באיגוד לשכות המסחר מתנגדים להנהגת מס הכנסה שלילי

מסבירים כי העלות בישראל תגיע לכ-0.5%, מרבית תוספת השכר תינתן לפרטים שממילא כבר משתתפים בשוק העבודה, וייווצר מנגנון נוח לרמאות - עבודות שניות, חלקיות, עידוד שוק שחור
דרור איטח |

איגוד לשכות המסחר מתנגד לכוונת האוצר להנהיג מס הכנסה שלילי. כך הוחלט אמש (א') בישיבת נשיאות האיגוד שהוקדשה לנושא. החלטת הנשיאות באה בעקבות מחקר מקיף שערך האיגוד לאורך תקופה של כחצי שנה. במסגרתו נבחנו מודלים שנוסו בחו"ל ונערכו פגישות עם מומחים מהאקדמיה ומהמגזר העסקי.

בעיקרון, מס הכנסה שלילי נועד להגדיל את הביקוש למשרות במשק באמצעות הגדלת האטרקטיביות הכספית להיכנס למעגל העבודה. בישראל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך ועומד על כ-55%, ושיעורי האבטלה גבוהים ועומדים על כ-10%.

באיגוד לשכות המסחר הביעו התנגדות נחרצת להנהגת מס שלילי ממספר היבטים. ראשית, עלות כבדה מאד למימון הפרויקט. כך, מהערכת מחלקת המחקר של בנק ישראל עולה כי העלות בישראל תגיע לכ-0.5% תוצר שהינם 2-3 מיליארד שקל. שנית, מרבית תוספת השכר תינתן לפרטים שממילא כבר משתתפים בשוק העבודה, שלישית, ייווצר מנגנון נוח לרמאות - עבודות שניות, חלקיות, עידוד שוק שחור, כניסה של מובטלים צעירים למעגל מקבלי ההטבה.

נשיא האיגוד, אוריאל לין, אמר כי הנהגת מס הכנסה שלילי אינה בריאה לישראל. "ניסיון העבר בישראל עם מנגנוני השלמות הכנסה וקצבאות ילדים מלמד כי מנגנונים אלו נכשלו ביישומם וגרמו לתופעות של השתמטות מעבודה. זאת במקום לייצר עבודות על בסיס כלכלה מתפתחת, תוך העלאת רמת ההשכלה והידע של העובדים".

בנוסף, אמר כי יש להשקיע את הכספים המיועדים למהלך זה בכדי להקטין עוד את נטל המס על משקי הבית העובדים. הקטנת נטל המס תגדיל את ההכנסה הפנויה, תשפר את רמת החיים ותעלה את הרצון לעבוד. בנוסף, קרא לין להנהיג תוכנית הכוללת הכשרה מקצועית (השלמה ללימודים) ומערכת השמת כוח אדם, ולהרחיב את מערך התמיכה בהורים עובדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.