בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

מירוץ ה-AI: ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע 320 מיליארד דולר ב-2025

ארבע ענקיות הטכנולוגיה מגדילות דרמטית את ההשקעות בבינה מלאכותית כשאמזון מובילה עם 100 מיליארד דולר ומתכננת להרחיב את תשתיות הענן שלה בעוד המתחרות מסין מאיימות על השליטה האמריקאית

אדיר בן עמי |


חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם לא מאטות את קצב ההשקעות בבינה מלאכותית. לאחר שהזרימו מיליארדי דולרים לתחום בשנה שעברה, הן מתכננות להגדיל משמעותית את ההשקעות ב-2025. על פי הערכות והצהרות המנכ"לים בשבועות האחרונים, ארבע מענקיות הטכנולוגיה - מטא, אמזון, אלפאבית (גוגל) ומיקרוסופט - מתכננות להשקיע יחד כ-320 מיליארד דולר בטכנולוגיות AI ובהקמת מרכזי נתונים במהלך 2025.


מדובר בעלייה משמעותית של כמעט 40% בהשוואה להשקעות הכוללות של 230 מיליארד דולר בשנת 2024. חברות הטכנולוגיה כבר השקיעו מיליארדים רבים בפרויקטי AI מאז השקת ChatGPT בסוף 2022.


אמזון מובילה בהשקעות AI

אמזון Amazon.com Inc. -1.78%  מובילה את מגמת ההשקעות עם תכנית שאפתנית במיוחד: החברה מתכננת להשקיע יותר מ-100 מיליארד דולר, עלייה מ-83 מיליארד דולר ב-2024. מנכ"ל החברה, אנדי ג'סי, הצהיר בשיחת המשקיעים האחרונה כי רוב הכסף יופנה ל-AI עבור חטיבת השירותים בענן AWS. "אני חושב שגם העסק שלנו, גם הלקוחות שלנו וגם בעלי המניות יהיו מרוצים בטווח הבינוני והארוך מכך שאנחנו מנצלים את ההזדמנות העסקית בתחום ה-AI," אמר ג'סי.


מיקרוסופט Microsoft Corp -1.02%  הודיעה בחודש שעבר כי תקצה 80 מיליארד דולר בשנת הכספים 2025 להקמת מרכזי נתונים לעומסי AI. לפי נשיא החברה, בראד סמית', יותר ממחצית מההשקעה תתבצע בארצות הברית.


אלפאבית (Alphabet -1.01%  ) מכוונת להשקעות הוניות של 75 מיליארד דולר השנה, כאשר 16-18 מיליארד דולר צפויים להיות מושקעים כבר ברבעון הראשון. מנהלת הכספים של החברה, ענת אשכנזי, ציינה כי רוב ההשקעות יופנו ל"תשתיות טכניות, בעיקר שרתים, מרכזי נתונים ורשתות".


מארק צוקרברג, מנכ"ל מטאMeta Platforms -1.3%  , קבע את תקציב ההשקעות של חברתו ב-AI ל-60-65 מיליארד דולר בינואר, כשהוא מכנה את 2025 "שנה מכריעה ל-AI". בפוסט בפייסבוק, הוא אמר שהמהלך יסייע "לשחרר חדשנות היסטורית ולהרחיב את המנהיגות הטכנולוגית האמריקאית".


המירוץ להשקעות מואץ גם בעקבות התפתחויות בסין. העלייה של DeepSeek הסיני שלח גל הדף דרך הסקטור, כאשר הערכות מצביעות על כך שהכלי בקוד פתוח עלה חלק קטן מעלות הפיתוח של המתחרים האמריקאים. החששות הללו גרמו למפולת בשוק בשבוע שעבר, כאשר מניות יצרניות שבבי ה-AI אנבידיה וברודקום איבדו יחד 800 מיליארד דולר משווין ביום אחד. התפתחות זו אילצה את מנכ"לי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות להתמודד עם שאלות לגבי תוכניות ההוצאות הגדולות שלהן.

קיראו עוד ב"גלובל"


אפל בגישה שונה

אפל Apple 0.09%  מציגה גישה שונה להשקעות ב-AI, כאשר רוב ההוצאות שלה מופיעות בהוצאות תפעוליות מכיוון שהחברה שוכרת קיבולת אימון מספקי שירותי ענן. המודלים שעומדים בבסיס Apple Intelligence אומנו על Google Cloud, ואפל גם שוכרת קיבולת ענן מ-AWS ו-Azure.


טסלה דיווחה כי הוצאות ההון שלה הקשורות ל-AI הסתכמו בכ-5 מיליארד דולר ב-2024, מתוך סך של 11.34 מיליארד דולר. החברה צופה שהוצאות ה-AI שלה יישארו ללא שינוי בשנה הקרובה. החברה בונה "אשכול אימון" בשם Cortex במתקן שלה בטקסס, שישמש לאימון מודלים מאחורי טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית והרובוטיקה ההומנואידית שנמצאת בפיתוח.


אנבידיה, שתדווח על תוצאותיה מאוחר יותר החודש, צפויה להציג תמונה שונה מאוד מבחינת הוצאות ההון, שכן היא מפתחת ומספקת טכנולוגיית AI במקום לרכוש אותה.


חולשה בענן

עבור אמזון, גוגל ומיקרוסופט, ההשקעות ב-AI גבוהות, אך הן אמורות להניב תשואה משמעותית בעסקי הענן שלהן, שמהווים מנועי צמיחה עיקריים. כולן דיווחו כי לקוחות מבקשים יותר כלי עיבוד AI ומתכננים להריץ עומסי עבודה גדולים יותר בענן.


אולם ברבעון האחרון, מספרי הענן היו חלשים מהצפוי, כאשר שלוש החברות לא עמדו בתחזיות הקונצנזוס. סיבה מרכזית הייתה מחסור בהיצע. "אני צופה שהמגבלות האלה יתחילו להתרופף במחצית השנייה של 2025," אמר ג'סי מאמזון.


במיקרוסופט, צד ה-AI של עסקי הענן Azure הציג ביצועים טובים מהצפוי, אך מחוץ ל-AI, Azure פיגר אחרי התחזיות הפנימיות בגלל מכירות מאכזבות ללקוחות דרך שותפים. מנהלת הכספים איימי הוד אמרה כי החברה משנה את גישת המכירות שלה בכל הנוגע לאיזון בין AI לתהליכי IT מסורתיים יותר.


יחד עם זאת, למרות האתגרים בטווח הקצר, ההשקעות המאסיביות מעידות על האמונה העמוקה של ענקיות הטכנולוגיה בפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית ובתפקיד המרכזי שהיא צפויה למלא בעתיד הטכנולוגי. ההתפתחויות האחרונות בשוק מדגישות את המורכבות של המירוץ הטכנולוגי העולמי בתחום ה-AI, כאשר חברות אמריקאיות מתמודדות עם תחרות גוברת מסין ומנסות לשמר את יתרונן התחרותי באמצעות השקעות חסרות תקדים בתשתיות ופיתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.