אחרי שההייפ נרגע - מה אפשר ללמוד מדוחות חברות הקוונטים?
מניות הקוונטים קופצות היום, אבל זה אחרי שהן איבדו גובה בעקבות דוחות מאכזבים של Rigetti ו-IonQ, לצד ספקות מצד ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה ומטא; עם הפסדים עמוקים ותחרות גוברת מסין, המשקיעים תוהים: האם העליות מעבר לפינה - או שהשוק הזה עדיין רחוק ממימוש
הפוטנציאל שלו?
ההתלהבות סביב מניות הקוונטים דעכה מעט בשבועות האחרונים, כאשר הדוחות של Rigetti ו-IonQ לא הצליחו להצית מחדש את העליות. למרות ש-IonQ רשמה כמעט הכפלה של ההכנסות בשנת 2024, ההפסדים זינקו משמעותית, מה שהעיב על המניה. Rigetti, מצידה, הציגה ירידה חדה בהכנסות
לצד הפסדים עמוקים, למרות התקדמות טכנולוגית מסוימת. כעת, העיניים נשואות אל D-Wave, שתפרסם את תוצאותיה מחר, אך נראה שהציפיות בשוק מתונות יותר, כאשר התחזיות מצביעות על ירידה שנתית בהכנסות.
תוצאות ריגטי ו-IonQ: תוצאות מעורבות והתקדמות טכנולוגית
הדוחות של Rigetti המחישו את האתגרים שעומדים בפני החברות בתחום הקוונטים. הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-2.27 מיליון דולר - ירידה חדה לעומת 3.38 מיליון דולר בשנה הקודמת. במקביל, ההפסד התפעולי של החברה העמיק ל-18.5 מיליון דולר. למרות המספרים
המאכזבים, המניה דווקא עלתה בכ-9% לאחר הדיווח, ככל הנראה בשל אופטימיות לגבי שותפות אסטרטגית חדשה עם Quanta Computer הטייוואנית, במסגרתה תשקיע החברה יותר מ-250 מיליון דולר בפיתוח קוונטים במהלך חמש השנים הקרובות.
Rigetti גם הכריזה
כי היא נמצאת על המסלול לפיתוח מעבד קוונטי בעל 36 קיוביטים עד אמצע 2025, עם יעד להגיע למערכת של יותר מ-100 קיוביטים עד סוף השנה. זהו יעד שאפתני, אך המשקיעים מחכים לראות הוכחות ליישום המסחרי של הטכנולוגיה.
גם IONQ, החברה המובילה בתחום,
הציגה מספרים מעורבים: ההכנסות צמחו ב-95% ל-11.7 מיליון דולר, אך ההפסד גדל משמעותית והגיע ל-220 מיליון דולר ברבעון האחרון. המניה ספגה ירידה של 11% לאחר הדוחות, כאשר המשקיעים הביעו חשש מקצב שריפת המזומנים והעלייה בהוצאות התפעוליות.
- מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
D-WAVE מדווחת מחר: למה השוק מצפה?
D-WAVE, החברה שפועלת בבגישה שונה ממודל ה-Gate-Based Quantum של המתחרות, אמורה לפרסם את תוצאותיה מחר. התחזיות מצביעות על הכנסות של 2.24 מיליון דולר - ירידה של 23% לעומת השנה שעברה.
אך השאלה המהותית היא
האם החברה מצליחה להגדיל את בסיס הלקוחות שלה ולשמור על יתרון טכנולוגי בשוק. העסקה הגדולה שחתמה לאחרונה בגרמניה, במסגרתה מכרה מחשב קוונטי למרכז המחשוב העל Jülich, מראה שיש ביקוש לטכנולוגיה שלה - אך קשה לדעת האם זה יספיק כדי להרגיע את המשקיעים.
