פאואל
צילום: gettyimages

השווקים במסר ברור לפד': הורדת הריבית בארה"ב קרובה מתמיד

שוק האג"ח הממשלתי חוזר לרתוח ומציג תשואה גבוהה במיוחד מתחילת 2020. במקביל, עקומת האג"ח האמריקנית חוזרת כעת להיות הפוכה בחלקה והתשואה לתקופה של שנתיים יורדת מתחת לטווח הריביות שקבע הפד'. סקטור הבנקאות וסקטור האנרגיה פגיע במיוחד. הדולר מתחזק
עמית נעם טל | (9)

אחד הלקחים החשובים בשווקים במהלך שנת 2019 היה כי השווקים יודעים לזהות טוב יותר מהפד' את מתווה הריבית בארה"ב. לקח זה חשוב כעת במיוחד, שכן שוקי האג"ח החלו לתמחר בימים האחרונים בוודאות מלאה עוד הורדת ריבית נוספת במהלך החודשים הקרובים.

נראה כעת כי "נפל הפור" כאשר התשואות על אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של שנתיים ו-3 שנים יורדות מתחת לטווח התחתון של טווח הריביות שקבע הפד' (1.5ֵ%-1.75%). נזכיר כי במהלך 2019 התהליך התרחש לראשונה בחודש מאי, כחודשיים לפני הורדת הריבית הראשונה שביצע הפד'. 

תשואות האג"חים של ארה"ב לתקופה של שנתיים מול הטווח התחתון של הריבית

המהלך האחרון מאותת למעשה כי המדיניות הנוכחית של הפד' מיצתה את עצמה. האם המהלך מפתיע? לא ממש. כפי שהסברנו ב-BIZPORAL לפני פחות מחודש (לכתבה המלאה), הורדת הריבית בארה"ב היא בלתי נמנעת אם הפד' רוצה להמשיך לבצע רכישות בשוק האג"ח והיא הרבה יותר קרובה משנדמה.

כעת, כאשר התשואות של אגרות החוב של ארה"ב נסחרות מתחת לטווח הריביות שקבע הפד', כסף מתחיל לצאת מהשוק.  בסיטואציה הנוכחית, הגופים הפיננסים (שיש להם מזומנים) מעדיפים לשים את הכסף בחשבון הפד' (Reverse Repo Agreement) במקום להוציא אותו לשווקים. הפד' התחיל כעת "לעבוד בפול גז ניוטרל" – הוא מזריק הון מצד אחד, אך ההון יוצא במקביל מהשוק בגלל הפרשי ריביות. הדולר מטפס כעת מול רוב המטבעות בעולם ברקע לתהליך זה. 

הסקטור הפגיע ביותר הוא הבנקים האזוריים בארה"ב, המיוצגים ע"י תעודת הסל KRE. הדו"חות שפרסמו בנקים אלו בשבוע האחרון היו חלשים במיוחד, כאשר הורדת הריבית במהלך 2019 הורידה משמעותית את ההכנסות התלויות בריבית, ובמקביל עלויות ההון של הבנקים עלו משמעותית. הורדת ריבית נוספת צפויה לגרום כעת לפגיעה נוספת. 

סקטור התעשייה ובפרט סקטור האנרגיה תלוי באופן משמעותי באשראי שהוא מקבל מבנקים אלו, וזה נראה בעייתי. הירידות האחרונות בתשואות מחזירות את עקומת האג"ח האמריקנית להיות הפוכה בטווחים הקצרים, דבר שמוריד את הכדאיות של הבנקים לחלק הלוואות לסקטור. בנוסף, נתוני הפד' מחודש דצמבר מצביעים על ירידה חדה במתן הלוואות של הבנקים למגזר התעשייה והייצור, מגמה זו צפוי להחריף כעת. החולשה בימים האחרונים בסקטור האנרגיה לא צריכה להפתיע.

השינוי השנתי בכמות ההלוואות שמעניקים הבנקים לסקטור הייצור והתעשייה: הבנקים סוגרים את הברז לנוכח התנהגות עקומת האג"ח. הימים האחרונים צפויים להחריף את המגמה

קיראו עוד ב"גלובל"

הפד' נכנס כעת לדילמה גדולה עוד יותר. הביקורת על מהלכי הבנק האחרונים גברה משמעותית במהלך השבועיים האחרונים, כאשר הטענה העיקרית שהוא מנפח כעת בועה פיננסית בשווקים. באופן מפתיע, גם בכיר בפד' טען בשבוע שעבר כי הוא חושש שהוא נתן "אור ירוק למשקיעים לקחת סיכונים" (לכתבה המלאה). מנגד, הימים האחרונים מאותתים כי האפקטיביות של הפעולות האחרונות של הבנק יורדת משמעותי והוא יהיה חייב להתערב בצורה משמעותית יותר אם הוא רוצה למנוע הידרדרות מהירה בפעילות הכלכלית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עודפי היצור בעולם משפיעים על השווי והשכר עולה זה ישפיע (ל"ת)
    קש 24/01/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סליחה .הם רואים אותו דבר כמונו ? (ל"ת)
    צצ 24/01/2020 21:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא 24/01/2020 11:32
    הגב לתגובה זו
    מדד אחרון זינק לשיעור הגבוה בשנה האחרונה.
  • 3.
    דירה=קורת גג 24/01/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
  • 2.
    הורדת ריבית? השתגעתם! (ל"ת)
    עמי 23/01/2020 21:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דן 23/01/2020 19:59
    הגב לתגובה זו
    מה חשבתם , שהדפסות מדומיינות וריבית לא הגיונית הם. בטחונות לנצח ? עכשיו יגיע התשלום , והוא ענקקקקקקק
  • יתכן שזה הגיע .לפי דעתי הפד יצמצם את הכסף בשוק ויעלה רי (ל"ת)
    קש 24/01/2020 21:53
    הגב לתגובה זו
  • שום דבר הכל טוב 23/01/2020 22:22
    הגב לתגובה זו
    יש כסף כמה שרוצים. ברור שאם לא ידפיסו השוק יקרוס ולכן לא יעצרו את הכסף אלא להיפך
  • אני 24/01/2020 08:46
    יאמצו את המודל היפני וינהלו את המשבר הזה ב 30 שנה הקרובות
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.