בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקרב על התכנון: הממשלה לא מצליחה להכריע את גורל הותמ"ל

מאות אלפי דירות מאושרות שטרם נבנו, התנגדות משרדי ממשלה, ודרישה לפתרון מידי אחרי המלחמה - והכל סביב גוף אחד; וגם - בעד ונגד הוועדה הארצית לתכנון ובנייה


צלי אהרון |


בזמן שישראל מתאוששת מהמלחמה ומנסה לשקם שכונות, בניינים ואיזורים שנפגעו, הקרב על עתיד התכנון חוזר לחזית. ביום שלישי הקרוב תעלה על שולחן ועדת הפנים של הכנסת אחת ההחלטות הקריטיות: האם להאריך בשנה נוספת את פעילותה של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור - הותמ"ל.

זו כבר השנה ה-11 שגוף התכנון החזק במדינה מתפקד מתוקף הוראת שעה זמנית בלבד. משרד הפנים קיווה הפעם להפוך את הותמ"ל לגוף קבוע, אבל נתקל בחומה פוליטית. שרים כמו אבי דיכטר (חקלאות) ועמיחי שיקלי (תפוצות) התנגדו, משרדי ממשלה הביעו הסתייגויות, וארגוני סביבה וחברה טוענים: שהיא מיותרת, מזיקה - ובעיקר לא רלוונטית לשוק של הקיים כיום.

הותמ"ל קמה בשנת 2014, בעיצומו של מחאת הדיור, ונועדה לייצר מעין 'מסלול על' לתכנון מהיר של מתחמי מגורים. בעיקר על קרקעות מדינה. היא קיבלה סמכויות נרחבות במיוחד, שאיפשרו לה לעקוף את ועדות התכנון הרגילות - המקומיות, המחוזיות, ואף תוכניות מתאר ארציות.תכנון מהיר, כמעט בכל מחיר.

תומכי הוועדה רואים בה כעוגן תכנוני חיוני, במיוחד בזמני חירום. במשרד הפנים רואים בהותמ"ל כלי קריטי ליצירת פתרונות דיור מהירים, ומדגישים כי בניגוד לדימוי הרווח, לא כל תוכנית שמאושרת דרכה היא פריפריאלית או לא איכותית. גורמים מקצועיים טוענים שיש הרבה עבודה תכנונית רצינית שעומדת מאחורי ההחלטות.

מנגד, גוברת התחושה שהותמ"ל כבר לא מתאימה לעידן הנוכחי. משרד החקלאות טוען כי החלטות שהתקבלו דרכה גרעו שטחים שמהווים 17% מהתוצרת החקלאית המקומית. המשרד להגנת הסביבה סבור שהיא עוקפת את מנגנוני התכנון הסדירים ויוצרת תכנון מנותק, שפוגע בשטחים הפתוחים ומעודד פיתוח בלתי מבוקר.

גופים נוספים - כמו מרכז השלטון האזורי, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין והתנועה הקיבוצית - טוענים כי אין כל צורך בהמשך פעילות הוועדה. במכתב שהעבירו לשר הפנים כתבו: "מאז 2013 אושרו בישראל מעל 1.1 מיליון יחידות דיור - אבל רק חלק קטן מהן נבנה בפועל. נוצר עודף תכנוני של כ-800 אלף דירות. אז למה לקדם עוד תכנון חדש כשמה שיש לא מיושם?"

לטענת המתנגדים, הותמ"ל מייצרת תוכניות לא מאוזנות: בלי תחבורה ציבורית מספקת, בלי פתרונות תעסוקה, בלי תשתיות ציבוריות ובלי ראייה עירונית כוללת. גם למשקיעי הנדל"ן מדובר בזירה רלוונטית במיוחד. הותמ"ל משפיעה באופן ישיר על קצב התכנון. כלומר, על היצע הקרקעות והדירות.

