הזדמנויות בשוק ההון נוצרות מסיבות רבות ומגוונות. אחת מהן, עם יחסי ציבור פחות טובים, היא הזדמנות שנוצרת מסיבות רגולטוריות. הרשות לניירות ערך, ברצונה לשפר אלמנטים בשוק ההון, מאלצת את בתי ההשקעות לפעול בדרך שאותה ניתן לצפות. כולם יודעים שמי שמצליח לצפות התנהגות בשוק, גם יצליח להפיק מכך רווח.

לאחרונה צדה את עינה של הרשות, בעיה במדד ת"א בנקים-5. מדובר במדד המורכב מחמשת הבנקים הגדולים בלבד. המשקולות של הניירות במדד אינם זהים ובפועל החשיפה לשני הבנקים הגדולים קרובה ל 60%.

מספר בתי השקעות, השיקו קרן סל העוקבת אחרי המדד הזה, שהפך בחודשים האחרונים פופולרי להשקעה. הבעיה היא שרציונל ההשקעה הבסיסי העומד מאחורי ההשקעה בקרן סל, הוא הפיזור הרחב המתקבל דרך רכישה של ני"ע בודד. לדוגמא החשיפה הנוצרת מרכישת קרן סל העוקבת אחר מדד המניותS&P500  או Russel2000 היא חלוקה ל-500 או 2,000, מניות שונות בהתאמה. כלומר בעיני הרשות, החשיפה הנוצרת ללקוח שרכש קרן סל על מדד ת"א בנקים, לא תואמת את מטרת הבסיס של כלי ההשקעה הזה. בנוסף, רגולטורית קרן הסל על הבנקים, לא עומדת בחוקים השונים החלים על קרנות הנאמנות, שחוקיהם חלים על קרנות הסל.

• בית המשפט נגד דיסקונט: "גבה סכום גבוה עבור עמלת ברוקר זר"
• פקר ברזל: לאומי ואגוד יקבלו 80 מיליון שקל בהסדר החוב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נכון להיום, קרנות הסל העוקבות אחר מדד זה, מנהלות מעל ל 8 מיליארד שקל. כשאני אומר מנהלות, אני מתכוון כמובן ל"לא מנהלות" שכן, כאמור, מדובר במוצר פאסיבי ומנהל קרן הסל רק צריך ליישר את ההחזקות בהתאם למשקולות הקבועות.

הרשות לניירות ערך, שכאמור, לא אוהבת את הפיזור הקיים במדד הבנקים, יצאה ב"קול קורא" לציבור, להציע הצעות לשינוי במדד, כך שהפיזור בו יהיה ראוי יותר.

הרצון של הרשות לני"ע להחליף את מדד בנקים-5, כנכס מעקב של קרנות הסל, צפוי לגרום לאפקט בשוק, שצפוי להשפיע לאו דווקא על 5 החברות הנוכחיות במדד, אלא גם על אלו שיצטרפו אל המדד החדש.

הרשות לני"ע נתנה שני רמזים מעניינים ואנחנו, בטור דעה זה, נבחן האם ניתן להרוויח מהשינוי הרגולטורי הזה:

הרמז הראשון, הוא שהמדד צריך לייצג את הפעילות הבנקאית בישראל ולכן חברות כרטיסי האשראי ראויות להיכלל בתוכו.

רמז שני, מתחבא בתוך אחוזי ההחזקה שהרשות מצפה לראות במדד החדש. הרשות מעוניינת שהמשקל המקסימלי של ני"ע, לא יחצה את רף 25%. ניתן לנחש שהמשקל המקסימלי יהיה נמוך עוד יותר, כדי להימנע מעדכוני מדד תכופים.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

עד כה פורסם שהרשות קיבלה מספר הצעות למדד בנקים חדש ו"מייצג" יותר, אולם שום נתון לא פורסם, מה שניתן לעשות זה לשער אילו מניות נוספות, יוכלו לקחת חלק במדד זה ומה יכולה להיות ההשפעה של ביקושים פאסיביים, שיגיעו מקרנות הסל. לצורך הדוגמא, במידה ותצורף מניה חדשה בשיעור של 1%, הרי שאחוז מ 8 מיליארד שקל, מצריך את מנהלי קרנות הסל, להסיט 80,000,000 שקל אל המצטרפת החדשה. חשוב להזכיר, שמדובר ברכישה פאסיבית ולכן מנהלי קרנות הסל, כלל לא בודקים האם המניה המצטרפת זולה או יקרה, הם פשוט רוכשים אותה. אם כן מי עשוי להצטרף למדד החדש?

מועמדים טבעיים

המניה עם סיכויי הכניסה הטובים ביותר היא כנראה בנק ירושלים 1.85% , שלאחר מיזוגו של איגוד לתוך בנק מזרחי, יהיה זה הבנק היחיד שאיננו נכלל במדד הבנקים. בוודאות גבוהה, וכמסקנה מתבקשת מהרמז הראשון, ישראכרט -0.57% וש.ב.א. (שירותי בנק אוטו 5.75% ) ימצאו את מקומן במדד. בסיכוי נמוך יותר, ניתן להעריך שגם פיבי 0.23%  ו-יצוא 0% , יכנסו למדד. הן פיבי והן יצוא, הינם תאגידי החזקה בנקאיים עפ"י חוק הבנקאות, באמצעותם מחזיקים בעלי השליטה, המשפחות בינו ושובל, בבנקים הבינ"ל וירושלים בהתאמה. מניות הציבור בשתי חברות אלו שמשמשות להחזקת מניות השליטה, מהווים דה פקטו החזקות ציבור בבנקים בשרשור.

בנק ירושלים נסחר בבורסה בתל אביב בשווי של כ- 640 מיליון שקל. מדובר בשווי עמוק מתחת להונו העצמי של הבנק -מכפיל הון נוכחי של 0.64. כלומר הבנק שווה כרגע בשוק 640 מיליון שקל, בעוד שההון העצמי שלו, סביב 1 מיליארד שקל. אומנם התשואה על ההון שבנק ירושלים ידע לייצר בשנים האחרונות, הייתה נמוכה מהתשואה על ההון של הבנקים הגדולים, דבר שיכול להסביר את תמחור החסר, אך מצד שני, יש שיפור משמעותי בשנים האחרונות (למעט 2020). דבר מעודד נוסף, לעניין התשואה על ההון, הודעה של הבנק על מספר מימושים של נדל"ן ותיקי משכנתאות, שנמכרו ברווח של עשרות מיליוני שקל. כלומר בניגוד לציפיות של המשקיעים שמימושי הון, ייעשו מתחת לשווי החשבונאי, אנחנו רואים שהבנק מצליח למכור במחיר גבוה ולייצר רווח הון.

בעלת השליטה בבנק ירושלים, היא כאמור חברת ייצוא המחזיקה ב 86.2% ממניות הבנק. לייצוא אין פעילות אחרת מלבד ההחזקה במניות בנק ירושלים. לייצוא קופת מזומנים וני"ע בשווי 63 מיליון שקל ובצידו הנגדי של המאזן, קיימות לחברת ייצוא התחייבויות פיננסיות לבנקים ולבעלי אג"ח, בסך של 249 מיליון שקל. הוצאות ההנהלה של ייצוא, גבוהות יחסית ועומדות על כ 6 מיליון שקל בשנה. לאחרונה, נתבעה ייצוא על הוצאות חריגות אלו, ביחס לפעילות הלא מסובכת של החברה, המסתכמת בהחזקת מניות הבנק ותו לא. החברה התחייבה לפעול להקטנת הוצאות אלו. השווי הנכסי של ייצוא, כולל את מניות בנק ירושלים בשווי שוק של 558 מיליון שקל, בניכוי  התחייבויות פיננסיות נטו של 184 מיליון שקל, מסתכם ל 374 מיליון שקל, גבוה ב 35% משווי השוק של 273 מיליון שקל.

הבנק הבינ"ל נסחר בבורסה בתל אביב בשווי של קרוב ל 10 מיליארד שקל והוא משתייך למדד ת"א 35 הבכיר. בדומה למבנה של יצוא וירושלים, גם הבינלאומי מוחק ע"י חברת אם, פיבי, המחזיקה 48.3% ממניות הבנק. פיבי מסתפקת בהוצאות של 3 מיליון שקל לשנה ובניגוד ליצוא, היא לא ממונפת ואין לה חוב. משפחת בינו (צדיק וילדיו) מחזיקים ב 28% ממניות פיבי. חברת פיבי משמשת צינור בכל הנוגע לדיבידנדים, אם הבנק מחלק דיבידנד, מקבלת פיבי את חלקה ומחלקת אותו לבעלי מניותיה, מדי שנה משאירים בקופת החברה סכום קטן לכיסוי הוצאות.

במקרים לא מעטים נוצר דיסקאונט בין שווי השוק של הבינלאומי לשווי של פיבי, גם בעת כתיבת שורות אלו, לפיבי מניות של הבנק הבינלאומי בשווי 4,763 מיליוני שקל וקופת מזומנים של 7 מיליון שקל, ללא חובות כך ששוויה הנוכחי הוא 4,770 מיליוני שקל. פיבי נסחרת בשוק בשווי של 3,921 מיליון שקל פער של קרוב ל 850 מיליון שקל, גם אם לפיבי הוצאות עודפות של 3 מיליון שקל בשנה, זהו פער המשקף דיסקאונט (הנחה) של 18% על מחיר המניה של הבינלאומי. הדיסקאונט הממוצע בשנה האחרונה בין שווי השוק של פיבי לשווי החזקותיה הוא כ-17%. הדבר רלוונטי בעיקר למי שרוכש את מניות הבינ"ל לצורך קבלת דיבידנד. תשואת הדיבידנד בהחזקה בפיבי, תהיה גבוהה יותר מהחזקה במניות הבינ"ל ישירות.

לסיכום

ככל שיכנס מדד בנקאי חדש, הוא ייצר תזוזת כספים משמעותית. כאמור, אחוז בודד שווה למעלה מ 80 מיליון שקל. המהות הבסיסית של המהלך, הוא תיקנון מטה של משקל שני הבנקים הגדולים ובהתאמה, תיקנון מעלה של שאר חברות המדד. בעוד שאת ההיצעים שיוצרו במניות הבנקים הגדולים, ידע השוק לספוג, הרי שעבור המניות הקטנות, הביקושים האלו עלולים להיות משמעותיים.

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.