מאקרו: כולם מבולבלים בקשר לכוונות האמיתיות של טראמפ סביב המכסים

שבוע שעבר התחיל עם טלטלת ה"דיפסיק", האפליקיציה הסינית שהפילה את השווקים ובעיקר את חברות השבבים, סערה שנרגעה כעבור מספר ימים (חוץ מאנבידיה שעדיין במרחק של יותר מ-20% מהשיא), והשבוע מתחיל עם סערת המכסים. ברבורים שחורים  שמפתיעים את השוק יש כל הזמן, אם כי הברבור הזה היה כל הזמן ברקע. טראמפ מדבר כל הזמן על מכסים, רק שנראה שבשוק לא  באמת האמינו שהוא הולך לממש מדיניות כזו, לפחות לא בהיקף עליו הוא מדבר, והנה ביום שישי, תוך כדי יום מסחר מנומנם עד חיובי, יצאה הבהרה מהבית הלבן שאכן יוטל צו בשבת שיורה על החלת מכסים על מקסיקו קנדה וסין. המדדים שינו כיון באופן מיידי, וגם במסחר בין המטבעות הגיבו בהתאם, אך עדיין בצורה מעט מאופקת, ומשלא קרה שום דבר בשבת שסתר את הידיעות הללו הגיעה הדרמה ביום ראשון עם פתיחת המסחר במטבע חוץ ובבורסות באסיה, ויום שני בארצות הברית נפתח, שוב, בירידות חדות.

אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. שיחת טלפון עם נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום הספיקה כדי להודיע שהמכסים לא יוטלו בסופו של דבר, לפחות לא בחודש הקרוב, לאחר שמקסיקו נענתה לחלק מדרישותיו של טראמפ ביחס לאבטחת הגבול. המדדים שוב שינו כיוון באופן מיידי. לאחר המסחר יצאה הודעה דומה ביחס לקנדה והחוזים העתידיים הצביעו על עליות שערים.  יחד עם זאת המכסים על סין לא הורדו ונכנסו בפועל לתוקף בשעות האחרונות. סין הודיעה על צעדי תגמול. פחם וגז נוזלי יספגו מכסים של 15%, נפט גולמי וציוד חקלאי יספגו מכסים של 10%. המכסים הסיניים יכנסו לתוקף ב-10 בפברואר. נראה שהשוק לא אוהב את ההודעה הזו שהעבירה את החוזים העתידיים לירידות. סין לא מסתפקת במכסי תגובה, היא גם פתחה בחקירה נגד גוגל והכניסה שתי חברות ביגוד לרשימה השחורה של "ישויות שלא ניתן לסמוך עליהן". טראמפ אמר שהוא צפוי לדבר עם נשיא סין שי ב-24 השעות, שיחה שהייתה צפויה להיערך רק בהמשך השבוע. נראה, אם כן, שמלחמת הסחר נגד סין החלה, אם כי ייתכן שהיא תוכל להעצר בקרוב ללא נזקים ממשיים אם טראמפ ושי אכן ישוחחו. במקביל, טראמפ מתחיל לחמם מנועים לקראת הטלת מכסים אפשריים גם על האיחוד האירופי בשורה של התבטאויות בנושא.

אז מה בעצם קורה כאן ומה המשמעות של כל זה? מזה זמן רב ישנה אי וודאות לגבי הכוונות האמיתיות של טראמפ ביחס למכסים. רבים חושבים שמדובר רק בכלי למשא ומתן על שלל אינטרסים אמריקאים, לאו דווקא כלכליים, ואין לו כוונה אמיתית להחיל אותם בפועל, על כל פנים לא בהיקפים עליהם הוא מכריז, בעוד לא מעט סבורים שמדובר בכלי שהוא באמת מתכוון להשתמש בו באופן נרחב כחלק ממשנתו הכלכלית. תיאוריית ה"כלי במשאו מתן" חטפה זעזוע אמיתי ביום שישי ובמהלך סוף השבוע, כשהיה נראה שהפעם זה אמיתי והולך לקרות, ולכן התגובה הקיצונית בשוק. צפירת ההרגעה (הזמנית?) שהשמיעה נשיאת מקסיקו החזירה את השאלה לשולחן, והחדשות מסין של השעות האחרונות מחזירים את הפסימיות. אז האם מדובר רק בכלי משחק בשחמט של טראמפ מול מדינות העולם, או בכוונות ממשיות - עדיין לא ברור. נראה שאנחנו צפויים לסבול מתנודתיות מיותרת סביב השאלה הזו בתקופה הקרובה. 

