אינטל
צילום: iStock

המרוץ אחר אינטל: הצעת השקעה במיליארדי דולרים של חברת אפולו

לאחר הדיווח על ניסיון ההשתלטות של חברת קוואלקום בלומברג מפרסמת כי חברת אפולו הציע להשקיע בחברה מיליארדי דולרים; עוד מתחום השבבים: טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג שוקלים הקמת מפעלי-ענק באיחוד האמיריות בשווי עשרות מיליארדי דולרים
גיא טל | (2)

חברת החדשות בלומברג מדווחת על הצעת השקעה מטעם חברת ההשקעות Apollo Global Management בחברת השבבים אינטל INTEL CORPORATION  , במה שמתפרש כהבעת אמון במהלכי ההבראה של החברה לאחר שנים ארוכות של דשדוש ודעיכה.

כזכור, לפני שבוע דווחה אינטל על מהלכים להפרדת פעילות הייצור לחברה בת בבעלות מלאה, מפעילות עיצוב ותכנון השבבים שלה. המהלך הגיע לאחר הודעה על התייעלות ופיטורים באוגוסט, ובמקביל לדווח על הקפאת בניית מפעלים חדשה, כמו גם על הרחבת שיתוף הפעולה בתכנון וייצור שבבים לפעילות הענן שלה בשווי מליארדי דולרים. המהלכים האלו מגיעים לאחר תהליך של התייעצות שקיימה החברה עם בנקי השקעות. 

הרה ארגון אותו מבצעת החברה לאחרונה נועד לחזור למסלול הצמיחה אותו איבדה לפני שנים ארוכות, והשחקנים בשוק עוקבים בעניין. מלבד הצעת ההשקעה של אפולו, דווח לפני ימים אחדים על מתעניינת נוספת. בוול סטריט ג'ורנל דווח כי ענקית השבבים המתחרה קוואלקום QUALCOMM INC 0.01% פנתה לאינטל בהצעת רכש. 

המתחרות טיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שוקלות הקמת מפעלי שבבים באיחוד האמירויות בסכומי עתק

עוד מתחום השבבים הרותח - בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ענקיות השבבים טיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שוקלות, כל אחת בנפרד, הקמת מפעלי ענק בשווי מאה מיליארד דולר באיחוד האמירויות, מפעלים שעשוי לשנות את כל תעשיית השבבים בשנים הבאות, ויהפכו לגורם מרכזי בתחום הבינה המלאכותית. 

על פי הדיווח בוול סטריט גו'רנל, מנהלים בכירים בטיוואן סמיקונדקטור ביקרו באיחוד האמירויות לאחרונה ודנו באפשרות להקמת מפעלי ענק אלו בשיתוף פעולה עם היצרנית הטיוואנית. במקביל נדווח כי גם חברת סמסונג שוקלת הקמת מפעלים במדינה בשנים הקרובות. גם היא שלחה לאחרונה מנהלים בכירים לאמירויות. 

יחד עם זאת השיחות עדיין בשלבים מוקדמים וישנם מכשלים לא פשוטים בדרך. על פי השיחות התוכנית תמומן על ידי איחוד האמירויות עם שותפות מרכזית של קרן ההשקעות של אבו דאבי. השיחות משקפות מצד אחד את הרצון של איחוד האמירויות ונסיכות אבו דאבי בפרט לפתח את תחום הטכנולוגיה, ומצד שני את הצורך בהגדלת ייצור השבבים העולמי על רקע בום הבינה המלאכותית. קרן ההשקעות של אבו דאבי מנהלת כ-300 מיליארד דולר, ולכן היא מסוגלת להתמודד עם השקעה בהיקף כזה

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיעintel 23/09/2024 11:22
    הגב לתגובה זו
    רכשתי מניות אינטל לאחרונה ב 22$ למניה. אני חושב שההתעניינות של קרנות וחברות מעידה שיש כאן הזדמנות. כאמור אני מחזיק במניה ולכן חיובי לגבי אינטל. לא ממליץ ושכל אחד יעש את החשבון שלו שאולי מדובר בסכין נופלת. בהצלחה לי
  • 1.
    לדעתי בלבד, הזדמנות השקעה לטווח ארוך שלא תחזור! (ל"ת)
    צרי 23/09/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.