למה הבנק המרכזי האירופאי כל כך אנמי, ולאן הולכת כלכלת אירופה?
הבנק המרכזי האירופאי (ECB) הינו האמון על המדיניות המוניטארית של גוש האירו. כמו הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), גם באירופה מיישמים בימים אלו מדיניות מוניטארית מצמצמת שכוללת בעיקר העלאת ריבית. התקופה המיוחדת של ריבית שלילית בגוש האירו, כנראה הגיעו לקיצה, וכעת נראה חזרה לסביבות ריבית טבעית יותר. באופן כללי, מאז תחילת 2022 הבנקים המרכזיים הגדולים נמצאים באתגר ממשי בגלל עליות המחירים בעולם (אינפלציה), בתקופת הפוסט קורונה. במטרה להחזיר את האינפלציה לרמות נמוכות יותר של פחות מ- 3% בשנה, הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית, ומנסים לצנן במעט את הכלכלה. האתגר של כל הבנקים המרכזיים (הפד, ECB, הבנק האנגלי וכו') הינו משמעותי; מצד אחד הם רוצים להוריד את האינפלציה לרמות סבירות יותר, ומצד שני יש חשש שהפעולות המוניטאריות שלהם ידחפו את הכלכלה לכיוון של מיתון חמור. בנקים מרכזיים ברחבי העולם נמצאים בין הפטיש לסדן, ומתאמצים למצוא את המינון הנכון של הצהרות ופעולות, על מנת לעמוד ביעדים המורכבים (הקטנת האינפלציה אך ללא גלישה למיתון עמוק). אולם נראה כי דווקא ההצהרות והפעולות של הבנק המרכזי האירופאי (ECB) מקשים על החלטות המשקיעים בגוש האירו. גוש האירו מאופיין בקבוצה של מדינות שונות ביבשת אירופה, הנמצאות באיחוד כלכלי ופוליטי רופף ומורכב. אירופה מנסה ליצור איחוד שמתבסס על שלטון מקצועי ופקידותי, שתדאג לרווחת כולם. הרעיון טוב, אבל היישום בפועל עוד דורש שיפורים. לגוש האירו יש מטבע אחיד, ובנק מרכזי (ECB) הקובע את המדיניות המוניטארית הכוללת לכל החברות בגוש; כל מדינות האיחוד ויתרו על המטבע העצמאי הייחודי שלהם, ואין להם יכולת או השפעה על הדפסת כסף או מדיניות הריבית (שהינה אחידה לכל הגוש). מצד שני, כל מדינה שימרה את העצמאות הפוליטית והפיסקאלית שלה. היינו, כל מדינה מקבלת החלטות עצמאיות לגבי מבנה ההוצאות וגביית המיסים. לדוגמא: גרמניה מנהלת מדיניות פיסקאלית מאוד שמרנית ומאוזנת, לעומת איטליה שמתקשה להגדיל הכנסות ממסים (על חשבון הכלכלה השחורה), ומנהלת תקציב גרעוני (יותר הוצאות מהכנסות). על מנת לגשר על הפער בין הכנסות להוצאות - כל מדינה מנפיקה אגרות חוב (אג"ח) ממשלתי. המשמעות הפיננסית של האג"ח הינה לקיחת הלוואה מהמשקיעים בשוק ההון. חשוב להבהיר כי כל מדינה מנפיקה אג"ח ממשלתי אחר. למרות שהם אולי מדינות שכנות, באותו גוש כלכלי, הרי שהמשקיעים רואים אג"ח ממשלתי הולנדי, וגם אג"ח ממשלתי ספרדי – כשני אפיקי השקעה שונים, עם תשואות שונות. ולמרות שגם הולנד וגם ספרד נמצאות תחת המטרייה המוניטארית של הבנק המרכזי האירופאי, הם מנהלות מדיניות פיסקאלית עצמאית, ומנפיקות חוב בשווקים באופן עצמאי לחלוטין. לא פלא אם כן שלכל מדינה יש דירוג חוב שונה ותשלומי ריבית הנגזרים מסיכון האשראי הייחודי של כל מדינה ומדינה. כתוצאה מהמבנה הייחודי ובשונה