דירות אתר בנייה
צילום: איציק יצחקי

התחלות הבנייה ב-2023 ירדו ב-9% - למה מתפלאים שהמחירים לא יורדים מספיק?

עליית הריבית השפיעה, גם המלחמה, אבל הירידה בהתחלות הבנייה ובמספר ההיתרים שהונפקו מאזנת בין הביקוש וההיצע - פלא שנתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה מוקדמת? נקודת האור חייבת להיות התחדשות עירונית. וגם: ההפתעה מאשדוד, רחובות ונצרת
איציק יצחקי | (9)

מה היה מספר התחלות הבנייה בשנת 2023 ומה אפשר ללמוד מהמספרים להמשך? השנה הזאת לא הייתה קלה, היא לוותה בעליית ריבית ובצלה גם המלחמה. בסוף הרבעון הרביעי של 2023, בעקבות המלחמה, כ-60% מאתרי הבנייה היו פעילים בצורה מלאה או חלקית. מהנתונים אפשר לראות כי טרם החלה בנייתן של 58.3% מסך הדירות בהיתרים שהופקו ברבעון הרביעי ובמקביל דווח על עיכוב בגמר הבנייה של 32.7% מהמבנים, כשיותר ממחציתם (55.1%) - על רקע המצב הביטחוני.  דירות בבנייה (שלומי יוסף)דירות בבנייה (שלומי יוסף) ברור מאליו שבעת מלחמה התחלות הבנייה וגם נתוני גמר הבנייה יהיו נמוכים יותר, אבל השורה התחתונה היא ירידה בהיתרי הבניה, 6% פחות מהשנה שקדמה לה, ירידה של כמעט 9% בהתחלות הבנייה ועליה של 9.3% בגמר הבנייה, כשברור שרוב הבתים שהסתיימה בנייתם הייתה שלא בזמן המלחמה, בטח לא בשבועות הראשונים שלה. צריך להבין שלנתונים האלה יש השפעה משמעותית על שוק הדיור - כשהתחלות הבנייה וההיתרים נמוכים, כלומר כשההיצע נמוך, הוא מתאזן עם ירידת הביקושים שמגיעה בעקבות העלאת הריבית. הורדת מחירים אי אפשר להשיג רק דרך עליית ריבית, אלא באמצעות הגדלת ההיצע. תראו את הנתונים האחרונים של הלמ"ס ותבינו לבד מה קורה לשוק כזה. מישהו מתפלא שבחודש ינואר הייתה עליית מחירים? (כן, גם אם מדובר בנתונים שאינם מדויקים בעקבות מבצעי הקבלנים). לפני שנצלול למספרים, כמה מילים על אתרי הבנייה בזמן המלחמה: בחודש אוקטובר, כ-23% בלבד מאתרי הבנייה היו פעילים בצורה מלאה או חלקית. בחודש דצמבר אחוז זה עלה באופן משמעותי ועמד על כ-61%. לאורך התקופה, אחוז הפעילות במבנים למגורים גבוה יותר לעומת מבנים שאינם מיועדים למגורים. כמו כן, נראה כי מרבית תשומות העבודה מוקדו בפרויקטים גדולים הכוללים מבנים עם מספר דירות רב. בחודש אוקטובר כ-62% מהעסקים בענפי הבינוי היו בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית. היקף העסקים הללו הצטמצם באופן משמעותי במהלך החודשים נובמבר ודצמבר, ושיעורם עמד על 34% ועל 24%, בהתאמה. לגבי היתרי הבנייה: בשנת 2023 הונפקו היתרי בנייה עבור כ-72,780 דירות, ירידה של כ-6% לעומת שנת 2022. מסך הדירות שהונפקו עבורן היתרים בשנת 2023, כ-45.8% היו במחוזות המרכז ותל אביב – 25.5% ו-20.4%, בהתאמה. כ-2% מהדירות שהונפקו עבורן היתרים היו למטרת הסדרת בנייה בלתי חוקית – היתרי לגיטימציה (דירות אלו אינן נכללות בסך כל הדירות בהיתרים וביתר סדרות הבנייה). כמו כן, טרם החלה בנייתן של 58.3% מסך הדירות בהיתרים שהופקו ברבעון הרביעי של שנת 2023 ושל 37.7% מסך הדירות בהיתרים שהופקו ברבעון השלישי של שנה זו. התחלות בנייה (למהתחלות וגמר בנייה (למ"ס) לגבי התחלות הבנייה: בשנת 2023 החלה בנייתן של כ-62,030 דירות, ירידה של 8.9% לעומת שנת 2022. כ-93.6% מהדירות שהחלה בנייתן הן דירות תוספתיות למשק. כלומר, התחלות הבנייה נטו עומדות על כ-58,080 דירות (כ-3,950 דירות קיימות נהרסו).   