זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

הטאו של וול סטריט - ההתמכרות להדפסת הכסף רק הולכת ומחמירה

האם הגענו לקצה גבול היכולת של הפרשנויות וקריאות העידוד השוריות? האם הדפסת הכסף באמת יכולה להימשך לנצח? ואיך נשמור על פוקוס בתוך מערבולת הרעשים וההתרחשויות בוול סטריט?

זיו סגל | (26)
נושאים בכתבה זהב כסף

״בלוגסטריט״ וקוראים רבים שלו מתמקדים בשתי שאלות: מה קורה ויקרה בוול סטריט ואיך להרוויח מזה כסף. מנעד החוויות שאנחנו חווים ביחד משותף לקהילת המשקיעים העולמית. החל מ: FOMO - הפחד להחמיץ הזדמנויות (שמועצם על ידי סיפורים על אלו שנצלו אותן) ועד הפחד מלהפסיד את כספנו.

 

> לקריאת הטורים הקודמים של זיו סגל

 

ההתרחשויות בימינו וגם הפליאות (על עלית השווקים) הן רבות. את כתר הכותרות חובש עדיין ידידנו covid 19 ומתחרים עליו טראמפ, מדד הנאסד״ק 100, הזהב, הצניחה הגדולה בהיסטוריה של כלכלת ארצות הברית וארבע ענקיות הטכנולוגיה שמתהוות להיות המעצמות העולמיות שארצות הברית, המדינה שהצמיחה אותן, רוצה לרסן.

 

משפט אחד שנאמר השבוע גרם לי להבין שהגיע הזמן לקצת שקט. לכבות רגע את כל ערוצי המדיה, את כל מסכי המניות, את כל האתרים הפיננסיים (חוץ מזה שאתם נמצאים בו עכשיו כי לא תוכלו לדעת מה הוא המשפט הזה..), את כל הפרשנויות והקולות הפנימיים, לרדת רגע מתחת לרובד של הסיפורים ולהתחבר לזרמים העמוקים יותר של וול סטריט. בפילוסופיה של המזרח קוראים לזה: ״טאו״. הזרם אותו לא ניתן לנסח במילים ושממנו יוצאות כל התופעות בגינן אנחנו מרעישים את עצמנו לדעת.

 

אז מה הוא המשפט שגרם לי להארה ולהבנה שמיצינו את הדיבורים? זה המשפט:

 

Fed Chair Powell: COVID-19 Is Driving The U.S. Economy

 

המחשבה הראשונה שעלתה לי היא שגם אני יכול להיות יו״ר הפד כי ה״רעיון״ שהכלכלה האמריקאית מושפעת מהנגיף עלה גם במוחי... ואז עולה המחשבה שאם זו ההצהרה הדרמטית שיו״ר הפד מסוגל לספק, עדיף שנהיה קצת בשקט. או כמאמר סיפור הזן הקצר: ״תלמיד טאו הלך אל מורו וביקש לתת לו מילה אחת בעזרתה ימצא את הטאו. שלחו המורה אלה השקט. כי בבדידות השקט ימצא התלמיד את הטאו״ מתוך: הטאו של השקט.

 

אז נעשה לעצמנו טובה, נעשה ריסטארט לתודעה (בתרגול הזן והמיינדפולנס קוראים לזה ריטריט) ובואו נתבונן רגע בשני הנהרות העיקריים שזורמים כרגע ברחובות וול סטריט ושנובעים מאותו מקור.

 

הנהרות הם מדדי המניות, כאשר היום נתמקד בנאסד״ק 100, והזהב. המקור הוא מכונת הדפסת הכסף שעובדת שעות נוספות.

 

האם באמת אפשר להדפיס כסף לנצח?