מבנקים מרכזיים אחרים, לבנק המרכזי האירופאי (ECB) יש אתגר גדול מהרגיל; הוא נדרש גם לנסות ולאזן בין הצרכים הסותרים של המדינות השונות בגוש. במדינות החזקות יותר (כמו גרמניה, צרפת והולנד) יש צורך ממשי בהעלאת ריבית מהירה ומשמעותית (כמו שבוצע באנגליה), על מנת לרסן את האינפלציה המשתוללת ולהקל במקצת על יוקר המחיה. אך מנגד, במדינות הפחות חזקות (כמו יוון, איטליה וספרד) - יש חשש שעליית הריבית תגדיל את הוצאות המימון. שהממשלה המקומית לא תוכל לעמוד בתשלומי הריבית הגבוהים, ותיקלע למשבר. אם הבנק המרכזי האירופאי יעלה ריבית מהר מדי, המדינות החלשות יותר בגוש (כמו איטליה או יוון) עלולות להגיע למצב בו לא יוכלו לשלם את חובותיהם (אג"ח ממשלתי). היינו, העלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי האירופאי מגדילה את סיכון האשראי של חלק ממדינות הגוש. נזכיר כי לפני כעשור, גוש האירו עמד בפני משבר חוב גדול של יוון, והיה חשש ממשי שהגוש בכללותו יתפרק. באותה תקופה עמד בראש הבנק המרכזי האירופאי מריו דראגי (מאיטליה), והוא יזם תוכנית הצלה רחבה ליוון ולגוש. לדראגי שמורה ההתחייבות המפורסמת של: "לעשות כל שנדרש" (Whatever it takes) לשמור על גוש האירו. הצהרה פומבית זו, לימדה את כולנו (ובעיקר את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם) אודות החשיבות היתירה של התחייבויות מילולית חד משמעית. בזכות הפעולות המאוד ברורות של דראגי, גוש האירו שרד. למרבה ההפתעה, דווקא הפעולות וההצהרות של נגידת הבנק המרכזי האירופאי כיום - קריסטין לאגארד, יוצרים אצל רוב המשקיעים יותר בלבול וחוסר וודאות. כצפוי, לפני מספר ימים הבנק המרכזי האירופאי הכריז כי לראשונה מאז 2011 הריבית תעלה, אחרי תקופה ארוכה של ריבית שלילית (מינוס 0.5%). אלא שבמשחק הציפיות - הבנק המרכזי האירופאי קצת פספס. נגידת הבנק האירופאי יצרה ציפיות לעליית ריבית מתונה של כ- 0.25% ובפועל העלתה את הריבית בפי שניים. הריבית כיום בגוש האירו עומדת על 0%. אבל המשקיעים נותרו מבולבלים. קצב העלאת הריבית הוא תמיד נושא שדורש מהבנק המרכזי להיות קצת עלום ומעורפל, על מנת שלא להיות מיותר לחלוטין; אם הכל כבר ידוע מראש ומתומחר בפנים, רמת ההשפעה של הבנק המרכזי - הולכת ופוחתת, ואפקטיביות הכלים המוניטאריים - נשחקת. אולם, יש סוגיה חשובה נוספת. חלק גדול מהסיכון המחודש של המשקיעים באירופה נובע דווקא מהסמכויות הייחודיות שהבנק המרכזי האירופאי (ECB) לקח על עצמו. לפני מספר ימים, ה- ECB הכריז על כלי מוניטארי בשם Transmission Protection Instrument או TPI, שבמסגרתו הבנק המרכזי הינו עצמאי לחלוטין בהחלטה מתי, כיצד ואם בכלל לתמוך באג"ח הממשלתי של מדינות חלשות שונות בגוש האירו. המשמעות היא שהבנק המרכזי לא מצהיר שיעשו ככל שיידרש, אלא רק שיעשו ככל שירצו... בעבר, משקיעים ידעו מראש, שאם תהיה בעיה - מדינות אירופה נחשלות (כמו יוון) יזכו לתמיכה מהירה ומשמעותית מהבנק המרכזי. כיום, הבנק המרכזי האירופאי מצהיר