רוני מזרחי
צילום: יח"צ

פינוי בינוי הוא הפתרון בהתחדשות? ההיסטוריה מוכיחה אחרת

מקבלי ההחלטות החליטו לפתע שתמ"א 38 מיותרת ושאין ביכולתה להושיע את שוק הדיור המקרטע - הנה הסיבות בגללן ראוי לשקול מחדש את ההחלטה לביטול התכנית

רוני מזרחי | (3)

מנהג חדש בא למדינה. כל מקבלי ההחלטות, כולל מנכ"לית מינהל התכנון, החליטו לפתע פתאום שהתמ"א 38 מיותרת לחלוטין ושבעצם, היא נועדה אך ורק לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. עוד נטען שמדובר רק בשינויים קוסמטיים בבניינים, ללא שינוי תב"ע, תשתיות משלימות או מוסדות ציבור משלימים וכי אין ביכולתה להושיע את שוק הדיור המקרטע.

כבן למשפחה שבנתה ובונה את הארץ זה 60 שנה אינני יודע אם לצחוק או לבכות. מדובר בהחלטה רעה מאוד, שלא רק שתפגע אנושות בעשרות רבות של חברות בנייה שיתקעו עם מגרשים ללא היתרים, אלא גם, ובעיקר, תפגע בראש וראשונה במיליוני זוגות צעירים ומשפרי דיור שיסבלו בשנים הקרובות יותר ויותר מהיעדר היצע דיור - מה שיזניק את מחירי הדיור כלפי מעלה ויוריד את אחוז הדירות בבעלות לשפל חסר תקדים.

תמ"א 38, לפרוטוקול, הינה המכשיר האפקטיבי היחידי שקיים היום ושבאמצעותו ניתן יהיה לשבור את תקרת הזכוכית של 40-45 אלף התחלות בנייה בלבד לשנה, ולהגיע אף ל-65-70 אלף התחלות בנייה, כלומר 20-25 אלף יחידות דיור נוספות לשנה ובכך לשקם את שוק הדיור, לאזן בין ההיצע לביקוש, למתן את עליות המחירים ולהגדיל משמעותית את אחוז הישראלים שבבעלותם דירה.

קצת נתונים: אם בשנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה אחוז הישראלים שבבעלותם דירה עמד על כ-72-74 אחוזים, כיום הוא עומד על כ-65 אחוזים בלבד. על מנת לסבר את האוזן, אז התגוררו בישראל כ-4 מיליון בני אדם, מתוכם כמיליון ללא דירה בבעלות. כיום מתוך כ-9 מיליון תושבים, כשליש אינם בעלי דירה. מצב זה יילך ויחמיר שבעתיים, כשבעוד 20-30 שנה צפויים להתגורר כאן 16 מיליון ישראלים, מחציתם ללא דירה בבעלות.

אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

נכון. תמ"א 38 מחייבת גם תשתיות משלימות ומוסדות ציבור. ולשם כך העיריות והרשויות המקומיות נזקקות לתקציבים נוספים. נו? אז מה הבעיה?? מדוע הממשלה ואותם מקבלי החלטות שב-2005 החליטו, בצדק רב, על תמ"א 38, נועלים על מנעול ובריח את הפתרון הנהדר הזה במקום להשלים לעיריות ולרשויות המקומיות את התקציבים הנדרשים? לדוגמא, ראש עירית רמת גן הקודם, ישראל זינגר, קיבל לציטוט הבטחה משר האוצר לקבל כ-80 מיליון שקלים לתשתיות משלימות. היכן הכסף הזה?

ונקודה משמעותית נוספת: מקבלי ההחלטות השליכו את תמ"א 38 לפתחן של הרשויות המקומיות, מה שיצר כאוס מוחלט. כל רשות מקומות וכל עירייה היא, "מדינה בתוך מדינה" עם מדיניות שונה בתכלית, וגם בתוך אותן ערים, דוגמת רמת גן במחצית השנה האחרונה, כשמתחלף ראש עיר, מתחלפת המדיניות ב-180 מעלות.

