אינטל שבבים
צילום: אינטל

למה אינטל נפלה ב-4%?

עתיד המענק הפדרלי של 7.85 מיליארד דולר בסכנה; המשקיעים חוששים מפגיעה בתוכניות ההתרחבות האסטרטגיות

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה אינטל שבבים

מניית אינטל Intel Corp -4.3%  נפלה ב-4% בעקבות נאומו של הנשיא דונלד טראמפ אמש בפני הקונגרס, בו קרא לביטול חוק השבבים (CHIPS Act). מדובר במכה נוספת לענקית השבבים האמריקאית, שמניותיה כבר ירדו בכ-26% מהשיא שלהן בשנת 2025.


במהלך נאומו, טראמפ תקף בחריפות את חוק השבבים וכינה אותו "דבר נורא, נורא", והוסיף כי "אנחנו נותנים מאות מיליארדי דולרים וזה לא אומר דבר. הם לוקחים את הכסף שלנו ולא מוציאים אותו". הנשיא קרא ליושב ראש בית הנבחרים לבטל את החוק ולהשתמש בכספים שיישארו להפחתת החוב הלאומי.


תחת חוק השבבים, שנחקק בתקופת ממשל ביידן בשנת 2022, אינטל זכתה למענק פדרלי בסך 7.85 מיליארד דולר - הסכום הגדול ביותר שהוקצה לחברה יחידה במסגרת החקיקה. נכון לסוף ינואר 2025, החברה כבר קיבלה כ-2.2 מיליארד דולר מסכום זה, אך כעת עתיד שאר המימון מוטל בספק.


פגיעה בתוכניות ההתרחבות

ביטול חוק השבבים יכול להוות מכה קשה לתוכניות ההתרחבות של אינטל בארצות הברית. החברה תכננה להשתמש בכספי המענק לבניית ושדרוג מפעלי ייצור שבבים בתוך גבולות ארה"ב, כחלק מהמאמץ הלאומי להפחית את התלות באסיה, ובמיוחד בטייוואן, בתחום הקריטי של ייצור שבבים מתקדמים.


המשקיעים מודאגים גם מהעתיד הלא ברור של עסקי ייצור השבבים (foundry) של אינטל. בשוק קיוו שחברת TSMC הטייוואנית תרכוש את יחידת הייצור של אינטל או תיכנס לשותפות בניהול מתקני הייצור שלה, אך לאחרונה גברו הספקות לגבי הסיכויים שמהלך כזה יתממש.


בניגוד לגישת המענקים הישירים של חוק השבבים, טראמפ שיבח בנאומו את ההשקעות הגדולות שהודיעו עליהן לאחרונה חברות טכנולוגיה מובילות כמו אפל ו-TSMC, ללא קבלת מימון ממשלתי ישיר. הדבר מצביע על העדפתו לגישה כלכלית שונה, המבוססת יותר על תמריצי מס והקלות רגולטוריות מאשר על סבסוד ממשלתי ישיר.


למרות הקריאה הנשיאותית, לא ברור אם הקונגרס המפולג יפעל לביטול החקיקה, שאושרה בתמיכה דו-מפלגתית משמעותית. יש לציין כי חוק השבבים נתפס בעיני רבים ככלי אסטרטגי חיוני לחיזוק הביטחון הלאומי והכלכלי של ארצות הברית, במיוחד לאור המתיחות הגוברת עם סין והחשש מהשפעתה על שרשראות האספקה הגלובליות.

קיראו עוד ב"גלובל"


בטווח הקצר, נראה כי עתיד מניות אינטל יושפע במידה רבה מהתפתחות המדיניות הפדרלית בנוגע לתעשיית השבבים האמריקאית, וכן מאפשרויות עסקיות כמו רכישות או שותפויות אסטרטגיות. החברה נסחרת כעת לפי שווי של 88 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-2% מתחילת השנה ונפלה ב-52% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אינטל חברה כושלת עם ניהול כושלהכסף ילך לפח. (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 06/03/2025 08:31
    הגב לתגובה זו
    תעשית השבבים אכן אסטרטגית לארהב אבל אינטל חברה כושלת והשאר לא צריכים את הכסף.
  • 1.
    אנונימי 06/03/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים מודאגים וזה חוזר על עצמו מי המשקיעים הרי אלה לא אמריקאים ברובם כי אם סינים הודים ועוד והכסף הולך אליהם כל הכבוד לטראמפ ובתקווה שיצליח לחסום את הבזבוז הענק הזה לטובת ארצות הברית ולעם שחי שם
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


חתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מחתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מ

ישראל מצטרפת ל-Pax Silica כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי

רן קידר |
נושאים בכתבה AI פאקס סיליקה

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי. הצטרפותה של ישראל ליוזמה, שנחשפה בוועידה בינלאומית בוושינגטון בהשתתפות תשע מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה ובשבבים, מהווה הכרה רשמית במעמדה של ישראל כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי, לא רק כ"אומת סטארט-אפ", אלא כמדינה בעלת נכסים אסטרטגיים בשרשרת הערך העולמית של טכנולוגיות מתקדמות.

בוועידה, שהתקיימה ביום שישי, השתתפו נציגים מארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטרליה - וישראל. זהו חוד החנית של המדינות שמארחות את החברות, ההון והתשתיות הקריטיות ביותר לתעשיית השבבים, הדאטה וה-AI העולמית.

הזווית הישראלית: נכס אסטרטגי בעידן של תחרות טכנולוגית

בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג את ישראל בוועידה ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, לצד הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.

עבור ישראל, ההצטרפות ל-Pax Silica אינה מהלך סמלי בלבד. היא משקפת אינטרס כלכלי וביטחוני עמוק: שילוב יכולות ה-AI, הסייבר, האלגוריתמיקה והחדשנות הישראלית בתוך מסגרות בינלאומיות שמבקשות לצמצם תלות בשרשראות אספקה פגיעות ולחזק שותפויות בין מדינות "אמינות".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "הצטרפות ישראל ליוזמת Pax Silica בהובלת ארצות הברית היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למובילה עולמית בתחומי החדשנות והבינה המלאכותית. יחד עם שותפינו הבינלאומיים, אנו פועלים לבצר את תעשיית ה-AI הגלובלית, לחזק את עמידות שרשראות האספקה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והביטחוני של המדינות המשתתפות ואזרחיהן".