הסיבוב של נצבא: זכתה בהתמחרות על התחנה המרכזית החדשה

בשנת 2012 התחנה המרכזית החדשה נכנסה להקפאת הליכים בגלל חובות של 285 מיליון שקל
אבי שאולי | (1)
נושאים בכתבה תחנה מרכזית

חברת נצבא זכתה במכרז על התחנה המרכזית החדשה - תשלם 320 מיליון שקל. חברת הנדל"ן שבשליטת קובי מימון וחיים צוף ההייתה הבעלים של התחנה המרכזית החדשה והיום היא נושה מובטחת. תחילת הפרשה בשנת 2012 כשהתחנה המרכזית החדשה נכנסה להקפאת הליכים בגלל חובות של 285 מיליון שקל.

עו"ד צבי שוב, המייצג את בעלי החנויות במתחם: "אנחנו שמחים שהתקבלה בסופו של דבר עמדתם המקורית של בעלי החנויות, שלא היה מקום לאשר את הצעת המכר הראשונית בגובה 200 מיליון שקל. הסכום שנקבע בהתמחרות יאפשר לקופת הנאמנים לשלם את החוב המובטח, ומגדיל את הסיכוי גם של בעלי החוב הלא מובטחים כמו בעלי החנויות לכבל חלק גדול יותר מהחוב אליהם, ואנחנו מקווים שהכסף ילך למטרות הנכונות. הרכישה תהווה זריקת עידוד למתחם, שמעבר לזהות הבעלים, סבלה שנים מבעיות תכנוניות. חשוב שיהיה גורם שיקדם עכשיו את ענייני התחנה, עם הסדר נושים מסודר".

במכרז הקודם נצבא הציעה 190 מיליון שקל בלבד ולאחר שערערו על כך הוחלט שהמחיר ההתחלתי יהיה 200 מיליון שקל. בית המשפט בלוד אישר היום את הזכייה בהתמחרות וכעת נצבא צריכה לחתום על הסדר חוב עם נושי התחנה המרכזית החדשה.

הגלגול של ה"פיל הלבן"

תחנה המרכזית החדשה החלה להיבנות בשנות ה-70 בדרום ת"א ברחוב לוינסקי, אך היזם פילץ (שהקים את דיזנגוף סנטר עם פלאטו שרון) לא השלים את הבנייה. בשנום ה-80 חודשה הקמת הפרויקט ע"י הקבלן מרדכי יונה באמצעות חברת חפציבה שבשליטתו, ובשותפות עם אגד ודן. בשנת 1993 נפתחה התחנה לציבור.

מדובר בפרויקט ענק עם שטח מסחרי של 37 אלף מ"ר ושטח תחבורתי של 59 אלף מ"ר על קרקע של 44 דונם נבנה.

האדריכלים של הפרוייקט רם כרמי יחד עם צבי קומט ויעל רוטשילד לא דמיינו שהפרויקט יהיה כישלון גדול  - "פיל לבן" בלב תל-אביב עם שורה ארוכה של תביעות מצד שוכרים, דיירים שכנים, רשויות ועוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נתפס והפעם בגדול 10/05/2015 13:50
    הגב לתגובה זו
    לא יאומן, בשני אתרי העסקים המקבילים(שלא נגיד את שמם) ל התפרסמו כתבות על תעלולי מנהלי נצבא שבמשך 3 שנים ניסו לעשות הונאה ל"נושים" שלהם הם חייבים כספים ומניות. את אותה הונאה מוביל בראש גאון קובי מימון ומשרדי ראיית חשבון מהגדולים במשק. "דיי קוק דה בוקס"- ערבבו את המספרים בספר התשלומים והמאזנים במשך השנים וחשבו שיוכלו להיפטר מה"נושים" לשם קנייה מחדש את מתחם התחנה המרכזית החדשה. והנה אנו רואים תרגיל קלאסי שהם ביצעו לפני 10 שנים בדיוק אותו תרגיל על "נושים"-אלפי חברי אגד. בתקופה בה הפריטו את אגד שבתוך נצבא ובכך תימחרו את המניות במחיר עם פחת נמוך משווי מנייתם. קובי עשה סיבוב ונפטר מחברי אגד. בימים אלו מתנהל משפט בבג"ץ לכאורה להונאה שקיימו מנהלי נצבא לחברי אגד. חברי אגד טוענים באופן שלא משתמע לשני פנים שהונו אותם- כל הסתמכותם על שווי המניה שצנחה לה ביום בהיר הייתה לכאורה הונאה. נצבא מסתירים מסמכים ושופט בית המשפט נתן הוראה להמציא את המסמכים על מנת לדעת עם המספרים בספר המאזן "בושלו" לשם מכירת מניות נצבא. כך נוצרה השתלטות של גורמים עוינים לקואפרטיב של אגד
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.