מחשב קוונטי
צילום: דאלי

אחרי שההייפ נרגע - מה אפשר ללמוד מדוחות חברות הקוונטים?

מניות הקוונטים קופצות היום, אבל זה אחרי שהן איבדו גובה בעקבות דוחות מאכזבים של Rigetti ו-IonQ, לצד ספקות מצד ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה ומטא; עם הפסדים עמוקים ותחרות גוברת מסין, המשקיעים תוהים: האם העליות מעבר לפינה - או שהשוק הזה עדיין רחוק ממימוש הפוטנציאל שלו?

רוי שיינמן |

ההתלהבות סביב מניות הקוונטים דעכה מעט בשבועות האחרונים, כאשר הדוחות של Rigetti ו-IonQ לא הצליחו להצית מחדש את העליות. למרות ש-IonQ רשמה כמעט הכפלה של ההכנסות בשנת 2024, ההפסדים זינקו משמעותית, מה שהעיב על המניה. Rigetti, מצידה, הציגה ירידה חדה בהכנסות לצד הפסדים עמוקים, למרות התקדמות טכנולוגית מסוימת. כעת, העיניים נשואות אל D-Wave, שתפרסם את תוצאותיה מחר, אך נראה שהציפיות בשוק מתונות יותר, כאשר התחזיות מצביעות על ירידה שנתית בהכנסות.


תוצאות ריגטי ו-IonQ: תוצאות מעורבות והתקדמות טכנולוגית

הדוחות של Rigetti המחישו את האתגרים שעומדים בפני החברות בתחום הקוונטים. הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-2.27 מיליון דולר - ירידה חדה לעומת 3.38 מיליון דולר בשנה הקודמת. במקביל, ההפסד התפעולי של החברה העמיק ל-18.5 מיליון דולר. למרות המספרים המאכזבים, המניה דווקא עלתה בכ-9% לאחר הדיווח, ככל הנראה בשל אופטימיות לגבי שותפות אסטרטגית חדשה עם Quanta Computer הטייוואנית, במסגרתה תשקיע החברה יותר מ-250 מיליון דולר בפיתוח קוונטים במהלך חמש השנים הקרובות.


Rigetti גם הכריזה כי היא נמצאת על המסלול לפיתוח מעבד קוונטי בעל 36 קיוביטים עד אמצע 2025, עם יעד להגיע למערכת של יותר מ-100 קיוביטים עד סוף השנה. זהו יעד שאפתני, אך המשקיעים מחכים לראות הוכחות ליישום המסחרי של הטכנולוגיה.


גם IONQ, החברה המובילה בתחום, הציגה מספרים מעורבים: ההכנסות צמחו ב-95% ל-11.7 מיליון דולר, אך ההפסד גדל משמעותית והגיע ל-220 מיליון דולר ברבעון האחרון. המניה ספגה ירידה של 11% לאחר הדוחות, כאשר המשקיעים הביעו חשש מקצב שריפת המזומנים והעלייה בהוצאות התפעוליות.


D-WAVE מדווחת מחר: למה השוק מצפה?

D-WAVE, החברה שפועלת בבגישה שונה ממודל ה-Gate-Based Quantum של המתחרות, אמורה לפרסם את תוצאותיה מחר. התחזיות מצביעות על הכנסות של 2.24 מיליון דולר - ירידה של 23% לעומת השנה שעברה.


אך השאלה המהותית היא האם החברה מצליחה להגדיל את בסיס הלקוחות שלה ולשמור על יתרון טכנולוגי בשוק. העסקה הגדולה שחתמה לאחרונה בגרמניה, במסגרתה מכרה מחשב קוונטי למרכז המחשוב העל Jülich, מראה שיש ביקוש לטכנולוגיה שלה - אך קשה לדעת האם זה יספיק כדי להרגיע את המשקיעים.


בינתיים, החברה הכריזה על הישג שעשוי להיות אבן דרך בתעשיית המחשוב הקוונטי: על פי מאמר שהתפרסם בכתב העת Science, המחשב הקוונטי שלה השיג עליונות קוונטית כשהצליח לפתור סימולציה הקשורה לחומרים מגנטיים, תחום שיכול להיות לו שימוש בתעשיות כמו אלקטרוניקה והתחום הרפואי. עליונות קוונטית הוא מושג המתאר מצב בו מחשב קוונטי מצליח לפתור בעיה שלמחשב קלאסי היה לוקח פרק זמן בלתי שביר לפתור.

קיראו עוד ב"גלובל"


גוגל כבר טענה שהצליחה להשיג עליונות קוונטית ב-2019 כשהמחשב שלה הצליח לפתור חידה מתמטית, אך D-WAVE טוענת שהיא הראשונה שהצליחה להשיג עליונות קוונטית בפתרון בעיה מהעולם האמיתי. מנכ"ל החברה, אלן ברץ, ציין שמדובר ב"גביע הקדוש. במובן שהצלחנו לפתור בעיה מהחיים האמיתיים ששום מחשב קלאסי לא היה מסוגל לפתור. עם זאת, המבקרים טוענים שהמחשב הקלאסי החזק ביותר בזמן הניסוי של D-WAVE היה המחשב Frontier של HPE ושמאז כבר נוצרו מחשבים חזקים יותר, כך שלהישג של D-WAVE יש להצמיד כוכבית. 


למה ההייפ נרגע?

לפני כמה חודשים מניות הקוונטים טסו במאות אחוזים אחרי שגוגל הכריזה על שבב הקוונטים החדש שלה, Willow, שנחשב לפריצת דרך בתחום. מיקרוסופט הצטרפה להכרזות עם שבב ה-Majorana 1 שלה, שואף להציג אמינות גבוהה יותר וירידה בשיעור השגיאות. אלא שבפועל, נראה שההשפעה של שני השבב שלה הייתה מוגבלת. הסיבה? רבים בתעשייה טוענים שהשבב של גוגל כבר שבר את "תקרת הזכוכית" של התחום, ושזה רק עניין של זמן עד ששחקנים נוספים ישיגו אותו. המשמעות היא שהשבב של מיקרוסופט לא בהכרח מביא בשורה טכנולוגית חדשה, אלא בעיקר תחרות נוספת על נתח שוק שעדיין לא התגבש.


גם האמירות בחודש שעבר של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ציננו את ההתלהבות. הואנג טען בכנס CES האחרון כי מחשוב קוונטי "שימושי באמת" יגיע רק בעוד 15-30 שנה. זו הייתה מקלחת קרה למשקיעים, שהבינו שהדרך לשימוש מסחרי רחב עוד ארוכה. הביקורת של הואנג אינה היחידה - גם מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הביע ספקות לגבי היתכנות השימוש בטכנולוגיה בטווח הקצר.


מלבד המתחרות הגדולות בארה"ב, ישנה תחרות גוברת גם מסין. מדענים סינים חשפו לאחרונה את Zuchongzhi 3.0, מחשב קוונטי עם 105 קיוביטים, שלפי הדיווחים מבצע חישובים מהר יותר פי מיליון מהשבב של גוגל. כמו כן, חברות סיניות כמו QuantumCTek מתקדמות במהירות, והחשש במערב הוא שסין עלולה להוביל את המהפכה הקוונטית.


מה הלאה? השקעה בסיכון גבוה או הדבר הבא?

השאלה הגדולה היא האם מניות הקוונטים הן עדיין השקעה כדאית. מצד אחד, המשקיעים השוריים רואים בהן את הדבר הגדול הבא, בדומה למה שקרה עם בינה מלאכותית. מבחינתם, ההפסדים הנוכחיים הם "הקרבה" הכרחית בדרך לפיתוח טכנולוגיה פורצת דרך שתשנה תעשיות שלמות - ממחקר תרופות ועד הצפנה מאובטחת.


מצד שני, יש את הגישה הפסימיית יותר, זו שמובילים בכירים כמו ג'נסן הואנג, שסבורים כי יש עוד דרך ארוכה לפני שנראה מחשבים קוונטיים מסחריים בקנה מידה משמעותי. אמנם יש התקדמות, אך היא עדיין לא ברמה שתוכל להצדיק את תגי המחיר העצומים של החברות הללו. הסיכון הגדול הוא שחלק מהחברות לא ישרדו את התקופה הנוכחית, כשהן ממשיכות לשרוף מזומנים ונשענות בעיקר על הבטחות וחלומות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו

מאז 1950 ״ראלי סוף שנה״ הניב תשואה ממוצעת של כ-1.3% במדד S&P 500 עם שיעור הצלחה של כ-76%-79%, אבל בעשור 2010-2020 התמתן ל-0.38% בלבד, כשהשנים החלשות מזוהות בעיקר עם אינפלציה, ריבית ומתחים גיאופוליטיים

ליאור דנקנר |

דצמבר בפתח, אחרי 11 חודשים של עליות מרשימות בשווקים. האם דצמבר יהיה גם חיובי? סטטיסטית התשובה חיובית, קוראים לזה ראלי סוף שנה. אבל זו ממש לא הבטחה.

מה זה ראלי סוף שנה?

"ראלי סוף שנה", הידוע גם כ-"Santa Claus Rally", מתאר עלייה במחירי המניות במהלך חמשת ימי המסחר האחרונים של דצמבר ושני הימים הראשונים של ינואר. התופעה תועדה לראשונה על ידי ייל הירש ב"Stock Trader's Almanac" בשנת 1972, והיא משקפת דפוס עונתי בשווקים. מדובר בהשפעה קלנדרית שבה מחירי המניות עולים בממוצע 1.3% בתקופה זו מאז 1950, עם שיעור הצלחה של 76%, גבוה בהרבה מהביצועים הממוצעים של תקופת שבעה ימים רגילה.

עם זאת, התופעה אינה חלה על כל השווקים באופן שווה. במחקר של Stock Trader's Almanac מ-1950 עד 2022, נמצא כי ה-S&P 500 רשם עליות ב-74% מהמקרים, אך התשואה הממוצעת ירדה ל-0.38% בלבד בשנים 2010-2020, בהשוואה ל-1.33% בתקופה המלאה. מאז 1950, שיעור ההצלחה עומד על כ-77-79%, אך בשנים מסוימות כמו 1928-1950, התשואה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 1.6%. בשנים האחרונות, כמו 2016-2022, הראלי הניב תשואות של 0.4% עד 1.4% ב-S&P 500, מה שמראה המשכיות אבל גם וריאציה.


הסיבות להתרחשות הראלי - והגורמים שמונעים אותו

הראלי נובע משילוב של גורמים כלכליים, פסיכולוגיים ותפעוליים. ראשית, "window dressing": מנהלי קרנות מוסדיות קונים מניות חזקות בסוף השנה כדי לשפר את דוחות הביצועים שלהם, מה שיוצר לחץ קנייה. שנית, תנועות כסף הקשורות לבונוסים ומענקים: עובדים מקבלים תשלומים בסוף השנה ומשקיעים אותם בשוק. שלישית, עונת החגים מגבירה מכירות קמעונאיות, מה שתומך במניות צריכה. רביעית, "tax-loss harvesting", מכירות הפסדים בסוף נובמבר להפחתת מס, מפסיקות בדצמבר, ומאפשרות התאוששות. חמישית, נפח מסחר נמוך בחגים מקל על תנועות מחירים כלפי מעלה, ותחושת אופטימיות עונתית מושכת משקיעים פרטיים.