אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית
דוחות

צים מפספסת את התחזיות ונופלת ב-6%; האם גליקמן עדיין חושב שהתוצאות בזכותו?

מנכ"ל החברה אלי גליקמן: "אנחנו מרגישים בשבועות האחרונים ירידה במחירי התובלה";  הרווח ברבעון: 1.34 מיליארד דולר, ההכנסות - 3.43 מיליארד, אבל שתיהן מתחת הצפי; צים שומרת על התחזית ל-2022
נתנאל אריאל | (14)

חברת הספנות צים של עידן עופר ובהנהלת אלי גליקמן מפספסת את התחזיות ונופלת במסחר המוקדם ב-6%. החברה מדווחת על הכנסות של 3.43 מיליארד דולר, מתחת לצפי ל-3.63 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה מדווחת על רווח למניה של 11.07 דולר, הרבה מתחת צפי האנליסטים ל-12.84 דולר למניה (רווח נקי של 1.34 מיליארד דולר ברבעון). צריך לומר - רווח כה גדול זה רווח מצוין לכל הדעות, אבל חברות נמדדות בהתאם לתחזיות האנליסטים. זה לא עומד בפני עצמו. ובנקודה הזו - צים פספסה והמשקיעים מענישים אותה.

צים היא סיפור מוזר ומיוחד בו זמנית. זו חברה שהמדינה מכרה אותה ב-90 מיליון דולר למשפחת עופר ואז טענו שמדובר בנזיד עדשים, רק שמאז החברה הגיעה לפשיטת רגל פעמיים. ואז בזכות קורונה, משבר בשרשרת אספקה ועוד, החברה התחילה להרוויח יותר מאשר בהייטק, יותר מאשר כל חברה ישראלית אי פעם. ואז הגיע מר אלי גליקמן ואמר במילים אחרות - זה הניהול. אבל בואו נגיד את האמת - זה כנראה בעיקר לא הניהול, זה המזל. 

באופן די מפתיע אגב, צים לא צפתה את הירידה במחירי התובלה בחודשים האחרונים. - למרות שהכתובת הייתה על הקיר, וזה היה ברור לכולם, כולל לציבור המשקיעים שהוריד את מניית צים ב-30% מהשיא (חלק מהירידה במניה זה גם בגלל חלוקת הדיבידנד העצום שביצעה ולכן ניטרלנו אותה מהחישוב). בשני ראיונות קודמים שקיימנו עם החברה לאחר הדוחות הקודמים, ואלה שלפניהם (למשל, כאן וכאן), אמרו בצים שהם לא רואים ירידה במחירי התובלה באופק. אבל איך זה ייתכן? איך יכול להיות שהחברה לא צפתה את מה שכבר היה ברור לכולם?

ומה לגבי התחזיות? מתחת לצפי האנליסטים

גם התחזיות השנתיות של החברה לא טובות ונמצאות מתחת לתחזיות האנליסטים. החברה משאירה את התחזית לשנה כולה על כנה - צפי ל-EBITDA מתואם בטווח של 7.8-8.2 מיליארד דולר, כלומר אמצע טווח של 8 מיליארד - מתחת קונצנזוס האנליסטים ל-8.375 מיליארד דולר, ו-EBIT מתואם בטווח של 6.3-6.7 מיליארד דולר, כלומר אמצע טווח של 6.5 מיליארד - גם כן מתחת הצפי ל-6.83 מיליארד).

אז נכון אמנם שעדיין מדובר בתוצאות שיא עבור החברה, אבל עדיין - מתחת לצפי. צים נסחרת כעת לפי שווי של 6 מיליארד דולר, עדיין כמובן הרבה המחיר בהנפקה שעמד על 1.5 מיליארד, אבל הרבה מתחת ל-10 מיליארד דולר, שווי אליו הגיעה החברה רק לפני מספר חודשים.

מנכ"ל החברה אלי גליקמן אומר בעקבות הדוחות: "אנחנו מרגישים בשבועות האחרונים ירידה במחירי התובלה". 

החברה ממתיקה את הגלולה המרה - מגדילה את תשלום הדיבידנד הרבעוני ל-30% מהרווח הנקי והכריזה על חלוקת דיבידנד לרבעון השני של שנת 2022 בסך של כ-571 מיליון דולר, 4.75 דולר למניה.

