נשיא איגוד לשכות המסחר לא מרוצה מהחקיקה הסוציאלית
בשלוש השנים האחרונות אנו עדים למבול של חקיקה סוציאלית שנועדה לשפר את מצבם של העובדים כשעל הפרק עוד 37 הצעות חוק ותזכירי הצעות חוק בשלבי חקיקה שונים. אכן, בהרבה מקרים זוהי חקיקה שכוונותיה טובות, ואפילו אולי חקיקה ראויה. אלא שהמחוקק מצא לו דרך קלה להיטיב עם העובדים ולשפר בהתמדה את מצבם, תוך הכבדה מתמדת על המגזר העסקי. כך אמר השבוע (שלישי) אוריאל לין.
את הזעזוע שלי מדבריו של נשיא איגוד לשכות המסחר, אינני חושבת שאצליח להעביר טוב יותר מאשר פשוט להביא אותם לשיפוטכם. שמישהו יסבר את אוזני - אולי לין מעוניין ברמיסת זכויותיו של העובד, כדי להעשיר אף יותר את בעלי הממון? או שהוא פשוט רוצה להחזיר את כולנו לימי הביניים?
קראו ושפטו בעצמכם:
לין התייחס לסקירה שערכה עו"ד סיגל סודאי יועצת משפטית באיגוד, ממנה עולה, כי בשלוש השנים האחרונות עברו 19 חוקים סוציאליים ועל הפרק עוד כ-37 הצעות חוק ותזכירי חוק. אגף הכלכלה באיגוד כימת את ההשלכות הכלכליות של אותן הצעות חוק הנאמדות, על בסיס הערכות ראשונות, בכ-700 מיליון שקל למשק ובכ-400 מיליון שקל למגזר עסקי (לא כולל הצעות החוק להעלאת שכר המינימום וחוק הפנסיה). עלות החוקים שכבר אושרו נאמדת בכ-100 מיליון שקל בשנה למגזר העסקי.
לדברי נשיא לשכות המסחר, אין מדובר בכמה תיקונים קלים אלא בשטף של חוקים סוציאליים, שאם לא ייבלם מבעוד מועד, הוא יגרוף אחריו את החוליות החלשות במגזר העסקי וימחוק כליל עסקים קטנים ובינוניים. "בעוד החברות הגדולות מפרסמות את רווחי השיא של 2004, מתפתחת תופעה המאיימת בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים, שגם כך נאבקים על קיומם. לאותם בעלי עסקים קטנים אין את המשאבים לשכור יועצים חיצוניים בתחומי מס ועבודה או להתמודד עם מבול הדרישות".
לין מדגיש, כי לא יתכן שהמדינה תבצע בהתמדה מדיניות מסוימת המטיבה עם ציבור העובדים תוך הטלת עלויות מאסיביות על המגזר העסקי ובהעדר ראיה כוללת של ההשפעה המצטברת. הסקירה המשפטית מספקת דוגמאות רבות: מוצע לאפשר לגבר ולאישה לצאת במקביל לחופשת לידה מלאה, הגדלת מספר ימי החופשה השנתית בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי, הגדלת מספר ימי הזכאות לדמי מחלה לעובד שהוא הורה יחיד בשל מחלת ילדו מ-8 ל-12 ימים, הצעה להאריך את חופשת הלידה מ- 12 שבועות ל-20 שבועות.
לין מוסיף, כי הכבדות נוספות שהוטלו על המגזר העסקי ניתן לראות בתיקוני חקיקה אחרים. למשל בחוק ההסדרים שאושר לאחרונה בכנסת, הוכנס תיקון בחוק הביטוח הלאומי לפיו הוארכה התקופה עבורה חייב המעסיק לשלם לביטוח לאומי דמי פגיעה בעד עובד, שנפגע במסגרת תאונת עבודה, מ-9 ימים ל-12 ימים.
נשיא לשכות המסחר אמר גם, כי למקבלי ההחלטות במשק ובפרט לחברי הכנסת, שמנסים לזכות בנקודות ומגבירים את מגמת החקיקה, אין ראייה כוללת של המשמעות המצטברת של מבול החוקים הסוציאליים. "בסופו של דבר אנו נתעורר בוקר אחד כפי שקורה כיום בצרפת. עם שיעור צמיחה נמוך ורמת אבטלה גבוהה, צרפת גילתה מה היו השפעות החקיקה הסוציאלית המופרזת על בלימת הצמיחה וכעת היא נוקטת במהלכים אנטי סוציאליים כמו העלאת שעות העבודה השבועיות מ-35 ל-48 שעות".
נשיא איגוד לשכות המסחר מתכוון להציג את הנתונים ביתר פירוט לראשי הוועדות השונות בכנסת, ולהסביר להם את 'המשמעויות ההרסניות' של חקיקה זו, לדעתו. האם זו רק אני שהזדעזעתי מהם?
