עכשיו זה סופי: ג'נט יילן תחליף את ברננקי כנגידה הראשונה של הפד'

לראשונה מאז ומעולם תכהן אישה כנגידה של הבנק החשוב ביותר בארה"ב. אובמה בירך: "מנהיגה ללא חת שמבינה את האתגרים".
אמיר נהרי |
נושאים בכתבה נגיד פדרל ריזרב

בן ברננקי, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, יסיים את כהונתו בסוף ינואר לאחר תקופה עמוסת אירועים. היום (ג') אישר הסנאט האמריקני באופן סופי את מחליפתו של ברננקי - ועשה היסטוריה. לראשונה לאחר 100 שנים תכהן נגידה בבנק החשוב ביותר בארה"ב.

אובמה מיהר לברך את המינוי ואמר: "ג'נט נכנסת לפד' כאשר לפניה שני אתגרים עיקריים. הראשון הוא שמירת האינפלציה בשליטה והשני הוא האתגר הכלכלי החשוב של הפחתת רמת האבטלה והחזרת האנשים לעבודה. היא מבינה שטיפוח מערכת פיננסית יציבה תסייע לכלכלה ותשמור על הצרכן". ג'נט יילן תהיה הנגידה הדמוקרטית הראשונה מאז 1987. רבים מחברי הסנאט לא הגיעו להצבעה בשל תנאי מזג האוויר הקשים השוררים כעת ברחבי המדינה.

הנשיא הוסיף כי "לאומה האמריקנית תהיה נגידה ללא חת המבינה כי מטרת הכלכלה והמדיניות הכלכלית היא בסופו של יום לשפר את חייהם, עבודתם ורמת החיים של האזרח העובד ומשפחתו".

יילן בת ה-67 נמצאת מזה 20 שנים במרכז העשייה של המדיניות המוניטרית. היא החלה את דרכה בפד' בשנת 1994 תחת ממשלת קלינטון והנגיד דאז, אלן גרינשפן. בשנת 1997 הצטרפה לנשיא בבית הלבן. הכהונה השנייה שלה בבנק החלה בשנת 2004, אז נתבקשה לעמוד בראש הבנק הפדרלי של מדינת סאן פנסיסקו. היא עזבה את התפקיד בשנת 2010 בכדי לכהן כסגניתו של ברננקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט מסחר בורסה
צילום: רוי שיינמן

שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%

צוות גלובל |

במסחר דליל במיוחד מזנק שער הדולר ב-1.1% ל-3.32 שקלים לדולר. דולר שקל רציף 0.42%  

נזכיר שיש מתאם הפוך בין הכיוון בוול סטריט לבין הכיוון בשער הדולר. כאשר יש ירידות בוול סטריט הערך הדולרי של החשיפה יורד והגופים המוסדיים קונים דולרים וההיפך. היום הם בצד הקונים ובאין מוכרים - שער הדולר מזנק. כמו כן, יש חשש מסוים שהעיכובים בהחזרת גופות החללים יובילו להמשך המערכה בעזה, וזה מגדיל את אי הוודאות והרצון להחזיק נכסים שנתפסים כבטוחים כמו הדולר והזהב.  


מניית קמטק קמטק 1.02%  מזנקת בוול סטריט ב-3%, והיא בפער ארביטראז' חיובי מרשים של 12% 


סקירת וול סטריט - הירידות במדדים מתמתנות; צים קופצת ב-4%, קאמטק עם 3%



מוקדם יותר היום: 

החוזים על המדדים המובילים בוול סטריט בירידה. החשש מהחמרה במשבר בין טראמפ לשי בין ארה"ב לסין עולים מדרגה כשסין של שי הגבילה חברות ספנות של ארה"ב מלפעול מול חברה בקוראיה הדרומית - שי לא מוותר - מגבלות על חברות ספנות אמריקאיות; החוזים יורדים. הירידות החלו כבר בבוקר בשווקי אסיה, התרחבו לאירופה ומגיעות לשוק האמריקאי כשהנאסד"ק מוביל את הירידה עם מינוס 1.3%.  

טראמפ וביבי בכנסת (X)טראמפ וביבי בכנסת (X)

טראמפ נגד ספרד: מאיים בסנקציות כלכליות על רקע סירובה להגדיל הוצאות ביטחוניות

ספרד דוחה את היעד החדש של נאט"ו להוצאה ביטחונית של 5% מהתמ"ג וטראמפ שוקל להטיל מכסים

משה כסיף |

עם קשר או בלי קשר למתיחות הגדולה בין ישראל לספרד - ראש ממשלת ספרד נגד ישראל, מה חושב ראש ממשלה קודם ומה חושב העם הספרדי? דונלד טראמפ מאיים על ספרד בענישה כלכלית  מכיוון שאינה מגדילה את הוצאות הביטחון שלה. 

לפני כחצי שנה ועל רקע הוצאות ביטחוניות במדינות נאטו ותחזקת אמל"ח נמוכה, נקבע יעד חדש שלפיו כל מדינה בברית נאטו צריכה להשקיע 5% מהתמ"ג בהוצאות ביטחוניות. מדובר בקפיצה גדולה של יעד קיים, שקבע מינימום של 2% מהתמ"ג (בפועל מדובר על ממוצע של כ-2.5%)

ספרד, בהובלת ראש הממשלה פדרו סנצ'ס, הבהירה כי אין בכוונתה להיענות לדרישה החדשה, בטענה שהדבר יפגע בתקציבי בריאות וחינוך, שני תחומים שנחשבים מרכזיים בתפיסת הרווחה האירופית. אבל, טראמפ שמציג את ההתחייבות הכוללת וההדדית של כל החברות בנאט"ו כמקשה אחת, טוען שהצעד "אינו מכבד את נאט"ו". 

טראמפ הבהיר כי ספרד עלולה לשלם מחיר כלכלי על עמדתה. לדבריו, הוא שוקל ענישה באמצעות מכסים. טראמפ הדגיש כי בעיניו מדובר בזלזול בברית נאט"ו, וציין כי ספרד נהנית מההגנה האוטומטית של הברית בזכות מיקומה הגאוגרפי, גם אם אינה תורמת בהתאם ולכן מחובתה לקיים את ההנחיות והעקרונות של נאט"ו. 

אין מנגנון רשמי שמאפשר להוציא מדינה מנאט"ו, אך טראמפ כבר רמז בשיחה קודמת עם נשיא פינלנד על אפשרות לסילוקה של ספרד מהברית.

ספרד: מעדיפים להשקיע בריאות וחינוך

מנגד, בלשכת ראש ממשלת ספרד מיהרו לפרסם תגובה פומבית שמטרתה להציג את עמדת מדריד. בהודעה צוין כי ספרד היא חברה מלאה בנאט"ו והיא עומדת ביעדים שלה כמו ארצות הברית. עם זאת, הממשלה מבהירה כי מעבר להוצאה של 5% מהתמ"ג על ביטחון יביא בהכרח לקיצוץ תקציבי עמוק בתחומים קריטיים, כמו מערכת הבריאות הציבורית והחינוך, מה שיקשה על האזרחים בטווח הקצר והבינוני.