המצוקה שהבנק המרכזי נמצא בה עלולה להוביל את כלכלת האיחוד למשבר נוסף

בעוד הכותרות היום עסוקות בנושא צפון קוריאה, נראה כי הבעיה הגדולה נמצאת הגוש האירו. שימו לב לסקירה מהבוקר של סיטי בנק
עמית טל | (6)
נושאים בכתבה אירו מריו דראגי

השווקים סוערים היום לאחר ההתפתחויות בסוגיית צפון קוריאה, אך נראה כי ההתחממות הנוכחית הינה טריגר בלבד, והאירוע הגדול מתרחש בכלל בשוק המט"ח, ובצרות שה-ECB  נמצא בהן . מטבע האירו מזנק הערב 0.5% ומשלים מהלך של 14% בחודשים האחרונים. נראה לעת עתה כי העיוות הגדול בשוק המט"ח, שהחל בשנת 2014 עם השקת תוכנית הרכישות של הבנק מתחיל להעלם לאט לאט, לאחר שהשחקנים בשוק מבינים כי הבנק יהיה חייב לצמצם את התמיכה בשווקים. מצוקת הבנק המרכזי תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי, זו שנתנה דחיפה אדירה לשווקים בשנים האחרונות, פועלת על פי שיטת "מפתח הון", כלומר, הבנק רוכש נכסים של מדינות בהתאם לגודלה של הכלכלה, ולפיכך, לגרמניה יש את החלק הגדול ביותר ברכישות של הבנק. כמו כן, ע"פ חוקי הבנק, חל איסור לעלות על קנייה מעל 33% במדינה ספציפית מכלל האג"ח בשוק. הדו"ח החודשי שפרסם הבנק בתחילת החודש מראה על המצוקה קשה שהבנק נמצא בו, כיוון שהוא כבר קנה את כל האג"ח האפשריות של המדינות החזקות. ע"פ הדו"ח הבנק פיספס את יעד הקניה בשוק האג"ח הגרמני בחודש ה-4 ברציפות, ובמקום זאת קנה אגרות חוב איטלקיות בכמות אדירה (סטיית התקן הכי גדולה מהתוכנית אי פעם). ואם חשבתם שהמצוקה של הבנק זמנית, ושימו לב לסקירה שפרסם הבוקר סיטי בנק: ע"פ חישובי הבנק, אזלו האג"חים בטווחים של 6-15 שנים. הבנק נאלץ לקנות אגרות חוב בטווחים קצרים יותר/ בדירוגים נמוכים יותר. במילים פשוטות: הבנק לא יכול להמשיך בתוכנית הרכישות גם אם ירצה לעשות זאת.  

אז מה הבעיה? בואו נסיר את ההגבלות על הבנק. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. על מנת לשנות את הגבלה זו צריך את אישורן של כלל החברות בגוש האירו. אחת הביקורות נגד מרקל בגרמניה הייתה כי היא אפשרה את היחלשות המטבע המקומי, קשה לראות הסכמה שלה למהלך רגע לפני בחירות, ובל נשכח את הביקורת של טראמפ על האירו החלש. היורו דולר מתחילת תוכנית הרכישות , העיוות יסתיים?     בפרוקטול הישיבה האחרונה של הבנק הביעו מספר חברים חששות לגבי ההתחזקות החזקה של האירו. והינה, חברות הייצוא בגוש, אשר סובלות במיוחד מהתחזקות המטבע, חותכות את תחזיות הרווחים שלהן לרבעון הקרוב.

אם נסכם את יום המסחר עד כאן, נראה כי השוק היחידי שהתרגש מההתפתחויות בצפון קוריאה הוא השוק האירופאי. האם זה היה רק טריגר?

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סלוקי 30/08/2017 07:48
    הגב לתגובה זו
    זה סימן מצויין ולא צריך להתרגש מכל פיפס.
  • 5.
    יער האמזונס 30/08/2017 04:22
    הגב לתגובה זו
    הוא מדפיס ניירות (כסף) , וקונה בנייר אגח שאולי שווה נייר ואולי לא
  • 4.
    גל 29/08/2017 21:07
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם הדולר התרסק לנוכח התחממות האיום מקוריאה . רק בארץ ירד באופן מינורי .כאשר סוחרי הסוסים שחקי המעוף מובילים את עגלת הדולר בדשדוש .
  • 3.
    אין חכם כבעל נסיון.. 29/08/2017 20:41
    הגב לתגובה זו
    כפי שהאידיוטים שחזו את התמוטטות דויטשה בנק ואכלו את הכובע,(כי לא נותר להם הרבה יותר אחרי השורטים)....כך גם לשווקים נטיות משלהם ולא אחת בניגוד מוחלט לספקולנטים ולאנא ליסטים למיניהם ( שכבר פירקו את גוש האירו בגלל:יוון, פורטוגל או איטליה).....
  • 2.
    כתבה יפה וחשובה (ל"ת)
    הפתעתם 29/08/2017 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה טיעונים חלשלושים . . . . (ל"ת)
    גוגו חלסטרה 29/08/2017 20:01
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


טים קוק ליונל מסי (X)טים קוק ליונל מסי (X)

טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?

על רכישת מניות על ידי מנהלים ודירקטורים בחברה, המשמעות שלהם, האיתות לשוק ויאך להתייחס לרכישות כאלו?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טים קוק נייקי


טים קוק, מנכ"ל אפל ודירקטור ותיק בנייקי, ביצע השבוע מהלך שמושך תשומת לב: רכש כ-50,000 מניות נייקי בשווי כולל של כ-3 מיליון דולר, במחיר ממוצע של 59  דולר למניה. התזמון? ממש לאחר פרסום דוח רבעוני מאכזב שהוביל לצניחה חדה במניה. לאחר הרכישה, קוק מחזיק למעלה מ-105,000 מניות של ענקית הספורט.

המהלך מעורר שאלות מרתקות: האם זהו ביטוי אמיתי של אמון במותג האייקוני, או שמא מדובר בניסיון לייצב מניה בנפילה חופשית? נייקי, שהייתה פעם סמל לחדשנות בתעשיית הספורט, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים - המניה צנחה כ-25% מתחילת השנה ונסחרת כיום ברמות שלא נראו כמעט עשור. הדוח הרבעוני האחרון הוביל לירידה נוספת של מעל 10% במניה, מה שמעיד על חוסר שביעות רצון של השוק מהביצועים הנוכחיים.

מי קונה מניות בירידה חדה - ומדוע?

קוק אינו משקיע חיצוני שמנסה את מזלו. הוא משמש כדירקטור בנייקי מאז 2005, ומכיר לעומק את תהליכי הקבלת ההחלטות והאסטרטגיה של החברה. כאשר אדם בעל נגישות למידע כזו מחליט להגדיל את החשיפה האישית שלו דווקא כשהמניה בשפל, זה מעביר מסר ברור: הוא מאמין שהשוק מגזים בתגובתו, ושמחיר המניה הנוכחי אינו משקף את הערך האמיתי של החברה לטווח ארוך.

עם זאת, יש להציב את הדברים בפרופורציה. שלושה מיליון דולר הם סכום נכבד למשקיע הממוצע, אך עבור אדם במעמדו הפיננסי של טים קוק - שהונו נאמד במאות מיליוני דולרים - מדובר בהשקעה שאינה מסכנת את יציבותו הכלכלית. לכן, קשה להסיק מהמהלך לבדו שנייקי עומדת בפני מפנה דרמטי לטובה. זהו ביטוי אמון, אך לא בהכרח אינדיקציה חד־משמעית לעלייה עתידית.