איראן מכבה אורות - מפקחי הגרעין עזבו את טהראן

איראן הודיעה על הפסקת שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. המפקחים האחרונים עזבו את טהראן, ובעקבות כך נקטעה לחלוטין היכולת של הקהילה הבינלאומית לעקוב אחר פעילות הגרעין האיראנית. זוהי הפעם הראשונה מזה עשרים שנה שבה לא מתקיים כל מנגנון פיקוח רשמי על תוכנית הגרעין של איראן.

המהלך הגיע לאחר מתקפות על מתקנים גרעיניים באיראן על ידי לישראל ולארה״ב. במקום לאפשר חידוש של ביקורי הפיקוח, בחרה טהראן לנצל את המצב ולהסתיר כליל את הפעילות שלה בתחום. במועד הפסקת הפיקוח, לפי הערכות, החזיקה איראן בכ-409 קילוגרם של אורניום מועשר ברמת טוהר של 60% — רמה מתקדמת מאוד, הקרובה לסף הנדרש לייצור נשק גרעיני. מאז עזיבת המפקחים, אין מידע רשמי לגבי מיקום החומר, אופן השימוש בו, או האם וכמה ממנו ממשיך לעבור העשרה.

500 ביקורים בשנה

הסוכנות הבינלאומית ערכה קרוב ל-500 ביקורי פיקוח באיראן בשנה האחרונה, בממוצע של יותר מביקור אחד ביום. זה היה מנגנון פיקוח ייחודי בהיקפו. כעת, כשהפיקוח הופסק, העולם חוזר להתבסס על הערכות מודיעין ותחושות – ולא על מידע מהשטח. הפסקת הפיקוח פוגעת במרכיב המרכזי שאפשר עד כה הערכה בינלאומית מבוססת של תוכנית הגרעין האיראנית. בהיעדר מידע מהימן, גדלה תחושת אי-הוודאות — גם בקרב מקבלי ההחלטות וגם בשווקים — והחששות מפני התפתחויות בלתי צפויות הולכים ומעמיקים.

איראן טוענת כי יש לה זכות משפטית להפסיק את שיתוף הפעולה, בטענה שהתקיפות האחרונות הפרו את עקרונות הסכם אי-הפצת הנשק הגרעיני. מבחינתה, מדובר בצעד הגנתי מול פעולות שנעשו בניגוד לחוק הבינלאומי. ייתכן שטיעון זה יקבל הד בינלאומי מסוים, אך הוא אינו משנה את התחושה שמדובר במהלך שמעלה את רף הסיכון — במיוחד כאשר התוצאה היא היעלמות מוחלטת של שקיפות בתחום רגיש כל כך.

• 500 ש"ח לצילום, 15 אלף לרכישת נשק: כך איראן מגייסת ישראלים לריגול
• וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?

האסטרטגיה החדשה של איראן?

ברקע הדברים מתפתח תהליך מסוכן שבו חוסר הוודאות עצמו הופך לכלי אסטרטגי. איראן, מבלי לנקוט צעד צבאי נוסף, מצליחה לייצר לחץ על מדינות כמו ישראל וארצות הברית. ככל שפחות ידוע, כך מתגברת האפשרות שהצדדים יפעלו על בסיס הנחות — ולא על בסיס מידע.

הביקורת לא פסחה גם על הסוכנות עצמה. מנהלה, רפאל גרוסי, נמצא במוקד מתיחות דיפלומטית לאחר שגורמים באיראן טענו שהדו"חות שפרסם שימשו הצדקה לתקיפות על מתקנים רגישים. גרוסי דחה את ההאשמות, אך ברור שהאמון ההדדי בין הצדדים נשחק, והמוסד שנועד לשמש גוף ניטרלי ומרגיע — הפך בעצמו לנקודת מחלוקת.

למרות ההחרפה, השווקים הפיננסיים עדיין מגיבים בזהירות. מחירי הנפט אכן עלו במעט, אך תגובה מלאה לשינוי הדרמטי במצב הביטחוני טרם נרשמה. בטווח הקרוב, ייתכן שנראה השפעות גם על ביטוח ימי, שרשרת האספקה הבינלאומית, תקציבי ביטחון ומדדי סיכון. זהו תהליך שמתרחש בהדרגה, ככל שהשלכות ההיעלמות של הפיקוח יתבררו.

• אפל 2025 - כשבראד פיט יותר חשוב מסירי
• טראמפ חוזר לאיים עם מכסים של עד 70% החל מה-1 באוגוסט
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הפסקת האש הקיימת בין איראן לישראל תישמר. לרוב, הסכמות מסוג זה מתקיימות כל עוד שני הצדדים פועלים בשקיפות מסוימת. הפסקת הפיקוח שוברת את האיזון הזה ומכניסה מרכיב חדש של חוסר יציבות. איראן עשויה לנסות למנף את המצב לטובתה, אך היא מסתכנת בכך שצעדי נגד יינקטו — דווקא מתוך היעדר ודאות. במצב כזה, קל יותר להחליט לפעול מאשר להמתין.