התחלות הבנייה ב-2023 ירדו ב-9% - למה מתפלאים שהמחירים לא יורדים מספיק?
מה היה מספר התחלות הבנייה בשנת 2023 ומה אפשר ללמוד מהמספרים להמשך? השנה הזאת לא הייתה קלה, היא לוותה בעליית ריבית ובצלה גם המלחמה. בסוף הרבעון הרביעי של 2023, בעקבות המלחמה, כ-60% מאתרי הבנייה היו פעילים בצורה מלאה או חלקית. מהנתונים אפשר לראות כי טרם החלה בנייתן של 58.3% מסך הדירות בהיתרים שהופקו ברבעון הרביעי ובמקביל דווח על עיכוב בגמר הבנייה של 32.7% מהמבנים, כשיותר ממחציתם (55.1%) - על רקע המצב הביטחוני.
דירות בבנייה (שלומי יוסף)
ברור מאליו שבעת מלחמה התחלות הבנייה וגם נתוני גמר הבנייה יהיו נמוכים יותר, אבל השורה התחתונה היא ירידה בהיתרי הבניה, 6% פחות מהשנה שקדמה לה, ירידה של כמעט 9% בהתחלות הבנייה ועליה של 9.3% בגמר הבנייה, כשברור שרוב הבתים שהסתיימה בנייתם הייתה שלא בזמן המלחמה, בטח לא בשבועות הראשונים שלה. צריך להבין שלנתונים האלה יש השפעה משמעותית על שוק הדיור - כשהתחלות הבנייה וההיתרים נמוכים, כלומר כשההיצע נמוך, הוא מתאזן עם ירידת הביקושים שמגיעה בעקבות העלאת הריבית. הורדת מחירים אי אפשר להשיג רק דרך עליית ריבית, אלא באמצעות הגדלת ההיצע. תראו את הנתונים האחרונים של הלמ"ס ותבינו לבד מה קורה לשוק כזה. מישהו מתפלא שבחודש ינואר הייתה עליית מחירים? (כן, גם אם מדובר בנתונים שאינם מדויקים בעקבות מבצעי הקבלנים).
לפני שנצלול למספרים, כמה מילים על אתרי הבנייה בזמן המלחמה: בחודש אוקטובר, כ-23% בלבד מאתרי הבנייה היו פעילים בצורה מלאה או חלקית. בחודש דצמבר אחוז זה עלה באופן משמעותי ועמד על כ-61%. לאורך התקופה, אחוז הפעילות במבנים למגורים גבוה יותר לעומת מבנים שאינם מיועדים למגורים. כמו כן, נראה כי מרבית תשומות העבודה מוקדו בפרויקטים גדולים הכוללים מבנים עם מספר דירות רב. בחודש אוקטובר כ-62% מהעסקים בענפי הבינוי היו בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית. היקף העסקים הללו הצטמצם באופן משמעותי במהלך החודשים נובמבר ודצמבר, ושיעורם עמד על 34% ועל 24%, בהתאמה.
לגבי היתרי הבנייה: בשנת 2023 הונפקו היתרי בנייה עבור כ-72,780 דירות, ירידה של כ-6% לעומת שנת 2022. מסך הדירות שהונפקו עבורן היתרים בשנת 2023, כ-45.8% היו במחוזות המרכז ותל אביב – 25.5% ו-20.4%, בהתאמה.
כ-2% מהדירות שהונפקו עבורן היתרים היו למטרת הסדרת בנייה בלתי חוקית – היתרי לגיטימציה (דירות אלו אינן נכללות בסך כל הדירות בהיתרים וביתר סדרות הבנייה). כמו כן, טרם החלה בנייתן של 58.3% מסך הדירות בהיתרים שהופקו ברבעון הרביעי של שנת 2023 ושל 37.7% מסך הדירות בהיתרים שהופקו ברבעון השלישי של שנה זו.
התחלות וגמר בנייה (למ"ס)
לגבי התחלות הבנייה: בשנת 2023 החלה בנייתן של כ-62,030 דירות, ירידה של 8.9% לעומת שנת 2022. כ-93.6% מהדירות שהחלה בנייתן הן דירות תוספתיות למשק. כלומר, התחלות הבנייה נטו עומדות על כ-58,080 דירות (כ-3,950 דירות קיימות נהרסו).
כרבע (24.3%) מסך התחלות הבנייה היו במחוז המרכז וחמישית (20.1%) - במחוז תל אביב. כ-66.6% מהדירות שהחלה בנייתן נבנו למטרת מכירה, מהן כ-11.8% בסבסוד ממשלתי (כ-4,890 דירות).
