המדדים בוול סטריט טרם החליטו האם הם יוצאים לראלי סנטה קלאוס, אבל ייתכן שהפד' בדיוק העניק סיבה לפחות לסקטור הפיננסים לצאת לראלי המסורתי. הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל רזרב, שמשמש גם כמפקח על הבנקים הודיע ביום שני לאחר המסחר שהוא שוקל שינויים משמעותיים ב"מבחני הלחץ" השנתיים שהוא מבצע לבנקים. במסגרת השינויים הנשקלים יתאפשר לבנקים להעביר את הערותיהם על המודלים בהם משתמש הפדרל רזרב, במה שנחשב כניצחון רגולטורי לבנקים. הפד' נדחף להחלטה הזו בעקבות החלטות משפטיות שהתקבלו בשנים האחרונות שמשנות את המסגרת החוקית של היחס בין הרשויות הרגולטריות לבין הגופים המפוקחים. מבחני הלחץ נוסדו לאחר המשבר הפיננסי הגדול בשנים 2007 - 2009, כשמאות בנקים פשטו את הרגל לנוכח משבר משכנתאות הסאב פריים. במסגרת מבחני הלחץ נבדקים הבנקים במצבי לחץ תיאורטים בהם הם נדרשים לספק נזילות גבוהה בזמן קצר. על פי התוצאות הפד' קובע כמה הון נדרשים הבנקים להחזיק כ"כרית ביטחון" לטובת מצבי חירום. אותו הון מספק תשואות נמוכות במיוחד אם בכלל, והאינטרס של הבנקים הוא להקטין אותו עד כמה שניתן. המשמעות הפיננסית של שינוי זה היא עצומה, שכן אם יש צורך להקצות פחות הון, אז הבנקים נדרשים לגייס פחות ולשלם פחות ריבית (או לדלל פחות את בעלי המניות במקרה של גיוס הוני), וכן נוצר יותר הון פנוי לצורך הלוואות מסוגים שונים, פעילות עסקית כגון רכישות ומיזוגים, חלוקת דיבידנד או לרכישות חוזרות.  ביוני האחרון, בית המשפט העליון האמריקאי פסק באופן דרמטי נגד תקדים משנת 1984, לפיו להמלצת הרשויות הרגולטוריות יש תוקף חוקי בפרשנות החוקים. הפסיקה עסקה בערעור של חברת הנפט שברון בנוגע לפרשנות של הרשות הרגולטורית בנוגע לחוק שנוסח באופן מעורפל. הפסיקה התקדימית מערערת את כל היחסים בין רגולטורים למפוקחים בארצות הברית, בין השאר גם בתחום הבנקאי.  כך בעניינו, בשנת 2010 נחקק חוק דוד-פרנק שמסמיך את הפד' לבצע מבחני לחץ ולבחון את ההון במאזן הבנקים. יחד עם זאת החוק אינו קובע כמה הון צריכים הבנקים להקצות לצורך מצבי חירום על פי אותם מבחנים, וזה נקבע על ידי הפד' על פי שיקוליו הוא, במה שכעת מהווה אתגר חוקי עבור הפד'.  במסגרת ההקלות שנשקלות הודיע הפד' כי ייתכן שהוא יאפשר לבנקים להעיר הערות על מצבי הלחץ התיאורטים בהם הוא משתמש, וכן שייתכן שהתוצאות ייבחנו על פני ממוצעים דו שנתיים, כדי להפחית את השפעת התנודתיות השנתית. המדיניות החדשה תאפשר בעצם סוג של משא ומתן מול הבנקים לגבי משמעות תוצאות המבחנים, ותחייב את הפד' להתחשב בהערותיהם.  לדברי הפד' השינויים לא אמורים להשפיע על היקף ההון הנדרש לשמש ככרית ביטחון. בהודעה שנמסרה נכתב כי "הנהלת הבנק הפדרלי מנתחת את מבחני הלחץ הנוכחיים לאור המצב החוקי המתפתח והוא נחוש להתאים את המבחן כדי לשפר את חוסנו".  כאמור, במידה ואכן יווצרו דרישות הון מופחתות המשמעות היא רווחים גבוהים יותר לבנקים, מצד שני הפחתה שכזו משמעותה גם שהבנקים יהיו יציבים פחות במצבי משבר. נזכיר, כי בשנת 2024 שני בנקים פשטו את הרגל, ובשנת 2023 חמישה. בשנים 22 ו-21 לא נרשמו פשיטות רגל במערכת הבנקאות האמריקאית בכלל ובשנים 20, 19 פשטו את הרגל 8 בנקים שונים. מבחני הלחץ סייעו להפחית באופן דראסטי את פשיטות הרגל במערכת הבנקאית. לשם השוואה בשנים 2009, 2010 ו-2011 פשטו את הרגל 140, 157 ו-92 בנקים בהתאמה, בשנה שלאחר מכן ירד המספר לכ-50 ומאז המשיך לרדת בחדות עד לרמה האפסית בה הן מצויות כיום.    יחד עם זאת, הירידה בפשיטות הרגל לא מיוחסת רק למבחני הלחץ כמובן. העובדה שכל כך הרבה בנקים פשטו את הרגל בשנות המשבר "ניקתה" את התעשייה מארגונים חלשים, ובנוסף גדל כוחם של הבנקים הגדולים שתפסו נתח שוק הולך וגדל בין השאר באמצעות רכישות. התוצאה היא שבשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024, החלק של ארבעת הבנקים הגדולים בתעשייה ברווחי התעשייה כולה הוא הגבוה ביותר מזה עשור, ועומד על כ-44%.