המצוקה שהבנק המרכזי נמצא בה עלולה להוביל את כלכלת האיחוד למשבר נוסף

בעוד הכותרות היום עסוקות בנושא צפון קוריאה, נראה כי הבעיה הגדולה נמצאת הגוש האירו. שימו לב לסקירה מהבוקר של סיטי בנק
עמית טל | (6)
נושאים בכתבה אירו מריו דראגי

השווקים סוערים היום לאחר ההתפתחויות בסוגיית צפון קוריאה, אך נראה כי ההתחממות הנוכחית הינה טריגר בלבד, והאירוע הגדול מתרחש בכלל בשוק המט"ח, ובצרות שה-ECB  נמצא בהן . מטבע האירו מזנק הערב 0.5% ומשלים מהלך של 14% בחודשים האחרונים. נראה לעת עתה כי העיוות הגדול בשוק המט"ח, שהחל בשנת 2014 עם השקת תוכנית הרכישות של הבנק מתחיל להעלם לאט לאט, לאחר שהשחקנים בשוק מבינים כי הבנק יהיה חייב לצמצם את התמיכה בשווקים. מצוקת הבנק המרכזי תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי, זו שנתנה דחיפה אדירה לשווקים בשנים האחרונות, פועלת על פי שיטת "מפתח הון", כלומר, הבנק רוכש נכסים של מדינות בהתאם לגודלה של הכלכלה, ולפיכך, לגרמניה יש את החלק הגדול ביותר ברכישות של הבנק. כמו כן, ע"פ חוקי הבנק, חל איסור לעלות על קנייה מעל 33% במדינה ספציפית מכלל האג"ח בשוק. הדו"ח החודשי שפרסם הבנק בתחילת החודש מראה על המצוקה קשה שהבנק נמצא בו, כיוון שהוא כבר קנה את כל האג"ח האפשריות של המדינות החזקות. ע"פ הדו"ח הבנק פיספס את יעד הקניה בשוק האג"ח הגרמני בחודש ה-4 ברציפות, ובמקום זאת קנה אגרות חוב איטלקיות בכמות אדירה (סטיית התקן הכי גדולה מהתוכנית אי פעם). ואם חשבתם שהמצוקה של הבנק זמנית, ושימו לב לסקירה שפרסם הבוקר סיטי בנק: ע"פ חישובי הבנק, אזלו האג"חים בטווחים של 6-15 שנים. הבנק נאלץ לקנות אגרות חוב בטווחים קצרים יותר/ בדירוגים נמוכים יותר. במילים פשוטות: הבנק לא יכול להמשיך בתוכנית הרכישות גם אם ירצה לעשות זאת.  

אז מה הבעיה? בואו נסיר את ההגבלות על הבנק. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. על מנת לשנות את הגבלה זו צריך את אישורן של כלל החברות בגוש האירו. אחת הביקורות נגד מרקל בגרמניה הייתה כי היא אפשרה את היחלשות המטבע המקומי, קשה לראות הסכמה שלה למהלך רגע לפני בחירות, ובל נשכח את הביקורת של טראמפ על האירו החלש. היורו דולר מתחילת תוכנית הרכישות , העיוות יסתיים?     בפרוקטול הישיבה האחרונה של הבנק הביעו מספר חברים חששות לגבי ההתחזקות החזקה של האירו. והינה, חברות הייצוא בגוש, אשר סובלות במיוחד מהתחזקות המטבע, חותכות את תחזיות הרווחים שלהן לרבעון הקרוב.

אם נסכם את יום המסחר עד כאן, נראה כי השוק היחידי שהתרגש מההתפתחויות בצפון קוריאה הוא השוק האירופאי. האם זה היה רק טריגר?

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סלוקי 30/08/2017 07:48
    הגב לתגובה זו
    זה סימן מצויין ולא צריך להתרגש מכל פיפס.
  • 5.
    יער האמזונס 30/08/2017 04:22
    הגב לתגובה זו
    הוא מדפיס ניירות (כסף) , וקונה בנייר אגח שאולי שווה נייר ואולי לא
  • 4.
    גל 29/08/2017 21:07
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם הדולר התרסק לנוכח התחממות האיום מקוריאה . רק בארץ ירד באופן מינורי .כאשר סוחרי הסוסים שחקי המעוף מובילים את עגלת הדולר בדשדוש .
  • 3.
    אין חכם כבעל נסיון.. 29/08/2017 20:41
    הגב לתגובה זו
    כפי שהאידיוטים שחזו את התמוטטות דויטשה בנק ואכלו את הכובע,(כי לא נותר להם הרבה יותר אחרי השורטים)....כך גם לשווקים נטיות משלהם ולא אחת בניגוד מוחלט לספקולנטים ולאנא ליסטים למיניהם ( שכבר פירקו את גוש האירו בגלל:יוון, פורטוגל או איטליה).....
  • 2.
    כתבה יפה וחשובה (ל"ת)
    הפתעתם 29/08/2017 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה טיעונים חלשלושים . . . . (ל"ת)
    גוגו חלסטרה 29/08/2017 20:01
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.