דגשים עיקריים לרבעון השני של שנת 2022

ה-EBITDA המתואם ברבעון השני הסתכם ב-2.10 מיליארד דולר, עלייה של 57% מהתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי (EBIT) ברבעון השני הסתכם ב-1.76 מיליארד דולר, עלייה של 52% מהתקופה המקבילה אשתקד.

קיראו עוד ב"גלובל"

צים הובילה 856 אלף מכולות (TEU) ברבעון השני, ירידה של 7% מהתקופה המקבילה אשתקד. מחיר ההובלה הממוצע למכולה (TEU) ברבעון השני עמד על 3,596 דולר, עלייה של 54% מהתקופה המקבילה אשתקד

אלי גליקמן, נשיא ומנכ"ל צים אמר על רקע פרסום התוצאות: "המשכנו לחזק את מעמדה של צים כמובילת חדשנות דיגיטלית בענף ההובלה הימית, תוך שמירה על ביצועים חזקים, גמישות ומחויבות לצמיחה רווחית. הודות לאמונתנו ביכולתה של צים לייצר רווחיות לאורך זמן, אנו מגדילים את שיעור הדיבידנד הרבעוני שמשלמת החברה מ-20% ל-30% מהרווח הרבעוני הנקי. בכך אנו מאפשרים לבעלי המניות של החברה ליהנות מהתוצאות החזקות של החברה באופן ישיר יותר ועל בסיס רבעוני. במקביל, אנו משמרים את מדיניות הדיבידנדים שלנו, לפיה בעלי המניות יוכלו לקבל עד 50% מהרווחים השנתיים.

"בשבועות האחרונים, נרשמה ירידה הדרגתית במחירי ההובלה, לרבות בקווי הסחר באוקיינוס השקט על אף הביקושים והעומס הנמשך בנמלים, הנובעת מגורמי אי-יציבות מקרו-כלכליים וגיאופוליטיים. מגמה זו משקפת את האופי הדינמי של הענף ואת החשיבות של המשך ההתמקדות באסטרטגיית הליבה של צים ובחוזקות המפתח שלה".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מנייה בשורט קבוע לא שווה 40 ד (ל"ת)
    טומי ל. 17/08/2022 20:05
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לא שווה כלום תרד ל 22-23 ד. חברה טובה מניה 0 (ל"ת)
    ישראל שוורץ 17/08/2022 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תרד ל 22 או 24 . מנייה דפוקה חברה טובה (ל"ת)
    ישראל שוורץ 17/08/2022 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא שווה כלום הדיבדנד יורד במילא .לא שווה (ל"ת)
    מוטי 17/08/2022 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אוהד 17/08/2022 15:57
    הגב לתגובה זו
    השוק כבר מתמחר את החברה ככזו שהולכת לאבדון. אני מושקע בהם ושמח מהרווחים של הרבעון, שימשיכו ככה
  • 6.
    ברוש 17/08/2022 15:03
    הגב לתגובה זו
    למה נסחרת במחיר כזה נמוך, משהו מבין למה?
  • 5.
    משקיע בצים 17/08/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
    תשלום דיבידנד של 4.75$ לפי מחיר מניה 51$ זו תשואת דיבידנד רבעונית של 9% !!!
  • 4.
    דוד כהן 17/08/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    אחרי שמחקו חובות במיליארדים ובקושי התאזנו המזל שיחק להם..ובמיוחד למנכל הכל יכול שקיבל ים של מניות ודיבידנדים..
  • 3.
    חדרתי 17/08/2022 14:48
    הגב לתגובה זו
    גם בחברת חשמל האידיוט חשב שהוא מנהל
  • 2.
    איציק 17/08/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
    מאזן קשה! חברה מסוכנת מאוד! גם להבא החברה תפספס בהערכות ! ולבסוף המעבר להפסד יהיה מהיר מאוד!!!
  • 1.
    נ.ש. 17/08/2022 14:14
    הגב לתגובה זו
    זה מצחיק. אגב גם אם המחיר ירד ב50% היא עדיין שווה את ה10 מיליארד דולר בשקט
  • ב.ר 17/08/2022 15:08
    הגב לתגובה זו
    מחיר המניה משקף את הצפי לעתיד ולא את ההווההיתה שווה 10 מליארד $ כשמחירי ההובלה היו בשיא של כל הזמנים ומאז ירדו וממשיכים לרדתמדובר בחברה שפשטה רגל פעמיים ומצב השוק כרגע איננו מייצג את הכללעדיין מניה מעניינת עם מכפילי רווח מדהימים ושיעור דיבידנד מפתה
  • נ.ש. 17/08/2022 15:27
    החברה אמורה להיות עם הון של 5 מיליארד דולר בסוף שנה. עם חוב של מיליארד דולר. גם אם המחיר יירד ב80% שזה בכלל לא סביר שיקרה כי במקסימום הוא יירד ב50% מהגבוה וגם זה בספק עדיין הם ירוויחו מיליארד דולר בשנה. עכשיו נעשה חשוב על מצב של ירידה במחיר של 80% הון עצמי נטו של 4 מיליארד פלוס רווח של מיליארד דולר בשנה. השווי אמור להיות 14 מיליארד דולר. אגב לפי הרווח הנוכחי שכמובן לא מתומחר הוא צריך להיות באזור 40 מיליארד דולר. והמחיר הנוכחי הוא 6 מיליארד דולר לכן זה לא הגיוני
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

