חברות התקשורת האמריקאיות - מי הכי מעניינת?
מאז ומתמיד היה סיפורן של מפעילות התקשורת האמריקאיות סיפור של מלחמה על כיסו של הצרכן, השקעות עתק בתשתיות ותשואת דיבידנד.
הריבית הנמוכה מחד והציפיות להשקת רשתות ה-5G מאידך דחפו את שערי המניות של החברות הללו צפונה. הקרב המרכזי בשוק זה מתנהל בין AT&T שהיא מפעילת התקשורת הגדולה בעולם (מבחינת שווי שוק) והטוענת לכתר – Verizon.
זהו קרב צמוד ביותר כאשר החברה שנחשבת לאגרסיבית יותר מבין השתיים היא Verizon. הדבר בא לידי ביטוי בעליית מחירי המניות של שתי החברות בשנים האחרונות (במאמר מוסגר נציין, כי מניית AT&T מציגה בחודשים האחרונים תשואת יתר לעומת Verizon וכי מחיר המניה הנוכחי מהווה, פחות או יותר, את המחיר הגבוה של המניה ב-52 השבועות האחרונים) .
הבדלי התמחור הללו באים כמובן לידי ביטוי גם ברמות המכפילים של שתי החברות.
גם כאן תמחור החסר של מניית AT&T לעומת Verizon בולט לעין וזאת למרות שתשואת הדיבידנד ויחס תשלום הדיבידנד ב-AT&T גבוהים יותר לאורך השנים.
בעוד שהגרף הנ"ל מציג את נתוני הדיבידנד האחרונים (יחס ה-payout ratio מודד איזה שיעור מהרווח הנקי מחולק כדיבידנד לבעלי המניות).
הנתונים העולים ממנו נכונים לכל השנים האחרונות. AT&T מציגה תשואת דיבידנד גבוהה יותר לבעלי המניות שלה ושיעור גבוה יותר של דיבידנד מסך הרווח הנקי של החברה.
ולמרות זאת התמחור של החברה נמוך יותר בהשוואה ל-verizon. עובדה זו לא נעלמה מן העין של משקיעים רבים (וזאת למרות שבחודשים האחרונים, הניבה מניית AT&T תשואת יתר אל מול מניית Verizon).
ב-9/9 פרסמה הקרן האקטיביסטית Elliot Management מכתב שהוגש לדירקטוריון החברה ובו צויין כי היא מחזיקה במניות בסך של כ-3.2 מליארד דולר המהווים כ1.3% ממניות החברה. במכתב מציינת הקרן כי מניית AT&T הניבה ב-10 השנים האחרונות, תשואת חסר של 150%! לעומת מדד ה-S&P500. הקרן מציעה שורה של צעדים לדירקטוריון והנהלת החברה אשר במידה וינקטו, עשויים להעלות את מחיר המניה לרמה של 60 דולר פלוס, עד לשנת 2021.
צעדים אלו כוללים בין השאר מהלכים של הפחתת החוב הגדול של החברה והורדת המינוף של המאזן (מדיניות של שימוש ב-50% מתזרים המזומנים החופשי, לאחר תשלום הדיבידנד לבעלי המניות למטרת החזר החוב), שינוי ומיקוד של פעילות הרכישות של עסקים ופעילויות חדשות (עיקר הטענות הן נגד הרכישות בתחום הטלוויזיה והתוכן – DirectTV ו-Warner Media). כמו כן כוללים הצעדים - מכירה של פעילויות שאינן תורמות באופן אסטרטגי לצמיחת החברה, התייעלות במבנה ההוצאות שלה (בדומה ל-Verizon שפועלת באגרסיביות לא רק בתוואי הצמיחה אלא גם בחסכון בעלויות) והצהרה על מדיניות ברורה של המשך העלאת הדיבידנד המשולם לבעלי המניות ורכישה חוזרת של מניות.
התשובה של הנהלת AT&T למכתב של Elliot היתה שהיא מקדמת בברכה דיאלוג עם משקיעיה ושתשמח לקיים דיאלוג שכזה גם עם הקרן. כמו כן טענה הנהלת החברה כי היא ממילא פועלת ברוח ההצעות של Elliot.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
כפי שקורה במקרים רבים במצבים של רכישת נתח ממניות חברה על ידי קרן אקטיביסטית, גם כאן, עלה מחיר מניית AT&T בכ-9% ביום פרסום הידיעה. יחד עם זאת כוחה של הקרן בהשפעה אמיתית (מעבר לפרסום חוות דעת) על התנהלות AT&T הוא מוגבל ביותר משום שהקרן הגיעה פחות או יותר למקסימום אפשרות החשיפה שלה לנכס בודד.
