סיוה בשת"פ עם ARM: "שוק שיגיע ל-300 מיליארד דולר עד 2030"
סיוה דיווחה על שיתוף פעולה עם ענקית השבבים ARM למתן מענה לתחנות תקשורת סלולרית, בכדי לייעל את התקשורת הלווינית במכשירים סלולריים במכשירים תומכי 5G; לדברי החברה, מדובר בשוק שהיום מוערך בכ-182 מיליארד דולר וצפוי לגדול לכ-300 מיליארד דולר עד 2030
סיוה Ceva Inc. -1.15% , המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירים חכמים, דיווחה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ARM ועם חברת SynaXG. החברות יציעו פתרון 5G לתחנות תקשורת סלולרית שמאפשרות תקשורת לווינים למכשירים סלולריים. לפי החברה הפתרון החדש יעיל יותר מהפתרונות הקיימים בשוק, והוא מספק יעילות טובה פי 10 לעומת פתרונות מבוססי מחשוב מסורתי ופי 20 יעיל יותר לעומת חלופות מבוססות FPGA בשימוש כיום. שוחחנו עם משה שייר, סמנכ"ל השיווק של החברה, בכדי להבין יותר על המוצר החדש.
במה מתמקד שיתוף הפעולה?
"שיתוף הפעולה הוא סביב הנושא של תשתיות תקשורת סלולרית שהיום מתרחבות, והעניין של תקשורת לווינית סלולרית צובר תאוצה. אחת הבעיות הגדולות בתחום הזה זה צריכת הספק וצריכת חשמל, יש כל הזמן לחץ להוריד את צריכת ההספק של התחנות האלה וזו המטרה כאן, להוריד את ההספק של תחנות בסיס ולהפוך אותן ליותר נגישות לשחקנים שרוצים לבנות שבבים. שיתוף הפעולה מתמקד בשבבים לתחנות ולא למכשירים סלולריים".
מה הפוטנציאל?
השוק הזה היום מוערך בכ-182 מיליארד דולר, זה השווי של כל תחנות הבסיס והלווינים, אבל הוא הולך לגדול בקצב של סביב ה-10% בשנה, וב-2030 צפוי להגיע ל-300 מיליארד דולר. צריך הרבה שבבים בשביל התחנות האלה ומזה אנחנו מקווים להנות".
איך בנוי שיתוף הפעולה?
"יש 3 שותפים שכל אחד מביא חלק טכנולוגי, ARM, אנחנו וחברה נוספת שמתעסקת בעיקר בתוכנה. כשבונים שבבים או פתרונות לתחנות כאלה יש פתרונות שהם קרובים לאנטנה שעובדים בקצב העברת נתונים גבוהה, שם סיוה מתמחה. אנחנו משפרים ביצועים פי 10, ו-ARM מביאה את השכבות הגבוהות יותר בפתרון. זה מחליף את הפתרונות הקיימים. גם הטכנולוגיה של סיוה שעוסקת בעיבוד אותות קרוב לאנטנה וגם ARM שעושה עיבוד של שכבות תקושרות גבוהות מביאים פתרון יותר יעיל ממה שקיים היום בשוק".
- ההנפקה המכוערת של סיוה
- סיוה עקפה את התחזיות - הרווח למניה 0.11 דולר והכנסות של 28.4 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באיזה מסלול יימכר המוצר הזה?
"הוא יימכר במסלול הרשיונות הרגיל של סיוה. מי שיקנה את הפתרון אלה חברות שבבים שישלמו רישיון חד פעמי לסיוה ול-ARM ולאחר מכן ישלמו גם תמלוגים".
אז זה בעצם מוצר אחד שלם או כמה חלקים נפרדים?
"כל אחד מוכר פה את החלק שלו, אנחנו לא נכנסים לכמה הם גובים והם לא נכנסים לכמה אנחנו גובים, אלה שתי התמחויות שונות. לכל אחד יש תמחור שונה, אבל אני יכול להגיד שאצל סיוה זה מוצר שיהיה ברף הגבוה של המחירים שלנו. זה מוצר שגם יאפשר לשחקנים קטנים יותר להיכנס לתחום הזה של תקשורת לווינית".