נתחיל בהדפסת הכסף, על תצורותיה. שימו לב שההתמכרות רק מחמירה. כל ״ציוץ״ דובי של השווקים מקבל מענה של שחרור כספים. טריליון פה, כמה מאות מיליארדים שם. כשהפד מתחייב לתמוך במשקי הבית ובכלכלה הוא כנראה מתחייב גם לתמוך בבורסה. וכך הפכו להיות מדדי המניות חזותה המתעתעת והמסוכנת של הכלכלה. גם פרסום נתון הצניחה החדה ביותר של כלכלת ארצות הברית לא יכול היה להם. מאות מיליוני אנשים אם לא מליארדים, בכל העולם, הסובלים סבל כלכלי (ועוד מיני סבל) ממשי כרגע מסתכלים אל וול סטריט ותוהים האם היא נמצאת על אותה פלנטה. וול סטריט הפכה (האמת שתמיד היתה) להיות עגל הזהב, המנגנון האחרון ששומר על אופטימיות כלכלית ומשקף אותה ולכן, מעוז של תקווה וגם של שווי (החיסכון הפנסיוני והאישי) ופרנסה (לכל אותם מיליונים שהפכו להיות סוחרי יום).

הממשל מגן על האשליה הזו וכנראה יעשה כך ללא בקרה לפחות עד הבחירות שכן בימינו, לנצח בבחירות זה יותר חשוב מהעם שבשבילו נבחרים. אז אחרי (בדצמבר) המבול. אם נזכור את העובדה שהשנה אחרי בחירות בארה״ב היא השנה הסטטיסטית הכי גרועה בבוול סטריט (מתוך ארבע שנות קדנציה) ואת שיתוק החורף פוטנציאלי הצפוי אם לא ישתלטו על הקורונה, כדאי להכין את המטריות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

ההתנהלות ביחס לוול סטריט זהה לדעתי להתנהגות של מסוממים: יש נפילה? ניתן מנה גדולה יותר. ניסיון גמילה והתמודדות לא עולה על הפרק שכן הוא יכול להפיל שליטים ודורש אומץ והנהגה שאינם בנמצא כרגע. מה גם שאפשר להדפיס כל כמות כסף בלחיצת כפתור.

 

עכשיו, כשאתם מתבוננים בנביעת הכסף, אתם יכולים לבחור באחת משתי מחשבות עתידיות:

 

1. זה יכול להימשך לנצח. מדינות יגדילו חובות, החובות האלו יגררו משנה לשנה ובריבית אפס נוכל לחגוג מעצם יכולתן של מדינות להדפיס כסף. בכל פעם שיגמר, ידפיסו עוד. תחשבו שהייתם קוראים סיפור ילדים כזה, על מלך שריצה את נתיניו על ידי הדפסת כסף. לאיזה סוף הייתם מצפים?

2. יום אחד, קרוב יותר או פחות, נתעורר למשבר הפיננסי הגדול ביותר שידע העולם. זכרו בבקשה שני דברים: א. מגפת הקורונה עדיין מתפשטת ולא מצטמצמת. ב. לתהליכים כלכליים יש אפקט של כדור שלג. נכון שוול סטריט רואה בפיטורים המוניים התייעלות חיובית לשורת הרווח וכך גם במעבר ממשרדים לעבודה מהבית וכו׳ וכו׳. אבל, מי שפוטר או משכיר שלא משלמים לו דמי שכירות מצטרף לשרשרת דומינו מתרחבת של התרסקות כלכלית. האנליסטים בוול סטריט עדיין מלהיבים את עצמם מכך שהתוצאות פחות גרועות ממה שהם ציפו אבל הן גרועות, בהכללה כמובן. הם גם עדיין מלהיבים את עצמם מאירועים כמו השקת אייפון 12 עם טכנולוגיית דור 5 והמחשבה שאנשים ירוצו לשדרג. אולי זה יקרה כי יש הרבה מתעשרי וול סטריט חדשים כך שלמעשה כולנו נוכל לקנות אייפון 12 בכספי הממשל, אותו ממשל שביד השניה נלחם בתאגיד ושמו אפל. האם זו כלכלה חיובית? צריכה בחסות הממשל המדפיס? האם היא ברת קיימא?