ברור לי בעליל שאם היו מייצרים רגולציה ברורה ואחידה לכל הרשויות המקומיות, כולל תקציבים מרשימים בהתאם לגודל ומספר הפרויקטים, היינו נמצאים כיום באופרה שונה לחלוטין.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אינני, חלילה, נגד פינוי בינוי. זהו בהחלט פתרון נהדר המשדרג ומשנה לחלוטין תב"ע של שכונות ותיקות ומתפוררות לאזורים חדישים ומודרניים. אולם, וזה אולם גדול, ההיסטוריה הנדל"נית של מדינת ישראל הוכיחה חד משמעית שמדובר בתהליכים שנמשכים לעיתים קרובות עשרות רבות של שנים וחלקם הגדול לא מגיע כלל לקו הגמר.

כיום משק הדיור נמצא במצב חירום ובמצב כזה הפתגם הצרפתי "במלחמה כמו במלחמה" תקף יותר מאי פעם. אני מצפה מכל מקבלי ההחלטות, בממשלה, במנהל התכנון, בוועדות המתכננות וכמובן בעשרות העיריות העוצרות כיום תכניות רבות, להתעשת, לשקול מחדש את ההחלטה החפוזה, כי יש לנו מדינה אחת, שוק דיור אחד ודור צעיר אחד, וחבל, חבל מאוד, שכל אלה יברחו לנו מבין האצבעות, והכל, בגלל גחמה שאין לה לא ידיים ולא רגליים.

הכותב הוא נשיא לשכת הקבלנים החדשה ובעלי קבוצת מזרחי ובניו

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עורך דין פינוי בינוי 07/07/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
    "הפתרון האולטימטיבי להתחדשות עירונית הוא הוצאה לפועל של פרוייקטי פינוי בינוי " , כך אמר עו"ד דורון תמיר בכנס התחדשות עירונית לגיל השלישי שנערך בקרית אונו בחסות העירייה המובילה את ההתחדשות העירונית , "אולם לא כל מתחם מתאים ליישום פרוייקטים של פינוי בינוי ולפא נכנסים תוכניות התמ"א כאשר העדיפות היא כמובן לתמ"א 38/2 אשר מחקה את הפינוי בינוי ומהווה אלטרנטיבה מעולה כי הורסים את הבניין הישן ובונין חדש תחתיו לרווחת הדיירים , היזם והעיר. ייזום פרוייקטית של תמ"א 38 סימן 2 באופן אחראי תוך עמידה בתוכנית העירונית לשיפור פני העיר צביא להתחדשות עירונית מסוג תמא 38 שתיתן בעצם פתרון דומה המאוד לפינוי בינוי". עו"ד דורון תמיר הוסיף כי למרות שתמא 38 של חיזוק ובניה לגובה רק עוטפת את הבניין הישן , ובונה חדש מעליו היא עדיין מהווה תמרץ לבעלי הנכסים הישנים לשפץ אותם בהשקעה קטנה יחסית במהלך או ממש עם סיום הפרוייקט דבר שמוסיף רבות לבטחונם ורווחתם של בעלי הדירות ומשפר את פני העיר. "רשות חכמה " , הוסיף עו"ד דורון תמיר , " תדע לאשר את הפרוייקטים של תמ"א 38 מסוג חיזוק באופן שישמור על מראה העיר.
  • 2.
    לילי 07/07/2019 08:00
    הגב לתגובה זו
    הממשלה יכולה לבנות 100אלף דירות אם רצונה בכך . הכל עניין של רצון הממשלה הואיל מלאי הקרקעות , תקציבי הפיתוח , ומתן הרישיונות בידי הממשלה .
  • 1.
    אברהמיאן 05/07/2019 00:18
    הגב לתגובה זו
    אבל כולם קמצנים. לא מוכנים להשקיע גרוש. חיים רק על קומבינות.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?