מתנה לחג: עקב אילוצים חוקיים, הפד' שוקל הקלות בבדיקות הלחץ לבנקים
המדדים בוול סטריט טרם החליטו האם הם יוצאים לראלי סנטה קלאוס, אבל ייתכן שהפד' בדיוק העניק סיבה לפחות לסקטור הפיננסים לצאת לראלי המסורתי. הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל רזרב, שמשמש גם כמפקח על הבנקים הודיע ביום שני לאחר המסחר שהוא שוקל שינויים משמעותיים ב"מבחני הלחץ" השנתיים שהוא מבצע לבנקים. במסגרת השינויים הנשקלים יתאפשר לבנקים להעביר את הערותיהם על המודלים בהם משתמש הפדרל רזרב, במה שנחשב כניצחון רגולטורי לבנקים. הפד' נדחף להחלטה הזו בעקבות החלטות משפטיות שהתקבלו בשנים האחרונות שמשנות את המסגרת החוקית של היחס בין הרשויות הרגולטריות לבין הגופים המפוקחים. מבחני הלחץ נוסדו לאחר המשבר הפיננסי הגדול בשנים 2007 - 2009, כשמאות בנקים פשטו את הרגל לנוכח משבר משכנתאות הסאב פריים. במסגרת מבחני הלחץ נבדקים הבנקים במצבי לחץ תיאורטים בהם הם נדרשים לספק נזילות גבוהה בזמן קצר. על פי התוצאות הפד' קובע כמה הון נדרשים הבנקים להחזיק כ"כרית ביטחון" לטובת מצבי חירום. אותו הון מספק תשואות נמוכות במיוחד אם בכלל, והאינטרס של הבנקים הוא להקטין אותו עד כמה שניתן. המשמעות הפיננסית של שינוי זה היא עצומה, שכן אם יש צורך להקצות פחות הון, אז הבנקים נדרשים לגייס פחות ולשלם פחות ריבית (או לדלל פחות את בעלי המניות במקרה של גיוס הוני), וכן נוצר יותר הון פנוי לצורך הלוואות מסוגים שונים, פעילות עסקית כגון רכישות ומיזוגים, חלוקת דיבידנד או לרכישות חוזרות. ביוני האחרון, בית המשפט העליון האמריקאי פסק באופן דרמטי נגד תקדים משנת 1984, לפיו להמלצת הרשויות הרגולטוריות יש תוקף חוקי בפרשנות החוקים. הפסיקה עסקה בערעור של חברת הנפט שברון בנוגע לפרשנות של הרשות הרגולטורית בנוגע לחוק שנוסח באופן מעורפל. הפסיקה התקדימית מערערת את כל היחסים בין רגולטורים למפוקחים בארצות הברית, בין השאר גם בתחום הבנקאי. כך בעניינו, בשנת 2010 נחקק חוק דוד-פרנק שמסמיך את הפד' לבצע מבחני לחץ ולבחון את ההון במאזן הבנקים. יחד עם זאת החוק אינו קובע כמה הון צריכים הבנקים להקצות לצורך מצבי חירום על פי אותם מבחנים, וזה נקבע על ידי הפד' על פי שיקוליו הוא, במה שכעת מהווה אתגר חוקי עבור הפד'. במסגרת ההקלות שנשקלות הודיע הפד' כי ייתכן שהוא יאפשר לבנקים להעיר הערות על מצבי הלחץ התיאורטים בהם הוא משתמש, וכן שייתכן שהתוצאות ייבחנו על פני ממוצעים דו שנתיים, כדי להפחית את השפעת התנודתיות השנתית. המדיניות החדשה תאפשר בעצם סוג של משא ומתן מול הבנקים לגבי משמעות תוצאות המבחנים, ותחייב את הפד' להתחשב בהערותיהם. לדברי הפד' השינויים לא אמורים להשפיע על היקף ההון הנדרש לשמש ככרית ביטחון. בהודעה שנמסרה נכתב כי "הנהלת הבנק הפדרלי מנתחת את מבחני הלחץ הנוכחיים לאור המצב החוקי המתפתח והוא נחוש להתאים את המבחן כדי לשפר את חוסנו". כאמור, במידה ואכן יווצרו דרישות הון מופחתות המשמעות היא רווחים גבוהים יותר לבנקים, מצד שני הפחתה שכזו משמעותה גם שהבנקים יהיו יציבים פחות במצבי משבר. נזכיר, כי בשנת 2024 שני בנקים פשטו את הרגל, ובשנת 2023 חמישה. בשנים 22 ו-21 לא נרשמו פשיטות רגל במערכת הבנקאות האמריקאית בכלל ובשנים 20, 19 פשטו את הרגל 8 בנקים שונים. מבחני הלחץ סייעו להפחית באופן דראסטי את פשיטות הרגל במערכת הבנקאית. לשם השוואה בשנים 2009, 2010 ו-2011 פשטו את הרגל 140, 157 ו-92 בנקים בהתאמה, בשנה שלאחר מכן ירד המספר לכ-50 ומאז המשיך לרדת בחדות עד לרמה האפסית בה הן מצויות כיום. יחד עם זאת, הירידה בפשיטות הרגל לא מיוחסת רק למבחני הלחץ כמובן. העובדה שכל כך הרבה בנקים פשטו את הרגל בשנות המשבר "ניקתה" את התעשייה מארגונים חלשים, ובנוסף גדל כוחם של הבנקים הגדולים שתפסו נתח שוק הולך וגדל בין השאר באמצעות רכישות. התוצאה היא שבשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024, החלק של ארבעת הבנקים הגדולים בתעשייה ברווחי התעשייה כולה הוא הגבוה ביותר מזה עשור, ועומד על כ-44%.
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותלמה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה
איטליה איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.
מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח, מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.
ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו.
ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים.
השקעה בנדל"ן באיטליה
למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.
פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח
פורשה פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.
המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.
אסטרטגיה שנכשלה
הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.
סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.
- ענף הרכב-גירסת המעושרים, רכבים מעל 1 מיליון שח
- שוק היוקרה - 4,000 כלי רכב ב-500 אש"ח ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.
