דור ה-X, אלה שנולדו בין 1965 ל-1980 מרגישים לא בטוחים לגבי מצבם הכלכלי אחרי פרישה. כך עולה ממחקר של פידליטי שמצא שרק 53% מבני הדור הזה בארה"ב חושבים שיהיה להם מספיק כסף כשיגיעו לפרישה. שליש מהם אפילו חושבים שיצטרכו להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67, פשוט כדי לשלם את החשבונות. למה דווקא דור ה-X מרגיש כל כך תקוע? ואיך זה נראה בישראל, שבה מערכת הפנסיה שונה לגמרי – חזקה יותר, מחייבת, ואפילו נותנת תוצאות לא רעות בכלל?

דור ה-X בארה"ב: לחץ כפול ופחד מהעתיד

בואו נתחיל מהתמונה בארה"ב. ה-X הוא הדור הראשון שגדל בעולם שבו הפנסיות המסורתיות – אלה שהבטיחו משכורת קבועה מהבוס אחרי הפרישה – כמעט נעלמו. במקומן הגיעו קרנות בארה"ב כמו 401K וחשבונות IRA, שבהם האזרח האמריקאי אחראי לחסוך ולהשקיע בעצמו. הבייבי-בומרס, ההורים שלהם, עוד נהנו מפנסיה מובטחת מהחברות הגדולות, אבל בשנות ה-80 הכל השתנה – והיום, כשדור ה-X בגילאי 50-60, הם מגלים שמה שחסכו לא תמיד מספיק.

אחת הסיבות הגדולות לחרדה שלהם היא שהם תקועים ב"דור הסנדוויץ'". מצד אחד, הילדים שלהם – דור ה-Z – עדיין לא ממש עומדים על הרגליים. הרבה מהם בני 20 ומשהו, חוזרים הביתה אחרי האוניברסיטה או מתקשים למצוא עבודה שמשלמת מספיק לשכר דירה והם עוזרים להם כלכלית. על פי נתונים מעודכנים כ-30% מבני 18-34 בארה"ב חיים עם ההורים, והרבה מהם נשענים על דור ה-X כלכלית. מצד שני, ההורים של דור ה-X – הבייבי-בומרס – חיים יותר מתמיד. תוחלת החיים שם עומדת על 79 בממוצע, והרבה מהם צריכים עזרה עם דיור מוגן או טיפול רפואי, שעולה כ-5,000 דולר לחודש. התוצאה? הוצאות ענקיות משני הכיוונים, ופחות כסף שנשאר לחיסכון.

המחקר של פידליטי מראה שרק 42% מבני דור ה-X מגדירים לעצמם תוכנית פרישה ברורה. השאר? או שהם לא יודעים מאיפה הכסף יגיע, או שהם מקווים שתוכניות החיסכון שלהם (שממוצע החיסכון בו עומד על 125,000 דולר לגיל 55) יספיק איכשהו. אבל כשמוסיפים את עלויות הבריאות, שמוערכות ב-165,000 דולר לאדם לכל תקופת הפרישה, זה נראה כמו חלום רחוק. שליש מהם אומרים ש"אין סיכוי" שיפרשו בזמן, ו-28% חושבים שיעבדו לפחות עד גיל 70.

• פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
• איך יודעים כמה כסף נצטרך למחיה בזקנה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ישראל: פנסיה חזקה, אבל לא בלי דאגות

עכשיו בואו נסתכל על ישראל, כי כאן התמונה שונה – ודי משמחת, אם להיות כנים. בניגוד לארה"ב, שבה אין חובת חיסכון לפנסיה והרבה תלוי במה שאתה מצליח לשים בצד, בישראל יש מערכת חובה שמבטיחה שכמעט כולם חוסכים. מאז 2008, כל עובד שכיר מפריש 6% מהמשכורת שלו, והמעסיק מוסיף עוד 12.5% (6.5% לפנסיה ו-6% לפיצויים). עצמאים? גם הם חייבים להפריש מאז 2017, עם שיעור שמגיע ל-12.55% מההכנסה עד תקרה של כ-45,000 ש"ח בחודש. התוצאה היא שב-2025, קרנות הפנסיה בישראל מנהלות כ-2.2 טריליון ש"ח, לפי נתוני משרד האוצר – סכום ענק שמראה כמה המערכת הזו עובדת נכון ושבממוצע לדור ה-X מבטאת פנסיה של מעל 1.2 מיליון שקל. 

הקצבה הממוצעת כאן טובה בהשוואה לעולם. בארה"ב הקצבה מהחיסכון והביטוח הלאומי היא כ-1,800 דולר לחודש (כ-6,700 ש"ח), ישראל נראית טוב יותר - עם קצבה ופנסיה ממוצעת של כ-14 אלף שקל לרמת שכר של כ-15-16 אלף שקל לפני פרישה. אולי זאת הסיבה שבסקר של בנק ישראל מלפני שנתיים עלה כי 68% מהישראלים בגילאי 40-60 "לא מודאגים מאוד" מהפרישה שלהם. זה לא אומר שכולם רגועים – יוקר המחיה, במיוחד דיור והעובדה שגם כאן ילדים חוזרים הביתה (25% מבני 18-34 גרים עם ההורים, לפי הלמ"ס) מלחיצים את דור ה-X. אבל המערכת המחייבת והתשואות היציבות של קרנות הפנסיה (ממוצע של 5.5% בשנה בעשור האחרון) נותנות רשת ביטחון שחסרה לאמריקאים.

הבריאות: האויב הגדול של הפורשים

בשתי המדינות, ישראל וארה"ב, הוצאות הבריאות הן סיוט גדול לפרישה. בארה"ב, כאמור, זה 165,000 דולר לאדם – סכום מטורף שדורש חיסכון נפרד. בישראל המצב טוב יותר בזכות מערכת הבריאות הציבורית. קופות החולים מספקות כיסוי בסיסי חזק, והעלות הממוצעת של ביטוח משלים היא כ-150 ש"ח לחודש לגיל 50, ועולה ל-300 ש"ח בפרישה. אבל מי שרוצה טיפולים פרטיים או תרופות מחוץ לסל (שעולות לפעמים 1,000 ש"ח לחודש) צריך לשלם מכיסו – וזה מוסיף לחץ. לפי דוח של משרד הבריאות, 12% מהפורשים בישראל מדווחים שהוצאות רפואיות "מכבידות מאוד", לעומת 25% בארה"ב.

• קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים והמאכזבים
• "משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים...