סיוה מקבלת אפסייד של 62% מרוט קפיטל
ספקית טכנולוגיות הקישוריות האלחוטית סיוה (סימול:CEVA) מקבלת אפסייד של 62% מרוט קפיטל, המשקף מחיר יעד של 70 דולר למניה. "אנחנו מאמינים שסיוה מייצגת הזדמנות לרווחים גבוהים, תמלוגים, וצמיחה מוגברת בתחומי יישומי IoT, קישוריות ותשתית". כך לפי רוט. כמו כן, החברה משאירה את דירוג המניה בפוזיציית "קנייה",
באחרונה חברת האנליזה COWEN, העניקה לסיוה מחיר יעד של 75 דולר, וזאת בעקבות פגישה עם סמנכ"ל הכספים של סיוה, יניב אריאלי, ובעקבות פרסום הדוחות הטובים של חברת סיוה לרבעון השלישי.
החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בתוצאות של הרבעון השלישי, ודיווחה על הסכם חשוב עם לוקהיד מרטין. סיוה דיווחה על צמיחה של 31% בהכנסות לשיא של 32.8 מיליון דולר - לעומת 31.2 מיליון דולר צפי האנליסטים; התמלוגים בקטגוריית תחנות הבסיס וה-IoT הגיעו לשיא עם יותר מ-400 מיליון מוצרים ברבעון.
בחלוקה למקורות הכנסה, ההכנסות ממכירת רישיונות, שירותים וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-74% לעומת הרבעון המקביל והגיעו ל-21.6 מיליון דולר, כ-66% מהמחזור; ואילו ההכנסות מתמלוגים ירדו ב-11% לעומת הרבעון המקביל ל-11.2 מיליון דולר, כ-34% מסך ההכנסות.
- אפסייד של 20% - בנק אוף אמריקה בהמלצה על טבע אחרי הזינוק
- אפסייד של 20% - אופנהיימר בהמלצה על טבע אחרי הנפילה במניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח על בסיס Non-GAAP, גדל ב-29% ל-4.7 מיליון דולר, והרווח המתואם למניה גדל ב-25% והסתכם ב-20 סנט, 3 סנט מעל תחזיות האנליסטים. קופת המזומנים, הסתכמה בסוף הרבעון השלישי בכ-145 מיליון דולר.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
