אינטל שבבים
צילום: אינטל

למה אינטל נפלה ב-4%?

עתיד המענק הפדרלי של 7.85 מיליארד דולר בסכנה; המשקיעים חוששים מפגיעה בתוכניות ההתרחבות האסטרטגיות

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה אינטל שבבים

מניית אינטל Intel Corp 1.49%  נפלה ב-4% בעקבות נאומו של הנשיא דונלד טראמפ אמש בפני הקונגרס, בו קרא לביטול חוק השבבים (CHIPS Act). מדובר במכה נוספת לענקית השבבים האמריקאית, שמניותיה כבר ירדו בכ-26% מהשיא שלהן בשנת 2025.


במהלך נאומו, טראמפ תקף בחריפות את חוק השבבים וכינה אותו "דבר נורא, נורא", והוסיף כי "אנחנו נותנים מאות מיליארדי דולרים וזה לא אומר דבר. הם לוקחים את הכסף שלנו ולא מוציאים אותו". הנשיא קרא ליושב ראש בית הנבחרים לבטל את החוק ולהשתמש בכספים שיישארו להפחתת החוב הלאומי.


תחת חוק השבבים, שנחקק בתקופת ממשל ביידן בשנת 2022, אינטל זכתה למענק פדרלי בסך 7.85 מיליארד דולר - הסכום הגדול ביותר שהוקצה לחברה יחידה במסגרת החקיקה. נכון לסוף ינואר 2025, החברה כבר קיבלה כ-2.2 מיליארד דולר מסכום זה, אך כעת עתיד שאר המימון מוטל בספק.


פגיעה בתוכניות ההתרחבות

ביטול חוק השבבים יכול להוות מכה קשה לתוכניות ההתרחבות של אינטל בארצות הברית. החברה תכננה להשתמש בכספי המענק לבניית ושדרוג מפעלי ייצור שבבים בתוך גבולות ארה"ב, כחלק מהמאמץ הלאומי להפחית את התלות באסיה, ובמיוחד בטייוואן, בתחום הקריטי של ייצור שבבים מתקדמים.


המשקיעים מודאגים גם מהעתיד הלא ברור של עסקי ייצור השבבים (foundry) של אינטל. בשוק קיוו שחברת TSMC הטייוואנית תרכוש את יחידת הייצור של אינטל או תיכנס לשותפות בניהול מתקני הייצור שלה, אך לאחרונה גברו הספקות לגבי הסיכויים שמהלך כזה יתממש.


בניגוד לגישת המענקים הישירים של חוק השבבים, טראמפ שיבח בנאומו את ההשקעות הגדולות שהודיעו עליהן לאחרונה חברות טכנולוגיה מובילות כמו אפל ו-TSMC, ללא קבלת מימון ממשלתי ישיר. הדבר מצביע על העדפתו לגישה כלכלית שונה, המבוססת יותר על תמריצי מס והקלות רגולטוריות מאשר על סבסוד ממשלתי ישיר.


למרות הקריאה הנשיאותית, לא ברור אם הקונגרס המפולג יפעל לביטול החקיקה, שאושרה בתמיכה דו-מפלגתית משמעותית. יש לציין כי חוק השבבים נתפס בעיני רבים ככלי אסטרטגי חיוני לחיזוק הביטחון הלאומי והכלכלי של ארצות הברית, במיוחד לאור המתיחות הגוברת עם סין והחשש מהשפעתה על שרשראות האספקה הגלובליות.

