אמיר פנוש מנכל סיוה
צילום: סיוה

סיוה בשת"פ עם ARM: "שוק שיגיע ל-300 מיליארד דולר עד 2030"

סיוה דיווחה על שיתוף פעולה עם ענקית השבבים ARM למתן מענה לתחנות תקשורת סלולרית, בכדי לייעל את התקשורת הלווינית במכשירים סלולריים במכשירים תומכי 5G; לדברי החברה, מדובר בשוק שהיום מוערך בכ-182 מיליארד דולר וצפוי לגדול לכ-300 מיליארד דולר עד 2030

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה סיוה ARM

סיוה Ceva Inc. 1.99%  , המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירים חכמים, דיווחה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ARM ועם חברת SynaXG. החברות יציעו פתרון 5G לתחנות תקשורת סלולרית שמאפשרות תקשורת לווינים למכשירים סלולריים. לפי החברה הפתרון החדש יעיל יותר מהפתרונות הקיימים בשוק, והוא מספק יעילות טובה פי 10 לעומת פתרונות מבוססי מחשוב מסורתי ופי 20 יעיל יותר לעומת חלופות מבוססות FPGA בשימוש כיום. שוחחנו עם משה שייר, סמנכ"ל השיווק של החברה, בכדי להבין יותר על המוצר החדש.


במה מתמקד שיתוף הפעולה?

"שיתוף הפעולה הוא סביב הנושא של תשתיות תקשורת סלולרית שהיום מתרחבות, והעניין של תקשורת לווינית סלולרית צובר תאוצה. אחת הבעיות הגדולות בתחום הזה זה צריכת הספק וצריכת חשמל, יש כל הזמן לחץ להוריד את צריכת ההספק של התחנות האלה וזו המטרה כאן, להוריד את ההספק של תחנות בסיס ולהפוך אותן ליותר נגישות לשחקנים שרוצים לבנות שבבים. שיתוף הפעולה מתמקד בשבבים לתחנות ולא למכשירים סלולריים".


מה הפוטנציאל?

השוק הזה היום מוערך בכ-182 מיליארד דולר, זה השווי של כל תחנות הבסיס והלווינים, אבל הוא הולך לגדול בקצב של סביב ה-10% בשנה, וב-2030 צפוי להגיע ל-300 מיליארד דולר. צריך הרבה שבבים בשביל התחנות האלה ומזה אנחנו מקווים להנות".


איך בנוי שיתוף הפעולה?

"יש 3 שותפים שכל אחד מביא חלק טכנולוגי, ARM, אנחנו וחברה נוספת שמתעסקת בעיקר בתוכנה. כשבונים שבבים  או פתרונות לתחנות כאלה יש פתרונות שהם קרובים לאנטנה שעובדים בקצב העברת נתונים גבוהה, שם סיוה מתמחה. אנחנו משפרים ביצועים פי 10, ו-ARM מביאה את השכבות הגבוהות יותר בפתרון. זה מחליף את הפתרונות הקיימים. גם הטכנולוגיה של סיוה שעוסקת בעיבוד אותות קרוב לאנטנה וגם ARM שעושה עיבוד של שכבות תקושרות גבוהות מביאים פתרון יותר יעיל ממה שקיים היום בשוק".


באיזה מסלול יימכר המוצר הזה?

"הוא יימכר במסלול הרשיונות הרגיל של סיוה. מי שיקנה את הפתרון אלה חברות שבבים שישלמו רישיון חד פעמי לסיוה ול-ARM ולאחר מכן ישלמו גם תמלוגים".


אז זה בעצם מוצר אחד שלם או כמה חלקים נפרדים?

"כל אחד מוכר פה את החלק שלו, אנחנו לא נכנסים לכמה הם גובים והם לא נכנסים לכמה אנחנו גובים, אלה שתי התמחויות שונות. לכל אחד יש תמחור שונה, אבל אני יכול להגיד שאצל סיוה זה מוצר שיהיה ברף הגבוה של המחירים שלנו. זה מוצר שגם יאפשר לשחקנים קטנים יותר להיכנס לתחום הזה של תקשורת לווינית".


לרבעון הרביעי של 2024 סיוה דיווחה על הכנסות של 29.2 מיליון דולר, מעל התחזיות המוקדמות שעמדו על 27.5 מיליון דולר, ורווח למניה Non-GAAP של 0.11 דולר - בהתאם לציפיות השוק. החברה הציגה גידול של 38% במספר המשלוחים, שהסתכמו ב-623 מיליון יחידות, בהובלת מכירות ליישומים בתחום ה-IoT, תקשורת סלולרית ויישומים תעשייתיים. משלוחי Wi-Fi צמחו ב-110% בהשוואה שנתית, כאשר תמלוגי ה-Wi-Fi גדלו ב-175%. משלוחי Bluetooth עלו ב-41%, ואילו משלוחי רכיבי סלולר IoT עלו ב-37%. 


בנוסף, החברה עדכנה כי היא צופה צמיחה של 9% בהכנסות בשנת 2025, לצד עלייה משמעותית של 50% ברווחיות.


בשיחה עם אמיר פנוש, מנכ"ל החברה, ויניב אריאלי, סמנכ"ל הכספים, דיברו המנהלים על ההסתכלות לעתיד של החברה: "העוגן של סיוה זו הפעילות האלחוטית, העתיד זה AI בקצה", אמרו המנהלים. "תחום הקישוריות והתחום האלחוטי הם מנועים מאוד חזק. הגידול הנוסף יגיע כאמור מתחום ה-AI בקצה, אנחנו מאפשרים לכל מגוון הלקוחות בנוסף למעבד ולקישוריות להוסיף יכולות AI, זה יהיה מנוע צמיחה חזק", אמר פנוש.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.