קודם גינו ועכשיו שותקות: הדילמות של חברות בארה"ב בנוגע למלחמת ישראל-חמאס
חברות באמריקה אומנם מיהרו לגנות את מתקפת הטרור של חמאס ביום השחור של ה-7 באוקטובר, עם יותר מ-200 חברות וארגונים, כולל גוגל, סטארבקס וה-NBA שפרסמו גינויים למתקפה. אבל כעת, ככל שהזמן עובר וישראל מתקדמת בחיסול הטרור, התמונות מעזה, יחד עם משרד הסברה שלא קיים והעובדה שהפלסטינים פשוט יותר טובים בלשקר ולהתקרבן מאיתנו (וכמובן בעזרת גופים ומדינות שמשקיעים במלחמה על דעת קהל מיליונים), עוררו קריאות להפסקת אש וגרמו לחברות רבות להחליף דיסקט ולבחור בשתיקה.
החברות האמריקאיות נמצאות בדילמה. האהדה לישראל נשחקת על רקע העלייה במספר ההרוגים בעזה והמשבר ההומניטרי שנגרם כמובן כתוצאה מפעולות חמאס, אבל יותר קל להאשים את ישראל. החברות מתמודדות עם לחצים משני הכיוונים והרבה פעמים מה שמכריע אלו עובדי החברות שלוחצים עליהן לקחת צד באמצעות קמפיינים, עצומות ותרומות.
"החברות נאבקות כי לאנשים יש דעות מאוד מקוטבות, מושרשות ואישיות על המצב", אמר דייב פליט, ראש הדיגיטל בחברת יחסי הציבור אדלמן. "זה מצא בניואנסים", הוסיף וציין כי "חברות גילו שעמדה חד צדדית לא מזדקנת היטב".
אומנם זו המלחמה הגדולה השנייה שמתפרצת בשנים האחרונות, אבל היא מתגלה כמפלגת הרבה יותר מהסכסוך בין רוסה לאוקראינה. במלחמה ההיא, רוב החברות הבינלאומיות מיהרו לצאת מרוסיה לאחר פלישתה לאוקראינה. הסנקציות דחקו אותן החוצה, יחד עם קמפיינים ברשתות החברתיות ולחץ ציבורי עצום.
המלחמה של ישראל לא נתפסת כשחור או לבן
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מלחמת ישראל-חמאס לעומת זאת, לא נתפסת כשחור או לבן. "עם רוסיה, היה לך צד חזק מאוד שתקף את השני, אוקראינה, שהיה חלש", אמר מרקו פאפיק אסטרטג ראשי ב-Clocktower Group. "זה עלה בקנה אחד עם התפיסות המוסריות שלנו לגבי נכון ולא נכון". לעומת זאת עם ישראל והפלסטינים, בעולם מצליחים לטעון ששני הצדדים הם קורבנות.
בנוסף, מלבד ההשפעה על אספקת הנפט והגז, למזרח התיכון אין כמעט השפעה כלכלית עולמית. הפלישה של רוסיה לאוקראינה גרמה לעליית מחירים בשווקי האנרגיה והחקלאות בעולם, עוררו את האינפלציה והביאו לשינויים גיאופוליטיים. כלכלת ישראל אומנם סובלת מאוד, אבל היא נחשבת זעירה על הבמה העולמית. השווקים הפיננסיים די מהר התנערו מהסכסוך. אפילו שווקי האנרגיה לא הגיבו, בין השאר כי אף אחד לא דיבר על אמברגו נפט ערבי או ניסיונות אחרים לשבש את האספקה.
בכל זאת, המלחמה כן מגבירה את המתחים סביב מדיניות חברות וממשלת ארה"ב כלפי ישראל ומזינה את האנטישמיות בעולם. עובדים רבים בחברות כמו גוגל וסטארבקס יצאו במחאות. כמו גם תעשיות הבידור והאופנה. חברות מסוימות אף דוחקות בעובדים להימנע מהצהרות פומביות בנושא.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כמה מנהיגי תאגידים טוענים שהטיפול בקונפליקט באופן פומבי אינו משיג הרבה ושכמעט בלתי אפשרי לא להכעיס פלג כלשהו, כולל עובדים, בעלי מניות ולקוחות. "אני חושב שחשוב להדגיש שרק אנשים יכולים להיות בעלי דיעה", אמר תומס פטרפי, מייסד ויו"ר אינטראקטיב ברוקרס. "כחברה תמיד התרחקנו מלנסות ולהשפיע על דעותיהם של בעלי העניין שלנו בכל נושא הנוגע לפוליטיקה או דת".
הרשתות החברתיות
הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית מסבכות עוד יותר את המלחמה הזו. ישראל וחמאס נלחמו בעבר מספר רב של פעמים, אבל בפעמים הקודמות, כמו ב-2014 שישראל נכנסה לעזה, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, לא היו חזקות בעיצוב דעת הקהל או יותר נכון הפצת מידע מוטעה כמו היום. טיקטוק אפילו לא הייתה קיימת. ל-AI יש כעת את היכולת להפיץ וידיאו ותמונות מזויפות. מדינות כמו רוסיה ואיראן מנצלות את זה ומממנות צבאות של בוטים שתפקידם לפרסם שקרים בלי בקרה, לעודד שנאה ולנסות לשנות את ההיסטוריה.
