סיוה בשת"פ עם ARM: "שוק שיגיע ל-300 מיליארד דולר עד 2030"
סיוה דיווחה על שיתוף פעולה עם ענקית השבבים ARM למתן מענה לתחנות תקשורת סלולרית, בכדי לייעל את התקשורת הלווינית במכשירים סלולריים במכשירים תומכי 5G; לדברי החברה, מדובר בשוק שהיום מוערך בכ-182 מיליארד דולר וצפוי לגדול לכ-300 מיליארד דולר עד 2030
סיוה Ceva Inc. -1.56% , המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירים חכמים, דיווחה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ARM ועם חברת SynaXG. החברות יציעו פתרון 5G לתחנות תקשורת סלולרית שמאפשרות תקשורת לווינים למכשירים סלולריים. לפי החברה הפתרון החדש יעיל יותר מהפתרונות הקיימים בשוק, והוא מספק יעילות טובה פי 10 לעומת פתרונות מבוססי מחשוב מסורתי ופי 20 יעיל יותר לעומת חלופות מבוססות FPGA בשימוש כיום. שוחחנו עם משה שייר, סמנכ"ל השיווק של החברה, בכדי להבין יותר על המוצר החדש.
במה מתמקד שיתוף הפעולה?
"שיתוף הפעולה הוא סביב הנושא של תשתיות תקשורת סלולרית שהיום מתרחבות, והעניין של תקשורת לווינית סלולרית צובר תאוצה. אחת הבעיות הגדולות בתחום הזה זה צריכת הספק וצריכת חשמל, יש כל הזמן לחץ להוריד את צריכת ההספק של התחנות האלה וזו המטרה כאן, להוריד את ההספק של תחנות בסיס ולהפוך אותן ליותר נגישות לשחקנים שרוצים לבנות שבבים. שיתוף הפעולה מתמקד בשבבים לתחנות ולא למכשירים סלולריים".
מה הפוטנציאל?
השוק הזה היום מוערך בכ-182 מיליארד דולר, זה השווי של כל תחנות הבסיס והלווינים, אבל הוא הולך לגדול בקצב של סביב ה-10% בשנה, וב-2030 צפוי להגיע ל-300 מיליארד דולר. צריך הרבה שבבים בשביל התחנות האלה ומזה אנחנו מקווים להנות".
איך בנוי שיתוף הפעולה?
"יש 3 שותפים שכל אחד מביא חלק טכנולוגי, ARM, אנחנו וחברה נוספת שמתעסקת בעיקר בתוכנה. כשבונים שבבים או פתרונות לתחנות כאלה יש פתרונות שהם קרובים לאנטנה שעובדים בקצב העברת נתונים גבוהה, שם סיוה מתמחה. אנחנו משפרים ביצועים פי 10, ו-ARM מביאה את השכבות הגבוהות יותר בפתרון. זה מחליף את הפתרונות הקיימים. גם הטכנולוגיה של סיוה שעוסקת בעיבוד אותות קרוב לאנטנה וגם ARM שעושה עיבוד של שכבות תקושרות גבוהות מביאים פתרון יותר יעיל ממה שקיים היום בשוק".
- סיוה עקפה את התחזיות - הרווח למניה 0.11 דולר והכנסות של 28.4 מיליון דולר
- "ה-AI בקצה הוא הדבר הגדול הבא": סיוה בשת״פ עם מיקרוצ’יפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באיזה מסלול יימכר המוצר הזה?
"הוא יימכר במסלול הרשיונות הרגיל של סיוה. מי שיקנה את הפתרון אלה חברות שבבים שישלמו רישיון חד פעמי לסיוה ול-ARM ולאחר מכן ישלמו גם תמלוגים".
אז זה בעצם מוצר אחד שלם או כמה חלקים נפרדים?
"כל אחד מוכר פה את החלק שלו, אנחנו לא נכנסים לכמה הם גובים והם לא נכנסים לכמה אנחנו גובים, אלה שתי התמחויות שונות. לכל אחד יש תמחור שונה, אבל אני יכול להגיד שאצל סיוה זה מוצר שיהיה ברף הגבוה של המחירים שלנו. זה מוצר שגם יאפשר לשחקנים קטנים יותר להיכנס לתחום הזה של תקשורת לווינית".
לרבעון הרביעי של 2024 סיוה דיווחה על הכנסות של 29.2 מיליון דולר, מעל התחזיות המוקדמות שעמדו על 27.5 מיליון דולר, ורווח למניה Non-GAAP של 0.11 דולר - בהתאם לציפיות השוק. החברה הציגה גידול של 38% במספר המשלוחים, שהסתכמו ב-623 מיליון יחידות, בהובלת מכירות ליישומים בתחום ה-IoT, תקשורת סלולרית ויישומים תעשייתיים. משלוחי Wi-Fi צמחו ב-110% בהשוואה שנתית, כאשר תמלוגי ה-Wi-Fi גדלו ב-175%. משלוחי Bluetooth עלו ב-41%, ואילו משלוחי רכיבי סלולר IoT עלו ב-37%.
בנוסף, החברה עדכנה כי היא צופה צמיחה של 9% בהכנסות בשנת 2025, לצד עלייה משמעותית
של 50% ברווחיות.
בשיחה עם אמיר פנוש, מנכ"ל החברה, ויניב אריאלי, סמנכ"ל הכספים, דיברו המנהלים על ההסתכלות לעתיד של החברה: "העוגן של סיוה זו הפעילות האלחוטית, העתיד זה AI בקצה", אמרו המנהלים. "תחום הקישוריות והתחום האלחוטי הם מנועים מאוד חזק. הגידול הנוסף יגיע כאמור מתחום ה-AI בקצה, אנחנו מאפשרים לכל מגוון הלקוחות בנוסף למעבד ולקישוריות להוסיף יכולות AI, זה יהיה מנוע צמיחה חזק", אמר פנוש.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
