תעשיית החלל הופכת למנוע צמיחה כלכלי גלובלי. התעשייה התחילה במהלך מלחמת העולם השנייה מהטילים והרקטות. בשנות ה-60 קיבלה עידוד מתכנית הנשיא קנדי להגיע לחלל ולירח. בשנת 1982 פרש הנשיא רייגן את תכנית מלחמת הכוכבים שלו שלמעשה הייתה המאיץ לקריסת ברית המועצות ועדיין לא פרצה התעשייה לכלכלה העסקית/ אזרחית.

וול סטריט החלה להתלהב מהתעשייה בתקופת הבועה, מנית  גילת (סימול: GILT) הגיעה אז לחלל בעצמה, לפני הלוויינים, ונסחרה, בערכים של היום, לפי 3500 דולר (8.5 היום). ב-2007 יצאה ה-OECD עם ספר בשם The Space Economy at a Glance 2007, שם נכתב כך: "אפליקציות החלל הופכות ובמהירות לחלק חשוב מחיי היום-יום מחיזוי האקלים וניהול אסונות טבע דרך פיקוח על התנועה בכבישים ועד לתקשורת. טכנולוגיות הלוויינים משנות את העולם. התעשייה עדיין קטנה יחסית לסקטורים אחרים אבל ההתקדמות הטכנולוגית והחשיבות האסטרטגית יהפכו בקרוב את התעשייה הזו לאחד ממנועי הצמיחה המובילים בכלכלה הגלובלית". זה לא קרה "בקרוב" כל כך אבל זה מתחיל.

האפל של תעשיית החלל היא חברת SpaceX של אלון מאסק

התעשייה שגלגלה ב-2007 פחות מ-200 מיליארד דולר הגיעה ב-2018 ל-350 מיליארד ולפי הערכות של מורגן סטנלי מסוף 2017, בעשור הקרוב, קח ותן 5 שנים, היא תגיע ל-1.1 טריליון. מאז יצאו גולדמן זאקס ומריל לינץ בהערכות מעודכנות יותר של 2 טריליון ו-2.7 טריליון בהתאמה, ואלו כבר הערכות של "מנוע צמיחה כלכלי רציני".

בהקשר זה יש לציין את אלון מאסק, ג'ף בזוס וריצ'ארד ברונסון, במיוחד הראשון וחברת SpaceX שהקים ב-2001. "האפל של תעשיית החלל" היא חברת SpaceX של אלון מאסק שבשבוע שעבר גייסה 500 מיליון דולרים ובהערכה של כ-30 מיליארד דולרים. זו הערכה הגדולה פי 4 כמעט מההערכה לפיה השקיעו גוגל וקרנות פידליטי מיליארד דולר בחברה לפני 4 שנים או פי 23 מההערכה בה גויסו 875 מיליון דולרים ממשקיעים פרטיים בפברואר 2012. הגיוס נועד להמשך הפיתוח וההפעלה של אינטרנט מהיר ובמחיר כלכלי לכל דורש בכל רחבי העולם ושיסופק מלוויינים בחלל. זה שלב נוסף בהתקדמות התכנית האסטרטגית של SpaceX. משקיעים פרטיים מוכנים היום לשלם הערכות גבוהות לפרויקטים של התעשייה כי פוטנציאל הרווח התקרב משמעותית.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי ה-Federal Communications Commission (בקיצור, FCC), ל-44% מאוכלוסיית העולם אין גישה לאינטרנט בכלל - מדובר בכ-3 מיליארד בני אדם (גם ל-8% מאוכלוסיית ארה"ב). כבר ב-2001 "הריח" מאסק את הפוטנציאל שקשור בחיבור תושבי העולם לאינפורמציה ולכן ייסד אז את חברת Space Exploration Technologies (ובקיצור, SpaceX) וקבע מטרות שאז נראו לא פחות מסיפורי ז'ול ווארן, ליישב את מאדים למשל.

מאסק הבין שמהפכת הטכנולוגיה נותנת הכלים הדרושים לעשות זאת ולכן ויתר על תכניתו לרכוש טילים משומשים מאימפריית הרשע (בריה"מ) המתפרקת ובעזרת ניצול נכון של הטכנולוגיה בנה טילים בתוך החברה ובעלות שהגיעה לכ-20% מהמחיר שהרוסים ביקשו. לפני כארבע שנים הגיע מאסק למסקנה שההתקדמות הטכנולוגית הגיעה לשלב שמאפשר "למלא את הביקוש הגלובלי העצום לאינפורמציה על קו רחב" והשקיע 100 מיליון דולרים מכיסו להקמת התשתית  לפרויקט שיוליך לכך, הסטרלינג. 

המשימה הראשונה הייתה בניה והפעלה של מערכת שילוח רב שימושית (rapid reusability of space launch vehicles) שלמעשה תוזיל את כל נושא הפעילות בחלל למחיר כלכלי ועשה זאת תוך עשור. ב-2015 שילח טיל לחלל והחזירו אותו בנחיתה רכה לארץ ומאז שולחו כך 28 פלטפורמות. מאסק ממשיך להתקדם לכיוון המושבות במאדים (הוא בונה חלליות גדולות באוסטרליה כרגע), מריץ את ה"החברה המשעממת" (The Boring Company), את ה-Hyperloop, את המפעל הענק לבטריות ועוד (שעליהם מומלץ מאוד לעיין בויקיפדיה).

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

חלום החיבוריות של מאסק ממריא

בדרכו למאדים מצליח האיש הזה להגשים את חלום החיבור בפס רחב ברחבי העולם, וכיוון שהיום מדובר רק בשאלה של זמן, באים מומחים ואנליסטים וטוענים שתעשיית החלל תהפוך, "תוך 10-20 שנה" לתעשיית ענק, "למנוע צמיחה מוביל של הכלכלה הגלובלית". אם כך, אז למה לחפש השקעות היום? אחד, כי ב-2015 דיברו על "40-50 שנה". שתיים, כי התחרות מתחילה להתלהט. שלישית, כי כסף פרטי גדול נלחם ממש להיכנס לפרויקטים השונים. רביעית, כי היקף ההכנסות הפוטנציאליות עולה גיאומטרית.

בתחילת 2015 התחיל מאסק ליישם את פרויקט הסטרלינג, מערכת תקשורת לוויינית חדשנית להעברת אינפורמציה בפס רחב ובעלות נמוכה (ראו כאן). מאסק, שרואה את הפרויקט כצעד קטן בדרך להקמת התיישבויות בכוכב מאדים טוען שהפרויקט יממן את ההתקדמות לשם).

ביום שישי האחרון הצליחה חברת SpaceX לשלח רקטה שפיתחה מסוג פלקון 9 (רקטה "משומשת" למעשה שכבר שולחה וחזרה לכדור הארץ ללא פגע) שבאמתחתה 60 לוויינים, כל אחד במשקל 227 ק"ג. הרקטה עלתה לחלל, ביצעה כל המשימות ונחתה בחזרה על כדור הארץ ללא פגע, לשימוש חוזר.

זה השילוח הראשון במסגרת שילוחים נוספים שמטרתם לפזר בחלל 12,000 לוויינים זעירים נמוכי מסלול כאלו ש-SpaceX תשלח. אלו ישוטו בגובה שבין 498 ל-1194 ק"מ מעל כדור הארץ (בהשוואה ללוויינים הגיאוסינכרוניים, geosynchronous, שנעים באותה מהירות וכיוון של כדור הארץ בגובה של 35-36,000 ק"מ). הפרש הגובה פותר למעשה את בעיית הפיגור בהעברת נתוני פס רחב מהגבהים הנוכחיים. הפרויקט מתקדם מהר בהרבה משצפו.

מימון הפרויקט נעשה דרך SpaceX שעד כה גייסה כ-3.5 מיליארד דולרים כאשר הגיוס האחרון, 500 מיליון דולרים, נעשה כאמור בסוף השבוע שעבר. הכסף הגיע רק מהשוק הפרטי. אלון מאסק, שהשקיע את 200 מיליון הדולרים הראשונים מכיסו (כפי שעשה בטסלה), מחזיק ב-54% מהחברה. כ-20-30% מחזיקים כ-7,000 עובדי החברה, שרובם משתתפים בכל סיבובי ההשקעות עד כה. הירידה הדרסטית בעלויות התפעול של המערכת מצביעה על כך שהעלות לצרכן תהיה קטנה בהרבה ממה שחשבו עד לפני זמן קצר. בין הגופים שהשקיעו בחברה תמצאו את גוגל וקרנות פידליטי (שניהם ביחד למעלה ממיליארד).

ההתלהבות מתעשיית החלל בוול סטריט מתגברת

ככל ש-SpaceX מתקדמת כך גם עולה ההתלהבות מתעשיית החלל בוול סטריט. על פי הערכות שונות יהיה הרווח (שימו לב, "הרווח", לא ההכנסה) השנתי שצופים המומחים לפרויקט Starlink  לבדו (מהרגע שתתחיל לפעול ולשווק) "בין 30 ל-50 מיליארד דולרים". הפרויקט משך ומושך יזמים חדשים לתחום כאשר המתחרים הגדולים כרגע הם חברת Blue Origin שהקים ג'ף בזוס, מייסדה ומנהלה של אמאזון וחברת OneWeb של המיליארדר הבריטי Richard Branson.

נציין רק שב-2015 הגיב Roger Rusch, אחד המומחים המובילים בעולם בתחום הטלקומוניקציה, תקשורת חלליות, הנדסת חלל ועוד, על תוכנית הסטרלינג  בזלזול, "אין זה סביר שאפשר לייצר עסק רווחי מפלטפורמה כמו הסטרלינג". בתחילת 2018 הודלפו מסמכים פנימיים של SpaceX שהראו שהחברה צופה שב 2025 צפויות הכנסות של למעלה מ-30 מיליארד רק מהסטרלינג וזה לצד הכנסות של למעלה מ-5 מיליארד מהשימוש בפלטפורמת השילוח שלהם.