לרבעון הרביעי של 2024 סיוה דיווחה על הכנסות של 29.2 מיליון דולר, מעל התחזיות המוקדמות שעמדו על 27.5 מיליון דולר, ורווח למניה Non-GAAP של 0.11 דולר - בהתאם לציפיות השוק. החברה הציגה גידול של 38% במספר המשלוחים, שהסתכמו ב-623 מיליון יחידות, בהובלת מכירות ליישומים בתחום ה-IoT, תקשורת סלולרית ויישומים תעשייתיים. משלוחי Wi-Fi צמחו ב-110% בהשוואה שנתית, כאשר תמלוגי ה-Wi-Fi גדלו ב-175%. משלוחי Bluetooth עלו ב-41%, ואילו משלוחי רכיבי סלולר IoT עלו ב-37%.
בנוסף, החברה עדכנה כי היא צופה צמיחה של 9% בהכנסות בשנת 2025, לצד עלייה משמעותית
של 50% ברווחיות.
בשיחה עם אמיר פנוש, מנכ"ל החברה, ויניב אריאלי, סמנכ"ל הכספים, דיברו המנהלים על ההסתכלות לעתיד של החברה: "העוגן של סיוה זו הפעילות האלחוטית, העתיד זה AI בקצה", אמרו המנהלים. "תחום הקישוריות והתחום האלחוטי הם מנועים מאוד חזק. הגידול הנוסף יגיע כאמור מתחום ה-AI בקצה, אנחנו מאפשרים לכל מגוון הלקוחות בנוסף למעבד ולקישוריות להוסיף יכולות AI, זה יהיה מנוע צמיחה חזק", אמר פנוש.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

כלבי הדאו ב־2025: האסטרטגיה הוותיקה הניבה כמעט 18%
בעוד השוק נשען על מניות צמיחה ו-AI, אסטרטגיית הדיבידנד המכנית עקפה את מדד הדאו ג’ונס, נהנתה מירידת תשואות האג"ח והחזירה למרכז הבמה את ערך היציבות וההכנסה השוטפת
איך האסטרטגיה עובדת
בתחילת כל שנה בוחרים את עשר מניות מדד דאו ג’ונס בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, משקיעים בהן במשקל שווה, ומחזיקים בהן למשך שנה שלמה. בסוף השנה מתבצע רענון ,יציאה מהמניות שנפלטו מהרשימה וכניסה למניות החדשות שעומדות בקריטריון. הרציונל הכלכלי שמאחורי השיטה נשען על עיקרון החזרה לממוצע. תשואת דיבידנד גבוהה היא לרוב תוצאה של ירידת מחיר, ולא בהכרח של הידרדרות מהותית בפעילות החברה. מאחר שמדובר בחברות גדולות, מבוססות ורווחיות, ההנחה היא שהשוק נוטה “להעניש” אותן יתר על המידה - תיקון שמייצר הזדמנות.
יתרון נוסף של האסטרטגיה נובע מהרכב מדד הדאו ג’ונס עצמו. המדד כולל 30 חברות אמריקאיות ותיקות, רבות מהן בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנדים ויציבות פיננסית. בכך, כלבי הדאו פועלים בתוך יקום מצומצם יחסית של מניות איכות, מה שמפחית חלק מהסיכונים הטמונים באסטרטגיות דיבידנד רחבות.
לאורך השנים, הביצועים של כלבי הדאו היו מחזוריים. היו תקופות שבהן היא הציגה תשואה גבוהה מזו של מדד דאו ג’ונס עצמו, ולעומתן שנים שבהן פיגרה מאחור. ניתוחי עבר מצביעים על כך שהשיטה נוטה לתפקד טוב יותר בסביבות של ריבית יציבה או יורדת, ובשלבים שבהם מניות ערך ודיבידנד חוזרות למשוך תשומת לב לאחר תקופות של דומיננטיות למניות צמיחה.
- מה צפוי בשוק ב-2025? הטוב, הרע והמכוער
- הכלבים נובחים: אחרי שאכזבו בשנים האחרונות כלבי הדאו יכו את המדד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הצליחה האסטרטגיה ב-2025?
שנת 2025 סיפקה דוגמה בולטת לכך. עשר מניות כלבי הדאו רשמו השנה תשואה ממוצעת של כ־17.8% (במשקל שווה), והקדימו את מדד דאו ג’ונס כולו, שעלה בכ־14.5%. מדובר בביצוע השנתי החזק ביותר של האסטרטגיה מאז 2019. העליות הובלו על ידי שילוב מעניין של סקטורים. אמג’ן וג’ונסון אנד ג’ונסון מהמגזר הרפואי, לצד IBM וסיסקו מענקיות הטכנולוגיה הוותיקות, רשמו עליות חדות של 28% עד כ־44%. הצלחה זו ממחישה כיצד גם חברות “מבוגרות” יחסית יכולות ליהנות מרוח גבית כאשר הסנטימנט משתנה.