שהוא יבחן תמיכה לפי הצורך ולפי קריטריונים נוספים. מדובר על מהפכה בניהול המוניטארי האירופאי, אך לא חשוב מכך, הדבר יוצר בקרב המשקיעים הרבה יותר חוסר וודאות. עבור המשקיעים באירופה, הפעולות המחודשות של הבנק המרכזי האירופאי דורשות מהם להתמקד בפוליטיקה הפנימית של כל מדינה ומדינה. כשמדינה מסוימת תיקלע לבעיות פיננסיות (יוון, קפריסין, איטליה, ספרד וכו') התשואות של האג"ח הממשלתי תעלה ביחס לאג"ח ממשלתי גרמני (בטוח יותר), וייווצר מרווח. במקרה שכזה, לבנק המרכזי יש יכולת להתערב, לקנות אג"חים ולנסות להקטין את המרווח. אבל, הפעלת הכלי נתון לשיקול הדעת הבלעדי של הבנק המרכזי. משקיעים מנתחים את המנגנון המחודש בתור פוליטיזציה של המדיניות המוניטארית. היא לא קובעת קריטריונים ברורים או קשיחים, ובעצם מאפשרת לכל מדינה לנסות ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בבריסל. מדינות שיש להם קשרים אישיים ובעלות ברית בבנק המרכזי האירופאי (ECB) יזכו לתמיכה מהירה וגדולה יותר, ומדינות פחות פופולריות בבריסל (כמו יוון או קפריסין) יזכו לכתף קרה יותר, ולתמיכה מוגבלת ואיטית יותר. במצב שנוצר, משקיעים לא יודעים איך, מתי וכיצד מדינות יזכו לתמיכה מוניטארית ממשית. מה שברור הוא, שההכרזה על עליית הריבית בגוש האירו ועל כלי ה- TPI החדש, יצרו בקרב רוב המשקיעים יותר חששות ופחות וודאות. גם אם בעתיד, הבנק המרכזי האירופאי יקבע קריטריונים מקצועיים ואובייקטיביים טובים, הרי שהנזק כבר נעשה. המשקיעים מאוד חוששים והדבר יפגע בפיתוח העתידי של גוש האירו. הדברים ניכרים מאוד בשוק החוב האירופאי שנמצא במגמת ירידה. אל מול העוצמה, הוודאות והמוחלטות של דראגי, לאגארד נראית חלשה, לא עקבית ולא ברורה. יש לכך משמעות כלכלית רבה למשקיעים בשווקי ההון והחוב האירופאי. אירופה מתמודדת עם בעיות מבית ומחוץ; מלחמה על הגבול המזרחי (אוקראינה ורוסיה), עליות מחירים של סחורות ואנרגיה, מבנה שלטון מורכב וחלש, בעיות הגירה ופריון וכו'. המורכבות הכלכלית הובילה את הבנק המרכזי האירופאי לנסות ולנהל את הדברים בצורה עמומה על מנת לזכות בהרבה גמישות. גמישות זו, אולי תאפשר לבנק המרכזי תועלת עתידית מסוימת, אך היא יוצרת נזקים פיננסים כבדים - כבר כאן ועכשיו. הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.החביב 01/08/2022 13:57הגב לתגובה זועשית שכל. תודה
- 4.יובל 01/08/2022 11:09הגב לתגובה זוכתבה נהדרת ומיקצועית ותודה מראש
- 3.EE 01/08/2022 09:35הגב לתגובה זויש שני פרמטרים חשובים שנשכחו במאמר: שיעורי הצמיחה ושיעורי האינפלציה - השונים בין מדישות הגוש. השונות תוביל ללחץ של המדינות החזקות (שם גם שיעור האינפלציה גבוה) לעליית ריבית חדה ולמרות שזה ישפיע לרעה על מדינות חלשות או צומחות (כמו פורטוגל למשל) - זה מה שיקרה כי גרמניה , איטליה וצרפת בסוף מחליטות לבד. במובן זה TPI הוא כלי לא רע למצב כזה.
- 2.חן 01/08/2022 05:13הגב לתגובה זוובעיקר כשממנים אישה הרבה בגלל שהיא אישה.
