רוני מזרחי
צילום: יח"צ

פינוי בינוי הוא הפתרון בהתחדשות? ההיסטוריה מוכיחה אחרת

מקבלי ההחלטות החליטו לפתע שתמ"א 38 מיותרת ושאין ביכולתה להושיע את שוק הדיור המקרטע - הנה הסיבות בגללן ראוי לשקול מחדש את ההחלטה לביטול התכנית

רוני מזרחי | (3)

מנהג חדש בא למדינה. כל מקבלי ההחלטות, כולל מנכ"לית מינהל התכנון, החליטו לפתע פתאום שהתמ"א 38 מיותרת לחלוטין ושבעצם, היא נועדה אך ורק לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. עוד נטען שמדובר רק בשינויים קוסמטיים בבניינים, ללא שינוי תב"ע, תשתיות משלימות או מוסדות ציבור משלימים וכי אין ביכולתה להושיע את שוק הדיור המקרטע.

כבן למשפחה שבנתה ובונה את הארץ זה 60 שנה אינני יודע אם לצחוק או לבכות. מדובר בהחלטה רעה מאוד, שלא רק שתפגע אנושות בעשרות רבות של חברות בנייה שיתקעו עם מגרשים ללא היתרים, אלא גם, ובעיקר, תפגע בראש וראשונה במיליוני זוגות צעירים ומשפרי דיור שיסבלו בשנים הקרובות יותר ויותר מהיעדר היצע דיור - מה שיזניק את מחירי הדיור כלפי מעלה ויוריד את אחוז הדירות בבעלות לשפל חסר תקדים.

תמ"א 38, לפרוטוקול, הינה המכשיר האפקטיבי היחידי שקיים היום ושבאמצעותו ניתן יהיה לשבור את תקרת הזכוכית של 40-45 אלף התחלות בנייה בלבד לשנה, ולהגיע אף ל-65-70 אלף התחלות בנייה, כלומר 20-25 אלף יחידות דיור נוספות לשנה ובכך לשקם את שוק הדיור, לאזן בין ההיצע לביקוש, למתן את עליות המחירים ולהגדיל משמעותית את אחוז הישראלים שבבעלותם דירה.

קצת נתונים: אם בשנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה אחוז הישראלים שבבעלותם דירה עמד על כ-72-74 אחוזים, כיום הוא עומד על כ-65 אחוזים בלבד. על מנת לסבר את האוזן, אז התגוררו בישראל כ-4 מיליון בני אדם, מתוכם כמיליון ללא דירה בבעלות. כיום מתוך כ-9 מיליון תושבים, כשליש אינם בעלי דירה. מצב זה יילך ויחמיר שבעתיים, כשבעוד 20-30 שנה צפויים להתגורר כאן 16 מיליון ישראלים, מחציתם ללא דירה בבעלות.

אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

נכון. תמ"א 38 מחייבת גם תשתיות משלימות ומוסדות ציבור. ולשם כך העיריות והרשויות המקומיות נזקקות לתקציבים נוספים. נו? אז מה הבעיה?? מדוע הממשלה ואותם מקבלי החלטות שב-2005 החליטו, בצדק רב, על תמ"א 38, נועלים על מנעול ובריח את הפתרון הנהדר הזה במקום להשלים לעיריות ולרשויות המקומיות את התקציבים הנדרשים? לדוגמא, ראש עירית רמת גן הקודם, ישראל זינגר, קיבל לציטוט הבטחה משר האוצר לקבל כ-80 מיליון שקלים לתשתיות משלימות. היכן הכסף הזה?

ונקודה משמעותית נוספת: מקבלי ההחלטות השליכו את תמ"א 38 לפתחן של הרשויות המקומיות, מה שיצר כאוס מוחלט. כל רשות מקומות וכל עירייה היא, "מדינה בתוך מדינה" עם מדיניות שונה בתכלית, וגם בתוך אותן ערים, דוגמת רמת גן במחצית השנה האחרונה, כשמתחלף ראש עיר, מתחלפת המדיניות ב-180 מעלות.