כרבע (24.3%) מסך התחלות הבנייה היו במחוז המרכז וחמישית (20.1%) - במחוז תל אביב. כ-66.6% מהדירות שהחלה בנייתן נבנו למטרת מכירה, מהן כ-11.8% בסבסוד ממשלתי (כ-4,890 דירות). מספר הדירות הגדול ביותר במסגרת סבסוד ממשלתי היה במחוז המרכז, כ-1,950 דירות שהן כ-39.8% מכלל הדירות הנבנות במסגרת זו. אחריו היה מחוז הדרום עם 1,130 דירות שהן 23.0% מכלל הדירות הנבנות במסגרת סבסוד ממשלתי. כ-33.4% מהדירות שהחלה בנייתן נבנו שלא למטרת מכירה, מהן כ-60.1% במסגרת בנייה עצמית, כ-15.5%  במסגרת עסקאות קומבינציה וכ-9.9% למטרת השכרה. כ-93% מהדירות שהחלה בנייתן בשנת 2023 נבנו בבניינים חדשים וכ-7% מהדירות התווספו לבניינים קיימים (כ-4,320 דירות). מתוך כלל הדירות בבניינים חדשים שהחלה בנייתן, כ-16.0% נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים) וכ-16.1% נבנו בבניינים בני 100 דירות ומעלה.   לגבי התחדשות עירונית: בשנת 2023 החלה בנייתן של כ-11,490 דירות כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, יותר ממחיצתן (כ-53.4%) נבנו במחוז תל אביב וכ-23.7% – במחוז המרכז. מתוך הדירות שהחלה בנייתן כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, כ-77.2% (8,870 דירות) נבנו במסגרת תמ"א 38/2 ופינוי-בינוי. כמו כן, בשנת 2023 החלה בנייתן של כ-4,320 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים. כ-24.2% מהן נבנו במחוז תל אביב וכ-20.9% – במחוז הצפון. מתוך הדירות שהחלה בנייתן כתוספות בנייה לבניינים קיימים, כ-51.6% (2,230 דירות) נבנו במסגרת תמ"א 38. לגבי התחלות בנייה של דירות לפי יישובים: היישובים שבהם החלה בנייתן של יותר מ-2,000 דירות במהלך 2023 היו: ירושלים (5,780), תל אביב-יפו (5,080), אשדוד (2,590) ובת ים (2,100). היישובים הבולטים שבהם נמשכה בשנת 2023 העלייה בהתחלות הבנייה שנרשמה בשנת 2022 היו: חיפה, אשדוד, רעננה, לוד וירושלים. התחלות בנייה לפי יישוב (למ התחלות בנייה לפי יישוב (למ"ס) בין היישובים הבולטים שבהם נרשמה עלייה ניכרת במספר הדירות שהחלה בנייתן בשנת 2023, לאחר ירידות שנרשמו בשנת 2022 היו: טבריה, גבעתיים, נצרת, רחובות, נתיבות ואור יהודה. לגבי נתוני גמר בנייה:  בשנה שעברה הסתיימה בנייתן של כ-57,895 דירות, עלייה של כ-9.3% לעומת שנת 2022. לצד העלייה שנצפתה בגמר הבנייה, יש לציין כי דווח על עיכוב בגמר הבנייה של כ-32.7% מהמבנים, יותר ממחציתם (כ-55.1%) על רקע המצב הביטחוני. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה בשנת 2023 היה במחוז המרכז – כ-23.8% מכלל הדירות ואילו במחוז ירושלים – כ-7.2% בלבד. משך זמן הבנייה הממוצע של בניין הסתכם בשנת 2023 ב-26.9 חודשים, ואילו ממוצע משך זמן הבנייה המשוקלל לפי מספר הדירות בבניין היה 32.8 חודשים. דירות בבנייה פעילה: בסוף שנת 2023, הסתכם מספר הדירות בבנייה פעילה בכ-170 אלף דירות. כמחצית מכלל הדירות בבנייה פעילה נמצאות במחוז תל אביב ובמחוז המרכז (25.1% ו-24.7%, בהתאמה), לעומת 7.4% במחוז חיפה.   שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים הסתכם ב-16.3 מיליון מ"ר, כ-70.7% נועד לבנייה למגורים וכ-29.3% – לבנייה שלא למגורים. מתוך שטח התחלות הבנייה שלא למגורים, כ-27.6% נועד לתעשייה ואחסנה וכ-25.8% למשרדים. בשנת 2023 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-15.7 מיליון מ"ר. מכלל שטח גמר הבנייה בשנת 2023, כ-69.9% נועד לבנייה למגורים וכ-30.1% – לבנייה שלא למגורים.

בתגובה לפרסום נתוני התחלות הבנייה, מסר סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין:  "התחלות הבנייה מתקיימות גם במקרים שבהם אין עובדים זרים וכוללות עבודות עפר, דיפון וביסוס שמבצעים קבלני משנה ועובדים שרובם ישראלים. מה שרואים כעת בשטח הוא עבודה של יזמים אופטימיים שמעריכים שבחודשים הקרובים יהיו להם עובדים בעבודות ליבה להמשיך את הבנייה. לאחר חצי שנה של שיתוק מעל חצי מענף הבניה והתשתית, לא רואים עדיין צבירה בקצב מספק של עובדים שיוכלו להמשיך את הבנייה. העליה בהיקף סיום הבנייה היא תוצאה ברוכה של מתן עדיפות מובהקת בהקצאת כח אדם לפרויקטים שקרובים לסיום על פני פרויקטים שמועד סיומם רחוק, כדי לאפשר מסירת דירות מהירה. נזכיר כי בתחילת המלחמה פנתה ההתאחדות בבקשה למנהל התכנון, ועדת הפנים בכנסת וליו״ר המועצה הארצית לתכנון ובניה להקל את מתן אישורי אכלוס לפרויקטים קרובים לסיום והנה התוצאה של החלטתם החשובה. עם זאת, הממשלה חייבת להתעשת ולייצר עכשיו ומיד את התנאים לטיפול מיידי במחסור בעובדים בענף".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חושף אינטרסנטים 20/03/2024 17:46
    הגב לתגובה זו
    62 אלף התחלות בניה זה בערך 20 אלף יותר ממה ששוק המגורים צריך מדי שנה בשביל הגידול בכמות שקי הבית. כנראה שעיתונות זה מקצוע שבו האיי קיו יורד ככל שקורבים לצלחת
  • 2.
    ירידות חזקות בהתחלות בניה= סימפטום ידוע לקריסת בועה (ל"ת)
    בכשלון לחזירים!! 20/03/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
  • מצחיק 20/03/2024 14:38
    הגב לתגובה זו
    מתי זה קרה פעם האחרונה בכדי שזה יהיה סימפטום ידוע ???
  • 2008 (ל"ת)
    רועי 20/03/2024 19:03
  • זה קרה בכל בועה שהתפוצצה בעולם, והיו עשרות כאלה (ל"ת)
    חושף אינטרסנטים 20/03/2024 17:47
  • מה אתה מקשיב לעולל הזה... מה הוא מבין (ל"ת)
    אחד העם 20/03/2024 15:50
  • 1.
    ירון 20/03/2024 13:46
    הגב לתגובה זו
    אז הבטיח חחח מאז 15שנה הכל קפץ שילש וריבע את המחיר. הפוליטיקאים המושחתים שבכנסת לא יתנו למחירים לרדת. דירה צריך לעלות שליש מהמחיר היום בעיקר בפריפריה.
  • dw 20/03/2024 14:54
    הגב לתגובה זו
    משום מה ממשיכים לעודד כאן את הילודה, למרות שישראל איננה מדינה קטנה יותר. עברנו את אוסטריה ועוד כבר נעקוף את שבדיה, רק שלהם יש פי 40 קרקע מאיתנו. אף מדינה מערבית איננה מתרבה בקצב חסר אחריות של 2% כמונו, והתוצאה היא שצפוף ויקר. כיף לכם שצפוף ויקר? אם לא אז אולי הגיע הזמן להפסיק לעודד ולסבסד ילודה? במינימום של המינימום זה קיצבת ילדים לילד 1 ו 2 וזהו. מי שבוחר להביא ילד 3 שיממן אותו בעצמו, ולא משנה לאיזה שבט משתייך האזרח: חילוני, דתי, חרדי או ערבי. מוזמנים לעיין באתר עמותת צפוף, המתריעה מפני המשך מגמת הילודה החריגה.
  • חושף בורות 20/03/2024 17:50
    בישראל יש גידול דמוגרפי של 1.6% שממשיך לרדת ממשנה לשנה, וזה לפני שהלמ"ס התחילו לספור את היורדים האמיתיים מהארץ. ובכל מדינות המערב הגידול הדמוגרפי הוא מעל 2% בגלל המהגרים. בפלורידה זה בכלל 3% בנשה. העיקר שממשיכים לפמם את השקר של ה"גידות באוכלוסיה", למרות שרב רובו של הגידול הטבעי מגיע מאוכלוסיות חלשות שלא יכולות לקנות דירה גם במחיר שהוא שליש מהמחיר של היום
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.