פורט אות'וריטי גייסה 13.4 מיליון דולר בסיבוב 3
חברת פורט אות'וריטי (PortAuthority) מרעננה (לשעבר וידיוס), שפיתחה פיתרון למניעת דליפות מידע מן הארגון, גייסה 13.4 מיליון דולר בסיבוב שלישי. את הסיבוב הובילו קרנות הון הסיכון האמריקניות גריילוק וסקויה קפיטל. כמו כן השתתפה בגיוס לקסינגטון ונצ'רס, שהשקיעה בחברה בסיבוב הגיוס הקודם. המימון נועד לקדם את מערך המכירות של החברה, לתגבר את מערך העובדים ולקדם את מאמצי השיווק.
פורט אות'וריטי פיתחה פיתרון למניעת דליפת מידע מן הארגון. המוצר מבוסס על זיהוי מדויק של המידע המסווג ומאפשר לשלוט בדליפה לא מורשית של מידע רגיש מהן הארגון החוצה, על ידי ניטור מערך התקשורת בארגון ואכיפת מדיניות האבטחה בזמן אמת. הפיתרון מאפשר לארגונים לעמוד ברגולציות שונות, הדורשות צבירת מידע והגנה עליו, כולל חוק סרביינס-אוקסלי. לחברה לקוחות בקרב בנקים, חברות מדעי החיים, חברות היי-טק ומוסדות ממשלה ברחבי העולם.
בתוך כך, הכריזה החברה על מינויו של פיט פולי לתפקיד המנכ"ל ונשיא החברה. פולי שימש קודם לכן כמנכ"ל Infobox, חברת אבטחת מידע שבה מושקעים סקויה וליהמן ברדרס. לחברה מונה גם סגן נשיא חדש לשיווק ופיתוח עסקי, ראג' דינגרה, לשעבר סגן נשיא בכיר לשיווק בענקית אבטחת המידע מקאפי. דן פילן, שלו ניסיון של יותר מ-15 שנה בתחום הרשתות ואבטחת המידע מונה לתפקיד סגן נשיא למכירות.
שמיל לוי, שותף מנהל בסקויה קפיטל, וכן אשים צ'נדנה, שותף בגריילוק פרטנרס, יצטרפו לדירקטוריון החברה. החברה גם תעביר את ההנהלה שלה לעמק הסיליקון ואילו מרכז הפיתוח של החברה יישאר ברעננה.
לדברי שמיל לוי, "שערוריית הסוס הטרויאני בישראל היא דוגמה למתרחש בעולם, ומבהירה את הנזק העשוי להיגרם לארגונים בהיעדר פיתרון הולם למניעת דליפת מידע מתוך הארגון. מה שייחודי בחברה הוא היכולת של הטכנולוגיה לא רק לגלות דליפה, אלא גם למנוע אותה בזמן אמת. אנחנו צופים שהחברה תהפוך לפיתרון המוביל בשוק בעל שיעורי צמיחה גבוהים מאוד".
לדברי צ'נדנה, "גריילוק וסקויה ערכו בדיקת נאותות (due diligence) נרחבת בשוק של מניעת דליפת מידע ועל המוצר של החברה, והגיעו למסקנה, כי מדובר בפיתרון הטוב ביותר לארגונים הקיים היום בשוק". לדברי פולי, "לחברה יש הזדמנות פז לענות על אתגר חשוב בארגונים ולהוביל את שוק מניעת דליפת המידע מארגונים".
פורט אות'וריטי הוקמה בשנת 2000 על ידי אסף ליטאי, אריאל פלד וד"ר לידרור טרוינסקי, והתמקדה בראשית דרכה באבטחת זכויות יוצרים, בהשראה של טכנולוגיות צבאיות. עד היום גייסה החברה כ-9 מיליון דולר מ-STI ונצ'רס, קאפ ונצ'רס ומלקסינגטון ונצ'רס. בסוף שנת 2003 מונה יאיר גרידלינגר, אז שותף מנהל ב-STI ונצ'רס, למנכ"ל של החברה. גרידלינגר יזם שינוי של הכיוון העסקי בחברה לתחום מניעת דליפת מידע מארגונים (Information Leak Prevention) ואף טבע את המונח, שנחשב היום לקטגוריית שוק. ב-2004 הצליחה החברה למכור את המוצר החדש שלה למעל ל-25 לקוחות. החברה מעסיקה כ-50 עובדים ברחבי העולם והיא מבצעת גיוס מהותי של כוח אדם בישראל בימים אלה.
אודות גריילוק פרטנרס
פירמת הון הסיכון גריילוק, שנוסדה ב-1965, היא אחת מקרנות הון הסיכון המובילות בעולם בהשקעות בשלב ה-seed. החברה השקיעה במספר רב של חברות בארה"ב, בישראל ובאירופה, כולל אסנד, דאבל-קליק, לגאטו, Red Hat וסנגארד. לחברה משרדים בארה"ב ובישראל.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
