מונית מעופפת
צילום: אתר החברה, צילום מסך

התרסקות המוניות המעופפות של ליליום ומה צופן העתיד לתחום התחבורה האווירית?

מתי יהיו מוניות מעופפות ולמה בינתיים אין מודל עסקי מתאים לפעילות המוניות?
נושאים בכתבה מונית מעופפת

יצרנית המוניות המעופפות הגרמנית ליליום (Lilium), שנחשבה לאחת החלוצות בשוק התעופה העירונית, הודיעה על פשיטת רגל אחרי שלא הצליחה לגייס מימון להמשך פעילותה. מניית החברה, הנסחרת בנאסד"ק, צונחת ב-65% בעקבות ההודעה.

ליליום, שהוקמה בשנת 2015, גייסה לאורך השנים מיליוני דולרים והייתה אמורה להביא בשורה חדשה לעולם התחבורה: פיתוח מוניות מעופפות חשמליות המסוגלות לנוע במהירות של עד 300 קמ"ש ולשאת נוסעים למרחקים של עד 300 ק"מ, בתנועה עירונית ובין-עירונית.

 

הנפילה של ליליום – מה השתבש?

החזון של ליליום התבסס על פיתוח רכב חשמלי אנכי להמראה ונחיתה (eVTOL), שיכול להציע פתרון לבעיות תחבורה עירוניות ולחסוך לנוסעים זמן יקר במעבר בין ערים ונמלי תעופה. אך למרות החדשנות וההבטחה הטכנולוגית, ליליום לא הצליחה להבטיח מימון נוסף. ניסיונות החברה לגייס 100 מיליון יורו בהלוואות, כולל פנייה לסיוע מהממשל הפדרלי בגרמניה ומדינת בוואריה, כשלו.

במקביל לכך, הסיכון שהחברה תימחק מהמסחר בנאסד"ק הולך וגדל, מה שמעלה שאלות בנוגע לעתיד תחום המוניות המעופפות.

 

גיוסי ההון של ליליום – מה הושקע עד כה?

לאורך השנים, ליליום הצליחה לגייס סכומים משמעותיים ממשקיעים. על פי הערכות, עד היום החברה גייסה מאות מיליוני דולרים, תוך תקווה שהחזון שלה יהפוך למציאות בתוך עשור. אחד המכשולים העיקריים שעמדו בפני ליליום היה פיתוח טכנולוגיות חדשניות שהצריכו השקעות כבדות, ובסופו של דבר המודל הכלכלי של החברה לא הצליח להצדיק את ההשקעות. למעשה, אין באמת מודח עסקי מתאים כאגע והחברות בתחום יאלצו לספוג הפסדים עד שיהיה (אם יהיה) מודל עסקי. כדי שזה יצליח מבחינה עסקית צריך שהיקף התחבורה האווירית במוניות יהיה מאוד משמעותי. אלא שזה יקר מאוד והסיכוי שזה יסחוף כמות גדולה מאוד של אנשים בינתיים נראה קטן. 

ועדיין השוק הזה כבר קיים באופן מאוד נקודתי ותפוי לגדול בשנים הבאות. על פי מומחים בתעשייה הוא צפוי תוך 5 עד 10 שנים להגיע במסלולים מסוימים , בעיקר בערים פקופקות מאוד להיות כלי משמעותי בהובלה של אנשי עסקים. 

 

שוק המוניות המעופפות – שחקנים נוספים

ליליום לא לבד בזירה הזו. מספר חברות נוספות עוסקות בפיתוח מוניות מעופפות:
  • Joby Aviation: חברה אמריקאית שגם היא נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של מונית מעופפת חשמלית. היא כבר השיגה אישורי טיסה ושותפויות אסטרטגיות עם חברות כמו Uber.
  • Volocopter: מתחרה גרמנית שמפתחת גם היא רכב חשמלי להמראה ונחיתה אנכית. החברה מתמקדת בשוק האירופי ומחזיקה בפתרונות דומים לתחבורה עירונית.
  • EHang: חברה סינית העוסקת בפיתוח טכנולוגיות דומות ונחשבת לאחת המובילות בשוק האסייתי.
התחום צומח במהירות, עם צפי לגידול ניכר בביקוש לעוד ועוד פתרונות תחבורה יעילים וידידותיים לסביבה, במיוחד בערים צפופות.