כשהיא מקדמת תוכניות גדולות בפריפריה, היא עלולה להציף את השוק בדירות שקשה למכור, או לחלופין לדחוק ביקושים מאזורים מבוקשים יותר. עבור יזמים, היא עשויה להוות כלי שמספק ודאות וביטחון תכנוני - אבל בתנאי שהפרויקטים באמת מגיעים לידי מימוש.

הותמ"ל הפכה עם השנים לעניין טעון: מצד אחד, גוף ביצועי מהיר וחד שיכול לשנות מציאות תכנונית בזמן קצר. מצד שני, יש הטוענים שהיא מונעת משיקולים פוליטיים, מעודדת שיווק יתר ומביאה לפרויקטים מנותקים מהמציאות. העובדה שמשרד הפנים לא הצליח להפוך אותה לגוף קבוע למרות המאמצים - רק מדגישה עד כמה השאלה הזו לא פתורה.

האם יש מקום להשאיר את הותמ"ל כוועדת חירום זמנית, שנשלפת רק בעיתות משבר? או אולי דווקא לעגן אותה בחקיקה קבועה, אך עם מגבלות ברורות? ייתכן שהתשובה טמונה דווקא באיזון: לחזק את מערכת התכנון הרגילה, להכשיר אותה לפעולה יעילה יותר, ולהפעיל את הותמ"ל רק במקרים מיוחדים, תוך פיקוח הדוק והבטחת יישום בפועל של מה שאושר.

כך או אחרת, החלטת הכנסת הקרובה תכריע לא רק את גורלה של ועדה אחת - אלא גם את הגישה של מדינת ישראל לתכנון קרקעי בשנים הקרובות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר

לאחר ירידה של כ- 7-10% במחירי הדירות בממוצע ברחבי הארץ, ועליית מחירי השכירות באותם אזורים: מצב המשקיעים השתפר. קרי הם מקבלים יותר תשואה שוטפת על השקעתם שירדה במחירים אבסולוטיים. כשברקע תחזית בנק ישראל היא לירידת ריבית של כ-0.75% עד לסוף 2026, השאלה המתבקשת היא האם רכישת דירה להשקעה חוזרת להיות רלוונטית?

צלי אהרון |

המצב בשוק הנדל״ן למגורים בהחלט מבלבל. אנחנו רואים מהנתונים שמגיעים מתחילת ירידות מחירים רוחביות במחירי הדירות. העסקאות שנעשות מעידות על קצב נמוך ואיטי מאוד. לא קל למכור דירה היום בישראל. כמובן שבמחיר הנכון תמיד יש את מי שמוכן לשלם, אבל באופן כללי - הירידות שאנחנו מדברים אליהן כבר למעלה מחצי שנה, מורגשות היטב בשטח. מנגד, רואים את מחירי השכירות עולים. הערכה שמרנית מדברת על עלייה של  5% בממוצע בשכר הדירה הארץ בשנה האחרונה.

 המצב מבלבל בעיקר מפני שאם מחירי הדירות יורדים (והם יורדים כאמור)- היינו רוצים לראות גם את מחירי השכירות יורדים בצמוד. וזה לא קורה. לפחות בינתיים. 

נציג את המצב שנובע מן האנומליה שהוזכרה: מצב המשקיעים בנדל״ן - אשר השתפר והפך לטוב יותר בעקבות הדיסוננס של מחירי דירות יורדים ושכר דירה עולה. מביא דה פקטו לעליה בתשואה השוטפת של משקיעי הנדל״ן בכ-5% לפחות. המשמעות היא שהתשואה השוטפת על דירה ממוצעת עולה. לצורך הדוגמא נקח דירה ממוצעת בישראל שעומדת כיום על כ-2.3 מיליון שקל. שיעור ההחזר ( הכנסות השכירות שהמשקיעים מקבלים) עלתה מסכום של כ-2.9% תשואה שוטפת בתחילת השנה לכ-3.4% היום. עבור המשכירים מדובר בשינוי מהותי: אותם נכסים שהניבו הכנסה צנועה יחסית לפני שנה, הפכו לפתע לרווחיים יותר בהשוואה לעלות ההחזקה שלהם. אבל הסוכרייה תגיע דווקא בהמשך: הרי בנק ישראל הציג בהחלטת הריבית האחרונה את התחזית קדימה ובה נראה ככל שנראה את הריבית במשק יורדת ב-0.75%. מה שיביא את המשכנתא הממוצעת לירידה בהתאם. בנוגע לשיפור בתשואה, ננסה להסביר בפשטות: כשהמחיר הנקוב של הנכס יורד, אבל ההכנסה מהשכירות דווקא עולה, שיעור התשואה עולה בהתאם. אם בעבר בעל דירה שהשכיר אותה קיבל תשואה של 3%, היום הוא כבר מתקרב ל-3.5%.

