
הקרב על התכנון: הממשלה לא מצליחה להכריע את גורל הותמ"ל
מאות אלפי דירות מאושרות שטרם נבנו, התנגדות משרדי ממשלה, ודרישה לפתרון מידי אחרי המלחמה - והכל סביב גוף אחד; וגם - בעד ונגד הוועדה הארצית לתכנון ובנייה
בזמן שישראל מתאוששת מהמלחמה ומנסה לשקם שכונות, בניינים ואיזורים שנפגעו, הקרב על עתיד התכנון חוזר לחזית. ביום שלישי הקרוב תעלה על שולחן ועדת הפנים של הכנסת אחת ההחלטות הקריטיות: האם להאריך בשנה נוספת את פעילותה
של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור - הותמ"ל.
זו כבר השנה ה-11 שגוף התכנון החזק במדינה מתפקד מתוקף הוראת שעה זמנית בלבד. משרד הפנים קיווה הפעם להפוך את הותמ"ל לגוף קבוע, אבל נתקל בחומה פוליטית. שרים כמו אבי דיכטר (חקלאות) ועמיחי
שיקלי (תפוצות) התנגדו, משרדי ממשלה הביעו הסתייגויות, וארגוני סביבה וחברה טוענים: שהיא מיותרת, מזיקה - ובעיקר לא רלוונטית לשוק של הקיים כיום.
הותמ"ל קמה בשנת 2014, בעיצומו של מחאת הדיור, ונועדה לייצר מעין 'מסלול על' לתכנון מהיר של מתחמי מגורים. בעיקר
על קרקעות מדינה. היא קיבלה סמכויות נרחבות במיוחד, שאיפשרו לה לעקוף את ועדות התכנון הרגילות - המקומיות, המחוזיות, ואף תוכניות מתאר ארציות.תכנון מהיר, כמעט בכל מחיר.
תומכי הוועדה רואים בה כעוגן תכנוני חיוני, במיוחד בזמני חירום. במשרד הפנים רואים בהותמ"ל
כלי קריטי ליצירת פתרונות דיור מהירים, ומדגישים כי בניגוד לדימוי הרווח, לא כל תוכנית שמאושרת דרכה היא פריפריאלית או לא איכותית. גורמים מקצועיים טוענים שיש הרבה עבודה תכנונית רצינית שעומדת מאחורי ההחלטות.
מנגד, גוברת התחושה שהותמ"ל כבר לא מתאימה לעידן
הנוכחי. משרד החקלאות טוען כי החלטות שהתקבלו דרכה גרעו שטחים שמהווים 17% מהתוצרת החקלאית המקומית. המשרד להגנת הסביבה סבור שהיא עוקפת את מנגנוני התכנון הסדירים ויוצרת תכנון מנותק, שפוגע בשטחים הפתוחים ומעודד פיתוח בלתי מבוקר.
גופים נוספים - כמו מרכז
השלטון האזורי, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין והתנועה הקיבוצית - טוענים כי אין כל צורך בהמשך פעילות הוועדה. במכתב שהעבירו לשר הפנים כתבו: "מאז 2013 אושרו בישראל מעל 1.1 מיליון יחידות דיור - אבל רק חלק קטן מהן נבנה בפועל. נוצר עודף תכנוני של כ-800 אלף דירות.
אז למה לקדם עוד תכנון חדש כשמה שיש לא מיושם?"
לטענת המתנגדים, הותמ"ל מייצרת תוכניות לא מאוזנות: בלי תחבורה ציבורית מספקת, בלי פתרונות תעסוקה, בלי תשתיות ציבוריות ובלי ראייה עירונית כוללת. גם למשקיעי הנדל"ן מדובר בזירה רלוונטית במיוחד. הותמ"ל משפיעה
באופן ישיר על קצב התכנון. כלומר, על היצע הקרקעות והדירות.
כשהיא מקדמת תוכניות גדולות בפריפריה, היא עלולה להציף את השוק בדירות שקשה למכור, או לחלופין לדחוק ביקושים מאזורים מבוקשים יותר. עבור יזמים, היא עשויה להוות כלי שמספק ודאות וביטחון תכנוני
- אבל בתנאי שהפרויקטים באמת מגיעים לידי מימוש.
הותמ"ל הפכה עם השנים לעניין טעון: מצד אחד, גוף ביצועי מהיר וחד שיכול לשנות מציאות תכנונית בזמן קצר. מצד שני, יש הטוענים שהיא מונעת משיקולים פוליטיים, מעודדת שיווק יתר ומביאה לפרויקטים מנותקים מהמציאות.
העובדה שמשרד הפנים לא הצליח להפוך אותה לגוף קבוע למרות המאמצים - רק מדגישה עד כמה השאלה הזו לא פתורה.
