בשנים האחרונות אנו מתבשרים חדשות לבקרים על מכירת חברות ישראליות, לחברות בינלאומיות - "תרבות האקזיטים". ההיקף הכספי של האקזיטים בהיי-טק הישראלי בעשר שנים האחרונות מתקרב ל-50 מיליארד דולר (כ-20% מתוצר שנתי) שנבעו מכ-800 עסקאות.

תחילה היה נהוג לחשוב שתופעת האקזיטים היא נחלת סקטור ההייטק המקומי, בזכות היצירתיות והגאונות של המוח היהודי באמצעות כנפי הגלובליזציה. אקזיטים בולטים בתחום ההייטק כמו waze שנמכרה לגוגל, וויבר לחברת אינטרנט יפנית, גיוון אימאג'ינג לקובידיאן האירית, NDS לסיסקו ועוד. אולם, עם הזמן התברר שתופעת האקזיטים לידיים זרות לא ייחודית לתחום ההייטק, ולמעשה מדובר במגמה שאוחזת את כל קצוות המשק הישראלי.

חברות מסורתיות, מאבני היסוד של המשק הישראלי עוברות תהליך דומה - משפחת ורטהיימר הודיעה לאחרונה על מכירת "טכנולוגיות להבים" ל"פראט אנד ויטני" האמריקנית, לאחר שהשלימה בשנה שעברה את מכירת הענק של "ישקר" לוורן באפט, מכתשים אגן נמכרה לחברה סינית, תנובה לקרן אייפקס, סינמה סיטי שהונפקה בבורסה הפולנית נמכרה ל-Cineworld הבריטית וכד'.

האם תרבות האקזיטים מיטיבה עם המשק הישראלי?

התומכים באקזיטים גורסים שהכסף המוזרם לישראל משמש כמנוע צמיחה לפתיחת חברות טכנולוגיה חדשות, ומביא חברות ענק לפתוח או להרחיב מרכזי פיתוח בישראל.

דעתי נחרצת והפוכה - תופעת האקזיטים הרסנית למשק משום שהיא מונעת התפתחות של חברות גדולות בישראל, כמות המשרות בארץ קטנה, לא מוכשרים מנהלים, תשלומי המס לטווח ארוך קטנים ונכסי המדינה מצטמצמים. העברת השליטה והמושכות לידיים זרות מנתקת את המחויבות למדינה ולעשרות אלפי העובדים המקומיים.

• הגיוסים והאקזיטים בהייטק מתגברים, ישראל מתקדמת בהטמעת AI, וגם - מחשב על ישראלי
• "אנחנו מעצמת סייבר, ויש התעניינות תמידית של משקיעים בתחום. יש התעוררות גם בביוטק, אנרגיה, קלינטק ופינטק"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו כן, ישנה היתכנות להתפתחות "המחלה ההולנדית" - פגיעה בייצור, ביצוא ובתעסוקה של ענפי תעשייה, על רקע זרימה מאסיבית של מט"ח, אשר גורמת להתחזקות השקל (חרב פיפיות). ואם כבר מתבצעים אקזיטים למכביר, הייתי שמח לראות את אותן חברות מונפקות בבורסה של תל אביב ומאפשרות הזדמנות למשקיע הישראלי להשקיע ולהיחשף אליהן.

מהם הגורמים לתרבות האקזיטים? ומדוע לא נוצרות בישראל חברות בנות קיימא?

1. ממשל . כאשר חברה מקומית או סקטור מרוויח הרבה כסף חיש מהר, פוליטיקאים פופוליסטים מנסים להרוויח הון פוליטי ע"י הצגת הרווחיות כעושק הציבור. לאור זאת, מוקמות ועדות, מגדילים את חבות המס, מחוקקים חוקים מסרסים ומתקינים תקנות שחונקות את פעילות ורווחיות החברות. לדוגמא, חברות הסלולר (רפורמות בכר להגברת התחרות בשוק הסלולר), כימיקלים וגז (ועדת ששינסקי - הגדלת חבות המס), בתי השקעות (הורדת תקרת דמי הניהול של קופות הגמל) וכו'.

