבים שצירפה. בעונת 2023/24, למשל, עמד סך שכר השחקנים בפ.ס.ז' על כ-215 מיליון אירו. קיליאן אמבפה, הכוכב הצרפתי הצעיר שסביבו בנתה פ.ס.ז' את פרויקט העתיד, אך עזב בעונה שעברה, קיבל את השכר הגבוה ביותר בקבוצה ונחשב לאחד המשתכרים הגבוהים בעולם הכדורגל: כ-72 מיליון אירו בשנה (לא כולל חסויות ומענקים), מדובר על כ-6 מיליון אירו בחודש.

לצדו של אמבפה, גם ניימאר ומסי, שגם הם כבר עזבו, נהנו משכר מהגבוהים בענף. ניימאר הרוויח כ-36 מיליון אירו לעונה, וליאו מסי, שחתם לשנתיים (ועוד אופציה) בפריז, השתכר כ-35 מיליון אירו לשנה בשורות פ.ס.ז'. גם מאמני הקבוצה הרוויחו סכומים מרשימים: מאז 2011 החליפה פ.ס.ז' שורה של מאמנים בכירים (קרלו אנצ'לוטי, לורן בלאן, אונאי אמרי, תומאס טוכל, מאוריסיו פוצ'טינו ועד ללואיס אנריקה הנוכחי), שלא פעם הוחתמו בחוזים נדיבים ופוטרו עם פיצויי עתק. המאמן הנוכחי, לואיס אנריקה, חתם בקיץ 2023 על חוזה לשנתיים בשכר של כ-8 מיליון אירו לעונה (לא כולל בונוסים).

הזכייה בליגת האלופות 2025 וההכנסות הצפויות

לאחר שנים של אכזבות במפעל היוקרתי, בשנת 2025 סוף-סוף הצדיקה פ.ס.ז' את ההשקעה הספורטיבית עם זכייה ראשונה בתולדותיה בליגת האלופות. מלבד היוקרה המקצועית וההגשמה של מטרת-העל שהציבו הבעלים ב-2011, הביאה הזכייה גם תגמול כספי לא מבוטל למועדון. לפי מתווה הפרסים של אופ"א בעונת 2024/25, הזוכה במפעל מקבלת מענק בסיס של 25 מיליון אירו על הזכייה בגמר. אלא שזהו רק חלק קטן מהכנסות המפעל: לאורך הדרך צוברת הקבוצה המנצחת מענקים נוספים על הישגים בשלבים המוקדמים - החל מ-18.6 מיליון אירו מענק השתתפות בשלב הבתים, בונוסים על ניצחונות ותוצאות תיקו בשלב הליגה (2.1 מיליון אירו לכל ניצחון) ועד פרסים הולכים וגדלים בשלבי הנוק-אאוט (11 מיליון בשמינית, 12.5 ברבע, 15 בחצי גמר, ו-18.5 מיליון אירו נוספים על ההעפלה לגמר). בנוסף, הזוכה מקבלת עוד 6.8 מיליון אירו כבונוס זכייה בגמר, ו-4 מיליון אירו על ההעפלה לסופרקאפ האירופי .

בסך הכול, קבוצה שזוכה בליגת האלופות יכולה לגרוף קרוב ל-100 מיליון אירו מן המפעל עצמו . ואכן, ההערכות הן שפ.ס.ז' הרוויחה סדר גודל של 90-100 מיליון אירו ממענקי אופ"א על הקמפיין המנצח ב-2024/25. לכך יש להוסיף נתח מהותי מה-"Market Pool" - חלוקת כספי זכויות השידור לפי שווי שוק הטלוויזיה במדינת הקבוצה - אם כי לצרפת שוק קטן יותר בהשוואה לאנגליה או גרמניה. ניתן להניח כי כזוכה ב-2025, פ.ס.ז' נהנתה מסכום של כ-125 מיליון אירו בסך הכל, אם כי ייתכן והוא מעט נמוך יותר בשל חלוקת שוק הטלוויזיה הצרפתי. כך או כך, הזכייה בליגת האלופות לבדה כיסתה רק חלק קטן מן ההשקעות הכוללות של קטאר במועדון. אולם עבור הבעלים הייתה לה משמעות אחרת: אישור סופי לכך שהפרויקט הספורטיבי הצליח להגשים את מטרתו.

האם ההשקעה השתלמה?

מצד אחד, בשורה התחתונה, פ.ס.ז' לא הפכה למכונת רווח מידית. למעשה, בעשור הראשון תחת קטאר, המועדון לעיתים קרובות רשם הפסדים תפעוליים (לפני עסקאות חסות חריגות) בשל הוצאות השכר והרכש האדירות. רק בעונת 2014/15, לאחר שורת הגדלות הכנסה, הצליחה פ.ס.ז' לדווח על רווח תפעולי קטן, לראשונה מזה שנים. מצד שני, ההכנסות הכוללות של המועדון זינקו בעידן קטאר במאות אחוזים. לפי דירוג Deloitte לשנת 2023, פ.ס.ז' דורגה במקום ה-3 באירופה בהכנסות עם כ-806 מיליון אירו בשנה - קפיצה עצומה לעומת כ-100 מיליון אירו בלבד ב-2011. 

המועדון בנה מערך שיווק גלובלי משומן: חוזי חסות עם מותגים בינלאומיים (מלבד הספונסרים הקטארים, הצטרפו למשל ענקית התעופה Emirates בעבר, וחברת המלונאות Accor, וכיום Qatar Airways), שיתוף הפעולה הייחודי עם מותג האופנה של נייקי (Jordan Brand) שהניב הכנסות שיא ממכירת חולצות ופריטי מרצ'נדייז, וכן פתיחת חנויות רשמיות בערים גדולות בעולם. פ.ס.ז' הפכה לאחד ממותגי הכדורגל הנמכרים ביותר - בשנת 2021, למשל, נמכרו חולצות במספרים דומים לאלה של מנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד, הודות לפופולריות של ניימאר, אמבפה וכמובן מסי שהצטרף.

בפן שווי הנכס, ההשקעה הקטארית הניבה לפ.ס.ז' ערך אדיר: שווי השוק של המועדון האמיר למיליארדים. הערכות מ-2023 של Forbes ו-Brand Finance העמידו את שווי פ.ס.ז' על למעלה מ-4 מיליארד דולר. מדובר בזינוק אדיר לעומת שווי של 100 מיליון אירו בלבד בעת הרכישה ב-2011, פי 35-40 בתוך כ-14 שנה. אפילו אם לוקחים בחשבון שהבעלים השקיעו מעל 2 מיליארד אירו באותה תקופה, שווי המועדון גדל בלמעלה מ-3 מיליארד אירו, כך שבנטו, ההשקעה הניבה "רווח על הנייר". ואכן, בסוף 2022 נמכר לראשונה נתח קטן של כ-12.5% במועדון לגורם חיצוני - קרן אמריקנית בשם Arctos - בעסקה שהוערכה לפי שווי מועדון של 4.25 מיליארד אירו. מכירה זו אישרה שהשוק מוכן לתמחר את פ.ס.ז' בסכומים הקרובים להערכת הקטארים, מה שיכול בעתיד להחזיר להם נתח משמעותי מהשקעתם במקרה של מימוש חלקי או מלא של הבעלות.

הרווח הגדול באמת - הלבנת התדמית של קטאר בעולם

עבור קטאר, ההשקעה בפריז סן-ז'רמן שירתה מטרה רחבה הרבה יותר מהישגים ספורטיביים - היא הייתה חלק מאסטרטגיית "ספורטוושינג", שנועדה למתג את המדינה כשחקנית גלובלית חיובית ולהרחיק ממנה את הדימוי של מדינה תומכת טרור. דרך המועדון הנוצץ בפריז, קטאר ביקשה להציג תדמית של פתיחות, חדשנות והשקעה בתרבות וספורט, במקום להיתפס כמדינה שתומכת בארגוני טרור או מפרה זכויות אדם - ביקורות שהופנו אליה בעקביות מצד מדינות המערב, ישראל ומדינות המפרץ.

פ.ס.ז', על שלל הכוכבים שצירפה וההישגים שביססה, הפכה לכלי תדמיתי עבור קטאר. המותג Qatar Airways שמתנוסס על החולצות, ההובלה של נאסר אל-חליפי, והנוכחות הבינלאומית של המועדון - כל אלה סיפקו לקטאר פלטפורמה חיובית תמידית בשיח הציבורי והתקשורתי, במיוחד באירופה. במקום שקטאר תידון בהקשרים של מימון ארגוני טרור כמו חמאס או תנאי העבודה במפרץ, היא כיכבה בכותרות של אתרי ספורט, מגזיני אופנה וסדרות תיעודיות על ניימאר ואמבפה.