האם יש מקום להשאיר את הותמ"ל כוועדת חירום זמנית, שנשלפת רק בעיתות משבר? או אולי דווקא לעגן אותה בחקיקה קבועה, אך עם מגבלות ברורות? ייתכן שהתשובה
טמונה דווקא באיזון: לחזק את מערכת התכנון הרגילה, להכשיר אותה לפעולה יעילה יותר, ולהפעיל את הותמ"ל רק במקרים מיוחדים, תוך פיקוח הדוק והבטחת יישום בפועל של מה שאושר.
כך או אחרת, החלטת הכנסת הקרובה תכריע לא רק את גורלה של ועדה אחת - אלא גם את הגישה
של מדינת ישראל לתכנון קרקעי בשנים הקרובות.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

מועדון הוט נכנס לנדל״ן בקפריסין: מסלול רכישה חדש לחברי המועדון
המסלול כולל הנחה וליווי לרוכשים בלרנקה, אך גם אחרי ההטבות נותרות עלויות ניהול גבוהות ושקיפות חלקית לגבי הגופים המעורבים וההשקעות בפרויקטים
מועדון הצרכנות הוט יוצא בהודעה עם מסלול מאורגן לרכישת נדל״ן בקפריסין עבור חברי המועדון ובני משפחותיהם. אבל האם זה כדאי? מדובר במהלך שמגיע לפי לשון החברה לאחר עלייה חדה בפניות של חברים שביקשו לבחון השקעות מעבר לים, בעיקר על רקע קושי גובר להיכנס לשוק הנדל״ן המקומי בישראל. במסגרת המהלך החדש מציע המועדון גישה לפרויקטים שנבחרו בעיר לרנקה, לצד תנאים שנועדו לייצר לחברים תחושת ליווי וודאות בתהליך הרכישה במדינה זרה.
המסלול כולל כמה רכיבים מרכזיים: הנחה של כ-5% ממחיר המחירון על הדירות, חבילת ריהוט מלאה ומיזוג אוויר בדירה, וליווי משפטי-פיננסי שמוצע לרוכשים מטעם הגופים השותפים למהלך. בנוסף, מוצעות אפשרויות מימון דרך בנק לאומי או בנקים מקומיים בקפריסין, לצד הבטחה לתהליך מסודר מול היזמים המקומיים ששותפים לפרויקטים. המטרה ככל הנראה היא להקל על חברי המועדון בכניסה לשוק זר, שבו קיימים מטבע הדברים פערי ידע, שפה ורגולציה.
מה קונים בעצם?
המשתתפים במהלך הנוכחי הם: מועדון הוט, קבוצת קשרי תעופה, וחברת שגראוי ליבוביץ, המקדמת את הפרויקטים בלרנקה. שיתוף הפעולה מיועד לרכז מאמץ שיווקי אחד ולהציג לחברי המועדון נתיב רכישה ברור מול יזם יחיד, ולא תהליך של חיפוש עצמאי בשוק המקומי בקפריסין. על פי המועדון, הבחירה בלרנקה אינה מקרית: העיר נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח מואצת סביב הטיילת, המרינה, אזור הנמל החדש והרחבת אפשרויות התיירות והדיור.
שני פרויקטים מוצעים כחלק מהמסלול: Lumina Mare – מגדל בוטיק בן 20 קומות במרחק הליכה קצר מהים. ו-Horizon Towers – קומפלקס מגורים באזור המתפתח של הנמל. בשני המקרים מוצגים דירות בגדלים שונים, חלקן מיועדות יותר להשקעה לטווח ארוך וחלקן מתאימות גם לשימוש עצמי כחופשה משפחתית. לפי נתוני היזמים, תשואות השכירות בלרנקה בשנים האחרונות נעות סביב 6%–8% לשנה, אם כי נתונים אלה משתנים בהתאם לסוג הנכס, המיקום והביקוש המקומי.
- Arada האמירתית רוכשת את רגאל ב-680 מיליון ד'
- אחוזה ב-110 מיליון דולר, בית פרטי ב-30 מיליון דולר - עסקאות יוקרה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסתמכות מלאה על המנהלים
לצד המהלך, חשוב לציין כי גם אחרי ההטבות המוצעות, דמי הניהול והעלויות הנלוות של הגופים המעורבים נותרים משמעותיים. בשונה מעסקה מקומית, שבה הקונה יכול לבצע בדיקות עצמאיות ולהסתמך על נגישות גבוהה לשירותים מקצועיים, השקעה בקפריסין מחייבת הסתמכות כמעט מלאה על הגורמים המלווים – ואלו אינם מפורטים במלואם במסמכים שהוצגו לחברי המועדון. המשמעות היא שהשקיפות לגבי מבנה העלויות, תהליכי הבדיקה המקדמית והמודל הכלכלי של הגופים המעורבים נותרת חלקית, ואינה מספקת תמונה מלאה לגבי כלל ההוצאות הצפויות לרוכש לאורך זמן.