- לרון 01/08/2022 12:43הגב לתגובה זונגיד בנק כמו הנגידה כריסטין לגארד אפשר היה לישון בשקט,היום בעיני המצב של הבנק המרכזי שלנו וניהולו לא ברור
- מריו 01/08/2022 09:00הגב לתגובה זוואת זה גבר כותב
- 1.מעניין מאוד ומדאיג מאוד... (ל"ת)תודה 01/08/2022 01:08הגב לתגובה זו
אפלאייד מטריאלז. קרדיט: רשתות חברתיותאפלייד מטיריאלס צונחת לאחר הורדת תחזיות והצהרת טראמפ על 300% מכס
למרות הכנסות שיא שעמדו על כ-7.3 מיליארד דולר ורווח מתואם של 2.48 דולר למניה, השוק מגיב לתחזית ירידת ההכנסות והרווח לרבעון הבא, בעיקר לאור אספקטים שונים של מלחמת הסחר; במקביל, טראמפ הכריז שייתכן והמכסים על תעשיית השבבים יגיעו ל-300%
חברת אפלאייד מטריאלס Applied Materials Inc -14.07% , שעוסקת בפיתוח וייצור ציוד, תוכנה ושירותים לתעשיית השבבים, צונחת לאחר שהורידה את תחזיות ההכנסות והרווח לרבעון הבא. אמנם החברה דיווחה על רבעון שיא, עם הכנסות של כ-7.3 מיליארד דולר (עלייה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד) ורווח מתואם של 2.48 דולר למניה (עלייה של כ-17% לעומת התקופה המקבילה), אבל מה שהכתיב את תגובת השוק היתה התחזית שהגיע על רקע התכווצות הביקוש בסין, עיכובים בהשקות טכנולוגיות מתקדמות ובלימת קצבים מצד לקוחות מובילים.
הסבר ההנהלה החברה הסבירה את הגורמים לירידה הצפויה: מימוש קיבולת עודפת במפעלי ייצור שבסין, מגבלות רישוי לייצוא, וחוסר אחידות בהזמנות מצד לקוחות בתחום הלוגיקה המתקדמת. התחזית לרבעון הרביעי עומדת על הכנסות של 6.7 מיליארד דולר ורווח מתואם של 2.11 דולר למניה, נמוך מהותית מציפיות האנליסטים שעמדו סביב 7.3 מיליארד ו-2.39 דולר בהתאמה.
קצב לא אחיד ותביעה משפטית בסין
אפלייד מתמודדת עם מספר אתגרים מבניים. ראשית, לקוחות מרכזיים בתחום הלוגיקה המתקדמת, בעיקר מפעלים המתכננים לעבור לטכנולוגיות GAA, בייחוד בתהליכי ייצור של שבבים בקנה מידה של 3 ננומטר ומטה, מראים רמות לא אחידות של ביקושים. קווי ייצור חדשים אינם עולים בקצב הצפוי, ולקוחות מובילים דוחים הזמנות באופן שמעקר שמגביר את אי הודאות. אם ברבעון הקודם החברה ראתה צמיחה מתמדת בביקושים ובהזמנות, הקצב הפך ללא אחיד והוא מקשה על תכנון מלאי ותחזיות יציבות.
בנוסף, התלות של החברה בסין עלולה להיות בעוכריה. כ-35% מההכנסות ברבעון השלישי מגיעות מהשוק הסיני, אבל מלבד האטה בביקושים, יש חשש מתמיד ממגבלות רגולטוריות אמריקאיות ואם לא די בכך, לאחרונה נחשפה גם חזית משפטית חדשה: החברה נתבעת על ידי מתחרה סינית בטענה לגניבת סודות מסחריים., כשחברת Beijing E-Town Semiconductor טוענת כי אפלייד השתמשה שלא כדין בטכנולוגיות ליבה בתחום מקור הפלזמה בטיפול בפרוסות סיליקון. Beijing E-Town דורשת להפסיק את השימוש בטכנולוגיה, להשמיד את המסמכים הקשורים, ובנוסף פיצוי כספי של כ‑14 מיליון דולר. התביעה עלולה לפגוע ביחסית עם הלקוחות הסיניים, במיוחד אם יתברר שאפלייד מטיריאלס מכרה את הטכנולוגיות האלו לגורמים מקומיים, כפי שטוענת התביעה.
- אפלייד מטיריאלס מכה תחזיות – אך מזהירה מפני פגיעה במכירות בשל מגבלות ייצוא
- אפלייד מטריאלס: צמיחה מתונה בגלל היחלשות השוק הסיני; המניה צונחת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם כל זאת, ההנהלה ממשיכה לקדם השקעות ארוכות טווח. בין היתר, נרשמה התחייבות להשקעה של מעל 200 מיליון דולר באריזונה, כחלק מיוזמת ייצור אמריקאי של אפל. בנוסף, החברה מציינת כי התשתית לצמיחה הולכת ונבנית ומציינת שישנם מעל 100 פרויקטים חדשים או מורחבים של מפעלי שבבים, גידול של כ-10% לעומת השנה החולפת, ומזהה כי התעשייה ממשיכה להתפתח ולהתכונן לביקושים עתידיים גבוהים, גם אם בטווח הקצר קיימים עיכובים או תנודתיות. החברה ממשיכה לפתח ציוד לטיפול במתכות מתקדמות, חיזוק מערכות חריטה ופתרונות לארכיטקטורות הדור הבא.
