אפיק השקעה חדש מתקרב לשוק - הכירו את קופת הגמל להשקעה
ב-23 במאי אישרה ועדת הכספים מכשיר השקעה חדש שיפעל תחת שם המותג קופת גמל להשקעה. הדעות לגבי המוצר, שכמובן צריך עדיין לעבור את אישורה של הכנסת, חלוקות.
האם מדובר על מוצר שובר שיוויון בשוק החסכון לטווח קצר, האם מדובר על מוצר שדוקא יגדיל את החסכון לפנסיה בעקבות ההטבות שיקבל החוסך אם יחליט למשוך את הכספים רק כפנסיה, וכמובן מי יהיה זה שיפגע מהקופה החדשה: קרנות הנאמנות, ענף ניהול התיקים או אולי דוקא התחליף ששיווקו עד היום חברות הביטוח - פוליסות חסכון.
כנראה שנכון להיום אין עדיין מסקנות חד משמעיות, אך נראה שהמרוויחה מהמוצר היא תעשיית קופות הגמל שקיבלה מוצר חדש להפקדות שוטפות, וכמובן הציבור שיזכה לאפשרות חסכון נוספת, פשוטה, כנראה זולה יותר מהאלטרנטיבות ובעלת יתרונות מיסויים.
אז מהי קופת הגמל להשקעה?
ראשית, נעיר כי הטור נכתב אך ורק מתוך הידיעות שידועות לנו עד כה וייתכנו עוד שינויים ועדכונים בהמשך.
אז כמו שהסברנו, מדובר על מכשיר להשקעה שיפעל בצורה דומה מאד לצורה שבה פועלות פוליסות החסכון הפיננסי שמנהלות חברות הביטוח. היתרון הגדול של קופת הגמל להשקעה תהיה באפשרות של העברה בין מסלולי השקעה ללא חיוב במס רווח הון בעת ביצוע ההעברה. כך לדוגמה, אם נדמה תיק מנוהל שבו מבוצעת פעולת קניה ומכירה של ניר ערך, מחוייב הרווח שנוצר בעקבות עליית הערך במס רווח הון במידי של 25% או 15%.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניקח לדוגמה נייר שהיה שווה 1,000 שקל, הרויח 10% (100 שקל) ונמכר. ברגע המכירה מנוכה מהרווח 25% (25 שקל בדוגמה שלפנינו) והחוסך ממשיך לנהל 1,075 שקל. באותה דוגמה בקופת הגמל להשקעה (וגם בפוליסת החסכון הפיננסי) אין ניכוי מס רווח הון מהרווח, והחוסך ימשיך לנהל 1,100 שקל ועל סכום זה יתווסף הרווח.
חשוב להדגיש שלא מדובר על פטור ממס רווח הון אלא על דחיית מס בלבד, מכיון שבעת הפדיון ינוכה מס רווח הון על כל הרווח. יחד עם זאת, בקופה להשקעה תהיה אפשרות לקבל את הסכום הצבור כולל הרווחים כקצבה חודשית לכל החיים, ואז תהיה הקצבה כולל הרווח פטורה ממס לחלוטין (קצבה מוכרת). דרך זו של ניהול או דחיית מס מוכרת לנו מתעשיית קרנות הנאמנות ופוליסות החסכון, אז מה יתרון המוצר החדש על פניהם?
כאמור, במוצר החדש תהיה אפשרות להמנעות מתשלום מס רווח הון אם החוסך יחליט שברצונו לקבל פנסיה, אופציה שאינה קיימת בשני המכשירים האחרים, וזכות הבחירה תהיה אצל החוסך. אבל, כנראה שהיתרון הגדול של קופת הגמל להשקעה על פני שני המכשירים התחליפים תהיה בעלויות הנמוכות.
- משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
- הגענו לרגע המכריע בוול סטריט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
עלויות הניהול שיהיו בקופת הגמל להשקעה יהיו דמי הניהול שכנראה יהיו זהים לדמי הניהול של קופות הגמל: עד 4% מההפקדה ועד 1.05% מהצבירה. יחד עם זאת, מנסיון ומתמונת ראי, תעשית הגמל פועלת היום בדמי ניהול נמוכים בהרבה ועקב התחרות ניתן לומר שכנראה קופות הגמל להשקעה יתיישרו מהר מאד לדמי הניהול המקובלים היום בתעשיה. דמי ניהול אלו נמוכים כמובן מדמי הניהול והעלויות הנוספות הקיימות בקרנות הנאמנות, ויהיו כנראה גם יותר נמוכים מדמי הניהול הנהוגים בפוליסות החסכון. בנוסף יהנה כמובן החוסך מעלויות קניה ומכירה נמוכים בהתאם לעלויות גופים מוסדים.
האם תהיה קיימת הגבלה להפקדה?
לכאורה, נראה כי הגבלת גובה ההפקדה המותרת בשנה מוציאה חלק גדול מהעוקץ של המוצר החדש. יחד עם זאת, מכיון שמדובר על תקרת הפקדה של 70,000 שקל לשנה לתעודת זהות, ניתן בהחלט לראות שאם קיימת משפחה עם ארבע נפשות שנניח מפקידה הפקדה ראשונה בחצי השנה השניה (נניח בספטמבר, מיד עם אישור החקיקה אם תאושר), כבר מדובר על הפקדה כוללת למשפחה של 280,000 שקל שיכולה להפקיד שוב 280,000 שקל בינואר שנה לאחר מכן, והנה כבר 560,000 שקל.
לאורך שנים מדובר בסכומי כסף גדולים שאמנם לא נותנים פתרון למי שמחפש הפקדות גדולות מאד, שם יש פתרונות אחרים כמו לדוגמא תיקון 190, אך בהחלט נותנים פתרון מענין מאד לחלק גדול מהאוכלוסיה.
לא ברור מה יאושר בסופו של דבר, אך נכון להיום נראה כי מדובר על מוצר מאד מענין לחלק גדול מהחוסכים.
הטור נכתב בסיועו ובעזרתו האדיבה של מאיר פילוס, מנכ"ל אקסלנס גמל.
- 3.חכמי חלם 03/06/2016 13:24הגב לתגובה זובמקום לשים את בכר וחברי הוועדה ומר ביביהו סופרטאנקר בוועדצ חקערה ממלכתית באים עכשיו בהצעות ריקות מתוכן, מדינת חלם על כל מרכיביה,
- 2.פרי גוטסמן 02/06/2016 16:12הגב לתגובה זוכל המלומדים שכותבים ומנתחים את ההטבה הגלומה בקופת הגמל שניתן לקבל קיצבה פטורה ממס,על איזה מקדם מדברים?דמי הניהול מההפקדות ומהיתרות ירוקנו את התשואה/רווחים!באם יהיו בכלל...,אכן מי שיהנו יהיו חברות ההשקעה וקופ"ג למיניהן
- אפי 06/06/2016 07:56הגב לתגובה זואם ניקח תשואה שנתית של 5 אחוז (מי בכלל מגיע לכך היום?) על סכום של 70 אלף שח. התשואה היא 3500שח. ההטבה היא שאתה לא משלם 25 אחוז מס על התשואה (875שח על תשואה של 3500שח). אבל דמי ניהול של 1 אחוז על 70 אלף שח הם 700שח. מיכאן שהחוסך קיבל בוננזה של 175שח. בקיצור עבודה בעיניים. בארצות הברית אתה יכול לקנות תעודות סל עם דמי ניהול שנתיים של 0.05 אחוז ו 0.1 אחוז.
- 1.אחד 02/06/2016 11:24הגב לתגובה זובאמצעות קופות הגמל אפשר היה לחסוך לילדים. הפקשה במשך 15-20 שנה ואז יש לילד משהו להתחיל איתו את החיים. ביטול האפשרות הזו במסגרת רפורמת בכר היה מעשה חלמאי , בכיה לדורות. צריך להחזיר גם את האפשרות הזו.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
