מאז ומתמיד היו חוקי המס במדינת ישראל לא יציבים וכפופים לשינויים רבים. לא אחת אף חלו בישראל רפורמות מס מרחיקות לכת, אשר שינו את שיטת המס בישראל מקצה לקצה. אמנם, לגמישות ויכולת ביצוע התאמות בדיני המס יתרונות רבים, כגון שיפור יכולתן של הרשויות להתמודד עם תכנוני מס שאינם בהכרח ראויים, יכולת ליישם מדיניות ותפיסות עולם שונות של הממשלה המכהנת, התאמת דיני המס למציאות הכלכלית המודרנית וכיוצא באלו. ואולם, לשינויים תכופים במדיניות המס גם מחירים כבדים, ובראשם הגברת אי-הוודאות במשק המבריחה משקיעים זרים ומקומיים כאחד והמקשה על כל בעל עסק או יזם לפעול בשוק המקומי. נראה, כי ביטול חוק מיסוי דירה שלישית על-ידי בג"ץ, מהווה נדבך נוסף וחדש של אי-וודאות, אשר יחמיר את המצב הבעייתי ממילא.

בשנים האחרונות, התנודתיות וחוסר הוודאות שבדיני המס הפכו לעניין קבוע וכמעט שגרתי, כאשר מדי שנה חלים שינויים אין ספור בחוקי המס. כך לדוגמא, בשנת 2016 לבדה חוקקו מעל ל-20 תיקונים לפקודת מס הכנסה. דוגמא נוספת לחוסר הוודאות שבדיני המס בישראל היא העובדה שהחל משנת 2003 ועד היום, היו רק שתי שנות מס בהן שיעור מס החברות נשאר זהה לזה שהיה בשנת המס הקודמת. לעיתים נדמה כי דיני המס מופעלים, אולי יותר מכל דין אחר, כחומר ביד היוצר ומושפעים מאוד מתפיסת עולמו של שר האוצר המכהן באותה תקופה ומניסיונותיו להגיע להישגים פוליטיים.

אי-הוודאות שבדיני המס בישראל לא נעצרת רק במישור החקיקתי. גם חוזרים מקצועיים המפורסמים על-ידי רשות המסים, ואשר נועדו בין היתר בכדי ללבן את עמדת הרשות בנוגע לסוגיות שאינן בהכרח ברורות מלשון החוק, לוקים פעמים רבות בזריעת אי-וודאות משמעותית. כך לדוגמא, רק לפני כחודשיים פורסם חוזר רשות המסים בנושא מסוים, אשר הפך ושינה לחלוטין חוזר אחר פרי יצירתה של הרשות, שפורסם אך שישה חודשים קודם לכן, ואשר גרם לכשעצמו ל-"רעש רב במערכת".

בהקשר זה נראה כי פסילת חוק מיסוי דירה שלישית בידי בג"ץ (אשר כזכור קדמו לו דחיות חוזרות ונשנות במועדי הדיווח ותשלום המס, ופרסומים שונים, לעיתים מבלבלים, בנוגע לאופן החישוב ויישום החוק) מהווה נדבך נוסף, חדש ומשמעותי של אי-וודאות, גם אם רבים יברכו על כך. מהיום, לא די בכך שבכוחה של הכנסת לשנות חדשות לבקרים את דיני המס, ולא די בכך שרשות המסים עשויה לשנות את עמדתה ביחס לחוק ללא התראה מוקדמת, אף עצם החוקתיות של החוק הפיסקלי עשויה לעמוד בסימן שאלה משמעותי, ולהידרש למבחן בג"ץ. הגם שנדמה כי ההנמקה השיפוטית בהקשרי פסילת חוק מיסוי דירה שלישית נגעה בעיקר לפגמים היורדים לשורש ההליך, ולא לחוק לגופו, לא ניתן להתעלם מכך שבמקרים אחרים ודומים בהם לא היה מדובר בדיני המס, בג"ץ מעולם לא פסל חוק.

• "שכחתי שיש לי 10 דירות" - המשקיעים שמתחמנים את המערכת
• קרוב ל-100 אלף איש מחזיקים 3 דירות ומעלה - האם יוטל מס על דירה שלישית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לכך יש לזכור שפסילת החוק על-ידי בג"ץ אינה בהכרח מהווה את המילה האחרונה בנוגע למיסוי דירה שלישית (שכן נותרה האפשרות לחקיקה מחודשת), באופן שבו אי-הוודאות ביחס לחוק עדיין לא התפוגגה, לפחות עד שלא יתברר אם בכוונת הקואליציה לחוקק מחדש את החוק.

כאמור לעיל, היעדר הוודאות בדיני המס מביא להיעדר יכולת לתכנן השקעות ומכאן מביא בהכרח לזליגת הון אל מחוץ לישראל, ולמניעת כניסת הון זר לישראל וביצוע השקעות. היעדר הוודאות גם מטיל נטל בירוקרטי וכלכלי כבד על בעלי עסקים ויזמים, הנאלצים להשקיע משאבים רבים יותר בייעוץ מקצועי וקבלת חוות דעת בנוגע לפעילותם.

לסיכום, כפי שראינו, מצב שבו אין וודאות מוחלטת הינו כמעט אינהרנטי לדיני המס ואף יש בו יתרונות לא מבוטלים. עם זאת, נדמה כי כיום אנו נמצאים בצידה השני של הסקאלה, וכי חוסר הוודאות עולה על כל דמיון. ראוי, מהשיקולים שפורטו, כי מקבלי ההחלטות, בכנסת, ברשות המסים ואף בבית המשפט, ייתנו משקל רב יותר לצורך בוודאות בנוגע לדיני המסים בישראל.

• קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס