המצוקה שהבנק המרכזי נמצא בה עלולה להוביל את כלכלת האיחוד למשבר נוסף

בעוד הכותרות היום עסוקות בנושא צפון קוריאה, נראה כי הבעיה הגדולה נמצאת הגוש האירו. שימו לב לסקירה מהבוקר של סיטי בנק
עמית טל | (6)
נושאים בכתבה אירו מריו דראגי

השווקים סוערים היום לאחר ההתפתחויות בסוגיית צפון קוריאה, אך נראה כי ההתחממות הנוכחית הינה טריגר בלבד, והאירוע הגדול מתרחש בכלל בשוק המט"ח, ובצרות שה-ECB  נמצא בהן . מטבע האירו מזנק הערב 0.5% ומשלים מהלך של 14% בחודשים האחרונים. נראה לעת עתה כי העיוות הגדול בשוק המט"ח, שהחל בשנת 2014 עם השקת תוכנית הרכישות של הבנק מתחיל להעלם לאט לאט, לאחר שהשחקנים בשוק מבינים כי הבנק יהיה חייב לצמצם את התמיכה בשווקים. מצוקת הבנק המרכזי תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי, זו שנתנה דחיפה אדירה לשווקים בשנים האחרונות, פועלת על פי שיטת "מפתח הון", כלומר, הבנק רוכש נכסים של מדינות בהתאם לגודלה של הכלכלה, ולפיכך, לגרמניה יש את החלק הגדול ביותר ברכישות של הבנק. כמו כן, ע"פ חוקי הבנק, חל איסור לעלות על קנייה מעל 33% במדינה ספציפית מכלל האג"ח בשוק. הדו"ח החודשי שפרסם הבנק בתחילת החודש מראה על המצוקה קשה שהבנק נמצא בו, כיוון שהוא כבר קנה את כל האג"ח האפשריות של המדינות החזקות. ע"פ הדו"ח הבנק פיספס את יעד הקניה בשוק האג"ח הגרמני בחודש ה-4 ברציפות, ובמקום זאת קנה אגרות חוב איטלקיות בכמות אדירה (סטיית התקן הכי גדולה מהתוכנית אי פעם). ואם חשבתם שהמצוקה של הבנק זמנית, ושימו לב לסקירה שפרסם הבוקר סיטי בנק: ע"פ חישובי הבנק, אזלו האג"חים בטווחים של 6-15 שנים. הבנק נאלץ לקנות אגרות חוב בטווחים קצרים יותר/ בדירוגים נמוכים יותר. במילים פשוטות: הבנק לא יכול להמשיך בתוכנית הרכישות גם אם ירצה לעשות זאת.  

אז מה הבעיה? בואו נסיר את ההגבלות על הבנק. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. על מנת לשנות את הגבלה זו צריך את אישורן של כלל החברות בגוש האירו. אחת הביקורות נגד מרקל בגרמניה הייתה כי היא אפשרה את היחלשות המטבע המקומי, קשה לראות הסכמה שלה למהלך רגע לפני בחירות, ובל נשכח את הביקורת של טראמפ על האירו החלש. היורו דולר מתחילת תוכנית הרכישות , העיוות יסתיים?     בפרוקטול הישיבה האחרונה של הבנק הביעו מספר חברים חששות לגבי ההתחזקות החזקה של האירו. והינה, חברות הייצוא בגוש, אשר סובלות במיוחד מהתחזקות המטבע, חותכות את תחזיות הרווחים שלהן לרבעון הקרוב.

אם נסכם את יום המסחר עד כאן, נראה כי השוק היחידי שהתרגש מההתפתחויות בצפון קוריאה הוא השוק האירופאי. האם זה היה רק טריגר?

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סלוקי 30/08/2017 07:48
    הגב לתגובה זו
    זה סימן מצויין ולא צריך להתרגש מכל פיפס.
  • 5.
    יער האמזונס 30/08/2017 04:22
    הגב לתגובה זו
    הוא מדפיס ניירות (כסף) , וקונה בנייר אגח שאולי שווה נייר ואולי לא
  • 4.
    גל 29/08/2017 21:07
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם הדולר התרסק לנוכח התחממות האיום מקוריאה . רק בארץ ירד באופן מינורי .כאשר סוחרי הסוסים שחקי המעוף מובילים את עגלת הדולר בדשדוש .
  • 3.
    אין חכם כבעל נסיון.. 29/08/2017 20:41
    הגב לתגובה זו
    כפי שהאידיוטים שחזו את התמוטטות דויטשה בנק ואכלו את הכובע,(כי לא נותר להם הרבה יותר אחרי השורטים)....כך גם לשווקים נטיות משלהם ולא אחת בניגוד מוחלט לספקולנטים ולאנא ליסטים למיניהם ( שכבר פירקו את גוש האירו בגלל:יוון, פורטוגל או איטליה).....
  • 2.
    כתבה יפה וחשובה (ל"ת)
    הפתעתם 29/08/2017 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה טיעונים חלשלושים . . . . (ל"ת)
    גוגו חלסטרה 29/08/2017 20:01
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.