ASML
צילום: טוויטר

ASML מדווחת על זינוק של 169% בהיקף ההזמנות – המניה מזנקת ב-11%

ענקית השבבים ההולנדית הציגה נתונים חזקים לרבעון הרביעי, עם עלייה חדה בביקושים למכונות הייצור שלה, זאת למרות החששות מהתפתחויות בעולם הבינה המלאכותית. מניית החברה מזנקת ביותר מ-11%

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה ASML שבבים

חברת ASML ASML Holding NV 0.35%  , אחת הספקיות המרכזיות של ציוד לייצור שבבים, דיווחה על עלייה חדה בהזמנות ברבעון הרביעי של 2024, נתון שהפתיע לטובה את השוק. החברה הציגה הכנסות של 9.26 מיליארד אירו, גבוה מהתחזיות שעמדו על 9.07 מיליארד אירו, ורווח נקי של 2.69 מיליארד אירו, לעומת צפי של 2.64 מיליארד אירו. שיעור הרווח הגולמי עמד על 51.7%, גבוה מהתחזיות, מה שמעיד על שיפור ביעילות התפעולית. הנתון המרשים ביותר היה קפיצה של 169% בהזמנות חדשות (Net Bookings) שהסתכמו ב-7.1 מיליארד אירו, הרבה מעבר לציפיות האנליסטים.


הדו"חות פורסמו לאחר ירידות חדות במניית ASML בתחילת השבוע, בעקבות חששות בשוק כי ההתקדמות של סטארטאפ הבינה המלאכותית הסיני DeepSeek תוביל לירידה בהשקעות בציוד ייצור שבבים. אך בניגוד לחששות, מנכ"ל ASML, כריסטוף פוקה, הדגיש כי הוא רואה בכך דווקא הזדמנות לצמיחה. לדבריו, "אם עלות הבינה המלאכותית תרד, נראה יותר יישומים, מה שיוביל לביקוש מוגבר לשבבים".


הכנסות החברה בשנת 2024 הסתכמו ב-28.3 מיליארד אירו, עלייה בהשוואה ל-27.6 מיליארד אירו ב-2023. הרווח הנקי לשנה הסתכם ב-7.6 מיליארד אירו, עם שיעור רווח גולמי של 51.3%. החברה מכרה 380 מערכות ליתוגרפיה במהלך השנה, מתוכן 119 ברבעון האחרון. 


לשנת 2025, ASML צופה הכנסות של 30–35 מיליארד אירו בשנה כולה, כשהצמיחה מונעת בעיקר על ידי ביקוש לשבבים עבור בינה מלאכותית. לרבעון הראשון, החברה צופה הכנסות בטווח של 7.5–8 מיליארד אירו עם שיעור רווח גולמי של 52–53%.


ASML הודיעה על דיבידנד שנתי בסך 6.4 אירו למניה, עלייה של 4.9% לעומת השנה הקודמת. בנוסף, דיבידנד ביניים של 1.52 אירו למניה ישולם למשקיעים ב-19 בפברואר 2025.


האם הביקוש מסין ימשיך להאט? 


אחד הנושאים המרכזיים בדו"חות ASML הוא האטה אפשרית בביקושים מסין. בשנתיים האחרונות, חברות סיניות מיהרו לרכוש ציוד של ASML כדי להקדים את המגבלות שהטילה ארה"ב על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין. כעת, החברה מעריכה כי הביקוש בשוק הסיני יתאזן ויחזור לרמות נורמליות יותר בשנת 2025. למרות זאת, ASML עדיין רואה יציבות חזקה בביקוש העולמי, כאשר השוק מחוץ לסין מפצה על ההאטה הצפויה. המשקיעים קיבלו את הנתונים בחיוב, ומניית החברה מזנקת ביותר מ-11% במסחר בלונדון לאחר פרסום התוצאות.


המניה בדרך לעליות נוספות? 


אסטרטגי ההשקעות של Morningstar, מייקל פילד, ציין כי התוצאות מחזקות את הטענה ש-ASML אינה מוערכת יתר על המידה. לדבריו, "המספרים האלו תומכים במקרה ההשקעה, ואנחנו מאמינים שהמניה שווה יותר מ-850 אירו, הרבה מעל המחיר הנוכחי של 646.60 אירו". למרות האתגרים בשוק, ASML ממשיכה להציג ביקוש חזק לטכנולוגיות שלה, מה שמציב אותה בעמדה יציבה להמשך צמיחה. השאלה הגדולה כעת היא כיצד השוק יגיב לשינויים בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, והאם זה יהפוך למנוע צמיחה נוסף או אתגר משמעותי עבור החברה בעתיד.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.