 

חוכמת הטאו אומרת לנו שכאשר מתרחקים מהמרכז, נוצר הבסיס לסבל. הניפוח המוניטרי, בעידוד הנשיא טראמפ ותעשיית וול סטריט שנהנית ממנו, הוא מאוד קיצוני ולכן גם הסיכון למשבר מוניטרי עולמי מאוד גבוה. כל שמגדילים את ״המנה״, התחושה הרגעית משתפרת אבל ראית המציאות מטשטשת עוד יותר וכך גם כאב הגמילה.

  

המסר של הזהב

אחד מקוראי הנאמנים העיר השבוע הערה בדבר עליית הזהב והשווקים ביחד, עליה שבהסתכלות היסטורית היא מיוחדת שכן פעמים רבות המתאם בין הזהב לשווקים הוא נמוך עד שלילי. קל להבין את זה באמצעות דימוי שני הנהרות. מאגר עצום של כסף נשפך למדבר הכלכלי ויוצר שני ערוציםֿ: וול סטריט וזהב. שניהם נובעים מ״מצוקה״: המצוקה של כסף היושב בעו״ש ללא ריבית. אבל, הם נובעים גם מציפיות מנוגדות: וול סטריט עולה מאופטימיות ביחס ל״יום שאחרי״ והזהב עולה מחשש להתרסקות מוניטרית ואינפלציה. לכן, השקעה במניות כרית זהב, כפי שמוצעת כאן מזה זמן רב, היא דרך להנות משני הנהרות ולאחד אותם לנהר אחד. יש בו גם מרכיב של הגנה כי סביר שהזהב (ולכן אפשר ללכת לקרן שמחקה את מחיר הזהב כמו GLD) יעלה גם אם וול סטריט תרד.

 

אחרת, איזה סיבה יש למשקיעים להשקיע בזהב כאשר השווקים עולים ויש מניות שמשלמות דיבידנד?

האם משקיעי הזהב הם הכסף החכם שמסתכל מעבר לפינה? תחשבו על זה. נראה שדעתי כבר ידוע או לפחות מובנת מרוח הדברים.

 

הנאסד״ק 100 - מערבולת של ניגודי עניינים

למי שעוד לא יודע או בדק, משקלן של 4 מניות הטכנולוגיה שהיו השבוע בכותרות: פייסבוק, אפל, גוגל ואמזון, במדד הנאסד״ק 100 הוא 34% ואם נוסיף להן גם את מייקרוסופט אז נגיע לכ-45%! אכן כך, בממלכת המניות קמו ארבע - חמש אימפריות, שהתחזקו בזכות covid 19, עד שהאימפריה ממנה צמחו מתחילה להיבהל. משקלן של הארבע במדד ה-S&P500 הוא מעל 15% ואם נוסיף את מייקרוסופט אז נגיע למעל 21%. מתוך 500 מניות המדד, 5 מניות מהוות מעל 20% ממשקלו. לכל אחת מהחמש יש התפצלויות לאפיקי משנה שהן חברות השייכות לאותו סקטור ראשי.

 

לא במקרה הוזמנו ארבע חברות הטכנולוגיה הגדולות (ומשום מה דלגו על מיקרוסופט) לשימוע. הן מתחזקות בימי המשבר ולמעשה שואבות אליהן את הכסף (עסקית וגם את כספי המשקיעים). הרבה חברות נאבקות ונשארו מאחור אי שם בדרך. אבל, העליה של מדד הנאסד״ק 100 והתחושה הכללית של בורסה עולה (זאת כאשר ה-S&P500 והדאו לא מצליחים לפרוץ כמו הנאסד״ק 100. הסיבה היא כמובן משקלן של החברות האחרות כאשר במדד הדאו - ג׳ונס אמזון גוגל ופייסבוק בכלל לא נכללות), ביחד עם הדפסות הכסף שמגיעות בכל פעם שמסתמנות ירידות ואנליסטים שמתנהלים מול התחזיות שלהם במקום מול המציאות, גורמים לרבים להתעלם מהבורות הכלכליים הנפערים.

