נסגרה הקופה הקטנה של אורי אריאל: קק"ל תחוייב לדווח על העברת כל שקל

הקרן תירשם כחברה לתועלת הציבור ותגיש דוחות שנתיים לעיון הציבור. לבני: "קק"ל לא תוכל להתנהל יותר במחשכים"
לירן סהר | (8)

שרת המשפטים ציפי לבני ניצחה במאבקה לרישום הקרן הקיימת לישראל כחברה לתועלת הציבור, כדרך לשמור על שקיפות העברת הכספים מהחברה וממנה. הרישום נעשה בניגוד להסכמתה של הקרן.

המהלך נעשה עקב ויכוח שנוצר בין לבני לבין שר הבינוי והשיכון אורי אריאל אשר הורה להעביר כ-2.5 מיליארד שקל מכספי קק"ל למשרדי הממשלה. במאי האחרון הורה המשנה ליועץ המשפטי ממשלה להקפיא הבנות אלו. קק"ל צברה בשנים האחרונות עודף מזומנים של 4-5 מיליארד שקל הודות לקרקעות שהממשלה שיווקה. ראשי קק"ל נאבקו בניסיונות ההלאמה מטעמים פוליטיים לכאורה.

תהייה מחוייבת בדיווח

מרגע הרישום תהיה קק"ל מחויבת להגיש דוחות שנתיים שיעמדו לעיון הציבור ותהיה כפופה לפיקוח מצד רשם ההקדשות. סטנדרט ההתנהלות הגבוה בו נדרשת חברה לתועלת הציבור לעמוד, נובע מהאינטרס הציבורי הכרוך בפעילותה. חברה לתועלת הציבור פועלת לטובת הציבור ועושה, במקרים רבים, שימוש בכספי ציבור- הטבות מס, תרומות מהציבור, וכספים המוזרמים מהממשלה.

על חברות לתועלת הציבור הוחלו מנגנונים מיוחדים אשר נועדו לפתור את קשיים המתעוררים לעיתים, נוכח האופי המיוחד של חברות אלה, ואשר נובעים מהאינטרסים השונים בין בעלי המניות לבין ההנהלה, ובין ההנהלה לבין ציבור התורמים לחברה וציבור הנהנים משירותיה. בשל האינטרסים השונים כאמור, אין די במנגנוני פיקוח פנימיים על התנהלות החברה וקיים אינטרס ציבורי חשוב בהכפפתה לפיקוח חיצוני.

לבני: "קק"ל לא תוכל להתנהל יותר במחשכים"

הפיכתה של קק"ל לחברה לתועלת הציבור הוא אירוע משמעותי וקיצוני עבור הקרן, לפיכך, שרת המשפטים הסכימה לקבל את המלצת המשנה הפיסקלי, אבי ליכט, לקבוע למוסדות הלאומיים תקנות ובהן התאמות מסוימות למוסדות הלאומיים הנובעים ממאפייניהם המיוחדים ושיאפשרו את תקופת המעבר אל המציאות החדשה של הפיכתה לחברה לתועלת הציבור.

ההתאמות מתייחסות למספר היבטים. כך, המוסדות הלאומיים לא יחויבו לציין דבר היותם חברות לתועלת הציבור לצד שמם, שמותיהם של תורמים למוסדות הלאומיים לא יועמדו לעיון הציבור כדי למנוע פגיעה בתורמים בחו"ל, והמוסדות הלאומיים יהיו רשאים לשלם גמול והחזר ההוצאות מוגדל ליו"ר הדירקטוריון בלבד בהתקיימות תנאים מסוימים. ההוראות הנוגעות לחברות לתועלת הציבור לא יחולו על מוסדות לאומיים בתקופה שטרם רישומם. כמו כן נקבעה הוראות מעבר קצרה לגבי שכרם של נושאי המשרה הנוכחיים בקק"ל. ההתאמות יעוגנו בתקנות באישור ועדת החוקה של הכנסת.

לבני מסרה: היום לראשונה, קק"ל שזה עשרות שנים מחזיקה ומפעילה סמכויות שחלקן סמכויות שלטוניות מובהקות ומקבלת מיליארדים מכספי הציבור לא תוכל להתנהל עוד במחשכים ותחויב במנהל כספים תקין ונקי. קק ל מעתה תפעל תחת עינה הפקוחה של הביקורת הציבורית ובשקיפות, כפי שהיה ראוי ונכון שיקרה לפני שנים רבות .

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קורמורן 03/09/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
    לא יעלה על הדעת שארגון כה גדול ועתיר ממון יתנהל על פי אינטרסים סמויים מהעין. ראוי להחיל את החוק והבקורת גם על ארגונים אחרים שפועלים בשטחי המדינה על פי אינטרסים שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם טובת הציבור. מקרה בולט הוא חברת ים המלח שהרסה את כל סביבת ים המלח, דוגמה אחרת היא רשות הנמלים שהיא מעין חברה אקס טריטוריאלית בעלת זכויות מפליגות על שטחי קרקע הסמוכים לים התיכון וים סוף.
  • 6.
    דוד 03/09/2014 14:18
    הגב לתגובה זו
    ישר כח. כך צריך לעשות לכל גורם שפועל לטובת או לצרכי הציבור - הכל צריך להיות בשקיפות לעיני הציבור
  • 5.
    אלי 03/09/2014 13:16
    הגב לתגובה זו
    היא ארגון ציוני שנוסד ב־1901, כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית... הפניית כספים מהקרן למטרות אחרות - בגידה בעם היהודי לדורותיו - נקודה.
  • 4.
    עינת 03/09/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
    קקל שייכת לתושבי המדינה וצריכה להתנהל בשקיפות ולכן לדעתי זהו צעד חשוב.
  • 3.
    יעקב 03/09/2014 12:39
    הגב לתגובה זו
    האם מטרת השינוי הינה "שקיפות" בלבד ופיקוח על הנעשה, או, פתיחת קרן החסכון של העם היהודי לרווחתם של "כל אזרחי" המדינה, כולל כאלה שיממנו רכישת קרקעות בכסף סעודי כדי להחזיר קרקעות לבעלות ערבית.
  • 2.
    שפוי 03/09/2014 12:35
    הגב לתגובה זו
    יש להניח ש"שומרי הכשרות" אריאלי ושטנצלר "פעלו שלא עפ"י הכללים". לכן לתשומת לב ציפי לבני: חייבת להימצא הדרך לחקור גם את העבר
  • 1.
    noamro 03/09/2014 12:18
    הגב לתגובה זו
    השיגה ניצחון נוסף נגד הציונות. הקרן צריכה להתנתק ממוסדות המדינה,שהפסיקו לפעול למען הציונות, ולחזור להיות חברה פרטית וציונית.
  • אחד 03/09/2014 12:42
    הגב לתגובה זו
    הגברת לבני לא די ציונית בשבילך ? מה זה ציוני? לגנוב כסף ולהטביע אותו בשטחים כבושים אשר יימסרו בבוא היום לערבים ?? לחפות ולעזור לכנופיות "תג מחיר" - זה ציוני בשבילך טפשוני ???
ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.