אילן כהן: המשך התהליך המדיני יביא לצמיחה של 5%

"ההתנתקות הפכה מאקט חד-צדדי למהלך מדיני מכריע וכל דחייה שלו תהיה אסון מדיני, כלכלי וחברתי. להערכתי, אם התהליך המדיני יימשך נוכל להגיע לשיעור צמיחה של כ-5% ולא להסתפק ב-3.8% צמיחה. במקביל, תהיה גם ירידה בשיעור האבטלה אל מתחת ל-9% ועלייה בהשקעות הזרות הריאליות". כך אמר היום (רביעי) מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, בהופעה בפורום של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), בכינוס שהתקיים במלון "קראון פלזה" בת"א. הפורום בפניו הרצה כהן הוא 'מועדון יו"רים וראשי תאגידים' הפועל במסגרת המי"ל בראשותו של איש העסקים יצחק קאול.

אילן כהן ציין, כי אמנם ההתנתקות היא היעד החשוב ביותר של ראש הממשלה לשנת 2005, אך הדבר לא ייפגע בהמשך ביצוע הרפורמות במישור החברתי והכלכלי, כמו הרפורמה בשוק ההון, המקרקעין, האנרגיה והחינוך (יישום דו"ח דברת), לצד חקיקת חוק בנק ישראל, יישום תוכנית ויסקונסין והמעבר לפנסיה צוברת במערכת הביטחון. כמו כן, יימשך תהליך ההפרטה, לרבות המשך הפרטת בזק, בז"ן ובנק לאומי. "אסור להגיד שהכל זז הצידה בגלל ההתנתקות. נמשיך בהתנהלות השוטפת שלנו, כולל ליווי הרפורמות וייזום מהלכים", הדגיש כהן.

בהתייחסו לרפורמה בתחומי האנרגיה והתשתית העריך כהן, כי עד שנת 2011 יהווה הגז הטבעי 55% מהיקף הייצור במשק האנרגיה לעומת 10% בלבד כיום וכי ההסכם עם המצרים בנושא זה עומד להיחתם בקרוב. היקף ההתפלה יגיע להערכתו ל-315 מיליון מ"ק מים.

לדברי מנכ"ל משרד רוה"מ, עלות ההתנקות תגיע ל-7 מיליארד שקל. הוא העריך, כי כשליש מהמפונים ימצאו מקומות מגורים חלופיים בכוחות עצמם וכי על הממשלה יהיה לדאוג לשני השלישים הנותרים. הוא אף הביע ביטחון כי ניתן יהיה להעביר קבוצות שלמות של מתיישבים לאתרים חלופיים ומסר כי משרד רוה"מ מכין תשתית לכך למרות שלא התקבל אישור לכך מצד המתיישבים עצמם. עוד מסר כהן, כי הוקמה לשכת עבודה מיוחדת למפוני חבל עזה מתוך מטרה לסייע למפונים במציאת מקומות עבודה חלופיים כחלק מתהליך ההתיישבות מחדש.

כהן הדגיש, כי תפקידו העיקרי של משרד רוה"מ הוא להיות גורם מתכנן, מתאם ומוודא ביצוע של כל משרדי הממשלה והגופים בדרך למימוש יעדי רוה"מ והממשלה. עם זאת, הודה כהן כי אין כיום במשרד רוה"מ מספיק כלים לתכנון אסטרטגי, הן בהיבט החברתי-כלכלי והן בהיבט המדיני. לדבריו, הניהול השוטף והצורך בפתרון משברים מונע חשיבה לטווח ארוך. הוא קבע כי יש הכרח ביצירת תקציב דו-שנתי ואמר כי רוה"מ תומך בכך. לדבריו, שיטת התקצוב בישראל איננה נכונה משום שהיא בנוייה תמיד על תקציב השנה שעברה בתוספת דגשים של סדרי עדיפויות וכי עדיף היה לבנות את התקציב מאפס. הוא מתח ביקורת על אי-שימוש בכלים מקצועיים לניהול התקציב, תוך שימוש בכלי ניתוח המקובלים במגזר העסקי כמו: תשואה להון, החזר רווח ועוד.