מספר הדירות הגדול ביותר במסגרת סבסוד ממשלתי היה במחוז המרכז, כ-1,950 דירות שהן כ-39.8% מכלל הדירות הנבנות במסגרת זו. אחריו היה מחוז הדרום עם 1,130 דירות שהן 23.0% מכלל הדירות הנבנות במסגרת סבסוד ממשלתי.
כ-33.4% מהדירות שהחלה בנייתן נבנו שלא למטרת מכירה, מהן כ-60.1% במסגרת בנייה עצמית, כ-15.5% במסגרת עסקאות קומבינציה וכ-9.9% למטרת השכרה.
כ-93% מהדירות שהחלה בנייתן בשנת 2023 נבנו בבניינים חדשים וכ-7% מהדירות התווספו לבניינים קיימים (כ-4,320 דירות). מתוך כלל הדירות בבניינים חדשים שהחלה בנייתן, כ-16.0% נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים) וכ-16.1% נבנו בבניינים בני 100 דירות ומעלה.
לגבי התחדשות עירונית: בשנת 2023 החלה בנייתן של כ-11,490 דירות כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, יותר ממחיצתן (כ-53.4%) נבנו במחוז תל אביב וכ-23.7% – במחוז המרכז.
מתוך הדירות שהחלה בנייתן כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, כ-77.2% (8,870 דירות) נבנו במסגרת תמ"א 38/2 ופינוי-בינוי. כמו כן, בשנת 2023 החלה בנייתן של כ-4,320 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים. כ-24.2% מהן נבנו במחוז תל אביב וכ-20.9% – במחוז הצפון. מתוך הדירות שהחלה בנייתן כתוספות בנייה לבניינים קיימים, כ-51.6% (2,230 דירות) נבנו במסגרת תמ"א 38.
לגבי התחלות בנייה של דירות לפי יישובים: היישובים שבהם החלה בנייתן של יותר מ-2,000 דירות במהלך 2023 היו: ירושלים (5,780), תל אביב-יפו (5,080), אשדוד (2,590) ובת ים (2,100). היישובים הבולטים שבהם נמשכה בשנת 2023 העלייה בהתחלות הבנייה שנרשמה בשנת 2022 היו: חיפה, אשדוד, רעננה, לוד וירושלים.
התחלות בנייה לפי יישוב (למ"ס)
בין היישובים הבולטים שבהם נרשמה עלייה ניכרת במספר הדירות שהחלה בנייתן בשנת 2023, לאחר ירידות שנרשמו בשנת 2022 היו: טבריה, גבעתיים, נצרת, רחובות, נתיבות ואור יהודה.
לגבי נתוני גמר בנייה: בשנה שעברה הסתיימה בנייתן של כ-57,895 דירות, עלייה של כ-9.3% לעומת שנת 2022. לצד העלייה שנצפתה בגמר הבנייה, יש לציין כי דווח על עיכוב בגמר הבנייה של כ-32.7% מהמבנים, יותר ממחציתם (כ-55.1%) על רקע המצב הביטחוני. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה בשנת 2023 היה במחוז המרכז – כ-23.8% מכלל הדירות ואילו במחוז ירושלים – כ-7.2% בלבד.
משך זמן הבנייה הממוצע של בניין הסתכם בשנת 2023 ב-26.9 חודשים, ואילו ממוצע משך זמן הבנייה המשוקלל לפי מספר הדירות בבניין היה 32.8 חודשים.
דירות בבנייה פעילה: בסוף שנת 2023, הסתכם מספר הדירות בבנייה פעילה בכ-170 אלף דירות. כמחצית מכלל הדירות בבנייה פעילה נמצאות במחוז תל אביב ובמחוז המרכז (25.1% ו-24.7%, בהתאמה), לעומת 7.4% במחוז חיפה.
שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים הסתכם ב-16.3 מיליון מ"ר, כ-70.7% נועד לבנייה למגורים וכ-29.3% – לבנייה שלא למגורים. מתוך שטח התחלות הבנייה שלא למגורים, כ-27.6% נועד לתעשייה ואחסנה וכ-25.8% למשרדים. בשנת 2023 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-15.7 מיליון מ"ר. מכלל שטח גמר הבנייה בשנת 2023, כ-69.9% נועד לבנייה למגורים וכ-30.1% – לבנייה שלא למגורים.