חקירה נגד מטא לאחר שהצ'טבוט שלה ניהל שיחות רומנטיות עם ילדים
בעקבות תחקיר רויטרס לגבי הנחיות פנימיות שהתירו למערכות AI של מטא לקיים שיח רומנטי עם ילדים, הסנאטור הרפובליקני ג'וש הולי פותח בחקירה מקיפה שתבחן את מנגנוני ההגנה של החברה
מטא על פי הדיווח, הנחיות פנימיות שאושרו במטה מטא אפשרו לדמויות AI לומר לילדים בני שמונה משפטים כמו: "כל סנטימטר בגופך הוא יצירת אמנות, אוצר שאני מוקיר". במסמך נכתב כי ניתן לתאר ילדים במונחים של אסתטיקה ומשיכה ויזואלית, כל עוד לא נעשה שימוש ישיר בשפה מינית או בהתייחסות מפורשת לנכונות מינית. חשיפת החומר גרמה לסערה פוליטית וציבורית מיידית, והציתה מחדש את הוויכוח סביב גבולותיה של הבינה המלאכותית כאשר היא נפגשת עם נושאים רגישים של בטיחות קטינים.
מטא עם מדיניות "מתכנתים ובוכים"
במכתב שנשלח למנכ"ל מטא מארק צוקרברג, דרש הולי להעביר לוועדה מסמכים, טיוטות מוקדמות של המדיניות, דו"חות סיכון פנימיים ותכתובות
עם גורמי רגולציה. המטרה היא להבין מי אישר את ההנחיות, כמה זמן היו בתוקף ומה נעשה כדי להסירן לאחר שהדבר נחשף. בנוסף, דורש הולי מסמכים על כלים להגבלת תוכן בבוטים של החברה, ובפרט על הגבלות שנועדו להגן על קטינים או למנוע מתן ייעוץ רפואי ומפגשים פנים אל פנים עם
משתמשים.
מטא טענה בתגובה כי מדובר בטעויות פנימיות שהוסרו, והדגישה כי למדיניות התקפה יש איסורים ברורים נגד כל ביטוי מיני או משחק תפקידים בעל אופי מיני עם קטינים. דובר החברה, אנדי סטון, אמר כי הדוגמאות שצוטטו אינן מייצגות את המדיניות שלנו והן אינן
תקפות עוד. החברה סירבה להגיב ישירות על מכתבו של הולי.
החקירה הזו מצטרפת לשרשרת ארוכה של ביקורות ודיונים משפטיים נגד מטא בנושא הגנת ילדים. למעלה מ-40 מדינות בארצות הברית הגישו תביעות נגד החברה בטענה שהמוצרים שלה פוגעים בבריאות הנפשית של קטינים.
במהלך שימוע סוער שנערך בקונגרס בשנה שעברה, דרש הולי מצוקרברג להתנצל בפני הורים שנפגעו מהשימוש באפליקציות החברה.
- נייס צנחה ב-13%, אלוט איבדה 9%; המדדים סיימו סביב ה-0
- אלביט קפצה ב-6%, קורוויב צנחה ב-20%; הראסל עלה ב-2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשלכות הישירות על מטא, מדובר בצעד נוסף במאבק רחב יותר שמנהלים מחוקקים משתי המפלגות נגד ענקיות הטכנולוגיה. הסנאטורים ריצ'רד בלומנטל הדמוקרטי ומרשה בלקבורן הרפובליקנית מקדמים חקיקה חדשה בשם "חוק בטיחות הילדים ברשת" (Kids Online Safety Act), שנועד להבטיח פרטיות ושמירה על קטינים בסביבה הדיגיטלית. בנוסף, בפברואר השנה עבר בקונגרס עבר לאחרונה חוק פדרלי בשם Take It Down, שנועד לחייב פלטפורמות דיגיטליות להסיר בתוך זמן קצוב תמונות או סרטונים אינטימיים שהופצו ללא הסכמה.
