קרנות נאמנות ת"א 125 - מכות את המדד בטווח הארוך והבינוני
מדד ת"א 125 מציע חשיפה רוחבית למשק הישראלי. המדד מורכב ממניות מדד ת"א 35 – המניות הגדולות ביותר בבורסה בתל אביב, בתוספת מניות מדד ת"א 90, המורכב מ-90 המניות הבאות אחריהן (בתוספת תנאים נוספים כמו מינימום אחזקות ציבור). המדד נמצא במומנטום חיובי כבר זמן מה. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.08% (בניגוד למדדים בעולם). ב-12 החודשים האחרונים מראה המדד תשואה חיובית של 24.9%. בשלוש השנים האחרונות 43.95% ובחמש השנים האחרונות 70.31%.
מטבע הדברים כל חברת קרנות כמעט מחזיקה קרן נאמנות המתמחה במדד ומנסה "להביס" אותו לאורך זמן, ומסתבר שלפחות בטווח הזמן הבינוני-ארוך הן מצליחות בכך לא רע, דווקא בטווח הזמן הקצר פחות קרנות הצליחו במשימה.
מתוך 24 קרנות נאמנות המתמקדות בת"א 125, (חלקן מוגדרות כ - Large & mid cap, כלומר מניות גדולות ובינוניות) 13 בלבד היכו את המדד מתחילת השנה. בטווח של שנה מתוך 23 קרנות שהיו פעילות 14 קרנות הביסו את המדד. בטווח זמן של שלוש שנים יורד מספר הקרנות שהיו פעילות במשך כל התקופה ל-20 וכולן הצליחו להציג תשואות טובות יותר מהמדד. כשמסתכלים על טווח של 5 שנים ישנן רק 18 קרנות שהיו פעילות במשך כל התקופה, מתוכן כמות משמעותית של 13 קרנות הביסו את המדד. התוצאות האלו מפתיעות למדי שכן בדרך כלל דווקא לאורך זמן מתקשים מנהלי ההשקעות האקטיביים להתעלות על המדדים הפאסיביים.
בטבלה הבאה נציג את חמשת הקרנות הגדולות בתחום, ונוסיף אליהן את המנצחות בטווח הזמן של 5 שנים ושנה, אף על פי שהן אינן הגדולות ביותר, בטווח הזמן של שלוש שנים הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר גם כך נמצאת בטבלה כי היא השניה בגודלה.
- החזקות קרנות גידור במניות בבורסה יוכרו כהחזקות ציבור
- חברות משפיעות על שווין כדי להיכנס למדדים; האם זה לגיטימי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
| שם הקרן | תשואה מתחילת שנה | תשואה שנה | תשואה שלוש שנים | תשואה חמש שנים | דמי ניהול | גודל קרן במ' ש' |
| מיטב ת"א 125 | 0.38% | 24.5% | 70.71% | 110.12% | 1.85% | 527 |
| ילין לפידות מניות ערך ת"א 125 | 10.57% | 39.86% |
97.6%
| אין נתונים | 1.5% | 510 |
| פסגות ת"א 125 | 4.91% | 31.25% | 60.2% | 92.08% | 2.08% | 510 |
| הראל מניות ישראל Large & Mid Cap | 0.62% | אין נתונים | אין נתונים | אין נתונים | 1.76% | 479 |
| מור מניות ת"א 125 | 2.39% | 21.79% | 60.02% | 81.89% | 1.75% | 190 |
| פסגות ת"א Large &Mid Cap | 5.1% | 32.% | 86.31% |
115.2%
| 0.89% | 37 |
| מגדל מניות ישראל ת"א 125 | 8.69% |
41.21%
| 70.62% | 97.58% | 1.25% | 104 |
| מדד ת"א 125 | 3.08% | 24.9% | 43.95% | 70.31% |
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
נעיר כמה הערות שעולות מתוך עיון בטבלה. הראשונה היא שקשה לראות עקביות לאורך זמן. אף קרן איננה מצליחה להוביל בכל אחד מחתכי הזמן. קשה מאד גם לנחש מי מבין הקרנות תצלחנה לאורך זמן, כשהצלחה בשנה האחרונה איננה ערובה לכך שהקרן תצליח בשנה הבאה. ההובלה מתחלפת בין טווחי הזמן השונים, כשאין גם קורלציה בולטת לבתי ההשקעות המובילים בערוצי השקעות אחרים.
כמו כן ניתן לראות ששתי קרנות של פסגות מופיעות בטבלה. הראשונה נכנסה בגלל היקף נכסים מנוהל גבוה, למרות שמבחינת ביצועים היא לא בולטת לטובה. היא כן בולטת מבחינת דמי ניהול - הגבוהים מבין כל הקרנות בקטגוריה. השניה עם היקף נכסים צנוע יותר, דמי הניהול הנמוכים ביותר בקטגוריה, והתשואה הטובה ביותר בטווח זמן של 5 שנים. לא ברור למה פסגות צריכה שתי קרנות בקטגוריה ולמה השונות הגדולה ביניהן הן במדיניות והן בהצלחה.
בולטת גם העובדה שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין הצלחה בניהול, כפי שכבר הערנו בבדיקה שעשינו לקרנות המניתיות. ייתכן שדווקא דמי ניהול נמוכים יחסית מקלים על מנהלי הקרן להציג תשואות יפות מבלי המשקולת שתלויה על צווארם, כשהם מתחילות את המרוץ לתשואה במינוס 2% - עד אחוז שלם יותר מהמתחרות. הקרן המוצלחת ביותר לחמש שנים היא, כאמור, זו שגבתה הכי פחות דמי ניהול מכל הקרנות בקטגוריה. גם המנצחת בטווח זמן של שלוש שנים, ילין לפידות, גובה דמי ניהול נמוכים יחסית למתחרות - 1.5%. המנצחת בטווח הזמן של שנה מסתפקת ב-1.25%. אנו חוזרים על עמדתנו שדמי ניהול של מעל 1.5% נראים כמוגזמים והתשואות של מנהלי הקרן על פי רוב לא יצדיקו דמי ניהול כאלה לעומת המתחרים.
- 3.לרון 18/04/2022 14:03הגב לתגובה זוגאון אמיתי אחד ה"מכה" את המדדים לאורך זמן וזהו דב ילין,גם ב מור הם לא רעים
- 2.תבדוק שוב 17/04/2022 19:23הגב לתגובה זוהקרנות שלא הצליחו להכות את המדד אוחדו או נסגרו. אין פה קסם
- כך 17/04/2022 21:11הגב לתגובה זוהלוזריות משתנות או נמחקות
- 1.בנק ישראל דאג לתחרות אז הוא אילץ את כולם לקחת דמי ניהול (ל"ת)אמנון 17/04/2022 19:10הגב לתגובה זו
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