מאקרו: מחלוקת הריבית - שני מחנות בפד'

כמו בשבוע שעבר, רעש הברבורים השחורים מאפיל על ההתרחשויות הכלכליות החשובות. בשבוע שעבר הייתה זו החלטת הריבית והשבוע נתוני שוק התעסוקה, בתוספת להמשך עונת הדוחות, במיוחד שתיים משבעת המופלאות - אמזון וגוגל. אז הפד' אמנם השאיר את הריבית על כנה, אבל הטון היה יוני יותר מהצפוי, והשוק הגיב בחיוב ובאופטימיות (עד לסערת המכסים). בינתיים השוק מתמחר את סיכויי הורדת ריבית בפגישה הבאה רק ב-13.5%, אך כעת מתחילים להתפרסם הנתונים שיקבעו את ההחלטה בפועל, וההערכות הללו כפי שהם משתקפים בחוזים העתידיים על הריבית משתנים במהירות בהתאם9 לנתונים שמתפרסמים מדי שבוע. נתון ה-PCE שפורסם בסוף השבוע שעבר היה חיובי, התוצר מעט נמוך מהצפי אבל עדיין מעל 2%, והשבוע הוא "שבוע שוק התעסוקה". הנתונים האחרונים מהשוק הזה, בעיקר תביעות חדשות לדמי אבטלה שמפורסמים מדי שבוע, ובשבוע האחרון שוב היו חזקים מאד, מעידים על שוק עבודה סולידי לחלוטין שלא מצדיק או דוחק למהר להמשיך להוריד את הריבית. 

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• טראמפ מאיים בהעלאת מכסים ענקית על סין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה לצפות משבוע נתוני שוק התעסוקה? סקר המשרות הפתוחות (JOLTS) שיפורסם ביום שלישי מעט לאחר פתיחת המסחר צפוי להישאר על מעל 8 מיליון - נתון חיובי. סקר ADP שיפורסם ביום רביעי עתיד, על פי הציפיות בשוק, לדווח על יצירת 149 אלף משרות, שוב נתון טוב מאד. התביעות החדשות לדמי אבטלה (חמישי) יישארו בטווח ה"נכון" - בין 200 ל-240 אלף, כך על פי הציפיות. ביום שישי מגיע האירוע החשוב ביותר - דו"ח התעסוקה הרשמי. בשוק מצפים ל-154 אלף משרות, ששיעור האבטלה יישאר על 4.1% ושהשכר השעתי יעלה ב-0.3% בשיעור חודשי בדומה לחודש שעבר.

מה יעשה הפד' לאור נתונים האלו? לא ברור ולראשונה מזה זמן רב מסתמנת מחלוקת אמיתית בקרב חברי ועדת השוק הפתוח. זה קצת עבר מתחת לרדאר בעקבות כל הכותרות הרועשות על דיפסיק ועל המכסים, אבל נראה שבפד' מתחילות להתגבש שתי קבוצות ביחס להורדות הריבית. קבוצה אחת מעוניינת בהמשך הורדות הריבית בקצב מהיר יותר, בעוד הקבוצה השניה מעוניינת לנקוט במשנה זהירות. חברת הנהלת הפד' מישל באומן מובילה את המחנה הניצי ואוסטאן גולסבי, נשיא הפד' בשיקגו מוביל את היונים.

באומן אמרה שהיא מודאגת מכך שהלחצים האינפלציוניים עלולים להתגבר. אינפלציית הליבה של מדד ה-PCE של 12 החודשים שהסתייימו בסוף 2024 הייתה 2.8%, רק מעט מתחת ל-3% שנרשמו בסוף 2023. כלומר בשנה האחרונה לא התקדמנו מהותית לקראת היעד. בנוסף, לדעתה, רמת הריבית הנוכחית איננה "מצמצמת" ולא יוצרת האטה משמעותית בביקושים. לסיכום, היא תומכת ב"זהירות והדרגתיות", כלומר לא להוריד את ריבית בקרוב. 

• המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
• טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

גלוסבי לעומת זאת מרגיש "נוח" עם כך שלדעתו האינפלציה נמצאת במסלול לקראת היעד. הוא סבור לא צריך להסתכל על הנתונים ל-12 חודשים. האינפלציה ב-3 החודשים וב-6 החודשים האחרונים נמצאים באזור היעד של הפד' של אינפלציה שנתית של 2% (נתון עליו דיבר פאוול בעבר). בנוסף, לדעתו, רמת הריבית הנוכחית דווקא כן מאטה את הביקוש, בניגוד לדבריה של באומן. גלוסבי אומר שהוא לא מתנגד ל"זהירות", אבל שצריך להשתמש בזהירות הזו כדי להמשיך להוריד את הריבית. לדבריו, בעוד 12 - 18 חודשים, הריבית תהיה נמוכה "באופן משמעותי" מרמתה הנוכחית.

אגב, מעניין לראות את החלוקה בין באומן, מינוי של טראמפ (שלוחץ על הורדת הריבית) שמתעקשת על גישה זהירה ביחס להורדות ריבית נוספות, לבין גלוסבי, מינוי של אובמה, שמיישר קו דווקא עם העמדה של טראמפ. נראה שהדבר מעיד על עצמאות ומקצועיות של פקידי הפד' שלא נותנים לחשבונות פוליטיים להנחות אותם בקבלת ההחלטות. 

עונת הדוחות: השוק סלחן יותר

על פי חברת Factset לאחר ש-36% מחברות ה-SP500 פרסמות את דוחותיהן לרבעון הרביעי, 77% מהן היכו את תחזיות הרווח למניה, בדומה לממוצע החמש שנתי. התוצאות היו טובות ב-5% מהממוצע, פחות מהממוצע הרב השנתי שעומד על 8.5%. איך השוק מגיב לתוצאות? הוא מתגמל תוצאות טובות מהתחזית יותר מהממוצע בשנים האחרונות, למרות שההפתעות החיוביות,, כאמור, פחות טובות מבעבר. השוק גם מעניש אי עמידה בציפיות בפחות חומרה מאשר בעבר בממוצע. מדובר רק על כשליש מעונת הדוחות, אבל הנתונים האלו מראים על נטיה שורית מובהקת. מה גורם לשוק להיות חיובי ואופטימי? כנראה פחות הרווח למניה ברבעון הקודם ויותר הצפי להמשך שהוא חיובי יותר מהמממוצע. תמיד הצפי להמשך חשוב יותר מתוצאות העבר. השאלה האם האופטימיות הזו יש לה על מה להתבסס בהתחשב באי הוודאות בנושא המכסים.  

גולדמן זאקס: להגן על תיק ההשקעות מהמכסים

ביום חמישי, מעט לפני הירידות בעקבות סאגת המכסים פרסמה סמנת'ה דארט, אסטרטגית בבנק גולדמן זאקס, המלצות למשקיעים שרוצים לגדר פגיעה אפשרית של המכסים בתיק ההשקעות שלהם. לדבריה מי שרוצה לנקוט בצעדים הגנתיים כאלה, צריך להשקיע בסחורות כמו זהב או נפט. דארן צופה שמחיר הזהב יגיע ל-3000 דולר לאונקיה ברבעון השני של שנת 2026, "תרחיש של הידרדרות במאבק המכסים יתמוך בהגדלת הפוזיציות של משקיעים אקטיבים בזהב". בחודש ינואר עלה מחיר המתכת הצהובה בכ-7%, לאחר עליה של 24% במהלך שנת 2024. השקעה בנפט הייתה פחות מוצלחת בינואר והניבה מעט יותר מאחוז. 

שנת 2024 הייתה שנה מעורבת בשוק הסחורות. הקפה עלה ב-70%, הגז ב-32% (בעיקר בחודשים האחרונים) והאלומניום ב-7%. הסויה לעומת זאת איבדה 23% לאחר ששנה קודם לכן איבדה 15%.