לפי חברת ניתוח הנתונים Cyabra, רבע מהפרופילים ברשתות החברתיות שפרסמו או דנו במלחמה והפיצו מידע שקרי מיד לאחר התקיפה של חמאס היו חשבונות מזויפים ולא במפתיע, פרו פלסטינים. התפשטות המידע השגוי מכניסה חברות לבקרת נזקים מהר יותר בניסיון להתגונן מהפייק הרב שמופיע ברשתות. כיום, מספיק להיות עם אלפי עוקבים בודדים ברשתות ולפרסם תמיכה בישראל ולגנות את חמאס בשביל לקבל הודעות נאצה מאלפי בוטים.
יותר מזה, העובדה שהצד תומך הטרור הרבה יותר רועש מהצד הפרו-ישראלי, גורם לאנשים לחשוב שכולם נגד ישראל. בעוד סקרים של YouGov מצביעים על כך שהתמיכה של תושבי ארה"ב בישראל חזקה הרבה יותר בסקרי דעת קהל מאשר מה שמוצג במדיה החברתית. הדרך בה הרשתות החברתיות פועלות, גורמת לאנשים לתפוס שונה את דעת הקהל בעולם לגבי הסכסוך מאשר מה שהיא במציאות.
ההשפעה על החברות
באלפבית, המנכ"ל סונדאר פיצ'אי גינה את התקפת הטרור של חמאס, הביע תמיכה בישראל אך אמר "אנו צופים בפחד כיצד פלסטינים בעזה ספגו אובדן משמעותי". לפי גוגל, החברה מנסה ליצור "תרבות של אמפתיה" לכל אנשי החברה, כולל ערבים, מוסלמים יותר מ-2,000 עובדים בישראל.
זה לא עבד. עובדים רבים בגוגל הפגינו בפומבי וכתבו מכתב פתוח הקורא לחברה להפסיק לספק תמיכה ב-"אפרטהייד" ול-"רצח העם" הישראלי. העובדים קראו לבטל עסקים של גוגל עם ממשלת ישראל כמו פרויקט נימבוס, חוזה של 1.2 מיליארד דולר לשירותי ענן. דוברת גוגל אמרה כי ההתנגדות לפרויקט היא "חלק ממסע פרסום ותיק של ארגונים ואנשים קרובים לא עובדים בחברה".
גם סטארבקס נקלעה לצרות. זמן קצר לאחר הפיגוע של חמאס, איגוד העובדים המייצג כ-9,000 מעובדי הרשת, פרסם ציוץ בטוויטר המביע "סולידריות עם פלסטין" ושיתף תוכן דומה ברשתות. סטארבקס, מיהרה להתנער ואף הגישה תביעה נגד הארגון בטענה להפרת סימן מסחרי ולפגיעה בעסקי ברשת. איגוד העובדים הגיש תביעה נגדית וטען שסטארבקס מכפישה את האיגוד בכך שהיא רומזת שהוא תומך ב-"טרור, שנאה ואלימות".
לעומת זאת, מנהלים כמו אלכס קארפ, מנכ"ל חברת ניתוח הנתונים פלנטיר, הצהיר כי החברה תומכת באופן מלא בישראל. פלנטיר מוכרת כלי תוכנת מודיעין לארה"ב ולבעלי ברית מערביים רבים. קארפ הגדיר מזמן את עסקי ההגנה במונחים מוסריים כמאבק בטרור ובאיומים אחרים על המערב. "אנחנו בקו החזית ונלחמים במה שמסתכם ברוע", אמר בשיחת הרווחים האחרונה של החברה.
- 5.קופל 17/11/2023 12:01הגב לתגובה זושמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
- 4.אני חרדי וגם ללא כיפה אבל מה הקשר בין הכתבה לחרדים ? (ל"ת)[email protected] 16/11/2023 23:30הגב לתגובה זו
- 3.במחיר של מטוס אחד אפשר לעשות בתעמולה לא פחות מבמלחמה (ל"ת)[email protected] 16/11/2023 22:15הגב לתגובה זו
- 2.מאי 16/11/2023 22:03הגב לתגובה זושעובר בוועדת הכספים חלוקת כספים לשומרי שבת בלבד. דרך חברות ביטוח רכבים יודעים מי שומר שבת ומתכננים להעביר להם מענק מלחמה על סך 4000₪ לכל ילד. בהתחשב שמשפחה חרדית ממוצעת יש לה 11 ילדים זה שווה 44,000 ₪. אני יודע שלא תאמינו, אבל מה זה משנה תעבירו את הסיפור שנעצור את זה יחד
- ברור 17/11/2023 08:02הגב לתגובה זומשלמים לך מאירן?
- יותם 17/11/2023 00:34הגב לתגובה זוהנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית
- שלמה 16/11/2023 23:24הגב לתגובה זורק מוכיח כמה הכתבה נכונה
- אנונימי 16/11/2023 22:44הגב לתגובה זוסתם אתה מפלג תראה איזה אחדות למה להרוס את זה
- 1.אבנר 16/11/2023 21:01הגב לתגובה זושיצאו בגלוי נגד הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה.
- הנה, ואמרתם שאין לנו בוטים... (ל"ת)פרוזקטור טרולים 17/11/2023 08:01הגב לתגובה זו
- ששמעת על הבוטים שמפיצים פייק נזכרת בעבודה שלך נו.. נו.. (ל"ת)שלמה 16/11/2023 23:25הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