רחפני תקיפה בקולומביה. קרדיט: רשתות חברתיותרחפני תקיפה בקולומביה. קרדיט: רשתות חברתיות

רחפנים ממולכדים בקולומביה: איך מבריחי הקוקאין משתמשים בטכנולוגיה כנשק קטלני

רחפנים מסחריים, רבים מהם מתוצרת סין ובעלות של מאות דולרים בלבד, הפכו לאחד מכלי הנשק המסוכנים והמשבשים ביותר בזירות הלחימה הלא־סימטריות; בקולומביה, מקסיקו וברחבי אמריקה הלטינית, ארגוני הפשע והגרילה עושים בהם שימוש הולך וגובר, בעוד כוחות הביטחון מתקשים למצוא מענה אפקטיבי, משתלם ומוסרי לאיום שמגיע מכל כיוון
רן קידר |
נושאים בכתבה קולומביה קוקאין

בקולומביה, מדינה שמנהלת כבר עשרות שנים מאבק אלים נגד קרטלי סמים ומיליציות חמושות, הרחפנים הפכו בתוך זמן קצר לכלי תקיפה מרכזי. מתקפות מהאוויר, שבוצעו בעבר רק בידי צבאות מתקדמים, זמינות כיום לארגונים לא-מדינתיים: רחפן מסחרי פשוט, שנרכש באינטרנט ומוסב לנשיאת מטען נפץ מאולתר, מאפשר פגיעה מדויקת, שקטה ומהירה, לעיתים ללא כל התרעה מוקדמת.

מאז אביב 2024 נרשמו מאות מתקפות רחפנים בקולומביה, שגרמו למותם של עשרות חיילים ושוטרים ולפציעתם של מאות נוספים. במקרים רבים, החיילים הותקפו בתוך מחנות או עמדות שנחשבו בעבר “בטוחות”. תחושת העליונות של האוויר, גם בגובה נמוך, שינתה את הפסיכולוגיה של הלחימה: אין עוד קו חזית ברור, ואין מקום שניתן להגדיר כמאובטח.

היתרון של ארגוני הפשע ברור: עלות זניחה מול נזק עצום. הרחפנים מאפשרים להם לפגוע בכוחות הביטחון מבלי להסתכן ישירות, ולהעצים את כוחם האסטרטגי באמצעים טכנולוגיים שבעבר לא היו נגישים להם כלל.

תופעה אזורית: מהקרטלים במקסיקו ועד שכונות בריו

קולומביה אינה מקרה חריג, אלא חלק ממגמה אזורית רחבה. במקסיקו, קרטל חליסקו משתמש ברחפנים חמושים כדי להטיל אימה על כפרים שלמים, לגרש תושבים מאזורים אסטרטגיים ולבסס שליטה טריטוריאלית. בריו דה ז’ניירו נעשה שימוש ברחפנים לתקיפת כוחות משטרה חמושים, ובאקוודור - מדינת מעבר מרכזית להברחת קוקאין - הם משמשים להברחת סמים וטלפונים סלולריים לתוך בתי כלא, המנוהלים בפועל בידי ראשי קרטלים.

ייחודו של האיום באמריקה הלטינית הוא בכך שהוא נטמע בתוך המרחב האזרחי. בניגוד לשדות קרב קלאסיים, אין כאן גבול ברור להגן עליו או קו חזית שניתן לבצר. ארגוני הפשע פועלים מתוך ערים, שכונות ואזורים מיושבים, מה שהופך כל פתרון צבאי לאתגר משפטי, מוסרי ותפעולי.