חברות התקשורת האמריקאיות - מי הכי מעניינת?
מאז ומתמיד היה סיפורן של מפעילות התקשורת האמריקאיות סיפור של מלחמה על כיסו של הצרכן, השקעות עתק בתשתיות ותשואת דיבידנד.
הריבית הנמוכה מחד והציפיות להשקת רשתות ה-5G מאידך דחפו את שערי המניות של החברות הללו צפונה. הקרב המרכזי בשוק זה מתנהל בין AT&T שהיא מפעילת התקשורת הגדולה בעולם (מבחינת שווי שוק) והטוענת לכתר – Verizon.
זהו קרב צמוד ביותר כאשר החברה שנחשבת לאגרסיבית יותר מבין השתיים היא Verizon. הדבר בא לידי ביטוי בעליית מחירי המניות של שתי החברות בשנים האחרונות (במאמר מוסגר נציין, כי מניית AT&T מציגה בחודשים האחרונים תשואת יתר לעומת Verizon וכי מחיר המניה הנוכחי מהווה, פחות או יותר, את המחיר הגבוה של המניה ב-52 השבועות האחרונים) .
הבדלי התמחור הללו באים כמובן לידי ביטוי גם ברמות המכפילים של שתי החברות.
גם כאן תמחור החסר של מניית AT&T לעומת Verizon בולט לעין וזאת למרות שתשואת הדיבידנד ויחס תשלום הדיבידנד ב-AT&T גבוהים יותר לאורך השנים.
בעוד שהגרף הנ"ל מציג את נתוני הדיבידנד האחרונים (יחס ה-payout ratio מודד איזה שיעור מהרווח הנקי מחולק כדיבידנד לבעלי המניות).
הנתונים העולים ממנו נכונים לכל השנים האחרונות. AT&T מציגה תשואת דיבידנד גבוהה יותר לבעלי המניות שלה ושיעור גבוה יותר של דיבידנד מסך הרווח הנקי של החברה.
ולמרות זאת התמחור של החברה נמוך יותר בהשוואה ל-verizon. עובדה זו לא נעלמה מן העין של משקיעים רבים (וזאת למרות שבחודשים האחרונים, הניבה מניית AT&T תשואת יתר אל מול מניית Verizon).
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- בחצי מהזמן: גילת טלקום תפעיל את 18,000 קווי התשתית של בזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-9/9 פרסמה הקרן האקטיביסטית Elliot Management מכתב שהוגש לדירקטוריון החברה ובו צויין כי היא מחזיקה במניות בסך של כ-3.2 מליארד דולר המהווים כ1.3% ממניות החברה. במכתב מציינת הקרן כי מניית AT&T הניבה ב-10 השנים האחרונות, תשואת חסר של 150%! לעומת מדד ה-S&P500. הקרן מציעה שורה של צעדים לדירקטוריון והנהלת החברה אשר במידה וינקטו, עשויים להעלות את מחיר המניה לרמה של 60 דולר פלוס, עד לשנת 2021.
צעדים אלו כוללים בין השאר מהלכים של הפחתת החוב הגדול של החברה והורדת המינוף של המאזן (מדיניות של שימוש ב-50% מתזרים המזומנים החופשי, לאחר תשלום הדיבידנד לבעלי המניות למטרת החזר החוב), שינוי ומיקוד של פעילות הרכישות של עסקים ופעילויות חדשות (עיקר הטענות הן נגד הרכישות בתחום הטלוויזיה והתוכן – DirectTV ו-Warner Media). כמו כן כוללים הצעדים - מכירה של פעילויות שאינן תורמות באופן אסטרטגי לצמיחת החברה, התייעלות במבנה ההוצאות שלה (בדומה ל-Verizon שפועלת באגרסיביות לא רק בתוואי הצמיחה אלא גם בחסכון בעלויות) והצהרה על מדיניות ברורה של המשך העלאת הדיבידנד המשולם לבעלי המניות ורכישה חוזרת של מניות.
התשובה של הנהלת AT&T למכתב של Elliot היתה שהיא מקדמת בברכה דיאלוג עם משקיעיה ושתשמח לקיים דיאלוג שכזה גם עם הקרן. כמו כן טענה הנהלת החברה כי היא ממילא פועלת ברוח ההצעות של Elliot.
- משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כפי שקורה במקרים רבים במצבים של רכישת נתח ממניות חברה על ידי קרן אקטיביסטית, גם כאן, עלה מחיר מניית AT&T בכ-9% ביום פרסום הידיעה. יחד עם זאת כוחה של הקרן בהשפעה אמיתית (מעבר לפרסום חוות דעת) על התנהלות AT&T הוא מוגבל ביותר משום שהקרן הגיעה פחות או יותר למקסימום אפשרות החשיפה שלה לנכס בודד.
ויחד עם זאת הנקודות אותן העלתה במכתב לדירקטוריון הן בבחינת זיהוי "הפיל הלבן בחדר". AT&T נחשבת למניית ערך מצויינת עבור משקיעים המעוניינים בתשואת דיבידנד גבוהה. החברה העלתה את גובה הדיבידנד השנתי המחולק לבעלי המניות, מדי שנה במהלך 20 השנה האחרונות. בפועל, במידה ומשקיע רוכש בדיבידנד המחולק מניות נוספות של AT&T, ההפרש בתשואת החסר אל מול מדד ה-S&P500 הינו נמוך יותר לעומת מה שציינה קרן Elliot במכתבה.
גם כך משקיעים רבים הנוקטים באסטרטגיית השקעה בחברות שמחלקות דיבידנד גבוה והשקעת הכסף ברכישה נוספת של מניות החברה סבורים כי מניית AT&T היא אטרקטיבית להשקעה.
אבל ישום אפילו חלק מן המהלכים - הפחתת החוב למשל ושיפור המנוף הפיננסי, מכירת פעילויות לא תורמות, בעיקר בתחום הטלויזיה בתשלום, הקטנת מספר המניות על ידי רכישה חוזרת של מניות והתחייבות להמשך העלאה שנתית של גובה הדיבידנד המשולם - שהציעה Elliot עשוי להציף ערך נוסף במחיר המניה ולהוביל לרווח הון משמעותי, גם ברמות מחיר המניה הנוכחי.
רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. עד לאחרונה שימש מנהל תחום קשרי משקיעים באורבוטק. רוזן חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 9.גיל 10/10/2019 14:26הגב לתגובה זולבדוק מצבת החובות
- 8.לרון 10/10/2019 07:12הגב לתגובה זובאופן כללי אינן בוננזה להשקעה ובטח לא האמריקאיות.
- 7.דורון 08/10/2019 13:29הגב לתגובה זונדיר למצוא בשווקים המנופחים של ימינו חברות ענק במכפילי רווח נמוכים של 10-12
- לרון 10/10/2019 07:15הגב לתגובה זואינו חזות הכל,ומכפיל רווח נמוך כמצוין בחברות שבמאמר בגלל צמיחה נמוכה.
- 6.אירנה 08/10/2019 10:26הגב לתגובה זוכתבה מעניינת אבל מה המסקנה?
- לרון 10/10/2019 07:17הגב לתגובה זולא להשקיע,תשואת חסר אינה מראה על כדאיות השקעה,ראו כדוגמא ge mmm.
- 5.דורון 08/10/2019 10:14הגב לתגובה זונדיר למצוא בשווקים המנופחים של ימינו חברות במכפילים זולים של 10-12
- 4.כתבה ממש מעניינת (ל"ת)עומר 07/10/2019 20:46הגב לתגובה זו
- 3.שמואל 07/10/2019 19:48הגב לתגובה זוהחברה העלתה את גובה הדיבידנד השנתי המחולק לבעלי המניות, מדי שנה במהלך 20 השנה האחרונות. T מחלקת דיוידנד 35 שנה ולא 20. פרטים על כך אפשר למצוא בכל אתר בארה"ב.
- 2.ממי 07/10/2019 19:13הגב לתגובה זוהכל טוב ויפה רק חבל שלא ראית את הראיון עם מנכ"ל ווריזון. שהולכת לפרוץ ב 2020 כחברה המובילה ברשת G5.
- 1.יוסי חבקוק 07/10/2019 16:51הגב לתגובה זומה זאת אומרת?? תשאל את שליימה גרינברג! הוא הרי יודע הכל! הוא מומחה לכל הסקטורים בכלכלה העולמית! רק מה, הוא אף פעם לא ניהל תיק כדי שנדע מה הוא באמת יודע!
- לחבקוק 07/10/2019 17:56הגב לתגובה זוהאם אתה מבין משהו בניהול חשבונות או בגרפים כמו השני..גורביץ?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
