בניגוד להרבה מוצרים בשוק הריאלי, בהם יש למסחר בשוק המקומי יתרונות מובהקים על שוקי חו"ל כמו קלות השינוע, הקירור והחימום או נושאים לדוגמת ביטוח, מכס ותשלומי משנה, למסחר בשוק ההון אין את אותן מגבלות. קנייה או מכירה של ה'סחורה' מתורגמת לשורה בחשבון בלחיצת כפתור קלה.

זו הסיבה (הטכנית) שכל כך קל להעביר את הפעילות של השוק הראשוני (שוק ההנפקות) ובעיקר את זו של השוק המשני (המסחר בבורסה) משוק ההון המקומי לשווקים הגדולים ברחבי העולם. האינסנטיב לעשות זאת, נעוץ בפערי הרגולציה שנפתחו בשנים האחרונות בין השוק הישראלי לשווקים בחו"ל. מתוך איזשהו חוסר רצון לקבל החלטות ברורות לגבי מה מותר ומה אסור, הרגולטור בישראל הטיל על הפעילים בשוק, כמעין רגולציית ברירת מחדל, שהיא הרבה מעבר לרגולציה ההכרחית והמקובלת בשוקי העולם. זאת, לצד האכיפה המנהלית שפוגעת אישית במי שטעה בסבך הרגולציה וטעה ביישומה.

אלה הפועלים היום בשוק המקומי צריכים למלא טפסים ולתת הסברים (כולל חשיפה בתקשורת) על כל אג"ח שהם מחזיקים והגיעה להסדר (גם אם מדובר בהחזקה שולית). הם מחוייבים בעבודות אנליזה בכל תקופה ותקופה לכל נייר מוחזק. מעבר לכך, חל איסור לעסקאות תואמות לגופים שקשורים פוטנציאלית גם במעגל הרביעי והחמישי. כמו כן, הם מחויבים לעמידה באחוז מסוים מהמחזור הדליל, ובכלל חשופים לטקס השפלה על כל טעות או הפסד בנייר כזה או אחר, אפילו אם כלל התיק השיג רווחים נאים. אגב השתת רגולציית יתר זו פוגעת לא פעם בעמיתים עצמם, ע"י מחירים פחות אטרקטיביים לסחורה אותם הם קונים או מוכרים.

באווירה זו, גילו הגופים הגדולים שהרבה יותר קל לסחור בקניון הניירות העולמי הנזיל, שמתאפיין ברגולציה חדה ומכוונת ללא הטרדות פוטנציאליות מצד הרשויות, ובלי להלך אימים על הפעילים. עבורם, זה קשה לסחור ב'חנות המכולת' המקומית הן מבחינה כלכלית גרידא והן בשל הסיכון לעבור בטעות על אחד מחוקי הרגולציה ההולכת, מתהדקת ומשתנה חדשות לבקרים.

• גידור, ספקולציה וארביטראז': 3 הדרכים לשימוש אופטימלי באופציות
• טבע תוריד מחר את הבורסה - לקראת פתיחה אנגלית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גופים מקומיים המסיטים כ-60% מהחזקותיהם לחו"ל, מבצעים כ-90% מפעילות המסחר שלהם שם, מעבר לים. הם משנים סקטורים, מגדילים ומקטינים החזקות בנכסי סיכון, וכל זאת בשווקים נזילים וללא בקשות סרק של רשות כזו או אחרת.

לאור הארביטראז' הרגולטורי של שוקי חו"ל על השוק הישראלי, לא ירחק היום (ולמעשה התחיל כבר אתמול) בו חברה ישראלית תונפק בחו"ל לגופים ישראליים שיסחרו בה בחו"ל. חברות ישראליות שיונפקו בחו"ל יסחרו על ידי גופים גדולים ישראליים בחו"ל וירשמו בישראל כמניות דואליות למסחר על ידי קומץ ספקולנטים ושחקני ארביטראז'.

היות שאנו חיים וסוחרים בעולם גלובלי לא יכול להיות ארביטראז' רגולטורי כזה בארץ. אי אפשר שבארץ יהיה עודף רגולציה משמעותי על פני שאר העולם, כי יש תחרות קשה עם הבורסות האחרות, והפעילים בשוק גילו שכרגע יותר קל לסחור בחו"ל הן למנפיק והן לסוחרים הגדולים. כתוצאה מכך, תמשיך הבורסה הישראלית לסבול מביצועי חסר וממסחר דליל עד לנקודה בה תהיה מספיק אטרקטיבית כדי שכסף מקומי וזר יחזור לכאן, למרות הקשיים המתוארים.

• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
• מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי...

אגב, גם על הברוקרים מושתת רגולציה רבה, שבחלקה הגיונית אך בחלקה האחר מיובאת מחו"ל (שם נוצרה עקב תקלות פרטיות במערכות מורכבות בחו"ל) במתכונת לא מתאימה, ומקשה על המסחר בשוק המקומי - אולם זה דיון לבמה אחרת.

נקודת האור

בנק ישראל הציע למנות רגולטור על שיראה את התמונה הכוללת, יתייעץ עם הגופים הגדולים ויקבע תקנות לטווח ארוך שיצמצמו את תופעות הלוואי הללו למינימום. אני מצפה מהרגולטורים לגלות יותר יצירתיות ולמצוא פתרונות שיעצרו את האחוז הבודד של עבריינים בשוק, מבלי לגרום ל-99% הנותרים למעידה פוטנציאלית, כל זאת בשל ריבוי התקנות המעקרות את חופש המסחר.

הרשות לניירות ערך החליטה להקים ועדה שמורכבת הן מאנשי רגולציה והן מאנשי מסחר וניהול כסף מוסדי ועל כך אני מברך - הרי ההכרה בבעיה היא צעד גדול וחשוב לפתרון וייעול המערכת. מעבר לכך, חשוב לזכור שלעיתים רבות החוקים הרגולטוריים שקל להעביר, באים במקום החוקים החשובים שקשה להעביר, אבל על כך אולי בפעם אחרת.