המצוקה שהבנק המרכזי נמצא בה עלולה להוביל את כלכלת האיחוד למשבר נוסף

בעוד הכותרות היום עסוקות בנושא צפון קוריאה, נראה כי הבעיה הגדולה נמצאת הגוש האירו. שימו לב לסקירה מהבוקר של סיטי בנק
עמית טל | (6)
נושאים בכתבה אירו מריו דראגי

השווקים סוערים היום לאחר ההתפתחויות בסוגיית צפון קוריאה, אך נראה כי ההתחממות הנוכחית הינה טריגר בלבד, והאירוע הגדול מתרחש בכלל בשוק המט"ח, ובצרות שה-ECB  נמצא בהן . מטבע האירו מזנק הערב 0.5% ומשלים מהלך של 14% בחודשים האחרונים. נראה לעת עתה כי העיוות הגדול בשוק המט"ח, שהחל בשנת 2014 עם השקת תוכנית הרכישות של הבנק מתחיל להעלם לאט לאט, לאחר שהשחקנים בשוק מבינים כי הבנק יהיה חייב לצמצם את התמיכה בשווקים. מצוקת הבנק המרכזי תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי, זו שנתנה דחיפה אדירה לשווקים בשנים האחרונות, פועלת על פי שיטת "מפתח הון", כלומר, הבנק רוכש נכסים של מדינות בהתאם לגודלה של הכלכלה, ולפיכך, לגרמניה יש את החלק הגדול ביותר ברכישות של הבנק. כמו כן, ע"פ חוקי הבנק, חל איסור לעלות על קנייה מעל 33% במדינה ספציפית מכלל האג"ח בשוק. הדו"ח החודשי שפרסם הבנק בתחילת החודש מראה על המצוקה קשה שהבנק נמצא בו, כיוון שהוא כבר קנה את כל האג"ח האפשריות של המדינות החזקות. ע"פ הדו"ח הבנק פיספס את יעד הקניה בשוק האג"ח הגרמני בחודש ה-4 ברציפות, ובמקום זאת קנה אגרות חוב איטלקיות בכמות אדירה (סטיית התקן הכי גדולה מהתוכנית אי פעם). ואם חשבתם שהמצוקה של הבנק זמנית, ושימו לב לסקירה שפרסם הבוקר סיטי בנק: ע"פ חישובי הבנק, אזלו האג"חים בטווחים של 6-15 שנים. הבנק נאלץ לקנות אגרות חוב בטווחים קצרים יותר/ בדירוגים נמוכים יותר. במילים פשוטות: הבנק לא יכול להמשיך בתוכנית הרכישות גם אם ירצה לעשות זאת.  

אז מה הבעיה? בואו נסיר את ההגבלות על הבנק. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. על מנת לשנות את הגבלה זו צריך את אישורן של כלל החברות בגוש האירו. אחת הביקורות נגד מרקל בגרמניה הייתה כי היא אפשרה את היחלשות המטבע המקומי, קשה לראות הסכמה שלה למהלך רגע לפני בחירות, ובל נשכח את הביקורת של טראמפ על האירו החלש. היורו דולר מתחילת תוכנית הרכישות , העיוות יסתיים?     בפרוקטול הישיבה האחרונה של הבנק הביעו מספר חברים חששות לגבי ההתחזקות החזקה של האירו. והינה, חברות הייצוא בגוש, אשר סובלות במיוחד מהתחזקות המטבע, חותכות את תחזיות הרווחים שלהן לרבעון הקרוב.

אם נסכם את יום המסחר עד כאן, נראה כי השוק היחידי שהתרגש מההתפתחויות בצפון קוריאה הוא השוק האירופאי. האם זה היה רק טריגר?

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סלוקי 30/08/2017 07:48
    הגב לתגובה זו
    זה סימן מצויין ולא צריך להתרגש מכל פיפס.
  • 5.
    יער האמזונס 30/08/2017 04:22
    הגב לתגובה זו
    הוא מדפיס ניירות (כסף) , וקונה בנייר אגח שאולי שווה נייר ואולי לא
  • 4.
    גל 29/08/2017 21:07
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם הדולר התרסק לנוכח התחממות האיום מקוריאה . רק בארץ ירד באופן מינורי .כאשר סוחרי הסוסים שחקי המעוף מובילים את עגלת הדולר בדשדוש .
  • 3.
    אין חכם כבעל נסיון.. 29/08/2017 20:41
    הגב לתגובה זו
    כפי שהאידיוטים שחזו את התמוטטות דויטשה בנק ואכלו את הכובע,(כי לא נותר להם הרבה יותר אחרי השורטים)....כך גם לשווקים נטיות משלהם ולא אחת בניגוד מוחלט לספקולנטים ולאנא ליסטים למיניהם ( שכבר פירקו את גוש האירו בגלל:יוון, פורטוגל או איטליה).....
  • 2.
    כתבה יפה וחשובה (ל"ת)
    הפתעתם 29/08/2017 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה טיעונים חלשלושים . . . . (ל"ת)
    גוגו חלסטרה 29/08/2017 20:01
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.