2. חברה . מאז מחאת קיץ 2011, "האקלים החברתי" מאופיין במחאות צרכניות הדורשות הוזלת מחירים וחרמות. מגמה חברתית נוספת הצוברת תאוצה בשנים האחרונות היא התאגדות עובדים לוועדים או איגודים מקצועיים הדורשים זכויות (בעברית פשוטה לעבוד פחות ולקבל יותר כסף). בשנים האחרונות חברות מקומיות צריכות להתמודד עם לחצים גוברים, הן מצד העובדים והן מצד הציבור.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

3. תקשורת . אילי ההון הישראלים, או בשמם שהפך לשמצה "טייקונים", סובלים מרדיפה תקשורתית החושפת, בוחנת ושופטת את עסקיהם וחייהם האישים. במקרים רבים הצלחתם מוצגת כתהליך של מרמה. במקרים אחרים התקשורת טוענת שאילי ההון לקחו כספים ציבוריים והשתמשו בהם בחוסר אחריות ודאגו רק לקידום האינטרסים האישיים שלהם.

כתוצאה מכך, אנשי עסקים רבים מעדיפים להיות מתחת "לרדאר" המקומי, ולעשות את עסקיהם בחו"ל ו/או עם גורמים זרים.

4. רגולציה . עודף אכיפה ומשפטנות, ישראל היא שיאנית עורכי הדין לנפש בעולם. אנחנו מתקרבים לעורך דין על כל 150 תושבים. בתל אביב ישנו עורך דין על כל כ-32 תושבים. כמו כן, שיא "מכובד" נוסף בישראל הוא כמות התיקים לנפש בבית המשפט.

הכמות הלא פרופורציונלית של עורכי הדין בישראל יוצרת מחנק רגולטורי ומשפטני. אנשי עסקים רבים מתלוננים על רגולציה שמפריעה לעבוד, להתפתח ולהתנהל. אפוא, קיים תמריץ לחברות להשתחרר מחבלי החוק והפיקוח הנוקשה בארץ לטובת חוקים קלים ונוחים יותר בחו"ל.

5. יתרון פיננסי . מכירה לידיים זרות לעיתים נובעת מכדאיות פיננסית. כניסת גוף זר יכולה להוזיל עלויות תפעול מקומיות ולהעניק יתרונות מס מהותיות. על רקע זה ועוד, להערכתי הרבה חברות מעדיפות לעשות אקזיט לידיים זרות במקום להמשיך לעבוד ולהתפתח במשק הישראלי.

האם באמת נפגענו מהטייקונים הנוראיים?

בדיקת הנתונים היבשים מגלה שאין לדברים שחר. בפועל, ממוצע קופות הגמל עלה בחמש השנים האחרונות (2009-2013) ב-63.6%, ובעשר שנים האחרונות (2004-2013) ב-92.5%. מדדי המניות הניבו תשואות אף גבוהות מאלה המוצגות בתקופה המקבילה. קפיטליסט בישראל הפך להיות כינוי לתאוות בצע. כמובן שהיו גם השקעות פזיזות, תספורות והפסדים, אבל מבחן התוצאה הכולל מעיד על הצלחה ברורה.

בנוגע לרווחיות - נכון רווחיות גדולה מדי אינה טובה ומעידה על שוק לא תחרותי, אך המצב היום מגיע להגבלות, כינוס ועדות מסרסות ואכיפה מוגזמת לפני כן. בוא נזכור שרווח הוא דבר טוב והכרחי לפיתוח המשק והמדינה. חברות שרווחיהן יפגע יצמצמו כוח עבודה, יורידו שכר לעובדים ויקטינו הוצאות - צעדים אלו יובילו לצמצום הפעילות הכלכלית במשק. כמו גם, פגיעה ברווחיות כמובן תעודד חיפוש לאקזיט.

שמירת החברות המקומיות והרחבתן מעשירה ומגוונת את המשק. ככל שכמות החברות ורווחיהן יגדלו, כך תגדל כמות המשרות והתעסוקה במשק, השכר יעלה וכתוצאה מכך הצריכה הפרטית תגדל והכסף יגיע לעוד משקי הבית ולשכבות החלשות .משק עם חברות נמכרות ולא רווחיות יוביל לתהליך הפוך של דיסטופיה מסוכנת.

לתפישתי תופעת האקזיטים היא סוג של איבוד נכסי המדינה לטובת התעשרות הפרט על המדינה והחברה. יש לנקוט בצעדים בכדי לצמצמם את תופעת האקזיטים ע"י יצירת סביבה עסקית תומכת ביזמים וחברות לטובת הנאה של כולנו מחברות "כחול לבן" בנות קיימא ומשק מגוון ועשיר.