דן בודנר
צילום: תמר מצפי

ורינט בתוצאות מאכזבות; המניה נופלת ב-11%

ורינט מספקת תוצאות מאכזבות בגלל דחיית הזמנות מהלקוחות; האשמה - מגפת הקורונה; השוק לא קונה את ההסברים וחושש מהמשך חולשה בעסקים; דן בודנר מנכ"ל - "אנו צופים שיפור בתוצאות ברבעון השני והמשך השיפור במחצית השנייה של השנה"
אור צרפתי | (3)
נושאים בכתבה ורינט

חברת ורינט מדווחת על קיטון בהכנסות והפסד בשורה התחתונה הרבה מעבר לצפי האנליסיטים. בעקבות התפשטות הקורונה, ורינט העוסקת בעיקר בפיתוח מערכות אבטחה ומודיעין, הציגה דוחות  חלשים מן הצפוי - כך טוענים מנהליה. בתגובה מניית החברה צוללת ב-11%.

הכנסות הרבעון הפיסקלי הראשון (הרבעון שהסתיים בתום חודש אפריל 2020) הסתכמו בכ-287 מיליון דולר, קיטון של 10% לעומת הרבעון הראשון של 2019. הרבה מתחת  לצפי האנליסטים להכנסות של כ-335 מיליון דולר. החברה מציעה פתרונות להתמודדות עם אתגרים עסקיים כמו פרודוקטיביות של כוח אדם, ניתוחים עסקיים, תאימות והונאה, ובמידה ותצליח לייצר פתרונות יעילים לעבודה מהבית, תוכל להפוך את המגפה מחסרון ברבעון הראשון, להזדמנות במהלך השנה כולה.

 

ההפסד הנקי על בסיס non-GAAP הסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-9.2 מיליון דולר או 52 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 54.75 מיליון דולר או 73 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. צפי האנליסטים היה לרווח של 0.75 סנט למניה.

 

ההפסד הנקי על בסיס GAAP הסתכם ברבעון הראשון ב-1.6 מיליון דולר או 9 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 1.5 מיליון דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל.

 

שמירה על נזילות

למרות התוצאות החלשות של החברה, הצליחה  ליצור תזרים חיובי מפעילות שוטפת על סך 76 מיליון דולר, מה שהעמיד את קופת המזומנים של החברה נכון לתום הרבעון, בשווי של 645 מיליון  דולר. החברה צפויה לקבל את התשלום הראשון מקרן אייפקס על מכירת פעילות הסייבר, מה שיכניס לקופת החברה עוד 200 מיליון דולר נוספים, מה שמעיד על יציבות יחסית כנגד חוב של מיליארד דולר.

 

מגפת הקורונה- מכישלון להזדמנות

החברה מציעה פתרונות להתמודדות עם אתגרים עסקיים כמו פרודוקטיביות של כוח אדם, ניתוחים עסקיים, תאימות והונאה, ובמידה ותצליח לייצר פתרונות יעילים לעבודה מהבית, תוכל להפוך את המגפה מחסרון ברבעון הראשון, להזדמנות במהלך השנה כולה. כמו כן מציעה החברה  אבטחה ומודיעין סייבר, בתקופה בא הפשיעה מתגברת ו-״טרור״ הסייבר הפך לנפוץ עוד יותר, פתרונות החברה הופכים לרלוונטיים עוד יותר מה שיכול לשמש כזרז צמיחה במהלך הרבעונים הבאים. כאמור החברה נמצאת כרגע במהלך של פיצול מחלקת הביטחון, וצופה כי המהלך יושלם במהלך השנה הבאה. הפיצול בין מחלקת המוצרים מבוססי ענן לבין מחלקת הביטחון, יהפוך את החברה לשתי חברות ציבוריות.

 

האנליסטים של בית ההשקעות אופנהיימר שממליצים כבר תקופה ממושכת על המניה מאוכזבים מההחמצה בתוצאות החברה ומהחולשה הממושכת בפעילותה, אך צופים התאוששות הדרגתית בעסקיה בהתאם להתמתנות משבר הקורונה. האנליסטים משמרים את המלצת Outperform עם מחיר יעד של 64 דולר.

 

דן בודנר, מנכ"ל החברה ויו״ר הדירקטוריון אמר על רקע התוצאות - "מתחילת התפשטות הנגיף, נקטנו צעדים מידיים כדי לעזור ללקוחות שלנו להתמודד עם האתגרים של סביבה חדשה זו. אנו שמחים שקיבלנו משוב חיובי מן הלקוחות על החדשנות, והתגובה המהירה של העובדים שלנו. בעקבות צמיחת ההזמנות בפברואר ומרץ, לקוחות רבים עיכבו את הפרויקטים באפריל, בעיקר פריסות מקומיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

״במבט קדימה, כאשר ארגונים חוזרים בהדרגה למשרדים והסרת ההגבלות על נסיעות, הלקוחות מביעים שהם מתכוונים לחדש את הפריסה המקומית ושוקלים להאיץ את הענן. כעת אנו צופים שיפור רצוף ברבעון השני והמשך השיפור במחצית השנייה של השנה״ 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חכו לראשון. מינויים לראשי צוותים מצחיקים (ל"ת)
    אין רצ מקצועיים 12/06/2020 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חברה מבוססת על פרוייקטים וטיסות ללקוחות. לברוח!!! (ל"ת)
    עובד לשעבר 11/06/2020 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברה זוועתית עם שירות זוועתי (ל"ת)
    יוסי 11/06/2020 07:45
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.