מאות מיליוני שקלים מגיעים למשקיעים בשל הרפורמה במס
היקף כל החזרי המס המגיעים למשקיעים שביצעו מכירות של ניירות ערך בשוק ההון בשנת 2003 ו-2004 מגיע לסך המוערך במאות מיליוני שקלים ואף יותר. כך מעריך (ד') גבי מזרחי, מנכ"ל חברת מסטק, הנמצאת בבעלות פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PWC, חברת מטריקס (מקבוצת פורמולה) ובית התוכנה שנהב המתמחה בחישובי מס, במסגרת סיכום שנת המס 2004.
לדבריו, החזרי המס בהיקף זה הוא תוצאה ישירה של הרפורמה בשוק ההון, אשר נכנסה לתוקפה בתחילת שנת 2003. בעקבות יישום הרפורמה שהכתיבה ועדת רבינוביץ' (בתמונה) בשנת 2000, אשר שהביאה כזכור, לשינוי מהותי במיסוי על הכנסות יחידים בשוק ההון וחיוב מס ממכירת מרבית ניירות ערך, נוצר בלבול בקרב משקיעים רבים לגבי השאלה האם למכור את ניירות הערך הישראליים שברשותם (במסגרת ה"מכירה הרעיונית" בסוף שנת 2003), או להמשיך ולהחזיק את ניירות הערך שברשותו - ולשלם מס רווחי הון בשיעור של 15% על הרווח, החל מ-2004.
תרחיש זה חזר על עצמו גם לקראת סוף שנת 2004, לאור ההערכה, כי בתחילת שנת 2005 יושווה שיעור המס הנגבה על רווחים מניירות ערך זרים לשיעור המס הנגבה על רווחים מניירות ערך ישראליים של 15%.
לטענת מזרחי, "עשרות אלפי משקיעים אשר היו פעילים בשוק ההון בשנים 2003 ו - 2004 אינם מודעים כלל לעובדה כי הם זכאים לקבל החזרי מס בהיקפים גדולים, אשר עשויים להיות שווים בשיעורם לעשרות אחוזים מההשקעה הראשונית שביצעו ולעיתים אף להחזר העולה בשיעורו על הון העצמי הראשוני שהושקע".
לדבריו, באמצעות בדיקה פשוטה יחסית של פעילותם של משקיעים בשנת 2003 ו-2004 ניתן, ברוב המקרים, להעריך אם מגיע להם החזר ומה שיעורו. לדוגמא: בעקבות ביצוע פעולות מכירה של ניירות ישראליים בשנת 2003, תשלום מס המחזור על פעולות אלה ו/או ביצוע מכירה רעיונית, שילמו המשקיעים מס עודף בעיקר במקרים בהם צברו הפסדים על אותם ניירות ערך.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