כמו כן, לתוך המשוואה הזו נכנסת כאמור גם הריבית. אם התחזיתשל הורדת הריבית ב-0.75% תתממש, משקיע שירכוש דירה להשקעה יוכל לקחת משכנתא בריבית זהה (בקירוב) לתשואה השוטפת שמייצר הנכס. כלומר, ההחזר החודשי על ההלוואה יהיה קטן מההכנסה משכר הדירה, מצב שבו ההשקעה מממנת את עצמה, עם פוטנציאל לעליית ערך נוספת של הנכס ביום שאחרי ההתייצבות הכלכלית והביטחונית.מדובר על נכס שמייצר תזרים חיובי כבר מהיום הראשון, ובמקביל שומר פוטנציאל השבחה לעתיד. משקיעים אובים את המצב הזה וראינו זאת בשנים קודמות. כמו לפני 3 שנים - בימים אלה הריבית עדיין הייתה נמוכה והנכס הניב תשואה ממוצעת של כ-2.2-2.3%. אבל זו הייתה השקעה טובה.בעיקרכי הוא נשאר עם תזרים חיובי בסוף החודש לאחר ששילם את החזר המשכנתא. 

זה אולי נשמע כמו שינוי קטן במספרים, אבל בעולם ההשקעות מדובר בהבדל מהותי. במיוחד בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים והאלטרנטיבות לא תמיד נחשבות לחוף מבטחים. עם בורסה מקומית שבימים האחרונים הראתה לנו תנודות של 4-5% בכל יום למטה או למעלה. התנודות הללו מגיעות גם על רקע נתונים גאופוליטיים ולאו דווקא בהקשר לחברה, בדרך כלל לא נראה חברה שעולה יורדת 8% ויורדת 11% ביום שאחרי בגלל דיווח כזה או אחר. חברה לא משנה את עצמה באופן כה חד למטה ואז למעלה או להיפך בטווח זמן קצר שכזה. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר

לאחר ירידה של כ- 7-10% במחירי הדירות בממוצע ברחבי הארץ, ועליית מחירי השכירות באותם אזורים: מצב המשקיעים השתפר. קרי הם מקבלים יותר תשואה שוטפת על השקעתם שירדה במחירים אבסולוטיים. כשברקע תחזית בנק ישראל היא לירידת ריבית של כ-0.75% עד לסוף 2026, השאלה המתבקשת היא האם רכישת דירה להשקעה חוזרת להיות רלוונטית?

צלי אהרון |

המצב בשוק הנדל״ן למגורים בהחלט מבלבל. אנחנו רואים מהנתונים שמגיעים מתחילת ירידות מחירים רוחביות במחירי הדירות. העסקאות שנעשות מעידות על קצב נמוך ואיטי מאוד. לא קל למכור דירה היום בישראל. כמובן שבמחיר הנכון תמיד יש את מי שמוכן לשלם, אבל באופן כללי - הירידות שאנחנו מדברים אליהן כבר למעלה מחצי שנה, מורגשות היטב בשטח. מנגד, רואים את מחירי השכירות עולים. הערכה שמרנית מדברת על עלייה של  5% בממוצע בשכר הדירה הארץ בשנה האחרונה.

