נשיא איגוד לשכות המסחר לא מרוצה מהחקיקה הסוציאלית

אוריאל לין אומר, כי החקיקה הסוציאלית היא כמו "גל צונאמי המאיים לגרוף את המגזר העסקי" אבל הוא שוכח, כי ביטולה, יהיה כמו גל צונאמי שיגרוף אותנו אל עבר ימיי הביניים
שרון שפורר |

בשלוש השנים האחרונות אנו עדים למבול של חקיקה סוציאלית שנועדה לשפר את מצבם של העובדים כשעל הפרק עוד 37 הצעות חוק ותזכירי הצעות חוק בשלבי חקיקה שונים. אכן, בהרבה מקרים זוהי חקיקה שכוונותיה טובות, ואפילו אולי חקיקה ראויה. אלא שהמחוקק מצא לו דרך קלה להיטיב עם העובדים ולשפר בהתמדה את מצבם, תוך הכבדה מתמדת על המגזר העסקי. כך אמר השבוע (שלישי) אוריאל לין.

את הזעזוע שלי מדבריו של נשיא איגוד לשכות המסחר, אינני חושבת שאצליח להעביר טוב יותר מאשר פשוט להביא אותם לשיפוטכם. שמישהו יסבר את אוזני - אולי לין מעוניין ברמיסת זכויותיו של העובד, כדי להעשיר אף יותר את בעלי הממון? או שהוא פשוט רוצה להחזיר את כולנו לימי הביניים?

קראו ושפטו בעצמכם:

לין התייחס לסקירה שערכה עו"ד סיגל סודאי יועצת משפטית באיגוד, ממנה עולה, כי בשלוש השנים האחרונות עברו 19 חוקים סוציאליים ועל הפרק עוד כ-37 הצעות חוק ותזכירי חוק. אגף הכלכלה באיגוד כימת את ההשלכות הכלכליות של אותן הצעות חוק הנאמדות, על בסיס הערכות ראשונות, בכ-700 מיליון שקל למשק ובכ-400 מיליון שקל למגזר עסקי (לא כולל הצעות החוק להעלאת שכר המינימום וחוק הפנסיה). עלות החוקים שכבר אושרו נאמדת בכ-100 מיליון שקל בשנה למגזר העסקי.

לדברי נשיא לשכות המסחר, אין מדובר בכמה תיקונים קלים אלא בשטף של חוקים סוציאליים, שאם לא ייבלם מבעוד מועד, הוא יגרוף אחריו את החוליות החלשות במגזר העסקי וימחוק כליל עסקים קטנים ובינוניים. "בעוד החברות הגדולות מפרסמות את רווחי השיא של 2004, מתפתחת תופעה המאיימת בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים, שגם כך נאבקים על קיומם. לאותם בעלי עסקים קטנים אין את המשאבים לשכור יועצים חיצוניים בתחומי מס ועבודה או להתמודד עם מבול הדרישות".

לין מדגיש, כי לא יתכן שהמדינה תבצע בהתמדה מדיניות מסוימת המטיבה עם ציבור העובדים תוך הטלת עלויות מאסיביות על המגזר העסקי ובהעדר ראיה כוללת של ההשפעה המצטברת. הסקירה המשפטית מספקת דוגמאות רבות: מוצע לאפשר לגבר ולאישה לצאת במקביל לחופשת לידה מלאה, הגדלת מספר ימי החופשה השנתית בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי, הגדלת מספר ימי הזכאות לדמי מחלה לעובד שהוא הורה יחיד בשל מחלת ילדו מ-8 ל-12 ימים, הצעה להאריך את חופשת הלידה מ- 12 שבועות ל-20 שבועות.

לין מוסיף, כי הכבדות נוספות שהוטלו על המגזר העסקי ניתן לראות בתיקוני חקיקה אחרים. למשל בחוק ההסדרים שאושר לאחרונה בכנסת, הוכנס תיקון בחוק הביטוח הלאומי לפיו הוארכה התקופה עבורה חייב המעסיק לשלם לביטוח לאומי דמי פגיעה בעד עובד, שנפגע במסגרת תאונת עבודה, מ-9 ימים ל-12 ימים.

נשיא לשכות המסחר אמר גם, כי למקבלי ההחלטות במשק ובפרט לחברי הכנסת, שמנסים לזכות בנקודות ומגבירים את מגמת החקיקה, אין ראייה כוללת של המשמעות המצטברת של מבול החוקים הסוציאליים. "בסופו של דבר אנו נתעורר בוקר אחד כפי שקורה כיום בצרפת. עם שיעור צמיחה נמוך ורמת אבטלה גבוהה, צרפת גילתה מה היו השפעות החקיקה הסוציאלית המופרזת על בלימת הצמיחה וכעת היא נוקטת במהלכים אנטי סוציאליים כמו העלאת שעות העבודה השבועיות מ-35 ל-48 שעות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.