ויחד עם זאת הנקודות אותן העלתה במכתב לדירקטוריון הן בבחינת זיהוי "הפיל הלבן בחדר". AT&T נחשבת למניית ערך מצויינת עבור משקיעים המעוניינים בתשואת דיבידנד גבוהה. החברה העלתה את גובה הדיבידנד השנתי המחולק לבעלי המניות, מדי שנה במהלך 20 השנה האחרונות. בפועל, במידה ומשקיע רוכש בדיבידנד המחולק מניות נוספות של AT&T, ההפרש בתשואת החסר אל מול מדד ה-S&P500 הינו נמוך יותר לעומת מה שציינה קרן Elliot במכתבה.
גם כך משקיעים רבים הנוקטים באסטרטגיית השקעה בחברות שמחלקות דיבידנד גבוה והשקעת הכסף ברכישה נוספת של מניות החברה סבורים כי מניית AT&T היא אטרקטיבית להשקעה.
אבל ישום אפילו חלק מן המהלכים - הפחתת החוב למשל ושיפור המנוף הפיננסי, מכירת פעילויות לא תורמות, בעיקר בתחום הטלויזיה בתשלום, הקטנת מספר המניות על ידי רכישה חוזרת של מניות והתחייבות להמשך העלאה שנתית של גובה הדיבידנד המשולם - שהציעה Elliot עשוי להציף ערך נוסף במחיר המניה ולהוביל לרווח הון משמעותי, גם ברמות מחיר המניה הנוכחי.
רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. עד לאחרונה שימש מנהל תחום קשרי משקיעים באורבוטק. רוזן חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 9.גיל 10/10/2019 14:26הגב לתגובה זולבדוק מצבת החובות
- 8.לרון 10/10/2019 07:12הגב לתגובה זובאופן כללי אינן בוננזה להשקעה ובטח לא האמריקאיות.
- 7.דורון 08/10/2019 13:29הגב לתגובה זונדיר למצוא בשווקים המנופחים של ימינו חברות ענק במכפילי רווח נמוכים של 10-12
- לרון 10/10/2019 07:15הגב לתגובה זואינו חזות הכל,ומכפיל רווח נמוך כמצוין בחברות שבמאמר בגלל צמיחה נמוכה.
- 6.אירנה 08/10/2019 10:26הגב לתגובה זוכתבה מעניינת אבל מה המסקנה?
- לרון 10/10/2019 07:17הגב לתגובה זולא להשקיע,תשואת חסר אינה מראה על כדאיות השקעה,ראו כדוגמא ge mmm.
- 5.דורון 08/10/2019 10:14הגב לתגובה זונדיר למצוא בשווקים המנופחים של ימינו חברות במכפילים זולים של 10-12
- 4.כתבה ממש מעניינת (ל"ת)עומר 07/10/2019 20:46הגב לתגובה זו
- 3.שמואל 07/10/2019 19:48הגב לתגובה זוהחברה העלתה את גובה הדיבידנד השנתי המחולק לבעלי המניות, מדי שנה במהלך 20 השנה האחרונות. T מחלקת דיוידנד 35 שנה ולא 20. פרטים על כך אפשר למצוא בכל אתר בארה"ב.
- 2.ממי 07/10/2019 19:13הגב לתגובה זוהכל טוב ויפה רק חבל שלא ראית את הראיון עם מנכ"ל ווריזון. שהולכת לפרוץ ב 2020 כחברה המובילה ברשת G5.
- 1.יוסי חבקוק 07/10/2019 16:51הגב לתגובה זומה זאת אומרת?? תשאל את שליימה גרינברג! הוא הרי יודע הכל! הוא מומחה לכל הסקטורים בכלכלה העולמית! רק מה, הוא אף פעם לא ניהל תיק כדי שנדע מה הוא באמת יודע!
- לחבקוק 07/10/2019 17:56הגב לתגובה זוהאם אתה מבין משהו בניהול חשבונות או בגרפים כמו השני..גורביץ?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
