המצוקה שהבנק המרכזי נמצא בה עלולה להוביל את כלכלת האיחוד למשבר נוסף

בעוד הכותרות היום עסוקות בנושא צפון קוריאה, נראה כי הבעיה הגדולה נמצאת הגוש האירו. שימו לב לסקירה מהבוקר של סיטי בנק
עמית טל | (6)
נושאים בכתבה אירו מריו דראגי

השווקים סוערים היום לאחר ההתפתחויות בסוגיית צפון קוריאה, אך נראה כי ההתחממות הנוכחית הינה טריגר בלבד, והאירוע הגדול מתרחש בכלל בשוק המט"ח, ובצרות שה-ECB  נמצא בהן . מטבע האירו מזנק הערב 0.5% ומשלים מהלך של 14% בחודשים האחרונים. נראה לעת עתה כי העיוות הגדול בשוק המט"ח, שהחל בשנת 2014 עם השקת תוכנית הרכישות של הבנק מתחיל להעלם לאט לאט, לאחר שהשחקנים בשוק מבינים כי הבנק יהיה חייב לצמצם את התמיכה בשווקים. מצוקת הבנק המרכזי תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי, זו שנתנה דחיפה אדירה לשווקים בשנים האחרונות, פועלת על פי שיטת "מפתח הון", כלומר, הבנק רוכש נכסים של מדינות בהתאם לגודלה של הכלכלה, ולפיכך, לגרמניה יש את החלק הגדול ביותר ברכישות של הבנק. כמו כן, ע"פ חוקי הבנק, חל איסור לעלות על קנייה מעל 33% במדינה ספציפית מכלל האג"ח בשוק. הדו"ח החודשי שפרסם הבנק בתחילת החודש מראה על המצוקה קשה שהבנק נמצא בו, כיוון שהוא כבר קנה את כל האג"ח האפשריות של המדינות החזקות. ע"פ הדו"ח הבנק פיספס את יעד הקניה בשוק האג"ח הגרמני בחודש ה-4 ברציפות, ובמקום זאת קנה אגרות חוב איטלקיות בכמות אדירה (סטיית התקן הכי גדולה מהתוכנית אי פעם). ואם חשבתם שהמצוקה של הבנק זמנית, ושימו לב לסקירה שפרסם הבוקר סיטי בנק: ע"פ חישובי הבנק, אזלו האג"חים בטווחים של 6-15 שנים. הבנק נאלץ לקנות אגרות חוב בטווחים קצרים יותר/ בדירוגים נמוכים יותר. במילים פשוטות: הבנק לא יכול להמשיך בתוכנית הרכישות גם אם ירצה לעשות זאת.  

אז מה הבעיה? בואו נסיר את ההגבלות על הבנק. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. על מנת לשנות את הגבלה זו צריך את אישורן של כלל החברות בגוש האירו. אחת הביקורות נגד מרקל בגרמניה הייתה כי היא אפשרה את היחלשות המטבע המקומי, קשה לראות הסכמה שלה למהלך רגע לפני בחירות, ובל נשכח את הביקורת של טראמפ על האירו החלש. היורו דולר מתחילת תוכנית הרכישות , העיוות יסתיים?     בפרוקטול הישיבה האחרונה של הבנק הביעו מספר חברים חששות לגבי ההתחזקות החזקה של האירו. והינה, חברות הייצוא בגוש, אשר סובלות במיוחד מהתחזקות המטבע, חותכות את תחזיות הרווחים שלהן לרבעון הקרוב.

אם נסכם את יום המסחר עד כאן, נראה כי השוק היחידי שהתרגש מההתפתחויות בצפון קוריאה הוא השוק האירופאי. האם זה היה רק טריגר?

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סלוקי 30/08/2017 07:48
    הגב לתגובה זו
    זה סימן מצויין ולא צריך להתרגש מכל פיפס.
  • 5.
    יער האמזונס 30/08/2017 04:22
    הגב לתגובה זו
    הוא מדפיס ניירות (כסף) , וקונה בנייר אגח שאולי שווה נייר ואולי לא
  • 4.
    גל 29/08/2017 21:07
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם הדולר התרסק לנוכח התחממות האיום מקוריאה . רק בארץ ירד באופן מינורי .כאשר סוחרי הסוסים שחקי המעוף מובילים את עגלת הדולר בדשדוש .
  • 3.
    אין חכם כבעל נסיון.. 29/08/2017 20:41
    הגב לתגובה זו
    כפי שהאידיוטים שחזו את התמוטטות דויטשה בנק ואכלו את הכובע,(כי לא נותר להם הרבה יותר אחרי השורטים)....כך גם לשווקים נטיות משלהם ולא אחת בניגוד מוחלט לספקולנטים ולאנא ליסטים למיניהם ( שכבר פירקו את גוש האירו בגלל:יוון, פורטוגל או איטליה).....
  • 2.
    כתבה יפה וחשובה (ל"ת)
    הפתעתם 29/08/2017 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה טיעונים חלשלושים . . . . (ל"ת)
    גוגו חלסטרה 29/08/2017 20:01
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

