הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

משאב הטבע החדש של מדינת ישראל - טמטום בעולם הדיור

אסף אנגל, מנכ"ל גדות נדל"ן, מתייחס ליחס הממשלה לקהל היעד של הנדל"ן בישראל. מהם האינטרסים העיקריים בשיווק פרויקט דירות
אסף אנגל | (12)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

מדינת ישראל עשירה במשאבי טבע, חלק נתנו למשפחת דנקנר, חלק שמרו לאוצר המדינה וחלק נתנו למר תשובה. לאחרונה גילתה מדינת ישראל משאב טבע נוסף - הטמטום של הצרכן הישראלי. סלחו לי על ההקצנה אבל הגיע הזמן שנתעורר.

בימים אלה פורסם כי אושרה הקמת "תכנית דיור לאומית", אשר אמורה לאשר בהליך מזורז אישורים ותכנון של פרויקטים של מעל 500 יחידות דיור.

מה רע אתם שואלים? ראשית, אין כל רע בהגדלת ההיצע בשוק הנדל"ן. אני בעד. אבל מכאן ועד לשווק לנו את זה כפתרון? אם זה משכנע - אנחנו מטומטמים.

ראו ממשלות ישראל כי ישנה מצוקת דיור, וישנו זעם ציבורי וזיהו הזדמנות - בוא נמכור יותר דירות. הם גילו משאב טבע נפלא - אנחנו לא שואלים שאלות ולא מתעמקים בהחלטות. הם יקבלו מאיתנו שקט - הנה הם דואגים לנו, המון יחידות דיור חדשות וגם המיסים, אח, המיסים יזרמו כמים היישר לקופת המדינה. להזכירכם, 50% משווי הדירה שאנחנו רוכשים החל משלב מכירת הקרקע ליזם ועד לעסקה מהווים מיסים טהורים וזכים כמו ייצוא גז.

עוד דירות? דירות גדולות? קיצור הליכים? נהדר! - אלה שווים עוד המון מיסים. גם אם נדמיין מצב אוטופי בו יש איזון בין הביקוש להיצע, על מה בעצם מדובר? אחוזים בודדים שהיזמים ילחמו בינם לבין עצמם כדי למשוך רוכשים לכאן או לכאן. או שמא הבנקים יהפכו את עורם ויוזלו לנו עוד 4 שקלים את המשכנתא?

אין שום פסול בעוד דירות, ההיפך, אבל בלי תכנית מקיפה שלוקחת בחשבון לא רק את כמות הדירות שישוקו, אלא גם למי ישווקו, בכמה ימכרו וחלוקת הגדלים, שוק השכירות שגורם לרוב המכריע של אזרחי ישראל להיות בעלי נכסים, בלי טיפול בשוד המשכנתאות הגדול (על כל 100 אלף ש' ל-25 שנה תשלמו 50 אלף ש' או יותר) - הכל מאותו הדבר, רק משאיר אותנו עוד קצת על הספה בבית.

שלא יהיה ספק, ממשלות ישראל בעבר ובהווה עסוקות במצוקת הדיור שלה -והיא הלחשוש הציבורי. היא גם עסוקה במחירי הדיור - משאב הטבע הנפלא של מחלבת המיסים. ובכל זאת, מישהו צריך לשלם על ירידת 0.09 אגורות במחיר הדלק השבוע.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אלון 09/02/2014 09:41
    הגב לתגובה זו
    אני משלם מס של יותר מחצי מיליון שקל!!! על הדירה שרכשתי, פשוט חילקו לי את זה ל-30 שנה....אבל היאיר גוזר קופון על כל דירה. פשוט להוריד מיסים על דירות ושום דבר אחר לא יעזור- כי אנחנו על סף פיצוץ.
  • 8.
    שולמן לא ישלם 06/02/2014 14:45
    הגב לתגובה זו
    אבל בעצם לא כתבת כלום. הפתרון של הממשלה לא יפה בעיניך? תן את הפתרון שלך. לגמוז בלי לתת פתרון חילופי זה חלטורה.
  • 7.
    שלום 05/02/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
    30 שנה אנחנו שומעים את זה
  • 6.
    בתכל'ס, צודק. לא נעים לשמוע, אבל זו המציאות! (ל"ת)
    עמיר שמש 05/02/2014 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא ברור על מה הכתבה (ל"ת)
    נועם 05/02/2014 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אמרת נכון. הם נהנים מהטמטום שלנו (ל"ת)
    עמוס 04/02/2014 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מיליון סינים לא טועים אבל מיליון ישראלים טועים בגדול... (ל"ת)
    xxmordoch 04/02/2014 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יואב 04/02/2014 13:52
    הגב לתגובה זו
    אתה מתייחס למיסים כאילו זו גניבה בידי מורשה. להזכירך המיסים חוזרים לכלל הציבור, ואם יש לך בעיה עם חלוקתם - תיכנס לכנסת ותשפיע. מחירי הדירות מושפעים בראש ובראשונה מהפינוק שאחז בציבור לגור בדירות פאר (דירת חמישה חדרים היא מבחינתי דירת פאר) בהשוואה להורינו שנהגו בחסכנות והגיון ולא קיטרו סתם כמוך. תכנית למי ישווקו הדירות? מכאן הדרך לבולשביזם קצרה. הממשלה צריכה להתרכז ביעול תהליכי התכנון, האישור והפיקוח.
  • דודו 05/02/2014 11:05
    הגב לתגובה זו
    הצעירים מחפשים בנרות דירות 3 חדרים, אבל אתה יודע מה? אין כאלו בפרויקטיים חדשים. למי מוכרים את כל הדירות 5 חדרים במחירי 2 מ' ש"ח? לזוגות מבוגרים שרואים בכך השקעה לטווח ארוך. העובדה היא שפחות ופחות צעירים הם בעלי דירות. בקיצור, לא שמים עלינו, לא בונים בשבילינו אלא בשביל הדור המבוגר והעשיר, ואז גם צועקים עלינו שאנחנו מפונקים. ממש יופי.
  • שמע יואבי קרה שנית את הכתבה. אתה מפספס את הפואנטה (ל"ת)
    שמוליק 05/02/2014 02:20
    הגב לתגובה זו
  • הנה 04/02/2014 20:24
    הגב לתגובה זו
    לא קללה חלילה- אלא ההגדרה
  • 1.
    סוף סוף כתבתה לעניין תודה אסף (ל"ת)
    רוסי 04/02/2014 11:11
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |
נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן