אילן כהן: המשך התהליך המדיני יביא לצמיחה של 5%
"ההתנתקות הפכה מאקט חד-צדדי למהלך מדיני מכריע וכל דחייה שלו תהיה אסון מדיני, כלכלי וחברתי. להערכתי, אם התהליך המדיני יימשך נוכל להגיע לשיעור צמיחה של כ-5% ולא להסתפק ב-3.8% צמיחה. במקביל, תהיה גם ירידה בשיעור האבטלה אל מתחת ל-9% ועלייה בהשקעות הזרות הריאליות". כך אמר היום (רביעי) מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, בהופעה בפורום של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), בכינוס שהתקיים במלון "קראון פלזה" בת"א. הפורום בפניו הרצה כהן הוא 'מועדון יו"רים וראשי תאגידים' הפועל במסגרת המי"ל בראשותו של איש העסקים יצחק קאול.
אילן כהן ציין, כי אמנם ההתנתקות היא היעד החשוב ביותר של ראש הממשלה לשנת 2005, אך הדבר לא ייפגע בהמשך ביצוע הרפורמות במישור החברתי והכלכלי, כמו הרפורמה בשוק ההון, המקרקעין, האנרגיה והחינוך (יישום דו"ח דברת), לצד חקיקת חוק בנק ישראל, יישום תוכנית ויסקונסין והמעבר לפנסיה צוברת במערכת הביטחון. כמו כן, יימשך תהליך ההפרטה, לרבות המשך הפרטת בזק, בז"ן ובנק לאומי. "אסור להגיד שהכל זז הצידה בגלל ההתנתקות. נמשיך בהתנהלות השוטפת שלנו, כולל ליווי הרפורמות וייזום מהלכים", הדגיש כהן.
בהתייחסו לרפורמה בתחומי האנרגיה והתשתית העריך כהן, כי עד שנת 2011 יהווה הגז הטבעי 55% מהיקף הייצור במשק האנרגיה לעומת 10% בלבד כיום וכי ההסכם עם המצרים בנושא זה עומד להיחתם בקרוב. היקף ההתפלה יגיע להערכתו ל-315 מיליון מ"ק מים.
לדברי מנכ"ל משרד רוה"מ, עלות ההתנקות תגיע ל-7 מיליארד שקל. הוא העריך, כי כשליש מהמפונים ימצאו מקומות מגורים חלופיים בכוחות עצמם וכי על הממשלה יהיה לדאוג לשני השלישים הנותרים. הוא אף הביע ביטחון כי ניתן יהיה להעביר קבוצות שלמות של מתיישבים לאתרים חלופיים ומסר כי משרד רוה"מ מכין תשתית לכך למרות שלא התקבל אישור לכך מצד המתיישבים עצמם. עוד מסר כהן, כי הוקמה לשכת עבודה מיוחדת למפוני חבל עזה מתוך מטרה לסייע למפונים במציאת מקומות עבודה חלופיים כחלק מתהליך ההתיישבות מחדש.
כהן הדגיש, כי תפקידו העיקרי של משרד רוה"מ הוא להיות גורם מתכנן, מתאם ומוודא ביצוע של כל משרדי הממשלה והגופים בדרך למימוש יעדי רוה"מ והממשלה. עם זאת, הודה כהן כי אין כיום במשרד רוה"מ מספיק כלים לתכנון אסטרטגי, הן בהיבט החברתי-כלכלי והן בהיבט המדיני. לדבריו, הניהול השוטף והצורך בפתרון משברים מונע חשיבה לטווח ארוך. הוא קבע כי יש הכרח ביצירת תקציב דו-שנתי ואמר כי רוה"מ תומך בכך. לדבריו, שיטת התקצוב בישראל איננה נכונה משום שהיא בנוייה תמיד על תקציב השנה שעברה בתוספת דגשים של סדרי עדיפויות וכי עדיף היה לבנות את התקציב מאפס. הוא מתח ביקורת על אי-שימוש בכלים מקצועיים לניהול התקציב, תוך שימוש בכלי ניתוח המקובלים במגזר העסקי כמו: תשואה להון, החזר רווח ועוד.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