בינתיים, החברה הכריזה על הישג שעשוי להיות אבן דרך בתעשיית המחשוב הקוונטי: על פי מאמר שהתפרסם בכתב העת Science, המחשב הקוונטי שלה השיג עליונות קוונטית כשהצליח לפתור סימולציה הקשורה לחומרים מגנטיים, תחום שיכול להיות לו שימוש בתעשיות כמו אלקטרוניקה והתחום הרפואי. עליונות קוונטית הוא מושג המתאר מצב בו מחשב קוונטי מצליח לפתור בעיה שלמחשב קלאסי היה לוקח פרק זמן בלתי שביר לפתור.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
גוגל כבר טענה שהצליחה להשיג עליונות קוונטית ב-2019 כשהמחשב שלה הצליח לפתור חידה מתמטית, אך D-WAVE טוענת שהיא הראשונה שהצליחה להשיג עליונות קוונטית בפתרון בעיה מהעולם האמיתי. מנכ"ל החברה, אלן ברץ, ציין שמדובר ב"גביע הקדוש. במובן שהצלחנו לפתור בעיה מהחיים האמיתיים ששום מחשב קלאסי לא היה מסוגל לפתור. עם זאת, המבקרים טוענים שהמחשב הקלאסי החזק ביותר בזמן הניסוי של D-WAVE היה המחשב Frontier של HPE ושמאז כבר נוצרו מחשבים חזקים יותר, כך שלהישג של D-WAVE יש להצמיד כוכבית.
למה ההייפ נרגע?
לפני כמה חודשים מניות הקוונטים טסו במאות אחוזים אחרי שגוגל הכריזה על שבב הקוונטים החדש שלה, Willow, שנחשב לפריצת
דרך בתחום. מיקרוסופט הצטרפה להכרזות עם שבב ה-Majorana 1 שלה, שואף להציג אמינות גבוהה יותר וירידה בשיעור השגיאות. אלא שבפועל, נראה שההשפעה של שני השבב שלה הייתה מוגבלת. הסיבה? רבים בתעשייה טוענים שהשבב של גוגל כבר שבר את "תקרת הזכוכית" של התחום, ושזה רק עניין
של זמן עד ששחקנים נוספים ישיגו אותו. המשמעות היא שהשבב של מיקרוסופט לא בהכרח מביא בשורה טכנולוגית חדשה, אלא בעיקר תחרות נוספת על נתח שוק שעדיין לא התגבש.
גם האמירות בחודש שעבר של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ציננו את ההתלהבות. הואנג
טען בכנס CES האחרון כי מחשוב קוונטי "שימושי באמת" יגיע רק בעוד 15-30 שנה. זו הייתה מקלחת קרה למשקיעים, שהבינו שהדרך לשימוש מסחרי רחב עוד ארוכה. הביקורת של הואנג אינה היחידה - גם מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הביע ספקות לגבי היתכנות השימוש בטכנולוגיה בטווח הקצר.
מלבד המתחרות הגדולות בארה"ב, ישנה תחרות גוברת גם מסין. מדענים סינים חשפו לאחרונה את Zuchongzhi 3.0, מחשב קוונטי עם 105 קיוביטים, שלפי הדיווחים מבצע חישובים מהר יותר פי מיליון מהשבב של גוגל. כמו כן, חברות סיניות כמו QuantumCTek מתקדמות
במהירות, והחשש במערב הוא שסין עלולה להוביל את המהפכה הקוונטית.
מה הלאה? השקעה בסיכון גבוה או הדבר הבא?
השאלה הגדולה היא האם מניות הקוונטים הן עדיין השקעה כדאית. מצד אחד, המשקיעים השוריים רואים בהן את הדבר הגדול הבא, בדומה
למה שקרה עם בינה מלאכותית. מבחינתם, ההפסדים הנוכחיים הם "הקרבה" הכרחית בדרך לפיתוח טכנולוגיה פורצת דרך שתשנה תעשיות שלמות - ממחקר תרופות ועד הצפנה מאובטחת.
מצד שני, יש את הגישה הפסימיית יותר, זו שמובילים בכירים כמו ג'נסן הואנג,
שסבורים כי יש עוד דרך ארוכה לפני שנראה מחשבים קוונטיים מסחריים בקנה מידה משמעותי. אמנם יש התקדמות, אך היא עדיין לא ברמה שתוכל להצדיק את תגי המחיר העצומים של החברות הללו. הסיכון הגדול הוא שחלק מהחברות לא ישרדו את התקופה הנוכחית, כשהן ממשיכות לשרוף מזומנים ונשענות
בעיקר על הבטחות וחלומות.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.