קריית אונו
צילום: עיריית קריית אונו

קריית אונו וחולון משקיעות יותר בהתחדשות עירונית; חיפה ור"ג פחות

אשדוד מובילה את התחלות הבניה של התהליך הגוסס - תמ"א 38. איזה ערים משקיעות יותר בהתחדשות עירונית ואיזה פחות? "כל עוד נבנות בעיר אלפי דירות חדשות, ההתחדשות העירונית פחות כדאית"
איציק יצחקי |

מדינת ישראל מחפשת פתרון למשבר הדיור. היא רוצה לשחרר קרקעות אבל מעכבת אותן, היא רוצה שהציבור יקנה דירות בזול, אבל מצד שני - איזה אינטרס יש לה לקדם את זה כשתפסיד מיליונים מגביית מסים?

בצמרת. קריית אונו

אחד הפתרונות שעלה הוא קידום התחדשות עירונית. כפי שכבר דיווחנו כאן לא פעם, נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה בהתחלות בנייה בהתחדשות עירונית בגוש דן. תל אביב, רמת גן וגבעתיים הן חלק מהערים שלא בונות מספיק. לעומתן, ערים כמו יבנה, רמת השרון, חולון ורמת וקריית אונו משקיעות יותר. בחולון אין עתודות קרקע (מלבד שכונה אחת) וזו הסיבה שהתחדשות עירונית מקבלת חשיבות עליונה. אחרת, בעוד כמה שנים היא תמצא את עצמה בתוך צוואר בקבוק - עיר שלא יכולה לבנות יותר ומי שרוצה לגור בה - יקנה רק מיד שניה.

אבל מעל כולן, על פי נתוני הלמ"ס אשדוד מובילה את התחלות הבניה של התהליך שגוסס - תמ"א 38. בשנת 2022 חל גידול שנתי של 13% במספר התחלות בנייה של יחידות דיור במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית בכל הארץ, סה"כ החלו להבנות בישראל בשנת 2022 למעלה מ – 16,000 דירות במסגרת פרויקטים של הריסה ובנייה ותוספת של דירות לבניינים קיימים, נתון זה מהווה כ- 24% מסך התחלות הבנייה כך שכל דירה רביעית שהחלה להבנות - נבנתה במסגרת התחדשות עירונית.

העיר המובילה בהתחלות בנייה במסגרת התחדשות עירונית היא תל אביב. סה"כ 1956 יחידות דיור שהחלו להבנות בשנת 2022 במסגרת פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38 ( לרבות תמ"א 38-1 תוספת קומות לבניינים קיימים). בתל אביב 42% מהתחלות הבנייה החלו להבנות במסגרת התחדשות עירונית. אז איך הנתונים מצביעים על ירידה? ההשוואה לשנת 2021 מעלה כי חלה ירידה של 8% בהתחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית.

שנייה מדורגת העיר בת ים, בה החלו להבנות בשנת 2022 1661 יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית המהוות 53% מסך התחלות הבנייה. בבת ים חלה עלייה 581% בהתחלות הבנייה בהתחדשות בהשוואה לשנת 2021

במקום השלישי מדורגת רמת גן עם 807 יח"ד בהתחדשות המהוות 49% מהתחלות הבנייה, אך בהשוואה לשנת 2021 חלה ירידה של 37% בהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית.

במקום הרביעי פתח תקווה עם 784 יח"ד בהתחדשות המהוות 38% מהתחלות הבנייה בעיר, ועם עלייה של 38% ביחס לשנת 2021.

במקום החמישי, ירושלים עם 756 יח"ד בהתחדשות המהוות 17% מהתחלות הבנייה בעיר ועם עלייה של 18% בהתחלות הבנייה ביחס לשנה קודמת.

ערים נוספות בהן חלה עלייה משמעותית בהתחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית הן קרית אונו עם 538 התחלות בנייה בהתחדשות בשנת 2022 עלייה של 81% ביחס ל-2021 חולון עם עלייה של 45%, ראשון לציון עם עלייה של 74%, יבנה עם עלייה של 138%, הוד השרון שבה החלו להבנות 158 יח"ד בהתחדשות עירונית ב- 2022 לעומת 12 בלבד ב- 2021. עוד בולטת העיר אזור עם 280 יח"ד בהתחדשות עירונית ב- 2022 לאחר שבשנת 2021 לא החלו להבנות בעיר פרויקטים של התחדשות בכלל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הערים בהן נרשמה ירידה בהתחלות הבנייה בהתחדשות כוללות את נתניה, חיפה (ירידה קלה של 4%) הרצלייה וגבעתיים. הסקירה מגלה עוד כי יש ערים בהן רוב רובן של התחלות הבנייה נובע מהתחדשות עירונית. כך לדוגמא, באזור החלו להבנות ב- 2022 סה"כ 301 יחידות דיור כאשר 280 מהן החלו להבנות במסגרת פרויקט פינוי בינוי גדול וראשון בעיר. גם ביבנה שבמשך שנים נבנו בה הרבה שכונות חדשות, החלו השנה בבנייה של 228 יח"ד במסגרת התחדשות עירונית המהוות 81% מסך התחלות הבנייה. בקרית אונו, חלוצת פינוי בינוי בישראל, 80% מהתחלות הבנייה בעיר בשנת 2022 הן במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית, ובחולון 70%.

בשנים האחרונות ירד קרנה של תמ"א 38-1 (חיזוק ותוספת קומות על בניינים ישנים) גם בעיני הדיירים וגם בעיני יזמים ומתכננים, אך כנראה שפרויקטים רבים שהיו בצנרת בתכנון הבשילו לידי ביצוע והעיר המובילה עם התחלות בנייה במסגרת תמ"א 38-1 היא אשדוד ואחריה מדורגות בהתאמה, ראשון לציון, חולון, תל אביב וירושלים.

כרמלה קופר, עורכת אתר מגדילים, מציינת כי "ראשי ערים שרואים חשיבות בחידוש מרכזי הערים והשכונות הוותיקות מקדמים את הפרויקטים, מזרזים הליכים ומשתפים פעולה עם היזמים ועם בעלי הדירות. לצד המדיניות העירונית יש כמובן חשיבות גם לכדאיות הכלכלית של הפרויקטים ולערך הקרקע ולכן בתחתית הרשימה בולטות ערי הפריפריה, כמו אשקלון. כל עוד נבנות בעיר אלפי דירות חדשות, ההתחדשות העירונית פחות כדאית".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.