טראמפ קונה מניות, נוצר באמצעות ChatGPT ע״י מנדי הניגטראמפ קונה מניות, נוצר באמצעות ChatGPT ע״י מנדי הניג

טראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו

הנשיא האמריקאי ממשיך במסע הרכישות שלו בשוק האג"ח: חשיפות חדשות מגלות מאות עסקאות שביצע מאז אוגוסט, החל ברכישות באג"ח עירוניות ועד אג"ח של ענקיות טכנולוגיה ובנקים; ההיקף המקסימלי של העסקאות עשוי להגיע ליותר מ-337 מיליון דולר, בעוד שאלות על ניגודי עניינים נותרות ללא מענה

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך להרחיב את החזקותיו באג"ח ממשלתיות ותאגידיות, ובמהלך החודשים האחרונים ביצע רכישות נוספות בהיקף של לפחות 82 מיליון דולר, כך עולה מדיווחים חדשים שפרסמה לשכת האתיקה הממשלתית (OGE). מדובר ביותר מ-175 עסקאות שבוצעו בין 28 באוגוסט ל-2 באוקטובר, והיקפן המרבי, על פי טווחי הדיווח, עשוי לעלות על 337 מיליון דולר.

העסקאות, שחלקן פורסמו לאחר סיום השבתת הממשל, חושפות כי טראמפ רכש אג"ח של תאגידים הפועלים בענפים שלכאורה נהנים ישירות ממדיניותו – בהם ברודקום, קואלקום, מטא, הום דיפו, CVS Health, גולדמן סאקס, מורגן סטנלי ואינטל. לצד אלה, נכללות גם רכישות אג"ח של רשויות מקומיות בארה"ב: ערים, מחוזות, מחלקות חינוך, תאגידי מים ובתי חולים.

לפי הדיווחים, טראמפ לא מכר כלל ניירות ערך בתקופה זו.

רכישות בשווקים הרגישים למדיניות — בזמן שהממשל משפיע על התעשייה

בין העסקאות הבולטות נמצאות רכישות באג"ח של אינטל, זמן קצר לאחר שהממשל עצמו השלים עסקה יוצאת דופן שהעניקה לממשלת ארה"ב כמעט 10% מהבעלות על החברה במסגרת השקעה של 8.9 מיליארד דולר, שמומנה בחלקה מחוק השבבים האמריקאי (Chips Act). ההשקעה נועדה, לפי הבית הלבן, להגן על תעשיית השבבים המקומית, אך ההצטלבות בין צעדי מדיניות כאלו והחזקות פרטיות של הנשיא ממשיכה לעורר ביקורת ציבורית.

דוגמה נוספת לחפיפה בין החלטות מדיניות לבין פעילות השקעה: במהלך אוגוסט רכש טראמפ אג"ח של ג'יי פי מורגן, בסוף השבוע דרש ממשרד המשפטים לפתוח בחקירה נגד הבנק בשל קשריו בעבר עם ג'פרי אפשטיין. אף שהבנק התנער מקשרים אלה, החפיפה בין פעילות ההשקעות וצעדי הממשל שוב מעלה שאלות על שקיפות וניגוד עניינים.

בבית הלבן טוענים כי טראמפ ובני משפחתו אינם מעורבים בקבלת ההחלטות על תיק ההשקעות, וכי הרכישות מתבצעות על ידי מנהלים חיצוניים המשתמשים בתוכניות שמחקות מדדי שוק. ב-OGE אישרו את הדיווחים מבחינה פורמלית.

עם זאת, בניגוד לנשיאים קודמים, טראמפ לא העביר את נכסיו לנאמנות עיוורת עם גורם בלתי תלוי, אלא הותיר את השליטה בתאגידיו בידי שני בניו. מבקריו טוענים כי המשך החזקותיו והמעורבות הפיננסית הרחבה שלו בתחום העסקי יוצרים פוטנציאל מובנה לניגודי עניינים, במיוחד כאשר ההשקעות חופפות להשפעות ישירות של מדיניות הממשל.