עסקה עם איראן? אלו ההשלכות עבור הכלכלה העולמית

במגזין בלומברג ניתחו את ההשפעות של עסקת הגרעין שצפויה לקבל אישור כבר החודש
מתן בן ברוך | (2)
נושאים בכתבה איראן

אפשר להגיד שעסקת הגרעין של המעצמות בראשות ארה"ב עם איראן היא כמעט עובדה מוגמרת. נראה כי הנשיא אובמה יבטיח לעצמו מספיק קולות בסנאט האמריקני לתמוך בהסכם ההיסטורי וההשלכות הכלכליות על איראן כמובן יהיו מרחיקות לכת, אבל לא רק איראן תושפע מהסרת הסנקציות הכבדות שהוטלו עליה בשנים האחרונות - הנה ההשלכות של העסקה עבור הכלכלה העולמית:

1. איראן

אין ספק, המנצחת הגדולה מכל הסיפור. כלכלת 388 מיליארד הדולר של איראן צפויה לצמוח ב-6% כבר בשנת 2016 ושוב בשיעור דומה ב-2017, כך על פי תחזיות הכלכלנים. נזכיר כי רק ב-2012 הכלכלה האיראנית התכווצה בכ-6% וב-2013 בעוד 2% נוספים.

2. מחירי הנפט

איראן עשירה במשאבי טבע והיא נמצאת במקום הרביעי והמכובד בעולם בעתודות הנפט אותן היא מחזיקה. על פי הצפי, לאחר הסנקציות, איראן תייצר עוד 800 אלף חביות נפט ביום כבר ב-2016. נזכיר כי איראן אחראית על 1% בסך הכל מהיצע הנפט העולמי שגם כך מוצף בסחורה ולכן על פי התחזיות השונות לכניסה של איראן לשוק הנפט לא צפויה להיות השפעה רבה על השוק.

3. ארה"ב

גם אחרי שהעסקה עם איראן תצא לפועל, האיסור על חברות אמריקניות לעשות עסקים עם איראן צפוי להשאר בתוקף, כך שלא צפויה להיות השפעה על הצמיחה הכלכלית בארה"ב כתוצאה מההסכם. אך כאן יש סעיף יוצא מן הכלל, העסקה תאפשר לאיראן להתחדש במטוסי נוסעים חדשים, כאשר הגיל הממוצע של מטוס נוסעים באיראן עומד כיום על 27 שנים. מי שצפויה להנות מהעובדה הזאת היא חברת בואינג (סימול: BA), על פי התחזיות איראן תשקיע 20 מיליארד דולר בחידוש צי המטוסים.

בצד האיום, נמצאים מגדלי הפיסטוקים בקליפורניה. איראן היא מעצמת פיסטוקים עולמית וכעת על פי העסקה היא תוכל לייצא פיסטוקים לארה"ב. בשנה שעברה היבול האיראני בענף הפיסטוקים הוערך בכמיליארד דולר.

4. אירופה

הסרת הסנקציות הבינלאומית מעל איראן תאפשר את החזרת היחסים החמים בין איראן לאירופאים. קשרי מסחר ששווים 32 מיליארד דולר. עם התהדקות טבעת הסנקציות הקשרים האלו ירדו בצורה משמעותית והסחר בין הצצדים הסתכם בכ-9 מיליארד דולר. אם להיות ספציפיים, איטליה היא היבואנית הגדולה ביותר של סחורות מאיראן וגרמניה היא היצואנית הגדולה ביותר של סחורות לאיראן והיא צפויה לספק לאיראנים בעיקר מכונות וציוד תעשייתי מתקדם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מגיעים פיסטוקים 05/09/2015 09:44
    הגב לתגובה זו
    גלידת פיסטוקים של ביבי זה מאירן אירן
  • 1.
    מירו. בר 04/09/2015 17:18
    הגב לתגובה זו
    המציאות בבתי השקעות מצביעה על חשש משקיעים ומפנה למטבעות החוץ השונים...
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.