ברור לי בעליל שאם היו מייצרים רגולציה ברורה ואחידה לכל הרשויות המקומיות, כולל תקציבים מרשימים בהתאם לגודל ומספר הפרויקטים, היינו נמצאים כיום באופרה שונה לחלוטין.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אינני, חלילה, נגד פינוי בינוי. זהו בהחלט פתרון נהדר המשדרג ומשנה לחלוטין תב"ע של שכונות ותיקות ומתפוררות לאזורים חדישים ומודרניים. אולם, וזה אולם גדול, ההיסטוריה הנדל"נית של מדינת ישראל הוכיחה חד משמעית שמדובר בתהליכים שנמשכים לעיתים קרובות עשרות רבות של שנים וחלקם הגדול לא מגיע כלל לקו הגמר.

כיום משק הדיור נמצא במצב חירום ובמצב כזה הפתגם הצרפתי "במלחמה כמו במלחמה" תקף יותר מאי פעם. אני מצפה מכל מקבלי ההחלטות, בממשלה, במנהל התכנון, בוועדות המתכננות וכמובן בעשרות העיריות העוצרות כיום תכניות רבות, להתעשת, לשקול מחדש את ההחלטה החפוזה, כי יש לנו מדינה אחת, שוק דיור אחד ודור צעיר אחד, וחבל, חבל מאוד, שכל אלה יברחו לנו מבין האצבעות, והכל, בגלל גחמה שאין לה לא ידיים ולא רגליים.

הכותב הוא נשיא לשכת הקבלנים החדשה ובעלי קבוצת מזרחי ובניו

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עורך דין פינוי בינוי 07/07/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
    "הפתרון האולטימטיבי להתחדשות עירונית הוא הוצאה לפועל של פרוייקטי פינוי בינוי " , כך אמר עו"ד דורון תמיר בכנס התחדשות עירונית לגיל השלישי שנערך בקרית אונו בחסות העירייה המובילה את ההתחדשות העירונית , "אולם לא כל מתחם מתאים ליישום פרוייקטים של פינוי בינוי ולפא נכנסים תוכניות התמ"א כאשר העדיפות היא כמובן לתמ"א 38/2 אשר מחקה את הפינוי בינוי ומהווה אלטרנטיבה מעולה כי הורסים את הבניין הישן ובונין חדש תחתיו לרווחת הדיירים , היזם והעיר. ייזום פרוייקטית של תמ"א 38 סימן 2 באופן אחראי תוך עמידה בתוכנית העירונית לשיפור פני העיר צביא להתחדשות עירונית מסוג תמא 38 שתיתן בעצם פתרון דומה המאוד לפינוי בינוי". עו"ד דורון תמיר הוסיף כי למרות שתמא 38 של חיזוק ובניה לגובה רק עוטפת את הבניין הישן , ובונה חדש מעליו היא עדיין מהווה תמרץ לבעלי הנכסים הישנים לשפץ אותם בהשקעה קטנה יחסית במהלך או ממש עם סיום הפרוייקט דבר שמוסיף רבות לבטחונם ורווחתם של בעלי הדירות ומשפר את פני העיר. "רשות חכמה " , הוסיף עו"ד דורון תמיר , " תדע לאשר את הפרוייקטים של תמ"א 38 מסוג חיזוק באופן שישמור על מראה העיר.
  • 2.
    לילי 07/07/2019 08:00
    הגב לתגובה זו
    הממשלה יכולה לבנות 100אלף דירות אם רצונה בכך . הכל עניין של רצון הממשלה הואיל מלאי הקרקעות , תקציבי הפיתוח , ומתן הרישיונות בידי הממשלה .
  • 1.
    אברהמיאן 05/07/2019 00:18
    הגב לתגובה זו
    אבל כולם קמצנים. לא מוכנים להשקיע גרוש. חיים רק על קומבינות.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.