 

בכל הקשור לנאסד״ק 100, חשוב למקם אותו כנהר ראשי למעקב ולו גם מהסיבה שהממשל בארה״ב שם את המניות המובילות בו על הכוונת. יש כאלו הטוענים שפיצול החברות האלו דווקא יציף ערך אז עוד יהיה פה מעניין.

טכנית, אם נסתכל על ה-QQQ, קרן הסל למסחר או השקעה בנאסד״ק 100, ניתן לראות היחלשות. רמת ההתנגדות ההיסטורית משפיעה ובמקביל ניתן לראות את המשולש שבתוכו המדד מתכנס. על הגרף הסגול נראה שהמדד גם נחלש קצת בהשוואה ל-S&P500 ומתחתיו גרף MACD שגם מראה התחלה של איבוד מומנטום. אחת משאלות המפתח לשבוע הבא תהיה האם פייסבוק, אמזון ואפל יצליחו לשמר את הקפיצה שלהן מיום שישי או שהיא תהיה בבחינת הסעודה האחרונה. מהלך של QQQ מתחת ל-256 יהיה סימן של שבירה למטה.

 

זהו להיום. קבלתם רק גרף אחד והתמקדות והתבוננות בשני הנהרות המרכזיים: הנאסד״ק 100 והזהב. מזרימתם אפשר יהיה לחזור לבחון יובלים מהירים יותר (כמו מתכות יקרות נוספות) ואולי נחפש עוד שניים שלושה נהרות ראשיים לעקוב אחריהם. אשמח גם לרעיונות ותובנות שלכם. מן הסתם קיים הנהר הסיני, נהר מניות האנרגיה הנקייה שיש להן חיים משלהן וגם נהר הקריפטו. נתבונן בהם ביחד בהמשך. 