 

תחזית לעתיד – לאן הולכת התחבורה האווירית?

הכישלון של ליליום מהווה מכה לשוק התחבורה האווירית, אך הוא לא מסמל את סופו. התחום עדיין בעיצומו של פיתוח, ומדינות רבות מביעות עניין בשיתוף פעולה עם חברות פיתוח כלי רכב מעופפים. על אף האתגרים הטכנולוגיים והרגולטוריים, מומחים מאמינים שבעשור הקרוב נראה יותר כלי רכב חשמליים מעופפים פועלים בשטח.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 25/10/2024 08:56
    הגב לתגובה זו
    איתנו ..הם ממש מוזרים...הם יורים עלינו כול יום טילים מלבנון עירק תימן ..כמובן מאירן פעמיים ...וגם מוזר שכלי התיקשורת לא אומרים את בצורה גלויה וברורה ...קל למכורנאת האמת!! !
  • 1.
    בקרוב: כל איש אל קעידה יוכל להזמין מונית ולפזר רימונים (ל"ת)
    ערן 24/10/2024 22:29
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


סין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמןסין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמן

רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות

החשיפה הישירה לסין קטנה אצל רוב החברות, אבל הכותרות מכניסות את הסקטור לבחינה מחדש של סיכוני יצוא, שרשראות אספקה ותלות בשווקים אזרחיים, בעיקר אצל בואינג

ליאור דנקנר |

סין מודיעה על סנקציות נגד 20 חברות הגנה אמריקאיות ונגד 10 בכירים, על רקע חבילת מכירות נשק אמריקאית לטייוואן בהיקף של 11.1 מיליארד דולר. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים בסין, איסור על גופים ויחידים בסין לקיים קשרי עסקים עם הגורמים שנכללים ברשימה, ואיסור כניסה לסין לבכירים.

מנקודת מבט של שוק ההון, השאלה היא לא מה נאמר ברמת המסרים, אלא עד כמה הצעד הזה משנה את התמחור. בסקטור הביטחוני האמריקאי מקובל להניח שכותרות כאלה הן בעיקר רעש תקשורתי, כי לרוב קבלני ההגנה הגדולים יש חשיפה ישירה מצומצמת להכנסות מסין, הן במכירות והן בפרויקטים. ועדיין, גם כשההשפעה הישירה מוגבלת, השוק נוטה להוסיף שכבת אי ודאות סביב מגבלות סחר, היתרי יצוא, רכיבים דו שימושיים וסיכוני שרשרת אספקה, במיוחד בתקופה שבה היחסים בין המעצמות ממילא מתוחים סביב טכנולוגיה ותעשייה.


מה בדיוק סין מטילה ולמה השוק לא מתעלם

בליבה, הסנקציות הן כלים פיננסיים ותפעוליים, הקפאת נכסים בסין ואיסור התקשרות מצד גופים בסין, יחד עם איסור כניסה שמכוון לבכירים. מבחינת השוק, זה מתפרש בעיקר כאירוע של סיכון רגולטורי ותדמיתי ולא כאירוע שמפיל מיידית הכנסות, כי רוב החברות בענף לא נשענות על לקוחות סיניים.

עם זאת, גם צעד שנתפס כסמלי יכול לייצר תמחור מחדש דרך שני ערוצים. הראשון הוא הערוץ התפעולי, חשש מהקשחה עתידית שתגלוש לתחומים משיקים כמו רכיבים, תוכנה, תקשורת או קבלני משנה. השני הוא הערוץ הפסיכולוגי, פרמיית סיכון שנדבקת לסל שלם של מניות בתחום הביטחון והתעופה, גם אם רק חלק מהשמות מופיעים בפועל, בגלל האופן שבו המסחר עובד סביב כותרות ומדדי סקטור.


השמות שפורסמו ומה זה אומר לכל אחת

ברשימת הסנקציות שמפרסמת סין מופיעים במפורש שלושה גופים עסקיים ועוד אדם פרטי אחד. שלוחת סנט לואיס של בואינג, שמתמקדת בעבודות ביטחוניות, נורת’רופ גרומן מערכות, ואל שלוש האריס שירותים ימיים. לצד החברות מופיע גם פלמר לאקי, מייסד אנדוריל תעשיות, חברה פרטית שאינה נסחרת.