בתגובה לפרסום נתוני התחלות הבנייה, מסר סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין: "התחלות הבנייה מתקיימות גם במקרים שבהם אין עובדים זרים וכוללות עבודות עפר, דיפון וביסוס שמבצעים קבלני משנה ועובדים שרובם ישראלים. מה שרואים כעת בשטח הוא עבודה של יזמים אופטימיים שמעריכים שבחודשים הקרובים יהיו להם עובדים בעבודות ליבה להמשיך את הבנייה. לאחר חצי שנה של שיתוק מעל חצי מענף הבניה והתשתית, לא רואים עדיין צבירה בקצב מספק של עובדים שיוכלו להמשיך את הבנייה. העליה בהיקף סיום הבנייה היא תוצאה ברוכה של מתן עדיפות מובהקת בהקצאת כח אדם לפרויקטים שקרובים לסיום על פני פרויקטים שמועד סיומם רחוק, כדי לאפשר מסירת דירות מהירה. נזכיר כי בתחילת המלחמה פנתה ההתאחדות בבקשה למנהל התכנון, ועדת הפנים בכנסת וליו״ר המועצה הארצית לתכנון ובניה להקל את מתן אישורי אכלוס לפרויקטים קרובים לסיום והנה התוצאה של החלטתם החשובה. עם זאת, הממשלה חייבת להתעשת ולייצר עכשיו ומיד את התנאים לטיפול מיידי במחסור בעובדים בענף".
- 3.חושף אינטרסנטים 20/03/2024 17:46הגב לתגובה זו62 אלף התחלות בניה זה בערך 20 אלף יותר ממה ששוק המגורים צריך מדי שנה בשביל הגידול בכמות שקי הבית. כנראה שעיתונות זה מקצוע שבו האיי קיו יורד ככל שקורבים לצלחת
- 2.ירידות חזקות בהתחלות בניה= סימפטום ידוע לקריסת בועה (ל"ת)בכשלון לחזירים!! 20/03/2024 14:04הגב לתגובה זו
- מצחיק 20/03/2024 14:38הגב לתגובה זומתי זה קרה פעם האחרונה בכדי שזה יהיה סימפטום ידוע ???
- 2008 (ל"ת)רועי 20/03/2024 19:03
- זה קרה בכל בועה שהתפוצצה בעולם, והיו עשרות כאלה (ל"ת)חושף אינטרסנטים 20/03/2024 17:47
- מה אתה מקשיב לעולל הזה... מה הוא מבין (ל"ת)אחד העם 20/03/2024 15:50
- 1.ירון 20/03/2024 13:46הגב לתגובה זואז הבטיח חחח מאז 15שנה הכל קפץ שילש וריבע את המחיר. הפוליטיקאים המושחתים שבכנסת לא יתנו למחירים לרדת. דירה צריך לעלות שליש מהמחיר היום בעיקר בפריפריה.
- dw 20/03/2024 14:54הגב לתגובה זומשום מה ממשיכים לעודד כאן את הילודה, למרות שישראל איננה מדינה קטנה יותר. עברנו את אוסטריה ועוד כבר נעקוף את שבדיה, רק שלהם יש פי 40 קרקע מאיתנו. אף מדינה מערבית איננה מתרבה בקצב חסר אחריות של 2% כמונו, והתוצאה היא שצפוף ויקר. כיף לכם שצפוף ויקר? אם לא אז אולי הגיע הזמן להפסיק לעודד ולסבסד ילודה? במינימום של המינימום זה קיצבת ילדים לילד 1 ו 2 וזהו. מי שבוחר להביא ילד 3 שיממן אותו בעצמו, ולא משנה לאיזה שבט משתייך האזרח: חילוני, דתי, חרדי או ערבי. מוזמנים לעיין באתר עמותת צפוף, המתריעה מפני המשך מגמת הילודה החריגה.
- חושף בורות 20/03/2024 17:50בישראל יש גידול דמוגרפי של 1.6% שממשיך לרדת ממשנה לשנה, וזה לפני שהלמ"ס התחילו לספור את היורדים האמיתיים מהארץ. ובכל מדינות המערב הגידול הדמוגרפי הוא מעל 2% בגלל המהגרים. בפלורידה זה בכלל 3% בנשה. העיקר שממשיכים לפמם את השקר של ה"גידות באוכלוסיה", למרות שרב רובו של הגידול הטבעי מגיע מאוכלוסיות חלשות שלא יכולות לקנות דירה גם במחיר שהוא שליש מהמחיר של היום

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