קיראו עוד ב"גלובל"


בטווח הקצר, נראה כי עתיד מניות אינטל יושפע במידה רבה מהתפתחות המדיניות הפדרלית בנוגע לתעשיית השבבים האמריקאית, וכן מאפשרויות עסקיות כמו רכישות או שותפויות אסטרטגיות. החברה נסחרת כעת לפי שווי של 88 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-2% מתחילת השנה ונפלה ב-52% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אינטל חברה כושלת עם ניהול כושלהכסף ילך לפח. (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 06/03/2025 08:31
    הגב לתגובה זו
    תעשית השבבים אכן אסטרטגית לארהב אבל אינטל חברה כושלת והשאר לא צריכים את הכסף.
  • 1.
    אנונימי 06/03/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים מודאגים וזה חוזר על עצמו מי המשקיעים הרי אלה לא אמריקאים ברובם כי אם סינים הודים ועוד והכסף הולך אליהם כל הכבוד לטראמפ ובתקווה שיצליח לחסום את הבזבוז הענק הזה לטובת ארצות הברית ולעם שחי שם
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות

ריכוז העליות במניות טכנולוגיה, פחד מהחמצה מול חשש מבועה והמעבר לאסטרטגיות מבוססות תנודתיות מציבים את וול סטריט בפני שנה של חוסר ודאות וניהול סיכונים מוגבר

אדיר בן עמי |


שוק המניות האמריקאי בדרך לסיים שנה נוספת שבה הבינה המלאכותית ממשיכה להכתיב את סדר היום, אך לקראת 2026 מתחדדת תחושת חוסר הנוחות בקרב משקיעים. העליות החדות במניות טכנולוגיה מרכזיות יצרו רווחים משמעותיים, אך גם חוסר ודאות גובר לגבי היציבות של המגמה והיכולת שלה להמשיך באותו קצב.


במהלך השנה וחצי האחרונות ימי מסחר של ירידות חזקות התחלפו לא אחת בתיקונים מהירים כלפי מעלה. הדינמיקה הזו הפכה את ניהול הסיכון לאתגר מרכזי, במיוחד עבור מי שנמצא חשיפה גבוהה למניות שמזוהות עם מהפכת ה־AI. ריכוז העליות בקבוצה מצומצמת של מניות תרם ליציבות יחסית במדדים הכלליים, אך במקביל הגדיל את הפגיעות של השוק כולו לזעזועים נקודתיים בענף השבבים, החומרה או תשתיות המחשוב.


במילים אחרות, שוק המניות האמריקאי אינו מתנהל כיום כתנועה אחידה של “סיכון מול סולידיות”, אלא כסדרה של רוטציות פנימיות. סקטורים מסוימים נהנים מתיאבון משקיעים גבוה, בעוד אחרים מדשדשים או נסוגים, גם כאשר המדדים עצמם נראים יציבים יחסית. התוצאה היא ירידה מתמשכת במידת הקורלציה בין מניות שונות, תופעה שמקטינה את התנודתיות הנמדדת במדדים כמו ה־VIX. עם זאת, אותה ירידה בקורלציה עלולה דווקא להגביר את עוצמת התגובה כאשר מתרחש אירוע חיצוני משמעותי, בין אם כלכלי, פיננסי או גיאו־פוליטי.

בנוסף, סקרי משקיעים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שהחשש מבועה בשוק המניות תופס מקום מרכזי בשיח. אך במקביל, רבים מהמשקיעים מתקשים לצמצם חשיפה מחשש להחמצת המשך העליות,  תופעה שמזינה תנודתיות גם כאשר אין שינוי מהותי בנתוני המאקרו.


תרחיש של חוסר יציבות מתמשך

אסטרטגים בשוק מעריכים כי אם אכן נוצרה בועה סביב ה־AI, היא אינה צפויה להסתיים בתנועה חדה אחת. במקום זאת, ייתכן תרחיש של חוסר יציבות מתמשך: ירידות חדות יחסית שיתוקנו במהירות, כל עוד המשקיעים מאמינים שהשקעות ההון בתשתיות טכנולוגיות טרם מיצו את עצמן. על רקע זה, גוברת ההתעניינות באסטרטגיות השקעה שמבוססות על תנודתיות ולא על כיוון השוק. עבור משקיעים מוסדיים, תנודתיות הפכה לכלי בפני עצמו, כזה שמאפשר התמודדות עם חוסר הוודאות מבלי להמר במפורש על המשך העליות או על תיקון עמוק.