הגדלת חלקו של המעביד בתשלום דמי פגיעה

המוסד לביטוח לאומי פרסם הודעה בענין הגדלת חלק המעביד בדמי פגיעה לנפגעי עבודה ותנאים לקבלת אישור לתשלום דמי ביטוח (נפגעי עבודה) מופחתים.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 5.5.2005 פרסם המוסד לביטוח לאומי הודעה בענין הגדלת חלק המעביד בדמי פגיעה לנפגעי עבודה ותנאים לקבלת אישור לתשלום דמי ביטוח (נפגעי עבודה) מופחתים. להלן עיקרי ההודעה.

הגדלת חלק המעביד בדמי פגיעה

בעקבות תיקון סעיף 94(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), הוגדלה תקופת הזכאות הראשונה בדמי פגיעה שעל חשבון המעסיק, מ-9 ימים ל -12 יום (להלן – התיקון). התיקון בוצע בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005*.

מעסיק מורשה על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 (להלן - תקנה 22) חייב בתשלום דמי פגיעה בעד 12 ימים ראשונים ואינו זכאי להחזר.

תקנה 22 קובעת כי המוסד לביטוח לאומי רשאי להרשות למעביד, בתנאים מסוימים, לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו.

במקרה בו חלה תקנה 22, ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד לביטוח לאומי יחזיר לו את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום. מעביד כאמור יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד לביטוח לאומי.

התיקון יחול על תאונות עבודה שאירעו ביום 1.4.2005 ואילך, ובמחלות מקצוע, בתביעה שתוגש ממועד זה ואילך.

בתקופת הביניים, עד להתאמת המערכת הממוחשבת לתיקון, יחויב המעסיק בהחזר בעד 9 ימים, ועם התאמת המערכת תישלח הודעת חיוב מעודכנת.

אישור להפחתת דמי ביטוח נפגעי עבודה

סעיף 343 לחוק מאפשר למעביד לקבל אישור שר הרווחה, לשלם דמי ביטוח מופחתים לענף נפגעי עבודה. בתמורה, המעסיק מתחייב לשלם שכר לעובד שנפגע בעבודה, בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה (על פי תעודה רפואית ולתקופה מירבית של 91 יום).

התנאים לקבלת אישור לתשלום דמי ביטוח מופחתים הם:

א. המעביד מעסיק לפחות 500 עובדים.

ב. הוא חייב בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה, והשכר אינו קטן מדמי הפגיעה המגיעים לעובד שנפגע, לו שולמו ישירות למבוטח.

יודגש שמעביד שיאושר, לא יחויב בהחזר דמי הפגיעה בגין 12 יום ראשונים (שישולמו על ידי המעסיק), אך גם לא יוחזרו לו דמי הפגיעה שישלם בעד תקופת הזכאות לדמי פגיעה בהתאם לתעודות אי כושר.

מעסיק, הממלא אחר התנאים לעיל, רשאי להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי לקבלת האישור האמור.

את הבקשה יש להפנות לאגף ביטוח נפגעי עבודה, במשרד הראשי, שדרות ויצמן 13, ירושלים 91909. לבקשה יש לצרף העתק מהסכם העבודה, המעיד על חובת המעסיק לשלם שכר בעד התקופה שבעדה מגיעים דמי פגיעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.