מונית מעופפת
צילום: אתר החברה, צילום מסך

התרסקות המוניות המעופפות של ליליום ומה צופן העתיד לתחום התחבורה האווירית?

מתי יהיו מוניות מעופפות ולמה בינתיים אין מודל עסקי מתאים לפעילות המוניות?
נושאים בכתבה מונית מעופפת

יצרנית המוניות המעופפות הגרמנית ליליום (Lilium), שנחשבה לאחת החלוצות בשוק התעופה העירונית, הודיעה על פשיטת רגל אחרי שלא הצליחה לגייס מימון להמשך פעילותה. מניית החברה, הנסחרת בנאסד"ק, צונחת ב-65% בעקבות ההודעה.

ליליום, שהוקמה בשנת 2015, גייסה לאורך השנים מיליוני דולרים והייתה אמורה להביא בשורה חדשה לעולם התחבורה: פיתוח מוניות מעופפות חשמליות המסוגלות לנוע במהירות של עד 300 קמ"ש ולשאת נוסעים למרחקים של עד 300 ק"מ, בתנועה עירונית ובין-עירונית.

 

הנפילה של ליליום – מה השתבש?

החזון של ליליום התבסס על פיתוח רכב חשמלי אנכי להמראה ונחיתה (eVTOL), שיכול להציע פתרון לבעיות תחבורה עירוניות ולחסוך לנוסעים זמן יקר במעבר בין ערים ונמלי תעופה. אך למרות החדשנות וההבטחה הטכנולוגית, ליליום לא הצליחה להבטיח מימון נוסף. ניסיונות החברה לגייס 100 מיליון יורו בהלוואות, כולל פנייה לסיוע מהממשל הפדרלי בגרמניה ומדינת בוואריה, כשלו.

במקביל לכך, הסיכון שהחברה תימחק מהמסחר בנאסד"ק הולך וגדל, מה שמעלה שאלות בנוגע לעתיד תחום המוניות המעופפות.

 

גיוסי ההון של ליליום – מה הושקע עד כה?

לאורך השנים, ליליום הצליחה לגייס סכומים משמעותיים ממשקיעים. על פי הערכות, עד היום החברה גייסה מאות מיליוני דולרים, תוך תקווה שהחזון שלה יהפוך למציאות בתוך עשור. אחד המכשולים העיקריים שעמדו בפני ליליום היה פיתוח טכנולוגיות חדשניות שהצריכו השקעות כבדות, ובסופו של דבר המודל הכלכלי של החברה לא הצליח להצדיק את ההשקעות. למעשה, אין באמת מודח עסקי מתאים כאגע והחברות בתחום יאלצו לספוג הפסדים עד שיהיה (אם יהיה) מודל עסקי. כדי שזה יצליח מבחינה עסקית צריך שהיקף התחבורה האווירית במוניות יהיה מאוד משמעותי. אלא שזה יקר מאוד והסיכוי שזה יסחוף כמות גדולה מאוד של אנשים בינתיים נראה קטן. 

ועדיין השוק הזה כבר קיים באופן מאוד נקודתי ותפוי לגדול בשנים הבאות. על פי מומחים בתעשייה הוא צפוי תוך 5 עד 10 שנים להגיע במסלולים מסוימים , בעיקר בערים פקופקות מאוד להיות כלי משמעותי בהובלה של אנשי עסקים. 

 

שוק המוניות המעופפות – שחקנים נוספים

ליליום לא לבד בזירה הזו. מספר חברות נוספות עוסקות בפיתוח מוניות מעופפות:
  • Joby Aviation: חברה אמריקאית שגם היא נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של מונית מעופפת חשמלית. היא כבר השיגה אישורי טיסה ושותפויות אסטרטגיות עם חברות כמו Uber.
  • Volocopter: מתחרה גרמנית שמפתחת גם היא רכב חשמלי להמראה ונחיתה אנכית. החברה מתמקדת בשוק האירופי ומחזיקה בפתרונות דומים לתחבורה עירונית.
  • EHang: חברה סינית העוסקת בפיתוח טכנולוגיות דומות ונחשבת לאחת המובילות בשוק האסייתי.
התחום צומח במהירות, עם צפי לגידול ניכר בביקוש לעוד ועוד פתרונות תחבורה יעילים וידידותיים לסביבה, במיוחד בערים צפופות.

 

תחזית לעתיד – לאן הולכת התחבורה האווירית?

הכישלון של ליליום מהווה מכה לשוק התחבורה האווירית, אך הוא לא מסמל את סופו. התחום עדיין בעיצומו של פיתוח, ומדינות רבות מביעות עניין בשיתוף פעולה עם חברות פיתוח כלי רכב מעופפים. על אף האתגרים הטכנולוגיים והרגולטוריים, מומחים מאמינים שבעשור הקרוב נראה יותר כלי רכב חשמליים מעופפים פועלים בשטח.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 25/10/2024 08:56
    הגב לתגובה זו
    איתנו ..הם ממש מוזרים...הם יורים עלינו כול יום טילים מלבנון עירק תימן ..כמובן מאירן פעמיים ...וגם מוזר שכלי התיקשורת לא אומרים את בצורה גלויה וברורה ...קל למכורנאת האמת!! !
  • 1.
    בקרוב: כל איש אל קעידה יוכל להזמין מונית ולפזר רימונים (ל"ת)
    ערן 24/10/2024 22:29
    הגב לתגובה זו
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -14.97%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.