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    מה יהיה 08/08/2020 10:04
    הגב לתגובה זו
    הקפיצות באתר?,לא מובן
  • 19.
    מחפש 07/08/2020 11:41
    הגב לתגובה זו
    מי יודע מה המשמעות של "markets wrap" שמופיע כמעט יום ביומו ב yahoo finance
  • 18.
    לרון 04/08/2020 16:09
    הגב לתגובה זו
    הלימוד מרחוק?., chgg כדוגמא!
  • 17.
    מה האלטרנטיבה לבורסה למי שמועניין לשמור על ערך הכסף שלו (ל"ת)
    הדיוט 04/08/2020 12:42
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    כתבה טובה ובעיקר מעשית כל הכבוד לכתב זיו סגל (ל"ת)
    חנני 03/08/2020 21:43
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    א 03/08/2020 21:31
    הגב לתגובה זו
    שהפד כל פעם משנה לך את הנרות על הגרף. רק את ה QQQ היום,עושה רושם שפרץ את המשולש שציירת על הגרף .
  • 14.
    גק 03/08/2020 20:39
    הגב לתגובה זו
    להתחיל להתארגן ליציאה מכל ההשקעות בבורסה קודם החורף- הבחירות -והמפולת..
  • 13.
    אורן 03/08/2020 19:30
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לדעת מתי הנפילה תגיע, שבוע הבאה או שנה הבאה, או בעוד 5 שנים... צריך לסחור ולהיות בעין על השוק עם דגש על תקופת הבחירות, ביידן כנראה יבחר, צריך לראות מה יקרה לשוק באותם ימים... הרבה פעמים השוק לא צפוי ועושה ההפך ממה שמצפים ממנו, לכן לא למהר למכור את כל התיק או להיכנס לשורטים בהצלחה לכולם
  • 12.
    שילו 03/08/2020 14:10
    הגב לתגובה זו
    וביום שאחרין עוד 35% וכן הלאה.
  • 11.
    לרון 03/08/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
    הרעות! אל תחפשו פיתרונות של "זבנג וגמרנו",העולם יצא מזה בהדרגה איטית,ולאורך זמן!
  • 10.
    זיוכוסברה 03/08/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
    מצדיע לחוכמת הטאו/זן שאתה מפגין , שאפו, אפילו אין לאגו שלי השגות טובות משלך
  • 9.
    מה יהיה 03/08/2020 13:14
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם יאיר לפיד?
  • 8.
    פיחות מטבע 03/08/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי, כל עוד הדולר/הריבית/היאן לא עולה בצורה דרמטית, אין סיבה לחשוש מהשוק בארהב
  • 7.
    אלון 03/08/2020 12:23
    הגב לתגובה זו
    לכתבות שליליות ופסימיות, על בסיס יומיומי, הרבה יותר גדולה מ"ההתמכרות שבכתבה". רק השבוע ראינו איך דו"חות החברות הגדולות מנפצות את כל התחזיות לכיוון חיובי, מדד הרכש ברחבי העולם עולה ורק אתם נתקעים בשליליות שלכם
  • 6.
    רבקה 03/08/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
    אין מאחורי הניירות הללו גיבוי של זהב פיזי (ברוב המקרים).
  • 5.
    ממש מסכים - זה הפירמידה הכי גדולה בהיסטוריה (ל"ת)
    שלומי 03/08/2020 11:44
    הגב לתגובה זו
  • לרון 04/08/2020 16:11
    הגב לתגובה זו
    או לא ,מפולת לא באה עפ"י הזמנה!היא באה תמיד בהפתעה,וההסברים בדיעבד בלבד!!!
  • 4.
    שי 03/08/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לזיו סגל, הוא לא היחידי המביט אל אחרי הבחירות והרצון "להיות בחוץ" יתעורר עוד לפני הבחירות. קשה גם לדעת איך הנגיף יתנהג בחורף, נכון שהקורונה מכה בנו גם בקיץ, אבל אנחנו לא יודעים האם עוצמת המחלה תתגבר בחורף.
  • מרופא. לא הבנתי כלום ושום דבר. נסח עבורי שנית. (ל"ת)
    לשי 03/08/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאירי 03/08/2020 11:21
    הגב לתגובה זו
    מידע רב וניתוח יפה, תודה מניח שהרבה קוראים חושבים : "טוב.... אז מה לעשות ???" אפשר בבקשה לקבל המלצות ספציפיות ?? מניות, קרנות, זהב, להישאר במזומן ???
  • לרון 08/08/2020 09:35
    הגב לתגובה זו
    כמו גורביץ' "בוא לקורס שלי"
  • 2.
    שאפו, כתבה מעניינת מאוד! (ל"ת)
    ישראלי 03/08/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אתה מזהיר מהאינפלציה כבר 12 שנה אולי פעם ייצא לך א 03/08/2020 11:08
    הגב לתגובה זו
    אתה מזהיר מהאינפלציה כבר 12 שנה אולי פעם ייצא לך אבל אתה ממש לא מבין את השווקים ומאלץ את הטכני שלך למציאות שלך
  • ללא פוגע 03/08/2020 17:27
    הגב לתגובה זו
    מי מו.
  • צבי נוי 03/08/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
    אבל ביום שיפגע, הוא יישאר עשיר, וכל מי שהתעשר ב 12 שנה האלה יגלה שהעושר שלו שווה מעט. כך נראית אינפלציה. בהצלחה
  • זיוכוסברה 03/08/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    ואין לך שם של מגיב , אתה קנאי מרושע, הכתב נבון וידען ואתה חזיר קנאי
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.