האופטימיות שהלכה וגדלה בנושא תעשיית החלל הביאה את בנק השקעות מורגן סטנלי לבדוק מחדש, בסוף 2017, את "התעשייה המנמנמת" ולשם כך הרכיבו צוות מיוחד לבדיקה וטיפול בנושא. בראש הצוות עומד האנליסט אדם ג'ונאס, אנליסט רכב במקור שקנה לעצמו שם כאשר, ב-2012 יצא בהמלצה חמה על מניית TSLA כשזו נסחרה בין 25 ל-30 דולר וקבע שתוך שנה תעבור 70 ותמשיך מעלה. כן, זה אותו אנליסט שלפני כשבועיים נתן מחיר יעד של 10 דולר ל TSLA.

ג'ונאס, שבמהלך הבדיקה של טסלה הגיע, דרך מאסק, ל-SpaceX, נכנס במרץ לבדיקת תעשיית החלל וחגיע למסקנה שהתעשייה מייצגת פוטנציאל עסקי עצום שהולך ומתקרב עם ההתקדמות הטכנולוגית. "רק הקטע של הקישוריות הגלובלית לפס רחב", הוא טוען, "זו נישה של 400 מיליארד דולרים" וזאת בתעשייה שב-2018 גלגלה כולה כ-350 מיליארד. האיש טוען שהתעשייה יותר משתשלש עצמה בעשרים השנים הבאות ובחר ב-20 החברות שהכי ייהנו מכך (להרחבה קראו כאן).

מאז יצא המחקר שלו, הקימו גולדמן זאקס ומריל לינץ גם הן את יחידות המעקב שלהן עם התחזיות שהוזכרו בתחילת המאמר. הטענה היא שהביקוש הגואה ללווינים קטנים (nano-satellites, מהסוג "שפיזרה" SpaceX) ולמערכות לשיגור והחזרת רכבי חלל (re-usable launch vehicle systems מהסוג של (SpaceX יביא להשקעות מסיביות וממלכתיות שכבר כעת מבוצעות בראשות בארה"ב, רוסיה, סין והאיחוד האירופי.

תחומי חלל נוספים מתחילים להתעורר

עד עתה דיברנו על סגמנט אחד של התעשייה, מערכות תקשורת לוויניות חדשניות להעברת אינפורמציה בפס רחב ובעלות נמוכה מהחלל. במהלך 2018 הושקעו 2.8 מיליארד דולרים בחברות פרטיות שעיסוקו בפלטפורמות שילוח ובלווינים. אבל ההתקדמות המסיבית כאן, במיוחד בנושא הירידה בעלויות גרמה גם לתחומי חלל נוספים להתעורר.

נאס"א למשל הוציאה מכרז בתחילת השנה לבחירת 9 חברות שתתחרנה על מענק של 2.6 מיליארד בעבור, "פתוח טכנולוגיות להגעה וחקירת הירח". התנאי להשתתפות במכרז? להוכיח לנאס"א שעד סוף 2021 יכולה המועמדת להגיע, לבצע פעילות שתידרש ולחזור מהירח הכל בכוחות עצמה. "הרעיון", אמר מנהל נאס"א Jim Bridenstine, "בא מ-SpaceX ומ Blue Origin".

לפי הצו הנשיאותי של הנשיא טראמפ, ה-Space Policy Directive 1, שנחתם בסוף 2017, "הירח יהפוך לבסיס שישמש לטיסות עתידיות למאדים ואולי יום אחד לעולמות שמעבר". כל זה לפני תכניתו האחרת של הנשיא טראמפ לקדם הקמת זרוע צבאית חדשה, U.S. Space Force (המשך חלומו של הנשיא רייגן) שבשבוע שעבר אושרה בסנאט ושגם היא תתרום לגיאות בתעשייה ולקידום טכנולוגיות חדשניות. כדאי שתקדישו כמה דקות לקרוא כאן על חברת  Hypergiant Industries שלשם כך הוקמה.

איך משקיעים?

החברות שהזכרנו כפעילות ברישות החלל כולן פרטיות ואינן זמינות להשקעת בודדים. באפריל השנה הונפק הסל UFO במטרה לתת  למשקיעים "תעודת השתתפות בכלכלת החלל שפורצת". הסל כולל 30 חברות ציבוריות שכלולות במדד ה-S-Network Space Index. המדד עצמו כולל אמנם את כל החברות בתעשיית החלל, הבטחונית והאזרחית אבל הסל כולל רק את החברות מהמדד "שחיות מכלכלת החלל האזרחית" כך שהגדולות, כמו לוקהיד או בואינג, חסרות.

קטגוריית תעשיות החלל והגנה מציעה מספר סלים שהגדול שבהם הוא ה-ITA שכולל את 36 החברות המובילות. הסל מניב כמו ה-SPY או ה-XLK. השקעה כאן היא רק לטווח ארוך וכדאי לערבב מעט מ-UFO עם יותר מ-ITA.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.