 המצב מבלבל בעיקר מפני שאם מחירי הדירות יורדים (והם יורדים כאמור)- היינו רוצים לראות גם את מחירי השכירות יורדים בצמוד. וזה לא קורה. לפחות בינתיים. 

נציג את המצב שנובע מן האנומליה שהוזכרה: מצב המשקיעים בנדל״ן - אשר השתפר והפך לטוב יותר בעקבות הדיסוננס של מחירי דירות יורדים ושכר דירה עולה. מביא דה פקטו לעליה בתשואה השוטפת של משקיעי הנדל״ן בכ-5% לפחות. המשמעות היא שהתשואה השוטפת על דירה ממוצעת עולה. לצורך הדוגמא נקח דירה ממוצעת בישראל שעומדת כיום על כ-2.3 מיליון שקל. שיעור ההחזר ( הכנסות השכירות שהמשקיעים מקבלים) עלתה מסכום של כ-2.9% תשואה שוטפת בתחילת השנה לכ-3.4% היום. עבור המשכירים מדובר בשינוי מהותי: אותם נכסים שהניבו הכנסה צנועה יחסית לפני שנה, הפכו לפתע לרווחיים יותר בהשוואה לעלות ההחזקה שלהם. אבל הסוכרייה תגיע דווקא בהמשך: הרי בנק ישראל הציג בהחלטת הריבית האחרונה את התחזית קדימה ובה נראה ככל שנראה את הריבית במשק יורדת ב-0.75%. מה שיביא את המשכנתא הממוצעת לירידה בהתאם. בנוגע לשיפור בתשואה, ננסה להסביר בפשטות: כשהמחיר הנקוב של הנכס יורד, אבל ההכנסה מהשכירות דווקא עולה, שיעור התשואה עולה בהתאם. אם בעבר בעל דירה שהשכיר אותה קיבל תשואה של 3%, היום הוא כבר מתקרב ל-3.5%.

כמו כן, לתוך המשוואה הזו נכנסת כאמור גם הריבית. אם התחזיתשל הורדת הריבית ב-0.75% תתממש, משקיע שירכוש דירה להשקעה יוכל לקחת משכנתא בריבית זהה (בקירוב) לתשואה השוטפת שמייצר הנכס. כלומר, ההחזר החודשי על ההלוואה יהיה קטן מההכנסה משכר הדירה, מצב שבו ההשקעה מממנת את עצמה, עם פוטנציאל לעליית ערך נוספת של הנכס ביום שאחרי ההתייצבות הכלכלית והביטחונית.מדובר על נכס שמייצר תזרים חיובי כבר מהיום הראשון, ובמקביל שומר פוטנציאל השבחה לעתיד. משקיעים אובים את המצב הזה וראינו זאת בשנים קודמות. כמו לפני 3 שנים - בימים אלה הריבית עדיין הייתה נמוכה והנכס הניב תשואה ממוצעת של כ-2.2-2.3%. אבל זו הייתה השקעה טובה.בעיקרכי הוא נשאר עם תזרים חיובי בסוף החודש לאחר ששילם את החזר המשכנתא. 

זה אולי נשמע כמו שינוי קטן במספרים, אבל בעולם ההשקעות מדובר בהבדל מהותי. במיוחד בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים והאלטרנטיבות לא תמיד נחשבות לחוף מבטחים. עם בורסה מקומית שבימים האחרונים הראתה לנו תנודות של 4-5% בכל יום למטה או למעלה. התנודות הללו מגיעות גם על רקע נתונים גאופוליטיים ולאו דווקא בהקשר לחברה, בדרך כלל לא נראה חברה שעולה יורדת 8% ויורדת 11% ביום שאחרי בגלל דיווח כזה או אחר. חברה לא משנה את עצמה באופן כה חד למטה ואז למעלה או להיפך בטווח זמן קצר שכזה.