ההשקעה הייתה מוצלחת לא רק בפן הכלכלי, אלא גם שימשה כלי למרק את תדמיתה של קטאר ולבסס נוכחות בתודעה העולמית. עבור מדינה קטנה עם שאיפות גיאופוליטיות גדולות, פריז סן-ז'רמן הייתה, ועודנה, השגרירה הטובה ביותר שלה באירופה, ואולי בעולם.

מה לגבי המועדונים האחרים עם "הכסף הגדול"?

פריז סן-ז'רמן אינה המועדון היחיד שנהנה בעשור האחרון מבעלות של מדינה או מיליארדר שחולל מהפכה. מנצ'סטר סיטי למשל היא המקרה הדומה ביותר. בשנת 2008 רכש השייח' מנצור בן זאיד את מנצ'סטר סיטי האנגלית באמצעות Abu Dhabi United Group בסכום של כ-200 מיליון ליש"ט, והחל להשקיע. מאז ההשתלטות, סיטי הוציאה כמעט 2.84 מיליארד אירו על רכישת שחקנים, סכום גבוה משל פ.ס.ז', אם כי נפרש על פני תקופה ארוכה יותר של כ-17 שנה. בדומה לפריז, גם סיטי עברה מהפך: ממועדון מדרג בינוני לאימפריה מקומית ואירופית. סיטי זכתה מאז 2008 ב-8 אליפויות פרמייר ליג, ובשנת 2023 הגשימה אף היא את חלום ליגת האלופות עם זכייה ראשונה. ההשקעה של אבו דאבי השתלמה ספורטיבית והעלתה את שווי המועדון לכ-4.5 מיליארד דולר (סיטי דורגה בין המועדונים היקרים בעולם, בדומה לפ.ס.ז').

ניוקאסל יונייטד היא השחקן חדש בזירה. בסוף 2021 רכשה קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה (PIF) את ניוקאסל מהפרמייר ליג תמורת כ-305 מיליון ליש"ט. למרות שמדובר במועדון בעל בסיס אוהדים רחב, ניוקאסל הייתה במשך שנים קבוצת תחתית/אמצע טבלה באנגליה. מאז הרכישה הסעודית, החל מיזם שאפתני להזניק את הקבוצה לצמרת: כבר בתוך כשנתיים הוציאו הסעודים למעלה מ-300 מיליון ליש"ט על רכש שחקנים חדשים. ב-2023 נרשמה התקדמות ראשונה כשהקבוצה העפילה לליגת האלופות לראשונה מזה כ-20 שנה. כמובן, עוד חזון למועד לגבי זכייה בתארים גדולים, אך ההשקעה רק בתחילתה. בהשוואה לפ.ס.ז' וסיטי, ניוקאסל פועלת כרגע בצורה מדורגת יותר ואינה רוכשת סופרסטארים מוכחים אלא יותר שחקנים צעירים ומבטיחים,אולי כדי להימנע מעימות מוקדם עם רגולציית הפייר-פליי.

צ'לסי של רומן אברמוביץ') היא המקרה הקלאסי של בעל הון פרטי שהקדים את זמנו. האוליגרך הרוסי-יהודי רכש את צ'לסי ב-2003 בכ-140 מיליון ליש"ט, ובעשור שלאחר מכן הלווה למועדון סכום עתק של כ-1.6 מיליארד ליש"ט כדי לממן רכש כוכבים ושדרוגים (סכום שלעולם לא הוחזר לו בשל הסנקציות שהוטלו עליו במסגרת הסנקציות על אנשי עסקים רוסים ב-2022). תחת אברמוביץ', הפכה צ'לסי לכוח דומיננטי באנגליה: 5 אליפויות פרמייר ליג, 2 זכיות בליגת האלופות (2012 ו-2021) ושלל גביעים מקומיים - הצלחה ספורטיבית גדולה שנקנתה בכסף רב. צ'לסי הקדימה את פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי במהלך הזה, אך היא הציגה נוסחה דומה: הוצאות של מאות מיליונים (צ'לסי הייתה מהמבזבזות הגדולות בשוק ההעברות בין 2003-2018) תמורת צבירת תארים. כשאברמוביץ' נאלץ למכור את צ'לסי ב-2022, מחיר המכירה עמד על 2.5 מיליארד ליש"ט - שווי ששיקף את הפיכתה למעצמה, אם כי במקרה שלו הכסף הופקד בנאמנות ולא הגיע לידיו.